קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







חלומות אינם אשליה מדומה: הם המסיעים לנו בהגשמת ייעודינו
(יום חמישי, כ''ו כסלו תשע''ח)
חלומות הינם חלק בלתי נפרד מהווית חיינו. מי מאתנו לא בונה לעצמו הררים של דמיונות וחלומות? עולם החלומות מאז ומתמיד היווה מגנט משיכה של חקר מיסטיקנים ואנשי רוח. ובעצם את מי לא מסקרן עולם מכוסה ונסתר זה? • המחנך הרב ישראל זלמנוביץ בטור אקטואלי לפרשת השבוע • לטור המלא
הרב ישראל זלמנוביץ

פרשיות השבוע מזמנות אותנו למפגש עם חלומות שהפכו למציאות. נחשפנו לסוג חלומות ילדות, חלומות יוסף. פגשנו בז'נאר חלומות שהתגבשו מתוך צרה ומצוקה: חלומות שר המשקים ושר האופים המצויים בבור הכלא. אך גם עם חלומות שלטון ושררה זימנה לנו תורתנו שנפגוש, הרי הם חלומות המלך פרעה שהובילו להצלה של אימפריית מזרח התיכון מחרפת רעב ואבדון. מה יכולים ללמדנו חלומות לחיי המעשה?

תפקידנו ליצור אצל ילדנו שאיפות וחלומות שיהפכו בהגיע זמן בשלותן למציאות מוחשית ומעשית!
רבים מאתנו נוטים להתנהג לפעמים בסלחנות יתר כלפי ילדנו בכל הקשור בהעלאת ציפיות. פעמים רבות אנו מנמיכים אצלם את רף הציפיות. להתייחסות זו יכולות מספר סיבות: הזדהות עם קשייהם ואי רצון לגרום להם לחץ. פעמים רבות אנחנו בלי משים מכניסים את עצמנו לעניין כאילו אנו המתמודדים. כל אלו וגורמים נוספים עלולים ליצור רדידות מחשבתית ומבט של אדישות כלפי יעדים ומטרות שעליהם ליצור לקראת עתידם. אלא שאם ניכנס לצוהר פשר החלומות שנפתח בפנינו בחלומותיו של יוסף נגיע למסקנה שונה כי על אחריותנו להציב כל העת מטרות ויעדים בפני ילדנו ולעורר בהם חלומות ושאיפות.

בפתיח של פרשת וישב נחשפים אנו לקשר העמוק בין האב יעקב לבנו יוסף. "אֵ֣לֶּה תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף"- כל מה שאירע לאב אירע לבנו. מרחיב על כך המדרש: "א"ר שמואל לא היה צריך לומר אלא "אלה תולדות יעקב ראובן", אלא מהו תולדות יעקב יוסף, כל מה שאירע לזה אירע לזה. מה יעקב נולד מהול, אף יוסף נולד מהול. מה יעקב היתה אמו עקרה, אף יוסף היתה אמו עקרה. מה זה נתקשית אמו בשעת הלידה, אף יוסף נתקשית אמו בשעת הלידה. מה זה אמו ילדה שנים, אף זה כן. מה זה אחיו שונא אותו, אף זה כן. זה רועה, וזה רועה. זה נשטן, וזה נשטן. זה נגנב, וזה נגנב. זה נתברך בעשר ברכות, וזה נתברך בעשר ברכות. זה יצא חוצה לארץ, וזה יצא חוצה לארץ .הוי אלה תולדות יעקב יוסף" (מדרש ילמדנו ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קנג).
לא רק שהמאורעות שחוו האב והבן בחייהם היו דומים, אלא שהכתוב מדגיש באופן מיוחד את הקשר העצמי שביניהם. "וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכָּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים". מדוע החשיב יעקב את יוסף לבן זקוניו הרי בנימין היה בן הזקונים?

מתייחס לכך מדרש פרקי דרבי אליעזר: " רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כָּל בֶּן זֹקֶן חָבִיב לְאָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ג] וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ. וְכִי בֶּן זְקוּנִים הָיָה יוֹסֵף, וַהֲלֹא בִּנְיָמִין הָיָה בֶּן זְקוּנִים. אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁרָאָה בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לִמְלֹךְ, לְפִיכָךְ הָיָה אוֹהֵב אוֹתוֹ מִכָּל בָּנָיו". (פרקי דרבי אליעזר פרק לח). יוסף מקבל יחס מיוחד מאביו. הוא רואה את הפוטנציאל הטמון בבנו. בנו עתיד להיות מלך. ודאי שתחושה וידיעה אצל האב חלחלה לבנו. והתוצאה לא איחרה מלבוא. יוסף הצדיק עוד בהיותו נער ודאי הרהר ושאף להגיע לעת ולזמן שהתגשמו מהוויות חייו לזכות ולהיות מלך. ואכן חלומות מתחילים לצוף בקרבו עד שבאמת זוכה להארה שמימית והוא אכן זוכה לחלומות מלכות. חלומות שלא נשארו בגדר "כחלום יעוף", אלא התגשמות מלאה של שאיפותיו. להיות מלך ולזכות להגיע לדרגה צדיק עליון.

דרכו של יעקב האב מלמדת אותנו כי עלינו כל העת להאמין בילדינו ולהכניס לתוך מציאות עולמם הפנימי כי ביכולתם להגיע לרף ציפיות הבנוי על הישגים ויכולות גבוהים. כמובן שכמו שאצבעותינו שונות, כך גם נדע לאבחן אצל כל אחד מילדנו את המייחד והמאפיין שהעניק לו הבורא. רק כך נזכה שבנינו ינצלו את הכוחות הטמונים בהם ויתחילו לייצר חלומות ושאיפות שיועילו בבניית עתיד וורוד ומועיל . ועל ידי תפילות ואמונה וכסיפה מתמדת להגשמתם של אותם חלומות יזכו ילדנו לראות בעזרת ה' בהתגשמותם.

גם כשאנו מצויים במשבר, החלומות ממשיכים ללוות אותנו וככל שנרקום סבבנו חלום וורוד יותר, כן יוטב מצבנו.

דוד המלך בספר תהילותיו מתאר בנבואותיו את שיבת ציון העתידית בעת הגאולה האמיתית והשלמה:"שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בְּשׁ֣וּב ה' אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים" (תהלים פרק קכו). מדוע תקופת הגלות מתוארת על ידי המחבר כחלום? "הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים"? מתייחס לכך האלשיך הקדוש: " הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִים" -, כי כאשר יחלום החולם שיש לו טובה ושמח בחלומו, ובהקיצו איננו רואה במה לשמוח, כך היה לנו נראה טובה גדולה, ולא כן היה לפי האמת, כי לא היתה שמחה שלמה בשום דבר.

והגדיל לבאר עניין זה הרבי, (בליקוטי שיחות כרך א' מתורגם עמ' 75): "הקשר בין הגלות לבין החלום מוסבר במספר מקומות ובין השאר בתורה אור(פרשת וישב כח. ג.) – חלום נובע מכוח הדמיון המאחד שני דברים מנוגדים. אף 'פילא בקופא דמחטא' (בחלום ניתן להכניס פיל אפילו בחור המחט) אם הרהר האדם בכך". הסיבה לכך שדוד המלך בחר בדימוי 'היינו כחולמים' על זמן הגלות כי דווקא על ידי חלום ניתן לחבר שני הפכים. ואין זמן מתאים שבו חלום אמור לסייע לאדם כמו זמן משבר. דווקא אז על האדם להרהר ולדמיין את יציאתו מאותו "בור".

עניין זה למדים אנו משני סריסי מלך מצרים שחטאו במילוי תפקידם וכגמול נשלחים לגיא צלמוות למקום בו אסורים שרי המלך. שני השרים בלילה אחד חלמו חלום: "וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר".
אם נעיין בשני חלומות הסריסים נבין מתוכם את פתרונם. שר המשקים חלם בחלומו:" (י) וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים"... וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:

שר המשקים דימה והרהר אחר דברים מתחדשים ופועלים. הוא האמין שישוב למקומו הראשון וכך אכן חלם בחלומו. והוא גרם לכך שפתרון החלום יהיה חיובי. "וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה". לא כן שר האופים שלא האמין שיצליח לצאת מבור הכלא ולכן בחלומו מתוארים כיצד העוף אוכל מתוך הסל:" וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְיוֹ֔ן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי". מפרש ר' יוסף בכור שור: "...יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ ". יוסף הבין מכך שמהסל העליון היו העופות אוכלים, שיסירו ראשו מעליו, הוא יתלה ויאכלוהו עופות ולא חיות.

הוצגה כאן מציאות עובדתית אחת: שני שרי המלך חטאו והושמו אחר כבוד בבית הסוהר. אך השונה ביניהם מה הרהרו בלבם ומה היה ביטחונם. שר האופים לא האמין ביכולותיו לצאת לחופשי למשרתו כשר אופים לכן גם חלומו היה באותו האופן, ואכן סופו היה מר ממוות. לעומתו שר המשקים האמין כי יום יבוא ויצא ממיצר לגאולה ועל כך חשב כל הזמן ואף חלם וזכה להגשמת חלומו: "וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה".

נמצאנו למדים שנתנה לנו היכולת והכוח להוביל את מסלול חיינו כמובן על ידי סייעתא דשמייא. אך הדבר יושפע בזכות מחשבתנו שאכן מסוגלים אנו לצאת מאותם משברים המתרחשים לעיתים בחיינו. ידינו תהיינה על העליונה אם רק נהרהר ונארוג בסביבתנו חלומות וורודים שמשדרים אמונה ובטחון בבורא יתברך, שהניסיון שאנו חווים התהפך לנס והרמה.

גם שמצויים אנו ב"ה, על "הגל", נמשיך להאמין שהכל מאתו יתברך וחלמונו לא לשווא!
פרשתנו פותחת בחלומות פרעה. פרעה שימש כמלך על האימפריה הגדולה מעצמת העל, מצרים העתיקה. חלומות פרעה טורדים את מנוחתו ומאפילים על מצב רוחו. "וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔ו..." פרעה יודע כי כמלך, חלומותיו אינם רק נוגעים לחייו הפרטיים, כפי שניסו להכניס לאזנו חרטומיו. הוא מנסה למצוא את הקשר בין תפקידו הרם והאחראי יושב על כס המלכות לבין חלומותיו הכל כל כך ארציים העוסקות בפרות ושיבולים. יוסף הצדיק, בדרך גלגול הגשמת ייעודו להיות מלך ולקיים את הגזרה שחווה סבו אברהם בכריתת בין הבתרים: "וַיֹּא֣מֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה". זוכה לחבר את הקצוות הנראים לא שייכים. פתרונו מראה בעליל את משמעות כל פרט ופרט במבנה החלום. דברי יוסף נשמעים לאזנו של פרעה, אלא שלא די בכך. בפתרונו יוסף מגשים את חלומו להיות שליט על מצרים.

וכאן ראוי לסיים במכתב נדיר ששלח הרבי למר בן צבי, בו מתאר את הלך מחשבותיו כבר בגיל צעיר:

"מיום הלכי ל'חדר' ועד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה
גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה – גאולה כזו באופן כזה, שעל – ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.." (מכתב משנת תשט"ז)

אילוסטרציה. מימין: הרב ישראל זלמנוביץ
אילוסטרציה. מימין: הרב ישראל זלמנוביץ

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן