מתורתו של רבי לוי יצחק נ"ע

שמו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, מורכב משלושה שמות: "שלום דוב בער", השמות הללו: שניים מתוכם, "שלום" ו"דוב", הינם בלשון הקודש, ואילו השם "בער", הוא בלע"ז.

הדבר דומה ל "שניים מקרא, ואחד תרגום". שני השמות "שלום-דוב" הינם "שניים מקרא", והשם "בער", הינו בשפת "תרגום".

שלושת השמות הללו מרמזים גם על שלושה רמות של לימוד תורה: לימוד ה"נגלה", הלימוד הגלוי לכל אחד לימוד ה"רזין", סודות התורה, שאינם גלויים לכל. וישנו לימוד נעלה עוד יותר, "רזין דרזין".

"נגלה" הוא מקביל ל"תרגום", ואילו "רזין" ו"רזין דרזין", מקבילים ל"שניים מקרא".

ובלשונו של רבי לוי יצחק: "הי' לו ב' שמות בלשון הקודש, שלום דוב .. ושם א' בלע"ז בער, הוא ע"ד ב' מקרא וא' תרגום, או כמו רזין דרזין ורזין, ונגלה".

*

יום ההסתלקות שלו הוא בתאריך ב' ניסן,  היום בו הקריב נשיא שבט יששכר[1].

גם בשמו של יששכר אנו מוצאים חלוקה דומה של שניים מקרא ואחד תרגום.

כשהתורה מספרת על לידתו של יששכר, היא כותבת: "ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך .. ותאמר לאה נתן אלוקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי, ותקרא שמו יששכר"[2].

המילה "שכר" מופיעה שלוש פעמים: "שכר", "שכרתיך", "שכרי". שתי המילים "שכר" ו"שכרתיך" - מתייחסות ללאה עצמה, המסמלת "שניים מקרא". ואילו הפעם הנוספת, "שכרי אשר נתתי שפחתי" - מתייחס לשפחתה, המסמלת "אחד תרגום".

יששכר מסמל את התורה (לעומת זבולון המסמל בעלי עסקים), ושלוש הפעמים שנאמר בו "שכר", מסמלות שלוש חלקים בתורה: בתורה שבכתב; תורה, נביאים, וכתובים. בתורה שבעל פה; משנה, גמרא, ומימרות האמוראים. וכן, כאמור, שניים מקרא ואחד תרגום, וכן רזין דרזין, רזין, ונגלה.

ובלשונו: "והיינו מה שהסתלקות כ"ק אדמו"ר ז"ל זיע"א הי' ביום ב' ניסן בנשיא יששכר דוקא .. הרי יש כאן ג' פעמים שכר, לנגד ג' חלקי התורה תנ"ך, ובתושבע"פ משנה ברייתות ומימרות האמוראים. גם כמו שנים מקרא ואחד תרגום .. גם לנגד ג' חלקי התורה, רזין דרזין, ורזין, ונגלה".

ההקבלה בין שמו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לבין יששכר היא גם בכך שכמו שיששכר מסמל את