קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







מקצוע השדכנות מוכר לכם? - לא שואלים אותנו: כולנו שדכנים
(יום חמישי, כ' חשוון תשע''ח)
פרשת השידוך המתוקשר ובעל ה"רייטינג" הגבוה ביותר בשבוע זה לא טעיתם: בן אבי האומה לשושנה בין החוחים • מי הוא השדכן הכל - כך מוצלח? האם עסק השדכנות שייך רק לבעלי אופי וכישורים? תתפלאו שלא. הוא שייך לכולנו. כן, כולנו עוסקים בשדכנות • המחנך הרב ישראל זלמנוביץ בטור אקטואלי לפרשת השבוע • מקצוע השדכנות
הרב ישראל זלמנוביץ

לו יצויר שהייתם נשאלים בסקרי דעת קהל באיזו מידת עדיפות הייתם בוחרים במקצוע השדכנות, מה הייתם משיבים? רוב הסיכויים שמרבית הנשאלים היו משיבים: "במידה נמוכה". זאת חלילה, לא בגלל הסטיגמה, אלא שרוב בני האדם אינם רואים את עצמם בעלי כישורים או אופי המתאים למקצוע השדכנות.

אך דעו נא: כולנו. כן, כולנו עוסקים בשדכנות לאורך הימים.

אתם מופתעים? מקצוע השדכנות בא לידי ביטוי אצלנו בתיווך הנעשה בין ילדינו, הוא נצרך לנו כמעסיקים ו"בוסים" במקום העבודה, ובוודאי יופיע בפישור בין תלמידינו. אך מעל הכל הוא נזקק לנו ההורים או המורים, בעת הקניית נושא חינוכי או לימודי.

הבה נחשף לעסקת השידוכים הראשונה שמתועדת בפרטי פרטים בתורתנו הקדושה וממנה ניווכח כי גם אנו עוסקים לאורך היום בתיווך.

מהי דמות השדכן האידיאלית?

על מנת להבין מהי מהות דמותו ואישיותו של שדכן, עלינו לשוב אל שליחותו של אבי תורת השדכנות, אליעזר עבד אברהם, המופיע בפרשתנו פרשת חיי- שרה. אליעזר שזכה להפיק את השידוך המוצלח והמתוקשר ביותר בין בנו של אבי האומה ובין הכלה החסודה מארם נהריים, רבקה.

אם ניכנס לעובי הקורה של אותה שליחות, נגלה אסטרטגיות וטקטיקות שלא תביישנה את הקדרתה בה לומדים יעוץ אסטרטגי.

בימינו סיפור השידוך, היה נכנס לכתבה או טור במדורי הרכילות... אולם, השכל האלוקי ראה שדווקא בפרסומו לפרטי פרטים של אותו מסע שידוכים, יכול להועיל ולהדריך ואף לחנך את הנחשפים אליו, הרבה מעבר למסגרת תורת השדכנות והשליחות, וניתן ללמוד ממנו על תפקוד וניהול חיינו היום יומיים.

הבה נחזור במנהרת הזמן, כמה אלפי שנים לאחור. אברהם מנסה לשוב לסדר חיים נורמטיבי אחרי שבנסיבות טרגיות איבד את שותפתו לחיים, אשת נעוריו, הלא היא שרה אימנו ע"ה שנסתלקה בטרם עת, בשומעה את אשר התחולל לבנה (או יש המפרשים: את אשר לא התחולל...) בהר המוריה, ואשר לו כל כך צפתה.

אברהם מעוניין להשיב את החיים למסלולם התקין ולהיות שותף בישום השגחה האלוקית שיועדה לו ביצחק בנו יחידו, השליחות שנקבעה על ידי מי שאמר והיה העולם. אברהם אבינו, אינו נעשה צעיר, ההיפך, "וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וה' בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל" (בראשית פרק כ"ד פסוק א'). על כך מפרש ר' יוסף בכור "ואברהם זקן בא בימים - ומתאוה לראות זרע מיצחק...ולא היה חסר דבר רק לבקש אשה לבנו". אברהם פועל במהירות ומזמן את איש סודו וימינו ששימש כזקן ביתו והוא "דמשק אליעזר" וכך מצווה עליו: "וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹשִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי:

לשליחות הרת גורל זו, יש לבחור אישיות אמינה ובר- סמכא אך זה לא מספיק...

מהן נקודות החוזק אותן מצא אברהם בעבדו הכנעני עד כדי כך, ששם בו את כל מבטחו ביכולתו לממש ולהוציא אל הפועל את כל עתיד אומתנו והמשך הדורות?

האם המשא והאחריות לא יכריעו את כתפיו הצרות לכאורה של העבד? ובנוסף, כיצד יכול אברהם כמשלח השליחות, שאכן תצא מן הכוח אל הפועל, על הצד הטוב ביותר?

התשובות מצויות בפסוק שלפנינו בו התורה מתארת את העבד בתיאורים הבאים:

"זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ": אומר על כך המדרש בראשית רבה (פרשת חיי שרה נט) :
"ויאמר אברהםאל עבדו זקן ביתו, שהיה זיו איקונין שלו שהיה דומה לו, המושל בכל אשר לו, שהיה שליט ביצרו כמותו". על פי המדרש, אליעזר הינו הדמות המתאימה ביותר לשמש כשליח בביצוע המשימה כבדת משקל זו. הוא השלם ברוחניותו וברמה הרוחנית של רבו אברהם. אך לא רק בזאת התבטאה שלמותו של העבד, אברהם בסמכו באופן טוטאלי על עבדו עד שמינהו, כמושל על כל אשר לו, מפקיד בידו שטר פתוח, עם כיסוי של כל נכסיו! אברהם מוכן ללכת הרבה יותר רחוק עבור הבאת עסקת השידוכים הזו.

מובא באגדת בראשית : "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו. מהו המושל? אמר רב שמואל בר רב יצחק שהשליטו על כל מה שיש לו, ואמר לו: אפילו אתה מאבד מה שיש לי, וקח אשה לבני משם..." אברהם, במנותו את אליעזר לשליחות השידוך, מוכן לקחת סיכון של הפסד כל נכסיו עד אחרונת פרוטותיו וזאת על מנת לזכות להוציא השידוך לפועל, גם אם יידרש לכך בזבוז של כל אוצרותיו.

אם בכך חשבנו שאברהם המשלח פעל את כל העניינים הגשמיים ואף הרוחניים בהצלחת השידוך, לא ולא! הנה, בהמשך הסיפור המתגלגל, קוראים אנו את הפסוק הבא: "וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽה' אֱלֹקי הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹקי הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤חאִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ" אם עבדו של אברהם עומד בסולם הקריטריונים והכישורים הדרושים לביצוע השליחות, מדוע אם כן, נאלץ אברהם להשביעו? האם משהו השתבש? האם פתאום לא סומך עליו?

אלא ההיפך הוא הנכון. בשבועה זו אברהם בא לתקוע מסמרות בקרש השליחות. אברהם ביודעו כי מצויים אנו בעולם המעשי, עולם השקר, עולם בו האינטרסים האישיים שולטים ויכולים לקלקל את השורה, השביע אותו בדבר מוצאה של הכלה. מבאר את הדברים אורח חיים הקדוש, בטוב טעם : "ואברהם זקן וגו'. פירוש: לצד שראה עצמו זקן וגם ראה כי הגדיל ה' להטיב עמו בכל טוב, חש על העבד המושל בכל ורואה נכסים מרובים והאיש אדוני הכל זקן! יחשוב מחשבות להשיא בתו ליצחק כי יתן בטוב עינו, לזה אמר לו שים נא ידך וגו' נתחכם להשביעו בדרך כלל על הכנעני ...".

ה"אור החיים" מכניס אותנו לתוך נבכי "הראש" של אדם. כאשר אנו מצויים בסיטואציה בחיינו ויש לנו נגיעה אישית בדבר, (והרי בכמעט בכל דבר יש לנו איזה אינטרס כלשהו), עלינו לדעת שאנו חייבים להתבטל כלפי המשימה שהיא דבר ה', ולשים את השכל והידע בצד," אשרי האיש אשר שם מבטחו בה'!". לכן אברהם לא מסתפק בצדקותו ויושרו של העבד. הוא משביע אותו, ועל ידי כך קובע כוחות שמימיים, שיועילו בהצלחת השליחות.

כן, גם אני שייך לאותו עולם שדכנות ... ובעצם עולמי סובב סביבו

אם נקח את כל דברינו, עד כה, שנראים לכאורה מנותקים וכרחוקים מעולמינו היום - יומי, ונשאל כיצד עניין השדכנות מתקשרים לחיי? ומה קשור אירוע שהתרחש לפני אלפי שנים, שאף אם מתואר לפרטי פרטים ונקרא בכל שנה קשור הוא לחיי? היכן הוא הצומת המחבר אותי אליו? מהי האקטואליה וההקשר שאולי יכול להוות הדרכה וסיוע לקשיי ימיי "האפרוריים" והחד גוניים? במה הדבר אמור להועיל בהקלה ולו במשהו, בחינוך ילדיי? ובמה יוקל לי במלחמת ההישרדות העצמית, במלחמת היצר, היום יומית, הנעשית בתוך תוכי הנצחון על "הקלולנגער" – זקן וכסיל?

האירוע המקראי אמנם עוסק בשליחות בשדכנות במובן "הטהור" של המילה. לכאורה, הרוצה לעסוק במקצוע השידוכים וכן הרוצה לפתוח משרד תיווך נדל"ן, ילך להשתלמויות רלוונטיות. אך כדאי לו בנוסף, לעיין גם בפשט הכתובים, בפרשנות ובדרשות. כי העוסק בשידוכים, בנפשות הוא עוסק.

מי מאתנו הורים לילדים ב"ה, לא נגרר שלא תמיד בטובתנו לעסוק "בשדכנות"? אנחנו ההורים "שדכנים"!

מידי פעם ופעם, נגררים אנו ההורים, להתערב ולהשכין שלום בין ילדינו. זה קורה בעת סדר ישיבה ליד שולחן הארוחה, או כאשר קונים משחק אחד לכמה ילדים ויש להרגיע ולשמש כמתווכים בין ה"ניצים".

עלינו שוב לחזור ולשנן את הדברים הנלמדים מהאירוע החוזר ונשנה בתורה – ולא לחינם...
על אברהם אבינו היתה מוטלת משימה אישית: לממש את ההבטחה שמיצחק יימשך עם ישראל. כדי להוציא אל הפועל את היעוד של הקמת הבית הנכסף, בוחר הוא את האישה היחידה המתאימה, רבקה בת בתואל. אברהם לא הסתפק רק בכישוריו של העבד, אלא נאלץ לקבע את הדברים בשבועה. "אַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽה' אֱלֹקי הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלקי הָאָ֑רֶץ..." דבר המלמדנו: עד כמה קשה היא מלאכת השליחות בכלל, ובפרט כאשר מדובר על בניין אוהלן של נשים צדקניות הקשור לקושי זיווגן...
אברהם לא מסתפק בברכותיו, אלא מצרף מלאך אלוקים אל מסעו של העבד "...ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם", אברהם אומר לעבדו: אם תתבטל למשלח תזכה ללוויה של מלאך ה'.

העבד מבין את גודל צו השעה ובכובד משקלה של השליחות והוא מוסיף בקשה ותפילה עצמית..." וַיֹּאמַ֓ר׀ ה' אֱלֹק֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם" . עבד אברהם יודע שהוא רק כגרזן ביד החוצב. הוא נושא תפילה לבורא העולם ועל ידי כך מתחבר לאלוקי אדונו.
וידועים דברי חז"ל שאליעזר זכה שבמקום גדולים ממנו לא זכו:"וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֘ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את..."והשליחות מתבצעת על הצד הטוב ובשלימות!

האחריות לילדינו...היא בראש ובראשונה, שלנו ההורים

עלינו לדעת ולהפנים כי אנו ההורים קבלנו משימות ואחראויות רבות הכוללות את חינוכם, בריאותם הגופנית והנפשית, רווחתם הכללית ודאגה רבה לעתידם. עלינו גם לדאוג לתווך ולשדך את כל עולם הידע הנוגע גם בנימי ההוויה של חיי ילדינו, להציב את מטרות החינוך התואמות את נפש וגוף ילדינו, להפנים את גודל החשיבות בהצלחת יישום אותן מטרות חינוך ולדעת את גודל אחריותנו. בחינוך ילדינו והאחריות הכוללת, בסופו של דבר היא רק שלנו ההורים. עלינו לתקוע שבועה כי נעמוד באחריות זו ולא נפקיר את חינוך ילדינו לא ל"רחוב" קרי, מקורות מדיה שונים ומשונים. והחשוב ביותר- להתקשר בקשר של שלשלות ברזל להוראות רבינו על ידי קבלת עצה ותושיה ממשפיעים ואנשי חינוך שהם יתנו את הברכה לעשיה.

ונזכה במהרה להקים את בניין הנצח- בית המקדש השלישי בנין השלישי, מקדש ה' כוננו ידיך! ורבינו בראשינו! אמן!

חופה  ב-770. משמאל: הרב ישראל זלמנוביץ
חופה ב-770. משמאל: הרב ישראל זלמנוביץ

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2017 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן