ראיין: משה כהנא

תושבי כפר חב"ד בפרט, וחסידי חב"ד בעולם כולו, בוודאי הכירו את הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, או בכינוי המקובל "הרב אשכנזי". לא רק המד"א של כפר חב"ד, אלא הרבה יותר מזה.

בפרקים נבחרים שהעלינו לאחרונה ב-COL מתוך הספר, נחשפים היבטים פחות ידועים ומוכרים, בהשפעתו הציבורית מאחורי הקלעים, עפ"י הוראות ברורות של הרבי.

קטעים אלו נבחרו בגלל העניין הרב שהם מעוררים בציבור, אך מסקירה מהירה של הספר החדש עולה תמונה רבת גוונים, כמו שמופיע בכריכת הספר: "יחידויות, התוועדויות וגילויים מרתקים והיסטוריים אודות בית רבי וחסידות חב"ד על-פי עדויותיו ופעולותיו של הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה."

בנו של הגרמ"ש אשכנזי ע"ה, יבדלח"ט ר' יוסי אשכנזי, מחבר סדרת הספרים "אוצר-החסידים" ועוד, שעמל וליקט בצורה מרשימה את שביבי המידע מתוך מאות הקלטות, צילומי וידאו, מכתבים, ומקורות, חושף על מאחורי הקלעים של עריכת הספר, שבוודאי יעניין כל אשר בשם חב"ד יכונה, וגם בציבור החרדי הכללי יעורר עניין רב.

מה הרקע שהוביל לעריכת הספר?

ר' יוסי אשכנזי: "מו"ר אבי הרב אשכנזי, לצד גאונותו האדירה ופיקחותו הנודעת, היה חד בדרא בזיכרונותיו החסידיים והמרתקים. מייד אחרי פטירתו, הורגש הצורך לתעד את כלל העניינים שזכה לשמוע מהרבי ומזקני החסידים, כמו גם השליחויות והעניינים המופלאים שהעביר הרבי דרכו. מדובר בכמות בלתי נדלית של גילויים וסיפורים, שיכולה למלא לפחות עוד כרך שלם, הדומה לזה שיצא לאור (833 עמודים).

בני המשפחה נטלו על עצמם את מימון כתיבת הספר, ובעזרת סיוע רב שהעניק ר' שמואל לוין, ניתן היה להוציא לאור את הכרך המפואר.

אביכם הרב הגרמ"ש אשכנזי ע"ה, היה דמות רבת אנפין. איזה צדדים באישיותו רציתם בעיקר להדגיש בספר? דמותו הלמדנית? רבנותו בכפר חב"ד? עסקנות בענייני הכלל?

"המטרה לא הייתה להדגיש את אישיותו של הרב אשכנזי, אלא כאמור, לתעד את אלפי זיכרונותיו והעניינים המרתקים בהם היה מעורב. גילויים אלה, מובאים בספר באמצעות סקירת חייו, שהחלו בתל-אביב החסידית, נמשכו בשנות לימודו ב-770 - ולאחר-מכן ברבנותו בכפר-חב"ד.

אציין כאן שני סיפורים קצרים מתוך הספר, מתקופת לימודיו של הרב אשכנזי ב-770, כדוגמאות "קטנות" המעידות על הכלל:
א. הרב אשכנזי נמנה עם מעט הבחורים שנותרו ב-770 בקיץ תשח"י, וזכו בשבת שבעה עשר בתמוז ובשבת תשעה באב, למאמר פתאומי מהרבי בחדרו הקדוש.

מאמרים אלה היוו שניים מתוך חמישה, שאמר הרבי בפתאומיות בחדרו הקדוש, במהלך השנים תשח"י-תשכ"א. הרבי הפתיע באותן פעמים את התמימים שנכחו בבוקר בזאל בעת הגעתו, וזיכם מייד במאמר חסידות בחדרו, לא לפני שהורה להם לסגור את הדלת אחריהם, וזאת כדי שלא ייכנסו נוספים.

הפעם הראשונה הייתה בשבת פרשת זכור תשח"י, ולאחר-מכן שב האירוע על עצמו בשני התאריכים שציין הרב אשכנזי, וכן בשבת פרשת פרה תשי"ט ובשבת י"ג אייר תשכ"א. בשבת פרשת זכור תשח"י, נכנס הרבי לזאל - בשעה עשרה לתשע בבוקר, ובישר על המאמר, בעוד שבארבע הפעמים הבאות, עמד הרבי ליד דלת הכניסה לזאל - בשעה שמונה, והודיע לרה"ח ר' דוד רסקין ע"ה על המאמר.


הרב אשכנזי בעת לימודיו בישיבה בניו יורק

אחר-כך, בבוקרה של שבת פרשת בא תשכ"ב, נערכו מניינים לקריאת התורה בזאל למטה ובזאל הקטן, וזאת לרגל י' שבט שחל בשבוע שלאחר-מכן. בשעה שמונה בדיוק, הופיע הרבי בזאל הקטן - בו נערך סדר החסידות, והורה לבחורים להיכנס לחדרו, תוך שציווה כי יישאר מניין בזאל הקטן, עבור הקריאה שהתקיימה בו באותה שעה.

הבחורים נכנסו לגן עדן העליון, ובינתיים נודע ב-770 כי הרבי יאמר מאמר. הבחורים שאחזו בקריאת התורה בזאל למטה, השיבו את הספרים לארון הקודש, ומיהרו להסתנן לחדרו של הרבי. הרבי ביקש לסגור את הדלת, ומששב על בקשתו והיא לא בוצעה, לאור כניסתם הרצופה של הבחורים שעלו מהזאל למטה, אמר הרבי: "תצאו מהחדר, לא יהיה מאמר".

בכך תמה מסכת מאמריו של הרבי בפני התמימים בחדרו הקדוש.

ב. "בבין הזמנים של קיץ תשח"י או תשי"ט", סיפר הרב אשכנזי, "למד ב-770 בחור מישיבת "רבי יצחק אלחנן" בניו-יורק. בתום הקיץ, חפץ הלה לשוב לישיבתו, הכוללת אף לימודי חול, כדי להיבחן לשֵם קבלת התואר "דוקטור", אולם הבחורים ניסו לשכנעו שיישאר בתומכי-תמימים ולא ישוב ללימודי החול.

"הלה נכנס ליחידות בעניין, והרבי אומנם לא הורה לו ללמוד בתומכי-תמימים דווקא, אך ציווהו ללמוד בישיבה בה לומדים לימודי קודש בלבד. הבחור, שהיה נער אמריקאי עם העזה וביטחון עצמי, שאל את הרבי בחוצפה: "הלוא אף אתה למדת באוניברסיטה!"

"תשובתו של הרבי", שִחזר הרב אשכנזי, "צוטטה באוזנינו על-ידי הבחור עם צאתו מהיחידות. לא שמעתי כמותה לאורך השנים, אולם לפעמים, בפני בחור הרבי היה מפטיר מילה. וכך התבטא הרבי:

"כשהלכתי ללמוד באוניברסיטה, הייתי בקי בבבלי ובירושלמי עם הראשונים והאחרונים, וממילא, הדבר היה מותר לי על-פי תורה. אם הינך בדרגה זו, מותר אף לך, אך כל זמן שאינך בדרגה זו, אין לך רשות לכך".

שנים לאחר אותה יחידות, פגש הרב אשכנזי את אותו בחור, וגילה כי התחזק ביראת שמיים וגידל זקן.

ספר לנו במקצת על המקורות שלכם בריבוי הפרטים בספר, איך למעשה השגתם אותם? הרב ע"ה כתב זכרונות?

"הרב לא כתב זיכרונות, ולא נהג כלל לשמור מסמכים (למעט, כמובן, מכתביו הקדושים של הרבי, כמו גם כמות מעטה יחסית של מסמכים שנמצאו בביתו, אשר נשמרו ללא כוונת מכוון). כך קרה, שלמרות רבנותו בת 40 השנים, לא עמד לרשותנו ארכיון שיקל על מלאכת כתיבת הספר. המלאכה התחילה אם כן כמעט מאפס, והיא כללה עמל ויגיעה עבור השגת כל בדל מידע, כאשר לאחר-מכן נדרש אף לחבר פרט לפרט, להבין את סדר ההתרחשויות ולכתוב אותן.

כפי שניתן לראות במקורות שמצוינים לכל אורך הספר, הדברים המובאים בו נשאבו ממאות סרטי וידיאו והקלטות - בהם תועדו נאומים של הרב אשכנזי; אלפי מסמכים שהושגו מארכיונים שונים; עדויותיהם הנרחבות של אימי הרבנית שתחי', בני המשפחה, וידידיו ומוקיריו של הרב אשכנזי.

האנקדוטות הכי משמעותיות מבחינתי, בכל הנוגע לאיסוף החומר, התרחשו בשבועות הארוכים בהם שהיתי בארכיונו של ר' שמואל ריבקין. ר' מוליק היה היחיד בארץ הקודש, שהבין כבר לפני יובל שנים, את כוחה של המדיה ומשמעותה לדורות הבאים...

ישבתי בביתו ונברתי בין קלטות הטייפ העתיקות, קסטות המסרֵטה וסרטי הווידיאו הישנים. היה עליי לאתר קלטות רלוונטיות, למצוא בהן חומר שנוגע לספר, ולהעלותו על הכתב. אין לתאר את ההתרגשות שאוחזת, כשמוצאים לפתע הקלטה מאסיפה כללית של תושבי כפר-חב"ד בקיץ תשל"ד, או מהתוועדות י"ט כסלו בראשית שנות המ"ם, וכן הלאה.

תושבי כפר חב"ד בוודאי זוכרים את אווירת כובד-הראש ויראת יום הדין, בה התנהל הרב אשכנזי בימים הנוראים, בתפילות, בתקיעת שופר, ובכלל. נשמח לשמוע אנקדוטות מעניינות הקשורות בימים הנוראים וברב אשכנזי. 

"אציין כאן שלושה סיפורים מתוך הספר:
א. הרבי הרש"ב הבחין פעם ביום הכיפורים, כי הרה"ח ר' מנחם מענדל חן הי"ד מתמוגג בדמעות בעת אמירת "עשרה הרוגי מלכות", ואילו התמים לייבע מאנעסזאן הי"ד, בנו של הרה"ח ר' מוניע ע"ה, מביט עליו וצוחק.

אחרי יום הכיפורים, הוכיח הרבי הרש"ב את בנו של ר' מוניע. ר' לייבע, שהיה מקורב אל הרבי וכן קרוב משפחתו, העיז והשיב: "אינני יודע מה יש לבכות". אמר לו הרבי: א. "צריך אהרְן" (אכפתיות, בשפת האידיש). ב. "זה נותן כוח למסירות נפש".

המשפיע הרה"ח ר' שמואל לוויטין ציין בהקשר למילותיו האחרונות של הרבי הרש"ב, כי ר' מענדל חן ור' לייבע מאנעסזאן נהרגו על קידוש השם: הראשון נרצח בידי פורעים רוסיים, ואילו את השני טבחו הנאצים יימח שמם בפריז שבצרפת, אליה נמלט.

ב. "במהלך מלחמת השחרור, בשנת תש"ט", סיפר הרב אשכנזי, "שלחה אימי אותי ואת אחי, הרה"ח ר' נתן ע"ה, לקנות לחם במכולת, ששכנה מול ביתנו. לפתע, עבר מטוס מצרי והפציץ את שוק הכרמל. הפצצות נפלו אומנם רחוק מאיתנו, אך ההדף היה עז, ונוסקה בן השלוש נבהל ובכה, ומאז חדל לדבר.

"לאחר-מכן, בחודש תשרי תש"י, נסע הרה"ח ר' פיניע אלטהויז אל הרבי הריי"ץ, והוא הבטיח לאבי: "אעשה לך טובה אצל הרבי".

"ואכן, ר' פיניע נכנס אל הרבי הריי"ץ בערב יום כיפור, סמוך לתפילת "כל נדרי". פניו הקדושות של הרבי היו מכוסות בטליתו - ומעטים בלבד הותרו להיכנס אל הקודש פנימה ברגעים נעלים אלה - אך ר' פיניע העיז לנצל עבור אחי את אותם רגעים קדושים, לאור ידידותו העזה עם אבי.

"הוא ביקש ברכה עבור נוסקה, וציין את שמו ואת שמותיהם של הוריו. הרבי בירכו, ועוד לפני ההסתלקות בי' שבט תש"י, נעלמה הבעיה לחלוטין".

ג. הרב אשכנזי סיפר בבכי, כי הפגישות המבהילות ביותר עם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, היו בעת נטילת ארבעת המינים מול עיניו הקדושות:

"ארבעת המינים היו מונחים על שולחנו של הרבי בסוכתו, והרבי היה עומד במשך כמה שעות, ובוחן כל חסיד מראשו ועד כף רגלו, החל מכניסתו לסוכה ועד לברכתו על הלולב. הפחד היה נורא, ורק בנס לא נפל האתרוג מידיהם של המברכים.



"שפתיו הקדושות של הרבי נעו במשך כל שהותו בסוכה, אולם הבחנו כי הרבי לא אמר "מתנה על מנת להחזיר". אחד מזקני החסידים שאל את הרבי בכל זאת: "מתנה על מנת להחזיר?" השיבו הרבי בחיוב..."

הספר שזור בבית רבי וחסידות חב"ד בכלל, כולל מאורעות רבי-משמעות. איך הרבי התייחס לאביכם הרב (אם אפשר להתבטא כך...)

"במקרים רבים, יחסו של הרבי אל אבי היה מפליא ביותר, והוא נשגב מבינתנו. להלן דוגמה מתוך הספר:
"אחד מאנ"ש, שלא התגורר בכפר-חב"ד, סבל מליקוי גופני כלשהו, והרבי ליווהו עוד מנערותו, תוך שהבטיחו בעת יחידותו, כי ליקוי זה לא יזיקו בשידוכים.

"ואכן, משהגיע הלה לפרק האיש מקדש, בשנת תשמ"ח, הוצעה לו נערה בעלת ליקוי דומה לשלו, והרבי אישר את ההצעה. אולם, חמיו המיועד טלפן אל מזכירות הרבי והביע את חששותיו לגבי השפעה בריאותית על ילדיהם של בני הזוג. הרבי הפנהו בתגובה אל הרב אשכנזי, כדי שיפסוק כי השידוך לא יזיק לילדים. ואכן, הרב אשכנזי פסק בהתאם, וכלל ילדיהם של בני הזוג בריאים ושלמים, ברוך השם".

לכל אורך הספר, מובאות דוגמאות לאין-ספור המקרים, שבהם הפנה הרבי אנשים אל הרב אשכנזי, החל מראשית רבנותו, וכך עברו דרך הרב אשכנזי מופתים שמימיים רבים. ההפניות עסקו בנושאי שידוכים, בריאות, שלום בית וכו' וכו'.

בנוסף לכך, בספר מתוארות תשע התוועדויות, בהן התייחס הרבי ברבים לפעולה מסוימת של הרב אשכנזי! מדובר בפעולות ייחודיות שביצע הרב אשכנזי, והובילו לשיחות מיוחדות מהרבי:

עריכת ספרו הגדול "מראי מקומות וציונים"; העובדה שהרב אשכנזי חידש את מנהגם של רבני חב"ד מהדורות הקודמים, לשהות בחג המצו"ת בחצרות קודשנו; התוועדות מופלאה שהורה הרבי לרב אשכנזי לערוך בבית הכנסת צמח-צדק בירושלים, כאשר הרבי הבהיר, כי משתתף הוא בהתוועדות; פעילותו של הרב אשכנזי עבור כתיבת ספרי התורה הכלליים, כהוראתו הקדושה של הרבי; פסק-הדין הייחודי שכתב הרב אשכנזי בשנת תנש"א, אודות התגלותו של הרבי; וכן הלאה.

מקום מיוחד, תופס יחסו הייחודי של הרבי לספריו של הרב אשכנזי על תורתו של אדמו"ר הזקן: "מראי מקומות וציונים" ו"הערות וציונים להלכות תלמוד תורה", וכפי שהדברים מתוארים בספר בהרחבה.

איך אתה כבנו של הרב, זוכר דברים אישיים מחייך, שהשפיעו עליך בכתיבת הספר?

"למעשה, כל מלאכת כתיבת הספר, הושפעה מהיכרותי הטבעית עם אבי. שכן, כאשר מכירים היטב את נשוא הספר, ניתן לכתוב אודותיו בצורה נכונה ומדויקת.

אחת התכונות המיוחדות שאפיינו את אבי, הייתה סלידתו מגינונים וחיצוניות. תכונתו זו נראתה לעין כול, ואף צוינה באוזניי בהערכה רבה, על-ידי הרה"ח ר' שלום פלדמן, בעת שראיינתיו בביתו בחודשיו האחרונים.

כמובן, שאנו, בני המשפחה, נחשפנו לתכונה זו של אבינו יותר מאחרים. ואכן, היא השפיעה עמוקות על כל תוכנו של הספר ואופן כתיבתו: הספר אינו עוסק ב"תיאור גדלותו" של הרב אשכנזי, אלא בגילוי אוצרותיו החסידיים והמרתקים, ובהם ההוראות שקיבל מהרבי בענייני רבנותו וכתיבתו התורנית וכו' (כמו גם אפיזודות מעניינות הנוגעות ללמדנותו או לדרכו המופלאה והפיקחית בניהול כפר-חב"ד - שיש בהן הוראה לרבים), כאשר דמותו עולה ומזדקרת ממילא.

לסיכום, שאלנו את ר' יוסי, מה הוא מצפה מקוראי הספר?... והוא עונה מיניה-וביה:
"להפנים ולזכור את שלל העניינים החסידיים שמתגלים בספר לראשונה... גמר חתימה טובה!"