קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







למי אסור להתענות ביום הכיפורים? ● מדריך הלכתי מקיף
(יום רביעי, ז' תשרי תשע''ח)
מדריך הלכתי מפורט לאלו שאסור להם להתענות ביום הכיפורים ● 'בית המדרש להוראה ומשפט' בראשות הרה"ג מאיר אהרון מגיש לגולשי COL טור שבועי הלכתי על-פי פסקי רבותינו נשיאנו ● מאת הרה"ג ישראל הלפרין כפר חב"ד דיין ומו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט', מומחה ל'רפואה והלכה' ● הסדרה התורנית-אקטואלית בעין משפט מרתקת גולשים רבים בארץ ובעולם ● למאמרים נוספים ושאלות הלכתיות אתר הלכ"הלמי אסור להתענות?

האסורים להתענות ביום הכיפורים - כיצד עליהם לנהוג?

וגם: מאיזה גיל מתחילים ילדים להתענות? את מי מאכילים בעל כורחו? זקוק לקחת רק תרופה ביוהכ"פ כיצד יעשה זאת?

מאמר מקיף מאת הרב ישראל הלפרין מכפר חב"ד דיין ומ"צ בבית ההוראה ברחובות, ומומחה ב'רפואה והלכה' 

א.      אסור לאכול כלשהו ביום הכיפורים ואיסורו מן התורה[1], ולכן מי שברך בטעות על מאכל או משקה אסור לו לטעום, ויאמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"[2]. ואם אוכל אכילה בשיעור "ככותבת הגסה" או שתיה "מלא לוגמיו" חייב כרת.

ב.      אדם חולה שחייב לאכול מן הדין ביום הכיפורים – אם אינו זקוק, ע"פ דעת הרופא, לכמות גדולה בבת אחת – מאכילים אותו פחות פחות מכמויות האכילה והשתיה הנ"ל. וזה מה שנקרא אוכל "לשיעורין" שפירושו שאוכל פחות משעור כמותי של חיוב כרת.

ג.       בפוסקים מבואר שבימינו שתית נוזלים בכמות של עד 40 סמ"ק היא בגדר פחות מ"מלא לוגמיו" לרוב בנ"א, ובאכילת מוצק – במידת נפח של עד 30 סמ"ק זהו פחות משיעור "ככותבת".

ד.      ואדם שמידת גופו קטנה (כגון לעיתים בנער בר-מצוה וכדו') שיעורו בשתית נוזלים בכמות של עד 32 סמ"ק.

ה.      בין "מנה" ל"מנה" בשיעורי השתיה וכן בין "מנה" ל"מנה" בשיעורי האכילה צריך להפסיק 9 דקות שלימות. באם זקוק לאכול או לשתות בהפרשים קטנים יותר יש לשאול מורה הוראה.

ו.        מאכלים ומשקאות אינם מצטרפים, ולכן מי שהותר לו לאכול ולשתות ביום הכיפורים פחות מכשיעור, אינו צריך לשהות בין האכילה והשתיה, לפי שאינם מצטרפים. ועליו להמתין כאמור רק בין אכילה לאכילה ובין שתיה לשתיה כשיעור זמן הנ"ל.

ז.       אך אסור להשרות מאכל במשקה, למשל, אסור להשרות בסקוויט בתה או מים - כי המשקה מצטרף למאכל ונמצא שאכל יותר מכשיעור[3].

ח.      ניתן להשיג בחנויות לכלים חד-פעמיים, כוסיות לשיעור שתיה בשיעורין (ניתן להשיג כוסיות אלו גם בטלפון 058-32-00748 ), וכן  ניתן לקבל (באימייל halperin7777@gmail.com  ) דף מפורט עם מדידות נפח למאכלים מוצקים לזקוקים לאכול "פחות מכשיעור".

ט.      ילדים – הבריאים מגיל 9 והכחושים מגיל 10 – יש לחנכם להתענות שעות, דהיינו אם רגילים לאכול בשעה מסויימת בבוקר, דוחים את אכילתם בשעה או יותר כפי כוחן. [ולמעשה בזמן הזה אין מדקדקים שילדים מתחת לגיל בר מצוה ובת מצוה יתענו כל משך יוהכ"פ, ודי  גם להם בתענית שעות כפי כוחם[4]].

י.        ילדים קטנים פחות מגיל 9 אינם מתענים כלל, ואין מחנכים אותם להתענות שעות. ואפילו אם הילד רוצה להחמיר על עצמו – מוחין בידו כדי שלא יבוא לידי סכנה[5].

יא.    חולה שסכנה לו להתענות, מותר ואף מצוה היא לו לאכול ולשתות ביוהכ"פ כפי הדרוש לו לבריאות, ובודאי שא"צ כפרה על מעשה זה שאכל ושתה[6]

יב.
   
חולה שהחמיר על עצמו והתענה, אף שהתענית סכנה היא לו – ה"ה מתחייב בנפשו, ועליו הכתוב אומר "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" ומאכילין אותו בעל כרחו[7].

יג.     האוכלים והשותים אינם מקדשים על הכוס, ואין מצוות לחם משנה ביוהכ"פ[8].

יד.    מי שזקוק לקחת תרופות ביוהכ"פ, ואינו זקוק לאכול או לשתות מלבד זאת, אם התרופה מרה שאינה ראויה לאכילה, דעת רוב פוסקים שמותר לבולעה ביוהכ"פ אף לחולה שאין בו סכנה[9]. ואם כדי לבלוע הכדור זקוק לשתות עמו מים, צריך למרר המים, לדוגמה: ניתן לעשות זאת ע"י 2-3 שקיות תה קמומיל בכוס 200 CC (או כל צורה אחרת של מרירות במים) וישתה פחות מכשיעור עם הכדור[10].

טו.    מעוברות ומניקות מעיקר הדין מתענות ומשלימות. אם יש סכנה לעובר או לאם ע"פ הערכת רופא מומחה – אינה צריכה לצום, ויש לברר באופן פרטי כל אחת אצל מורה הוראה.

טז.   יולדת לגבי צום יום הכיפורים – מרובים פרטי הדינים ותברר דינה אצל מורה הוראה לפי מעמדה ומצבה.

יז.     חולה שהותר לו לאכול וכן יולדת או קטן שאוכלים ביוהכ"פ חייבים לברך ברכה ראשונה קודם אכילתם. וכשאוכלים ושותים פחות מהשיעור ושוהים כשיעור בינתיים – אינם מברכים ברכה ראשונה על כל אכילה/שתיה[11] אם עומדים במקומם ולא הסיחו דעתם מהאכילה ומהשתיה[12].

יח.    ולענין ברכה אחרונה בגמר האכילה והשתיה: אם אכלו במשקל כזית דהיינו (27 גרם) בבת אחת, מברכים ברכה אחרונה. ואם אכל פת כשיעור הזה מברך ברכת המזון, וצריך להזכיר בה יעלה ויבוא "ביום הכיפורים הזה"[13]. [וכשחל בשבת אומרים רצה תחילה ואח"כ יעלה ויבוא] אך אם אכלו פחות פחות מכזית, או שתו פחות פחות מרביעית[14], ושהו בינתיים כדי אכילת פרס – אין מברכים ברכה אחרונה[15]

יט.
   
המלצה להכנת הגוף לצום: לכל אדם, ובפרט למי שעל פי מצבם חייבים הם לצום אך הם חלשים והצום קשה להם - יש לשתות בערב יוהכ"פ (ט' תשרי) החל משעה 6 בבוקר, כוס נוזלים בכל שעה, רצוי שהנוזלים יהיו מכילים מרכיבים נוספים ולא רק מים, דהיינו חלב[16], מיצי פירות ומיץ ענבים טבעיים, ובכך למלא "מחסני הגוף" לקראת הצום, שהרי עיקר צורכי הגוף הם הנוזלים והסוכרים ולא האכילה, ודברים אלו מקבל הגוף בשתיה הנ"ל. (המלצה זו קיבלתי מד'ר אלי' שוסהיים שיחי'). אך כמובן שאין בעצה זו כל תחליף ליועץ רפואי, וכל חולה יתייעץ ברופא מה נדרש עבורו לצורך הצום, ובמיוחד לחולי סכרת (אלו שמותרים לצום), יש להם לצרוך בערב יום כיפור רק שתיה ואכילה שמותרת להם.

כ.       בשנה זו (תשע"ח) נשב בבית ההוראה ברחובות עם רופאים מומחים ויר"ש, ביום רביעי ז' תשרי בין השעות 17:30-19:30 וביום חמישי ח' תשרי בין השעות 14:00-16:00. מס' הטלפון בבית ההוראה 08-699-7999. כמו"כ ניתן להעביר שאלות במייל, [השאלות צריכות לכלול את המצב הרפואי המפורט, ולציין מס' טלפון לצורך חזרה לבירורים]. שאלות שיתקבלו עד יום חמישי ח' תשרי בשעה 10 בבוקר, ייענו בלי נדר, לאחר התייעצות עם הרופאים.

כותב הטור הינו הרב ישראל הלפרין מכפר חב"ד דיין ומו"צ בבית ההוראה ברחובות, 058-32-00748, מייל: Halperin7777@gmail.com












[1]  תרי"ב, ט"ז





[2]  מועדי קודש פ"ז, הערה 8





[3] עיין שוע"ר סי' תרי"ב, ב. חידושי הצמח צדק על הש"ס, סוף פ"ח דיומא (ד"ה האוכל והשותה) שמצטרפים לאיסור אע"פ שהאוכל (הביסקוויט למשל) לא התנפח על ידי השריה, אעפ"כ נחשב שאכל שיעור שלם. וראה גם בשד"ח מערכת יוהכ"פ סי' ג ' אות יט.





[4]  בשוע"ר תרטז,ו,יא נתבאר שיש דעה הסוברת שבני אחת-עשרה שנה שלימות, הן זכר והן נקבה מתענים מדרבנן את כל הצום מדין חינוך, ויש דעה שאינם צריכים להתענות כל היום, ודי  שיתענו שעות. ולמרות שהעיקר כדעה הראשונה, מסיק רבנו שאין מדקדקים עכשיו [=בזמנינו] שיתענה קטן בן יא שנים משום שבזה"ז ירדה חולשה לעולם, ומן הסתם כל קטן אינו נחשב בריא לענין זה [אא"כ ידוע שהוא בריא וחזק לסבול [הצום]], וממשמעות הדברים שם (בסעי' ו) -  נראה שגם נער בגיל יב שנה עד גיל שלש-עשרה – דינו כנער בן יא. וע"ע במט"א שם סעי' ז ובאלף המגן שם ס"ק ז, וכן עי' בעין יצחק או"ח סי' כג  .





[5]  שוע"ר תרט"ז, י.





[6]  שו"ע ונ"כ סי' תרי"ח





[7]  שוע"ר תרי"ח, י"א-י"ב





[8]  שוע"ר תרי"ח, י"ח





[9]  גדר חולה שאין בו סכנה עי' בשוע"ר ס' שכ"ח סעיף י"ט. ואם יש כאבי ראש עזים "שאינו מסוגל לעמוד על רגליו" – דינו כחולה שאין בו סכנה, ומותר לו לקחת כדור אקמול וכיוצ"ב לשיכוך כאבים.





[10]  ראה מועדי קודש פ"ז, קפ"ג וש"נ, וכ"ה בתי הוראה





[11]  פרט לראשונה





[12]  דע"ת תרי"ח, ז' וראה שוע"ר סי' קפד, סו"ס ג שי"א שאפילו הסיח דעתו.





[13]  ראה שוע"ר תרי"ח בסופו. ופסקי הסידור אות קפה. ואם אוכל פת צריך ליטול ידיו כרגיל בכל השנה, אבל אם אוכל פחות מכביצה אינו מברך על נט"י, ואם אוכל יותר מכביצה מברך ענט"י.





[14]  בשתיה, אם שותה פחות ממלא לוגמיו, שנתבאר לעיל סעיף ד שזו כמות השווה ל40 סמ"ק , הרי זה הרבה פחות משיעור רביעית.





[15]  סדר ברכה"נ פ"ח א'-ב'





[16] עד לסעודה מפסקת, שאז אסור לאכול מאכלי חלב לאנשים, אך בלאו הכי נוהגים לאכול בסעודה זו בשר עוף (ראה משנ"ב תרח ס"ק טז), ולכן ממילא לא קיים חשש זה.


בתמונה הקטנה: הרב ישראל הלפרין (ארכיון), על רקע אילוסטרציה (צילום: לוי נאזרוב)
בתמונה הקטנה: הרב ישראל הלפרין (ארכיון), על רקע אילוסטרציה (צילום: לוי נאזרוב)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן