מערכת COL | יום ד' אב ה׳תשע״ז 27.07.2017

וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה: מה קרה לאיש ארץ-ישראל השלימה? • סקירה

JEM
וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה: לצד גילויים מרתקים מיחידות ראש ממשלת ישראל מנחם בגין אצל הרבי, אוירת הרקע באותה תקופה וקשריו המיוחדים של מנחם בגין עם הרבי, מסתבר שמשהו קרה למנחם בגין בדרך, ובבית הלבן. משהו שלא היה צפוי מראש, השתבש אצל האיש החזק. מה קרה לאיש 'ארץ ישראל השלימה' המיוחד הזה? • הרב יצחק כהן מגיש סקירה מיוחדת של השתלשלות האירועים, ומנסה לענות תשובה לחידה הבלתי-פתורה • מגזין שישי • מנחם בגין אצל הרבי
וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה: מה קרה לאיש ארץ-ישראל השלימה? • סקירה

הרב יצחק כהן

"ברצוני להוסיף כמה מילים ולהביע את איחוליי וברכותיי להצלחה רבה בשליחות החשובה ביותר של ראש הממשלה, וגם להדגיש שוב, כי אני מקבל כבוד זה מביקורו, בהחלט לא כבוד אישי, אלא בתור כבוד לתנועת ליובאוויטש, שהתמסרה מדורי דורות להחדיר בעם ישראל, בכל מקום שהם, את האמונה השלמה בה', אשר חלק מהאמונה הוא, שה' יכול למלא את כל בקשותיהם הטובות, על-ידי התחזקות בהמשך המסורת בקיום התורה ומצוותיה"


מאבטחי ה-F.B.I.  האמריקאים, ומקבליהם הישראלים, אנשי המוסד ושירות הביטחון הכללי של ישראל – ידעו ימים יפים יותר, פחות מסובכים, ב'גינוני מלכות יהודיים', שהיו זרים להם עד עתה: הם שברו את ראשם ממש, כדי להכין את ביקורו המיוחד של ראש ממשלת ישראל, שזה עתה נבחר לתפקידו - לאחר עשרות שנים ארוכות ומפרכות במדבר האופוזיציונרי – אצל הרבי מליובאוויטש.

בניין לבנים אדום, לכאורה בית ככל הבתים, בתוך שכונת מגורים שגרתית בניו-יורק רבתי, והמוני חסידים משולהבים שלא מוותרים: הם רוצים לקחת חלק במפגש המיוחד בין ראש ממשלת ישראל, לבין האישיות המפורסמת והמשפיעה ביותר בקרב יהודי העולם של כל הזמנים – הרבי, גם אם מדובר רק בחלק ההתחלתי שלו, ממכוניתו של מר מנחם בגין ועד לדלת חדרו של הרבי בלבד.

לאנשי הביטחון הובהר, כי איש מהחסידים לא ייוותר על המעמד המיוחד הזה, שכן בכל אירוע, קטן או גדול, המתרחש סביב הרבי, יעשו החסידים הכל, כולל הכל, כדי להיות במעמד שהרבי ייטול בו חלק.

מצויידים במידע הלא מחמיא הזה, מבחינתם, דנו אנשי הביטחון הישראלים ועמיתיהם האמריקאים, כיצד לאבטח את הפגישה בעלת ההשלכות הביטחוניות העדינות ביותר. שכן עם היבחרו של מר מנחם בגין לכהונתו הרמה כראש ממשלת ישראל, נכנס העולם הערבי, ובמידה מסויימת גם ממשלו של הנשיא קרטר, לעמדת מגננה: מר בגין, היה ידוע בדעותיו המוצקות על עתיד המזרח התיכון, ועל הדרך כיצד לטפל בכל 'הרמת ראש' של אירגון טרוריסטי זה או אחר, או מדינה ערבית סוררת.

בעוד אווירת-האופוריה והשמחה על מפלת שילטון 'המערך', מרקיעה שחקים בקרב חלקים נבחרים בעם היושב בציון, הרי שאצל הערבים היה המצב הפוך: אלה פחדו כי ראש ממשלת ישראל הנבחר, וגייסותיו של המצביא שרון המהולל, מכינים את 'אם כל המלחמות', במטרה להכניע את העולם הערבי על יושביו. נקמת מלחמת יום-הכיפורים בוא תבוא, כך האמין העולם הערבי. והעולם, כולל השוטר בארצות-הברית, היה כמרקחה בציפייה מתוחה לקראת הבאות.

זו גם הסיבה שהמאבטחים, הישראלים והאמריקאים, החסירו פעימה כשראש-הממשלה נראה יוצא מרכב השרד שלו מול בניין 770: חסר היה להם שערבי אחד, שנבלע בין המוני החסידים, עם נשק לא מתוחכם במיוחד, יפגע במר בגין, ויבעיר את המזרח התיכון כולו, ובעקבותיו את המעצמות הגדולות, שממילא כמו המתין באותם ימים ל'טריגר' שייתן את סיבת התפרצות-הלבה הצפוייה...

מה קרה לאיש ארץ-ישראל השלמה?!

לכן, עם ביקורו הראשון של ראש הממשלה הנבחר מר בגין, בבית הלבן, שהיה ביקור חשוב מאוד עם הצהרת כוונות להמשך הדרך, ביקש מר בגין כיהודי מאמין, בשידור מיוחד, מהעם היושב בציון, שיתפללו בעבורו להצלחת הפגישה עם מר קרטר, שכבר אז היה ידוע בדעותיו ה'ערביסטיות'.

אבל גם האמריקאים הפנימו כי מעתה מדובר בעידן חדש, יהודי יותר, בכל מה שקשור עם ההנהגה השלטת בישראל. ראש הממשלה מר מנחם בגין ביקש להיפגש עם הרבי ועם מנהיגים נוספים ובולטים בארצות-הברית, בטרם יבוא לוושינגטון, כדי "להתברך ולשמוע עצה טובה", כהגדרתו.

מעיון בדברי ימי ישראל, ובאיגרותיו של הרבי עולה, כי קשר חם, מיוחד ואמיץ, קשר מר בגין עם הרבי במשך עשרות שנים. דעותיו של מר בגין היו ידועות בכל אותן שנים, והרבי עודד אותו מאוד, ובכל פעם שביקש האיש לפרוש מהחיים הציבוריים, היה זה הרבי שדרבן ועודד אותו להמשיך, וסוף הניצחון לבוא.

את דבר היחידות המיוחדת של מר בגין נביא בהרחבה רבה בהמשך, לצד גילויים מרתקים ממנה, בה נעמוד על הכבוד הרב שרחש מר בגין לרבי; במסיבת העיתונים המאולתרת שהייתה בגן-עדן העליון; ברצונו של הרבי לדבר עם מר בגין, בתחילת הפגישה, ב'שפת-האם' שלו דווקא – יידיש, למרות שאף עיתונאי לא שלט בשפה הזו; ועל הצהרתו של הרבי כי הוא "מאמין באיש הזה – מר בגין – יותר ממאה אחוז".

אבל מסתבר שמשהו קרה לאיש הזה בדרך, ובבית הלבן. משהו שלא היה צפוי מראש, השתבש אצל האיש החזק לחלוטין.

מה אם-כן קרה לאיש שהרבי העיד עליו כי הוא "מאמין באיש הזה יותר ממאה אחוז"? מדוע בשעת המבחן האמיתית, אחרי עשרות שנים של הכנה לתפקיד הרם, הוא כשל, ופעל בניגוד לצו מצפונו, ולדעותיו המוצקות עליהן הכריז תחת כל עץ רענן? ומר בגין, ידע היטב להכריז, לנאום לאומה, לסחוף המונים בכיכרות.

השאלות הללו מנסרות בחלל האוויר ומתחזקות יותר, בשל העובדה שאף אישיות בכירה בדרגת ראש-ממשלה או שר החוץ של מדינת ישראל, לא מצאה לנכון לבוא ולבקר את הרבי בטרם נסיעתם לבית הלבן. ואילו מר בגין, דרש במפגיע, למרות רטינותיהם של אנשי משרד החוץ כי הדברים כלל לא מקובלים, ואף יכולים 'להעליב' את נשיא ארצות הברית.

אבל מר בגין התעקש, כדרכו, למסור מסר חשוב לעולם כולו: הוא, בניגוד לאנשי מפא"י ששלטו לפניו, יהודי מאמין, וככזה, הוא מחוייב לקבל את ברכותיהם ועצותיהם של גדולי האומה האמיתיים, ובראשם – הרבי.  

מר בגין התבטא תמיד, בהיותו באופוזיציה, כי כאשר יפרוש מהחיים הפוליטיים, הוא יכתוב את זיכרונותיו באחד מהישובים – שפירק – עם חתימת חוזה "השלום" עם מצרים...

אז מה קרה לאיש המיוחד הזה? מה היו נקודות התורפה שלו? האם האימרה "מה שרואים משם לא רואים מכאן", לגבי המשרה הרמה של ראש-הממשלה – הייתה תקפה גם אצל האיש המיוחד הזה, הבלתי-שביר בעליל?!

קשריו עם בית רבי

תחילה נעסוק בקשרים של מר בגין עם הרבי במשך עשרות השנים, ולאחר מכן, כאמור, נעסוק באותה יחידות מיוחדת, וננסה לענות לשאלת השאלות, מה קרה למר בגין?!

במכתב מיוחד לנשיא המדינה מר זלמן שז"ר (שהיה כידוע מקורב לבית רבי וביקר מספר פעמים ב-770), מעלה הרבי שאלה שנשאל בקשר לשלמות הארץ "מדוע אין הרבי מדבר על נושא ארץ ישראל (תשל"א)", הרבי מספר למר שז"ר על הדברים שנאמרו בהתוועדות של יום השבת, שבחלקם עלו גם בפגישת הרבי עם מר מנחם בגין, שביקר באותם ימים ב-770.

כותב הרבי: "עניתי שהסיבה פשוטה, כי נשתנה המצב בעיקרו. דברתי בזה כל זמן שהיה העניין מעשי והייתה אפשריות לא להחזיר, וקוויתי שאולי ע"י דיבורי [בחשאי, וכשלא הועיל – בפומבי] אתרום להכרעת הדעה של אלו האומרים לא להחזיר (ובמילא יעמידו את ואַשינגטון וכו' בפני עובדות – יקימו ישובי קבע אזרחיים ובשטחים וכו').

נצחה הדעה – להחזיר (ונתפרסם בין אמות העולם והותחל הלחץ). וכמו שאמרתי לפני כמה וכמה שבועות – הרי זה כבר לאחר ההחלטה להחזיר, ושאַרם אל שייך – בחכירות וכיו"ב.
ועתה כבר אין היכולת לחזור בה – מפני הלחץ (לפי ידיעותי ממקור נאמן בהחלט, לא יסכימו בואַשינגטון בשום אופן למלחמה ואפילו לחשש של מלחמה במזרח התיכון, ולא ימנעו גם מהפסק הספקת נשק ועזר בכלל – וכבר המציאו "תירוץ" שאין זה לחץ ח"ו, כי אם העדר סיוע והשתתפות בפעולה שאינה לרצונם – ואז אין אפשריות להחזיק בשטחים וכו'. ובושינגטון מבינים זה). וכשאין תועלת ואין זה מעשי – אין מקום לדבר על זה."
כאן מעלה הרבי טיעון מעניין לגבי הבחירות בישראל – בעתיד:  

"...אבל בטח [באם ח"ו תתעכב ביאת משיח צדקנו] כשיבוא זמן הבחירות יזכרו בנ"י מי הם אלה אשר תיכף ומיד לאחר נצחון המפליא של מלחמת ששת הימים התחילו במו"מ איך להשתחרר ולהפטר משטחים המשוחררים.
וידעו מי הם אלה המאמינים – וגם בנוגע למעשה בפועל – בשלימות ארץ הקודש ובשלימות גוי קדוש ובשלימות תורתנו הקדושה."

בשנת תשכ"ט, התקיימה הפגנה גדולה שאורגנה על-ידי תלמידים ערביים. בהפגנה נישאו כרזות נגד מדינת ישראל, כשהם דורשים במפגיע להחזיר את ירושלים – ששוחררה שנתיים קודם לכן – לידי הערבים.

באותם ימים ביקר בחצר הרבי ד"ר יוסף קלאַרמאַן, שהיה בדרכו למסע בארגנטינה בכל הקשור לענייני היהדות שם. ביחידות, ביקש ממנו הרבי לשנות את תוכניותיו ולחזור לארץ-ישראל עם מסר דחוף למר בגין.

מספר ד"ר קלארמאן: הרבי ביקש ממני להיפגש עם מר בגין, שהיה אז חבר בממשלה לאחר כינון ממשלת הליכוד הלאומי (בתשכ"ז), ולשאול אותו כיצד הממשלה שבה הוא חבר, מתירה לצעירים ערבים להפגין בירושלים? אם היא התקיימה ללא רשות – מדוע לא נעצרו מארגניה וגורשו מהארץ? הרבי הסביר לי כי הדבר יכול להיות – חס וחלילה – לבכייה לדורות. (שימו לב: תשכ"ט!!).

לאחר הפגישה הזו, כאשר ראה הרבי שינוי חיובי בכיוון הרצוי, שיגר מכתב למר בגין, שוב באותו נושא:

"חזקה על ידידנו הנכבד ד"ר יוסף שי' קלאַרמאַן שבודאי מסר למר תוכן שיחתנו, וכבקשתי – בדברים היוצאים מן הלב, ובתוספת תקוה אשר גם מר הוא תמים דיעה עם החוו"ד שאמרתי.
היות ובשבועות האחרונים חל שנוי בכיוון הרצוי, לדעתי, בנוגע הענינים שנגענו בהם בשיחתנו האמורה, הנה באם וכפי התקוה הי' למר חלק בשנוי האמור, תבוא עליו ברכה ועל כל אלו ששיתפו פעולה עמו בכיוון זה, ואוסיף איחולי אשר בודאי לא יסתפקו בשנוי האמור, שאינו אלא בגדר התחלה בכיוון הרצוי, כי אם יוסיפו בהלחץ שלהם וכולי, ויהי רצון שיהי' בהצלחה רבה, שהרי זהו לטובת עמנו בני ישראל בארץ הקדושה ת"ו [ומובן במילא – שזה גם טובתם של בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם]."

"מחשבתם רצוייה"

בחורף שנת תשכ"ג משגרת תנועת החירות, שמר בגין עמד בראשה, הזמנה מיוחדת לרבי, להשתתף בוועידה הארצית השביעית של התנועה; הרבי משיב להם, בח"י טבת תשכ"ג, ומסביר להם מדוע הוא אינו יכול לקחת חלק בוויעידה הזו, למרות ש"מחשבתם רצויה":

"במענה למכתבו בשם מרכז תנועת החרות - הזמנה להשתתף בועידה הארצית השביעית של התנועה, ביחד עם תודתי על הכבוד ומחשבתם הרצוי', הנה באופן עקרוני נבצר ממני לעשות זאת. שהרי מיסודות שיטת חב"ד­ליובאוויטש הוא שלא להזדהות עם איזו מפלגה שהיא, ולכן גם לא להשתתף בועידות מפלגה.
בהזדמנות זו חובתי היא לתת ביטוי לצער העמוק ההולך וגדל בהתבונן בשעבודם הפנימי של חוגים מסוימים דעמינו בני ישראל, שעבוד לתרבות גויי הארצות, חיקוי אורח החיים שלהם והשקפת עולמם וכו' - היא השיטה הידועה של "נהי' כגויים כמשפחות הארצות" - שאין לך גלות ועבדות גדולות מזו, ולהביע תקותי, אשר יהי רצון ותקדיש הועידה מיטב זמנה וכוחותי' לפרסם ולהחדיר הרעיון היסודי אשר אי אפשר שתהי' חרות - כל זמן שאין משתחררים בהחלט מהשעבוד האמור, ומקו השלילה לקו החיוב - לפרסם ולהחדיר הרעיון היסודי, אשר חרות עמינו בני ישראל אינה אלא כשהיא "חרות על הלוחות", חרות מיוסדה על עבודת האלקים כפי שנחרתה ונתפרשה בהלוחות בתורת ה' ובמצותיו, תורה קדושה - שהיא העדות לגוי קדוש אשר לו ניתנה ארץ הקודש ומנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת."

מאוחר יותר, שולח הרבי עתק מהמכתב הזה למר בגין, ומוסיף: "מצורף בזה העתק מכתבי למרכז תנועת החרות במענה על ההזמנה שנתכבדתי בה. והרי הועידה מתכנסת ביום סגולה, יום הסתלקות אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, ובפרט שבשנה זו תמלאינה 150 שנה להסתלקות-הילולא שלו."

אבל קשריו של מר בגין עם הרבי לא היו רק בהקשר של שלימות הארץ.

באמצע שנת תש"ל, כותב לו הרבי באריכות על התמימים מארץ-הקודש, ומי שיחפוץ בכך, יוכל ללמוד ממכתב זה מה מהי דעתו של הרבי על ה'קבוצה' הישראלית, וכמה חשובה שהייתם של אלה ב-770:

הרבי דואג ל"קבוצה" הישראלית...

"הרב חדקוב שי' מסר לי תוכן מכתבו של מר מי"ד שבט, בענין הבחורים הרוצים לבא לכאן ללמוד תורה משך זמן, שזה תלוי ברשיון מיוחד וכו'.
ולכל לראש – אביע תודתי הלבבית למר בעד התענינותו האישית ותשומת לבו בזה.
ולעצם הענין, אף שככתבו, רשיון יציאה לבחורים בגיל זה אינו מן הדברים הפשוטים, אבל הרי אין הדברים אמורים בבחורים שגויסו כבר לצה"ל, אלא בבחורים שמשאת נפשם היא לבוא ללמוד תורה כאן משך זמן, ואשר משוכנעים הם כי כאן יעשו חיל בלימודם והשקפת עולמם וכולי. וידוע הכלל שהצלחה בלימוד גדולה יותר אם הוא במקום שלבו חפץ.
עוד זאת, שההדרכה שהתלמידים מקבלים כאן היא בהדגשה להכיר ולהוקיר האחריות המוטלת עליהם לנצל כוחותיהם לטובת הרבים, אם בשדה החינוך או בתור מנהיגים בקהילות בישראל, ובהדגשה יתרה שכתום תקופת לימודם וחינוכם ישובו למקומם. ולמעשה, כל התלמידים מסוג האמור שבאו לכאן מאה"ק ת"ו – שבו לאה"ק ת"ו אחרי גמרם חוק לימודם, והיותם כאן הביאה ברכה לא רק להם, כי אם גם לאה"ק ת"ו.

תועלת נוספת ע"י התלמידים הבאים מאה"ק ת"ו – שהתחברותם עם התלמידים שבכאן משפיעה לטובה על חבריהם, וגם מחבבים עליהם את הארץ ומעוררים בהם החשק לנסוע לאה"ק ללמוד על משך זמן. ואמנם זה משנים שקיימת אצלנו תכנית של חילוף תלמידים, מהתם להכא ומהכא להתם, וממילא חלק מהתלמידים מאה"ב הנוסעים לאה"ק ללמוד נשארים שם בקביעות.
"דרך אגב" כדאי לציין, אף שלא לפירסום, עוד נקודה, והיא אשר בטבע בני הנוער – שהם בעלי שאיפה ומרץ במדה עזה, ואם מפריעים להם לנצל כוחותיהם בכיוון הטוב, הרי לפעמים קרובות גורם זה שינצלו כוחותיהם בכיוון ובענינים בלתי רצויים. וגם זה טעם נוסף שלא לעצור בפניהם למלא שאיפתם הטובה.
לאור האמור, דעתי ברורה שכשרואים שיש בחורים יושבי אוהל חדורי שאיפה רצינית לשקוד על התורה, ומאמינים הם שכאן יעשו חיל בלימודם ובחינוכם, ראויים הם לסיוע בזה. וכאמור, התועלת שבזה היא לא רק להם אלא לטובת העם כולו ולאה"ק ת"ו בפרט.
– אלא שצריכה הבקשה לבוא מהנהלת הישיבה באה"ק שתעיד עליהם וכו'."

באיגרת נוספת כותב לו הרבי בעניין העירוב במושב בר גיורא "שגורמים לו נחת רוח", ובד בבד מסביר הרבי למר בגין על עניין שמירת השבת:
"מאשר הנני, אף כי באיחור זמן, קבלת מכתבו בעתו, ותקותי אשר בודאי כבר נסתדר ענין העירוב במושב בר גיורא, מתאים לסגנון כתבו, אף שכמובן הלשון, שסיפוק בזה "שגורמים לי נח"ר", ולמרות שבודאי כן הוא, אין זה בערך לעצם הענין, וכידוע עד כמה הפליגו חז"ל ענין שמירת השבת, ועד שאמרו, שאלמלי שמרו ישראל שבת אחת כהלכתה, מיד הם נגאלים.
ומדגיש הנני באמור, חכמנו, ולא כלשון הרגיל רבותינו, כי המתבונן בשכל הבריא בדברי ימי ישראל במשך גלותו הכי מגוון והכי רב, נוכח לדעת גודל שמירת השבת, כוונתי איך ששמירתו שמרה על קיום בני ישראל במובן הרוחני, ומקום לומר גם במובן הגשמי. ויש להוסיף עוד נקודה באמור, ובזה גם מעניין ימים אלה, שמנוחת יום השבת הסירה כמה מחיצות וקירבה ואיחדה יהודים מחוגים הכי רחוקים, הן מצד עסק פרנסתם והן מצד רמתם ברוחניות, בהפגשם יחד בעת התפלה, שדוקא בשבת הייתה ברוב עם, וכן בשעות המנוחה במשך המעל"ע וכו'."

"מיום צאתי ממדינת ברית המועצות, לא ראיתי כהנה"

בערב חג השבועות אנו מוצאים איגרת נוספת של הרבי שכתב למר בגין בדבר סברתו כי השנאה מצד השמאל בישראל היא תופעה מיוחדת וכו', והרבי משיב על העניין הזה,לצד ביטויים נדירים (מודגשים): "..בהזדמנות זו אאשר קבלת מכתבו בעתו מיום י"ב באייר, ולפלא על כ' שתולה הרגשות השליליים וגל השנאה, המכונה בלשון נקי' קולטור קאמף, מצד השמאל בתופעה מיוחדה, בה בשעה שהמתבונן בטבע האדם ובחוגים האמורים בפרט, רואה בעליל שבענין זה לא שהשכל עושה את הרצון (בנידון דידן - הרצון לשנאה האמורה), אלא אדרבה הרצון גורם להתחכמות השכל להצדיק הרצון. ולהבדיל כמו שרואים אצל אינם-יהודים הרי הסבה האמתית לשנאתם לעם אחד היא שדתיהם שונות מכל עם, אלא שתולים בסבות מסבות שונות, במקום שהיהודים עשירים - בעשירותם, ובמקום שהם עניים - בדלותם, וכו'.

ולכן פליאה גדולה ביותר שכנראה אין מי שעושה בנוגע להסיבה - היינו בנוגע להשנאה האמורה ומחפשים עצות רק להמסובב בטעמים חצוניים להצדיק השנאה.
אפשר שנפלטו בהאמור לעיל בטויים חריפים, אבל בשים לב לחומר הענין והמצב, שמיום צאתי ממדינת ברית המועצות לא ראיתי כהנה, הרי גם בטויים חריפים שלא בערך. וגם זה מובן ופשוט, שלא באתי ח"ו לדבר סרה על מי שהוא מבני ישראל, וידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שבין יהודי ליהודי, יהי' איך שיהי', אין לומר "להבדיל"; אלא כמאמר העולם, אז ס'טוט וויי, שרייט מען. ותקותי חזקה, אשר כ' ינצל כל השפעתו במילואה וכדרכו במרץ ובמסירות לעצור בפני הגלים האמורים."

באיגרת אחרת מודה הרבי למר בגין על "שסיבב לכך", את ההיכרות של הרבי עם מר יעקב מרידור (שנפגש באותה שעה עם הרבי), גם במכתב זה מעלה הרבי בכאב על התעמולה הנעשית בארץ-ישראל נגד הדת והדתיים:

"בעתו קבלתי מכתביו, ומה שנעם לי עוד יותר פ"ש אישית על ידי מר יעקב שי' מרידור, אשר בודאי החזיר פ"ש גם ממני אם כבר נמצא באה"ק ת"ו, וכן תוכן שיחתנו בענין הפרטי ובעניני הכלל.

ובודאי למותר להוסיף כי נעמה לי ההיכרות עם מר מרידור, ות"ח לכ' שסיבב לכך.

לבי כואב לרגלי התעמולה המתנהלת לאחרונה נגד הדת והדתיים, ובצורה ובממדים (שתקותי) אשר איש איש לא שיער שתהי' כזאת בישראל, תרתי משמע במובן עם בני ישראל ובמובן ארצנו הק' ת"ו. וכנראה שתקופתנו מסוגלת לכל ענינים של חידוש ותגליות ועד להפתעה. ועל פי הודעת חכמינו ז"ל אשר מרובה מדה טובה ממדה פורעניות יהי רצון שבקרוב ממש נזכה לחדשות מפתיעות בעניני טוב וקדושה, ערכים הנצחיים של עמנו בני ישראל מאז ומקדם. ועל פי סיסמת תורת החסידות, מתחיל ממיסדה הבעש"ט, אין לשער האוצרות הכמוסים בנפש כל אחד ואחת מבני ישראל, ואשרי חלקו של כל אחד המגלה אותם ומפעילם.

ובעמדנו לפני חג המצות, זמן חירותנו, יהי רצון שתהי' החירות בכל השטחים והענינים, חירות הגוף והנפש גם יחד, והרי לאמתו של דבר אי אפשר לזו בלא זו, וכאמור לעיל, אשרי חלקו של כל אחד שזוכה ומצליח לתרום חלקו הראוי לו לחירות אמתית, לא רק לחירות הפרט אלא גם לחירות הכלל, ואם תמצא לומר, הרי גם בזה באמת אי אפשר לזו בלא זו."

עכשיו, לאחר שעמדנו, בקווים כלליים ממש, ובקיצור, על הקשר ההדוק שהיה למר בגין עם הרבי, אנחנו רוצים לחזור ליחידות המיוחדת שהייתה לראש ממשלת ישראל מר מנחם בגין, עם הרבי.

"באתי לכאן לקבל ברכה וחיזוק ממורנו ורבנו"

בשעה היעודה, ביום ראשון ב' במנחם-אב תשל"ז, יצא הרבי מחדרו לקבל את פני האורח – מר מנחם בגין. טרם צאתו, ביקש הרבי מהמזכיר הרב גרונר, להשאיר את דלת חדרו – גן-עדן העליון – פתוחה.

המוני חסידים צובאים על פתח 770, והמאבטחים הרבים, נראים אובדי עצות, ולחוצים.

דמותו של הרבי נראית בפתח 770, הרבי יורד את המדריגות, פוסע כמה פסיעות, ולאור זרקורי המצלמות ניגש הרבי לאורח ובחיוך רחב, לוחץ את ידו של מר בגין, ומציג לפניו את מזכירו הראשי – הרב חודוקוב.

ראש ממשלת ישראל נרגש מאוד מגודל המעמד, כאשר בפתח 770, מכבדו הרבי להיכנס ראשון. מר בגין מסרב, והרבי נכנס ל-2 הדלתות הבאות [הכניסה ל-770, והכניסה לגן-עדן התחתון] ראשון, ואילו לחדר היחידות נכנסו שניהם יחדיו...

מפגישתם מחוץ ל-770, ועד שנכנסו לחדר היחידות, החזיק הרבי בידו של מר בגין הנרגש, כשהחיוך לא מש מפניו הק'.


באותה שעה נתקיימה ברחבה של 770 הנבואה של "לילה כיום יאיר", כאשר כל האיזור מואר באור צלמי התקשורת מכל העולם, שבאו לעשות היכרות ראשונה עם מר בגין.

(כאשר סיכמו לעצמם התמימים, באשמורת הבוקר, את ביקורו של מר בגין, הם היו מוכנים להתחייב ברמה של מאה אחוזים, שהזרקורים שהאירו את איזור 770, לא היו של אנשי התקשורת הרבים, אלא מאנשי הביטחון הישראליים והאמריקאים... לא תתווכח עם אלה העושים ב'פטרבורג' כרצונם...)

בחלק הגלוי של הפגישה, בתחילת שיחתם, הזכיר הרבי את החזרתם של החללים הי"ד, ומר בגין הציג את אנשיו: ראש לשכתו – מר יחיאל קדישאי, הרבי העיר כי סבו של קדישאי היה "גוטער איד", ומר בגין העיר שאבא-קדישאי היה חסיד לעלוב. גם את מר יוסף צ'חנובר, הציג מר בגין והרבי העיר כי מר צ'חנובר הוא כהן.

מעתה התנהלה כמין 'מסיבת עיתונאים' מאולתרת, ומר בגין פתח: באתי הערב, כדי לקבל אה ברכתו של מורנו ורבנו הנעלה, לקראת ביקורי בוואשינגטון, ופגישה עם הנשיא קרטר.

עם צאתי מהארץ (מארץ ישראל), הבהרתי כי אין לכנות את השליחות הזאת כגורלית: גורלו של עמנו הנצחי, אמר בגין נרגש, אינו תלוי במפגש מדיני זה או אחר, אבל ברור לכולנו כי זוהי שליחות חשובה.

טרם צאתי לכאן, סיפר מר בגין, ביקשתי את אזרחי ישראל להתפלל למען הצלחתי בדרך אשר אני עומד ללכת בה, ולבקש על עמנו אשר שלחוני.

ואכן כפי שעודכנתי הבוקר, מתקיימות תפילות למען הצלחת השליחות הזאת, ועתה הערב, אני באתי לקבל ברכה לדרך הזאת מאת הרבי מליובאוויטש, ממורנו הדגול, ואני מקוה לקבל את הברכה הזאת, ובודאי ברכתו תאמצני ותחזקני, וכפי שאני מקווה, בעזרת ה' יתברך, שאצליח בשליחות עם נשיא ארצות הברית, ועל ידי זה נוכל לחזק אח בטחוננו, וגם לקדם את עמנו ואת ארצנו לקראת השלום המיוחל.

עם סיום דבריו הנרגשים של מר בגין, בעוד צבא של עיתונאים מקיפים אותם בתוך חדר היחידות, פנה הרבי למר בגין ואמר לו: אני רוצה לומר כמה מילים בשפה שעולי רוסיה מדברים בה, לכן אדבר עכשיו באידיש ('מאמע לשון').


(תמונה: JEM)

"עם ישראל צריך שלום אמיתי," אמר הרבי, "כפי שהתורה אומרת: "וישבת בטח בארציכם", "ונתתי שלום בארץ", ואפילו חרב של שלום לא תעבור בארצכם. ואז נלך לבטח דרכנו, ברגעי הגלות האחרונים, מתוך שמחה וטוב לבב ברוב טוב בגשמיות וברוחניות.
עוד הפעם תודה רבה לאורח החשוב, ולכל הנלווים אליו."
מר בגין: "הרבי מליובאוויטש הוא אישיות חשובה מאוד בארץ ישראל, כולנו מעריצים אותו, וכולנו מקבלים את דעתו ועצותיו, הוא אהוב מאוד לבית ישראל, הוא ביטא את רגשותיו העמוקים ואהבתו לבנינו. ברכותיו מאוד חשובות לי, ואני תפילה שהם יחזקוני בפגישתי החשובה עם נשיא ארצות-הברית מר קרטר.
אני מאוד מקווה שמהפגישות עם הנשיא קרטר, תבוא התקדמות של שלום אמיתי."
אחד הכתבים שאל את מר בגין: "האם אפשר לשאול איך התקבלת (לא רק אצל הרבי מליובאוויטש), אלא גם אצל שאר המנהיגים בניו-יורק?"
מר בגין: "נפגשתי היום עם הרב סלובייצ'יק, מגדולי חכמי זמננו, ועם הרב משה פיינשטיין, וכולם נתנו לי את ברכתם ואיחלו לי הצלחה בשיחותי עם הנשיא קרטר, נדמה לי שכבר קיבלתי את איחולי כל עם ישראל, כולל איחולי יהדות ארצות-הברית."

כתב, פונה לרבי: "אולי הרבי רוצה לומר משהו?"
הרבי: "את עיקר הצהרתי, כבר אמרתי בשפת יהודי רוסיה (שמהם מוצאי). אך ברצוני להוסיף כמה מילים ולהביע את איחוליי וברכותיי להצלחה רבה בשליחות החשובה ביותר של ראש הממשלה, וגם להדגיש שוב, כי אני מקבל כבוד זה מביקורו, בהחלט לא כבוד אישי, אלא בתור כבוד לתנועת ליובאוויטש, שהתמסרה מדורי דורות להחדיר בעם ישראל, בכל מקום שהם, את האמונה השלמה בה', אשר חלק מהאמונה הוא, שה' יכול למלא את כל בקשותיהם הטובות, על-ידי התחזקות בהמשך המסורת בקיום התורה ומצוותיה.
ושיילכו מחיל אל חיל בהפצת טוב וחסד סביבם, וזה יהיה כלי טוב לקבל ברכותיו של הקב"ה להצרכותיהם בגולה ובארץ-הקודש, ושיהיה שלום אמיתי, בתור הכנה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
וכמובן תודה מיוחדת לראש-הממשלה ועל-ידו גם לכל עם ישראל שבארץ-הקודש בכללות."
כתב: "כלומר, הרבי נותן למר בגין את ברכותיו?"
הרבי: "יותר ממאה אחוז! (הרבי העיר: בבקשה לא להיפגע מהמבטא שלי, והעיתונאי השיב: תודה רבה, אין כל בעיות, ואז הרבי הגיב על כך)."
הרבי: "אותו הדבר שגם בארץ לא יהיו בעיות."
כתב: "זוהי ברכתך?"
הרבי: "כן. זוהי ברכתי שלא יהיו שום בעיות לארץ-הקודש."
כאן פנה הרבי לכל העיתונאים: "וגם לראש הממשלה תשתדלו לעשות את חייו ליותר קלים, וביכולתכם לעשות זאת, כי בארצות הברית פרסומת זה דבר שמאוד נחוץ."
כתב: "נדמה לי שלרבי יש השפעה גדולה יותר!"
הרבי: "אתה תעשה מה שביכולתך לעשות."
בשלב הזה עזבה כל הפמליה והעיתונים את חדר היחידות, ומר בגין נשאר ליחידות עם הרבי.

קצת לפני אחת אחר חצות הלילה הסתיימה היחידות. ראש-הממשלה יוצא מחדרו של הרבי, יחד עם הרבי, הם נעצרים ליד פתח גן-עדן התחתון, כדי לאפשר לצלמים לעשות את מלאכתם. מר בגין מתנצל לפני אנשיו על התארכות הפגישה, הרבי מגיב כי זה 'באשמתו', אך אלה עונים בחיוך כי לבינתיים הייתה להם את הזכות ללמוד תורה.

הרבי נפרד ממר בגין בלחיצת ידיים ובחיוך, ובגין אומר בהתרגשות: "שלום כבוד הרב!" הרבי מאחל לו הצלחה ושמיעת בשורות טובות.

מר שמחה דיניץ, שגריר ישראל בארצות-הברית דאז, לוחץ את ידו של הרבי, והרבי עונה לו: להתראות כן בארצות-הברית, והוא משיב: לבינתיים אני כאן.

יציאת ראש-הממשלה מפתח 770, ועד למכונית השרד שלו, הייתה מיוחדת ושובה: מר בגין צועד ראשון, אחריו הרבי המלווה אותו, בגין המסרב להפנות גב לרבי הולך כשפניו אל הרבי, ומידי פעם הוא מפטיר: תחלקו כבוד לרבי, דואג שמא אנשיו או מישהו מהעיתונאים, ימעד בהתנהגות לא ראויה כלפי הרבי.

בעוד מר בגין צועד מעדנות אל רכבו, מבקשים העיתונאים לדעת האם מר בגין מרגיש יותר בטוח, לאחר פגישתו עם הרבי.

"השיחה עם הרבי נתנה לי הרגשת ביטחון," עונה מר בגין לעיתונאים, "ואני מעודד יותר לקראת השיחות שיהיו לי בבית הלבן."

"האם הראת את תוכנית השלום שבכוונתך להציג לפני האמריקאים – לרבי?" נשאל מר בגין.

"לא פעם נפגשתי עם הרבי," התחמק מר בגין מתשובה ישירה, "ומקובל שאת מה שמדברים עם הרבי ביחידות, לא מפרסמים..."

במהלך כל אותו הזמן עמד הרבי לצד מר בגין והקשיב לתשובותיו לעיתונאים.

הרבי מלווה את מר בגין עד למכוניתו, ושוב מבקש ממלוויו לחלוק כבוד לרבי.

מר בגין נכנס למכוניתו, והשיירה ראש הממשלה עושה את דרכה למעונו הזמני במנהטן שבניו-יורק.

מה הביא למהפך של מר בגין

שימו לב לדברי הרבי הברורים, והחד-משמעיים: האם הרבי נותן את ברכותיו למר בגין, והרבי עונה "יותר ממאה אחוז!", ויתרה מזו: הרבי מבקש מהעיתונאים שיעשו את חייו של ראש הממשלה יותר קלים, שייקלו עליו.

דומה, כי הרבי לא נתן את ברכתו לאף אישיות, על-כל-פנים בפרהסיה, כשהוא מצהיר לפני העיתונאים הרבים שנכחו בפגישה הזו, כי הוא סומך על האיש ב"יותר ממאה אחוז".

כדי להבין את הקשרים שרקם מר בגין עם הרבי, אנחנו רוצים להביא את דבריו של המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה.

וכך סיפר הרב קליין:
במהלך אחת היחידויות של מר בגין, שאל הרבי את בגין אם הוא יוכל לעשות עבורו טובה אישית.
בגין הסכים ללא היסוס.
הרבי סיפר לו על מכתב שקיבל מצרפת: נערה יהודיה מתכננת להינשא לגוי, והפצרותיהם ובקשותיהם של ההורים נפלו על אוזניים אטומות. בצערם הם פנו אל הרבי כדי לבקש את עצתו.

"אין לי כל ספק שאם אדם מפורסם כמוך ידבר עמה – במיוחד שאתה דובר צרפתית – היא תכבד את דבריך והדבר ישפיע עליה בכיוון הנכון", אמר הרבי.

בגין הסכים בחפץ לב לבצע את המשימה. הרבי העניק לו את פרטי הנערה וביקש ממנו לשלוח לו את חשבון ההוצאות, בשל העצירה הלא מתוכננת בצרפת.

דבריו של בגין יצאו מן הלב ונכנסו לליבה. היא החליטה לעלות לארץ ישראל ולנתק את הקשר עם הבחור הלא-יהודי. מאוחר יותר היא נישאה ליהודי ונותרה להתגורר בירושלים.

את חשבון ההוצאות בצרפת שילם הרבי, כפי שהבטיח.

הסיפור התרחש עוד לפני שמר בגין נבחר לכהונתו הרמה.

אנחנו חוזרים אם כן, לשאלה שבה פתחנו: מה קרה בין הפגישה עם הרבי, ולהבדיל עם הנשיא קרטר? מדוע ביצע ראש הממשלה 'פניית פרסה' חדה, נגד כל מה שהאמין ונלחם מרבית שנות חייו? לאן נעלם ה'גאון יעקב' של ראש הממשלה "היהודי" ביותר בכל הזמנים?!

אין מי שלא נדרש לשאלת השאלות, מדוע פרש בגין לפתע מהחיים הפולטיים. תשובות רבות ניתנו, כמו מאות ההרוגים במלחמת לבנון, או פטירת אשת נעוריו, ועוד.

אבל המפתח לכל הפרשה הזו, נתונה בידי מקורביו המעטים בתקופת הסתגרותו בביתו, ששמעו ממנו 'פירורים' זעיר פה וזעיר שם, על סיבת התפטרותו הדרמתית.

מר יעקב מרידור, שהיה חבירו לדרך, ומר בגין הציע לאיש בשעה שביקר בניו-יורק, שיקפוץ ל-770 ויכנס ליחידות לרבי. בהמשך שולח הרבי איגרת למר בגין ובו הוא מודה לו, על ההיכרות עם מר מרידור, שסובבה על-ידו.

בהתבטאות נדירה, בערב לזכרו של מר בגין, סיפר מרידור כי אחת הסיבות ששברו אותו, הוא כישלונו של מר בגין בקמפ-דייויד. הבטחתי לכל העולם, אמרו לו מר בגין, מהקטן שבעם ועד למורמים בעם, וברגע האמת כשלתי, חשבתי שארוויח זמן בקמפ-דיוויד, אבל בפועל נחתם חוזה השלום, שהיה מיותר, שכן אחרי מלחמת יום-הכיפורים, אף מנהיג בעולם הערבי לא יצא למלחמה עם ישראל.

מסתבר שמר בגין לא הלך בעיניים עצומות למהלך, הוא קיווה 'לייבש' את המשא ומתן, אך בכיריו, המשיכו את הדיונים לתוך הלילה, גם כאשר בגין פרש למנוחה בחדרו. הם וויתרו, בדברים שבגין עמד כסלע איתן.

תשובה מוחלטת אין, אבל מה שבטוח הוא, שבערוב ימיו הוא כתב את צוואתו, כיהודי מאמין, בדיוק כפי שהוא היה באותו לילה דרמטי אצל הרבי.

"אינני רוצה לוויה ממלכתית. אני רוצה לוויה יהודית, שכל פשוטי העם יוכלו להשתתף בה". ואכן, בלוויתו, גמלו לו פשוטי העם ונהרו בהמוניהם ללוויתו, שלא נראתה כדוגמתה בארץ-ישראל.

 


הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.