מערכת COL | יום כ"ו תמוז ה׳תשע״ז 20.07.2017

7 סיפורים ומשאלה טהורה שטרם התגשמה • בנימין ליפקין

שיחת הטלפון מהפרקליט החרדי הבכיר • העדות הבלתי אמצעית שמעולם לא ראתה אור • הפגישה עם המועמד לרבנות הראשית •  הווידוי של הקרוב ביותר לגדולי ישראל • הכנס המפתיע במלון הירושלמי • החיוך שהוליך את העיתונאים שולל • הדמות שהמיסה לבבות • על רקע הדיונים והבחישות סביב חוק הגיור, שב בנימין ליפקין בטור מיוחד ובלתי שגרתי אל שבעה סיפורים הקשורים במאבקו הגורלי והכואב של הרבי לתיקון חוק מיהו יהודי • שבעה סיפורים
7 סיפורים ומשאלה טהורה שטרם התגשמה • בנימין ליפקין
ברקע: משלחת חסידי חב"ד מגישה לראש הממשלה דאז מר יצחק שמיר ז"ל, את עצומת המליון לתיקון חוק 'מיהו יהודי'

בנימין ליפקין

הימים האלה נזכרים ונעשים. שוב עולה על הפרק במלוא חדותה הבעיה החריפה שכל כולה תולדה וגרורה של החטא הקדמון בדמות אי תיקון חוק השבות. ההתפתלויות הרבות סביב חוק הגיור אינן אלא הודאה מאוחרת של כל העסקונה הבוחשת בקדרה, על ראשיה, יועציה ורוקחיה באוזלת היד שפקדה בשעתו את הצמרת הדתית והחרדית כולה, כשקולו הקדוש והטהור של הרבי נשיא דורנו, בזעקתו המרה לתיקון חוק השבות – לא נפל על אוזניים קשובות.

קולמוסים רבים נשתברו לדיון ופולמוס סביב אותו חוק שבמשך שנים רבות ניצב בחזית המאבק שניהל הרבי למען שלמות העם. הסיפור המלא של המאבק הכואב לגורלו של העם היהודי היושב בציון, אשר למרבה הצער ולמגינת הלב לא צלח – טרם סופר עד עצם היום הזה.

לנוכח שובה של הסוגיה לסדר היום הציבורי, בדמות הדיונים והמגעים על חוק הגיור, שבתי אל שבעה אירועים בשולי הסער הגדול הזה. לחלקם הייתי עֵד אישית ואת חלקם שמעו אוזניי מפי גיבורי המערכה.

1.
שיחת טלפון נזעמת

על הקו היה עורך דין בכיר שנחשב אז, בצדק, כבכיר עורכי הדין החרדים. הוא שימש בו זמנית כפרקליט רבני נודע וכעורך דין. שמו הלך לפניו ורבים מהמהלכים החוקתיים שבהם נקטו חברי הכנסת החרדים נרקחו בלשכתו ובושלו בעצה אחת עמו. באותו בוקר שבו הרים אליי טלפון היה עורך הדין המנוח צרוד מזעם.

חרף פערי הגילאים בינינו, הייתה בינינו ידידות קרובה. הוא שימש עבורי מקור לא אכזב לאינפורמציות רבות מספור להן היה עד ראייה אם לא כלי ראשון. אבל הבוקר הזה היה תורו לזעום עליי. באותו בוקר יום חמישי של קיץ תשנ"ו פרסם עיתון 'יום השישי' כתבה נרחבת מפרי עטי על תולדות הפשרות שנולדו במרוצת השנים מאז פרוץ סערת "מיהו יהודי" לנוכח פרשת הרישום של הזוג שליט. הכתבה, שהופיעה על פני כפולת עמודים מרכזית בעיתון, שהיה אז המושל בכיפה במגזר החרדי, עוררה את קצפו וזעמו של הפרקליט דנן. הוא ראה בכך לא פחות מעלבון אישי כלפיו.

היום מותר לגלות. המקור שלי לכתבה על כל הגילויים שבצבצו בין שורותיה היה לא אחר מאשר 'מר מיהו יהודי', הלא הוא הרה"ח ר' יצחק יהודה הולצמן הי"ו, המזכיר המיתולוגי של הוועד למען שלמות העם על פני עשרות שנים. בפתחו של אותו שבוע ישבתי בביתו שבכפר חב"ד והוא הציף אותי בחומר ממוסמך ומתועד שהוציא משיווי משקלם כמה אישים ובהם הפרקליט המדובר.

"לקחת כאן תעמולה חב"דית של שנים", סינן הפרקליט, "עטפת אותה במעטפת של תחקיר עיתונאי והגשת אותה מהדלת הראשית". עם כל הכבוד, שאלתי, האם יש לך מחלוקת על עובדה כזו או אחרת שמופיעה בכתבה. "אין לי מחלוקת על העובדות. יש לי מחלוקת קשה על הדרך שבה הן הוצגו ובעיקר על צעדים שונים, בהם כאלו שננקטו בהוראה ישירה של גדולי התורה, שהוצגו על ידך כפשרה נקלית". אפשרתי לו לפרוק את זעמו והשיחה תמה. הידידות בינינו נמשכה עד היום בו השיב נשמתו לבוראה.

2.
דרמה לילית

את התיאור הבא שח באוזניי ר' שאול שיף, ספרא וסייפא, שבמשך שנים, במקביל להיותו כתב בכיר של עיתון 'הצופה' (היומון של המפד"ל), עזר וסייע לקידום נושאים רבים בשירותו של דובר חב"ד הבלתי נשכח, ר' בערקה וולף ע"ה. לימים אישר באוזניי בערקה עצמו את התיאור כולו.

זה היה לילה לפני ישיבה מכרעת של חבר רבני המפד"ל לקראת הצבעה גורלית בכנסת שבה חשוב היה כי הפעם האצבעות של חברי הכנסת מטעם המפד"ל יורמו לכיוון הנכון. ר' בערקה וולף הקים אז חפ"ק סודי שנועד להדיד את שנתו של מי שעמד בראש חבר רבני המפד"ל באותם ימים ולגרום לו להטות את הכף שמונחת הייתה עד אז בצד השני.

באותם ימים לא יכולה הייתה להתבצע שיחת חו"ל מהארץ ולארץ, ללא שיחה מקדימה של מרכזנית שקישרה בין שני הצדדים משני עברי הקו. בשולחנו של בערקה ישב שאול שיף. חלוקת התפקידים הייתה ברורה. בערקה הוא הפקיד מטעם המרכזנית ושאול, בעל אלף הקולות, מתחזה בכל 20 דקות לבעל תפקיד אחר באחת מתפוצות הגולה. השיחות (לא היה צורך להצפינן כי באותם ימים איש לא חלם על לוקסוס של שיחה מזוהה) נותבו אל ביתו של ראש חבר רבני המפד"ל באותם ימים.

הלה הוקץ משנתו באותו הלילה במשך יותר מעשר פעמים. בכל פעם הייתה זו כביכול דמות אחרת שרותקה אל הקו ותינתה בפניו את הצרה שבה שרויה הקהילה כולה, בלונדון, בציריך, בפריז, ביוהנסבורג ובשורה של ערים ומחוזים. הצרה היא לנוכח המידע שבארץ מסרבים לתקן את חוק מיהו יהודי והקהילה אינה יודעת את נפשה.

פחות מיממה למחרת, בשעה היעודה כונס חבר רבני המפד"ל בתל אביב על מנת לדון ולקבל החלטה כדת מה יעשו הח"כים בהצבעה המדוברת. בפתח הישיבה ביקש היו"ר, בעיניים טרוטות, את רשות הדיבור. הפעם היה זה תורו של שאול שיף לשבת בירכתי השולחן ככתב 'הצופה' המסקר רשמית את הישיבה לעיתונו. כשהוא פולט שוב ושוב אנחות כבדות סיפר היו"ר על הדאגה האוחזת בקהילות הפזורה של היהדות הדתית כולה לנוכח המצב. רבותיי, קיבלתי הלילה שיחות טלפוניות נוראיות. רבנים ומנהיגי קהילות פשוט בכו באוזניי, תיאר הדובר.

למחרת הופיעה בעיתון 'הצופה' ידיעה שמסרה כי "חבר רבני המפד"ל קיבל אמש החלטה קיצונית לנוכח דרישה נחרצת שגובתה בפניות בהולות שהגיעו מכל רחבי תבל".

3.
כנס במלון ירושלמי

סלתה ושמנה של עסקונת הציבור החרדי בארץ, כמו בניו יורק ובמקומות נוספים בעולם, התקבצה ובאה אל מלון 'מצודת דוד' בירושלים, בימים שבין כ"א עד כ"ג בתמוז תשס"ו, בדיוק בימים אלו לפני עשור.

האמת, מה שסקרן אותי יותר מכל בהזמנה שקיבלתי להשתתף בוועידה לכל אורכה, הייתה הכותרת שנראתה לי כלקוחה מגיליונות 'כפר חב"ד' עליהם גדלתי לכל אורך שנות ילדותי ונערותי. הכותרת הייתה "גיור כהלכה". שפשפתי את עיניי בתדהמה. אני מכיר היטב את הנפשות הפועלות. יהודים ליטאיים מכף רגל ועד ראש. שהם ירשמו במו ידיהם כותרת כזו שבשנות המ"ם נראתה כמו הכרזת פסוק חב"די? שאלתי את עצמי כלא מאמין והסקתי: מה שלא עשה השכל, עשה הזמן.

רגע לפני שנקרא אל הדוכן אחד מרבני הערים בארץ, לשאת נאום במושב המרכזי בוועידה, ניגשתי אל שולחנו. האם לא נראה לכם, שאלתי בדרך ארץ, שזה המקום וזה הזמן להעלות על נס את מאבקו של הרבי מליובאוויטש זי"ע ולומר ביושר ובכנות: כמה חבל שלא שמענו אז בקולו. "אתה באמת רוצה שהוועידה הזו תתפוצץ?", הוא שאל אותי בהביעו את חששו. מבוקשי לא נענה. אני עצמי, בסיקור הוועידה בסוף אותו שבוע, לא נמנעתי מלפרסם תיבה בולטת שבה הענקתי דרור פומבי להרהוריי אלה. הדברים היו לצנינים בעיני ראשי הוועידה אך הם הופיעו שחור על גבי לבן בעיתון שראה אור.

4.
חיוך מוליך שולל

את הסיפור הבא שמעתי מפי אחד העסקנים הבכירים שניצב על האבניים של מאבקים רבים מספור שניהל הרבי באמצעות באי כוחו בארץ הקודש.

במסגרת המאבק לתיקון חוק 'מיהו יהודי', הנפיק 'הוועד למען שלמות העם' בראשית שנות הל' גלויות מיוחדות שיועדו לאימהות של החיילים המשרתים בצה"ל, בנוסח: תדע כל אם עברייה.

היה זה כשנשיא המדינה דאז, שניאור זלמן שזר, שב מביקור בחו"ל ור' שלמה מיידנצ'יק הורשה להימנות עם סגל א' שהמתין לו למרגלות המטוס בנמל התעופה. תוך כדי ההמתנה לנחיתת המטוס ניגשה אל ר' שליימק'ה ראש הממשלה גולדה מאיר ומחתה בפניו בתוקף ובחריפות על הגלויות הללו שהופצו בכל רחבי הארץ. זו פרובוקציה מסוכנת, אמרה בזעם. הגזמתם לגמרי, הטיחה בחרי אף.

ר' שליימק'ה שהיה ער לחלוטין לכך שעשרות עיתונאים שורצים במקום ובאחת יכול הדו-שיח להפוך לכותרת ביום המחר, עטה על פניו חיוך גדול. כל מי שעקב אחר שפת הגוף של השניים, היה משוכנע כי ראש הממשלה מדברת אמנם בשצף קצף אבל היא כנראה מספרת הלצה מורכבת בפניו של איש שיחה. במשך עשר דקות תמימות לא מש החיוך הרחב מפניו של מיידנצ'יק וכך לא דלפו השיחה והתוכנה לשום גורם.

5.
גשם ביום סתיו

זה היה לפני שנים אחדות. במסגרת הבחירות לרבנות הראשית לישראל כוסתה כל הארץ בשלטי חוצות ענקיים שקראו לבחור באחד המועמדים. עד אז לא היה כדבר הזה. בבחירות לרבנות הראשית נוטלים חלק 150 חברי גוף בוחר שהתעמולה היא לעיניהם ולאוזניהם, באמצעות שיחות אישיות, מפגשים ומגעים. מעולם לא קיבלו הבחירות הללו כזה פומבי. המועמד שתמונתו הופיעה בראש חוצות טען כי אז כי הקמפיין אינו אלא ביוזמת אדם החפץ ביקרו וכי לו עצמו אין שליטה על כך.

באחד מאותם ימים זומנתי למפגש של היכרות עם המועמד, שכאז כן היום עמד בראש הארגון שביקש להציג עצמו כמסביר פנים לבאים להינשא כדת משה וישראל כמו גם למבקשים להתגייר ולהסתפח לשורות העם היהודי.

ישבנו באחד מבתי הקפה בעיר העברית הגדולה, לא הרחק מ'בית ציוני אמריקה', כשהלה לא חדל לדבר על לבי ולנסות לפלס נתיבות ללבי, כחסיד חב"ד, באמצעות סיפורי גדולה ומופת על מסכת הקשרים שרקם עם שלוחים שונים ברחבי העולם, אותם הילל ושיבח.

בשלב מסוים, בחסות שיחת הרקע שהייתה כולה שלא לציטוט ולייחוס, גילה הרב באוזניי כי כל המוטיבציה שלו בהקמת הארגון הקורא תיגר על הרבנות הראשית לישראל ומוסדותיה כמו גם במרוץ הנוכחי שלו למשרה הרמה, אינה נובעת אלא מנקם שהוא מבקש לשלם על פסילתו מלכהן כדיין בישראל. בתגובה שלפתי על אתר דברים קשים כגידים שנשא הרבי, בהקשר ישיר לאי תיקון חוק מיהו יהודי, בהם קובע הרבי כי שיקולים זרים ופסולים, אנוכיים וקטנוניים, גורמים לאישים רמי דרג לנקוט בפעולות שמזיקות למישרין לכרם ישראל.

לתגובה הזו לא ציפיתי. איש שיחי פוצץ את ישיבתנו השלווה בכך שהרים טלפון לעוזרו שתיווך בינינו, נזף בפניו על שהשחית את זמנו בפגישה עם "איש קיצוני וחשוך", קרא למלצר ומיהר לשלם על כוס הקפה והודיע בזעף: "אני סיימתי". מאוחר יותר תהיתי בפני אנשיו לאן נעלמה הסובלנות הנודעת שכבודו ועמיתיו משדרים בפני כל אדם, בני ברית ושאינם בני ברית, שעה שמוצגות בפניו אי אלו אמיתות שאינן ערבות לאוזניו.

6.
וידוי של מי שידע

גם את הסיפור הבא שמעתי מפי עסקן בכיר שליווה מקרוב את המערכה לתיקון חוק מיהו יהודי בשליחות הרבי ובשירותו.

כה סיפר לי: בימי תחילת המערכה על 'מיהו יהודי', נקלעתי למלון 'גלי צאנז' בנתניה ופגשתי שם את הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל. הוא נפנה אליי ואמר לי כהאי לישנא: אין כל סיכוי שהמאבק הזה למען תיקון חוק 'מיהו יהודי' יצליח. זה היה, כאמור, די בתחילת הדרך והופתעתי לשמוע מפי יהודי חכם כמותו, שגם היו לו מהלכים רבים בבתי גדולי ישראל מכל החוגים, הערכה כה נחרצת.

שאלתי אותו מה מביא אותו למסקנה כה חד משמעית והוא נשא משלו: כפרי אחד בא פעם אחת לשבת לעיר הגדולה. במוצאי שבת רואה הוא את כולם מתאספים מחוץ לבית הכנסת, רוקדים ומצביעים לשמים. הוא נפנה אל אחד המתפללים ושואל לתומו: מה זאת? הלה מצביע על הירח הקטן ומשיב לו: אנו מתפללים שהלבנה תהיה שלמה. תגידו, תמה בקול הכפרי הנבער, אתם השתגעתם לגמרי? אין לכם כבר מה לדאוג? רק שהלבנה תהיה שלמה? הפרה שלי עומדת למות, עוד מעט נגמר החלב, התרנגולות לא מטילות ביצים. וזאת הדאגה שמטרידה אתכם? שהירח יהיה שלם?

'מיהו יהודי', סיכם הרב גרוסמן, בעיני כל הגדולים, נחשב בעיני גדולי התורה כדאגה לגורלה של הלבנה בעיני אותו כפרי.

כיוצא בזה, שמעתי אני מהמשפיע ר' מענדל פוטרפס ע"ה ציטוט מחץ מפי אחד היושבים ראשונה בכותל המזרח של אותם ימים, עת חילתה את פניו משלחת נכבדה מטעם חסידי חב"ד שיואיל להתגייס למערכה הגורלית לתיקון החוק. "מילא ניתוחי מתים, מ'שנייט אוזנערע פלייש, אבער מיהו יהודי וואס איז נוגע צו אונז?". מילא ניתוחי מתים, חותכים בבשר שלנו, אבל מיהו יהודי? מה זה נוגע אלינו? תמה הלה והעניק במו פיו את ההבדל בין מי שגורל עם ישראל על כתפיו ועיניו שם תמיד כל הימים לבין מי שאינו כזה.


'שמעון הצדיק' - ר' שמעון הכהן פרידמן בפגישה עם נשיא המדינה דאז, שמעון פרס

7.
דמות שהמיסה לבבות

קומת מתחת מגורי בית הוריי, לאורך ימים ושנים טובות ובריאוֹת, התגורר חסיד ואיש אמת שכל רואיו הכירוהו בשמו האחד והיחיד: שמעון הצדיק. שמו המלא היה הרה"ח ר' שמעון הכהן פרידמן. כל כולו להבה יוקדת ואש בוערת של התקשרות אמת לכל אשר יצא מפיו הקדוש של הרבי.

ר' שמעון יכול היה להתייצב שעות על גבי שעות מול בית שר הפנים דאז כשהוא נושא שלט מחאה בידו משל היה נער עול ימים. באותה מידה יכול היה להגיע לכל לשכה כשעיניו העצומות, בשל הקפדתו שלא להיכשל במראות אסורות, זולגות מבכי והוא מתחנן במר נפשו מאיש שיחו לבל ייתן ידו להמשך העוול באי תיקון החוק.

"דבר ה' זו הלכה", היה ר' שמעון מטעים – וכל לב נמס.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.