מערכת COL | יום כ"ט סיון ה׳תשע״ז 23.06.2017

"תעלומה ואין קורא לה" • הרב דוד-מאיר דרוקמן

מחד גיסא "ראשו מגיע השמימה" - בריתחא דאורייתא, בהרעפת ברכות ועצות לאלפי יהודים, מופתים שלא עפ"י דרך הטבע שהתגלגלו על ידו 'מתחת לשולחן', ומאידך גיסא – "סולם מוצב ארצה": בדאגה לצעיר יהודי, בלתי מוכר, אי שם במרחבי תבל..." • מאמר מיוחד מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן לרגל ג' תמוז • למאמר המלא

הרב דוד מאיר דרוקמן
רב העיר קרית מוצקין

(טור שהתפרסם בסוף השבוע בעיתון 'שעה טובה')

דומני שהניגון היהודי המפורסם ביותר הוא הפיוט - "בר יוחאי נמשחת אשריך".
ניגון זה הוא בן מאות שנים, ומחברו איש אלוקים קדוש רבי שמעון לביא זי"ע.
אם נשאל יהודי ממוצע 'משלנו' - "מי היה רבי שמעון לביא זה?" יענה מסתמא, כי מדובר כנראה ברב מקובל שהיה מתגורר בצפת או בטבריה, והיה עולה מידי ל"ג בעומר לציון הרשב"י במירון.

ברם, מסתבר, שלא מיניה ולא מקצתיה.
המקובל האלוקי רבי שמעון לביא מעולם לא היה בארץ ישראל. הוא נולד בספרד לפני מאות שנים, התגדל בעיר פאס שבמרוקו , ואך טבעי שהוא השתוקק לעלות לארץ ישראל.

ואכן לפני כ-370 שנה שם פעמיו לארץ הקודש, אלא שבדרכו עבר את העיר טריפולי שבלוב ונוכח כי יהודי העיר לא ידעו דת ודין, ואפילו לא ברכות ותפילות כתקנן. "ואמר בליבו כי טוב לו לקרבם לתורה וללמדם תורה וליראה את ה', וזה יותר טוב מהליכתו לארץ ישראל.

ואף שלב קדשו היה תמיד מפעם ודופק ומשתוקק ליסע לארץ הקדושה, בכל זאת עבודתו הקדושה שמה להרביץ תורה – עלה על כולנה" (מתוך הספר 'ונכתב בספר' עפ"י שם הגדולים להחיד"א).

והגע בעצמך. מי יודע לאיזה השגות נפלאות היה מגיע בעל המחבר של "בר יוחאי נמשכת אשריך" אילו היה משתטח על ציון המצויינת של בר יוחאי במירון. מי יכול לשער אלו ייחודים עילאיים היה מייחד שם.

והנה, למרות כל זאת, ואעפ"כ, כשנתקל בישוב של יהודים עמי הארצות, שצריך לקרבם לתורה ולאידישקייט, החליט שזה עדיף על טובתו ושלימותו האישית הרוחנית אליה היה מגיע אילו היה עולה לארץ ישראל ושר את ה"בר יוחאי נמשכת אשריך" נוכח פני קודש הקדשים אדוננו בר יוחאי.

* * *

וזה מזכיר לי את דמותו הזוהרת של אחד המיוחד מקרב חסידי חב"ד בדור הקודם, הלא הוא הגאון החסיד רבי יחזקאל (חאצ'ע בשם החיבה שלו) פייגין, שהיה ממש 'שלימות האדם'. גאון בנגלה ובנסתר, איש הצורה, איש המעשה, משפיע חסידי נשגב, חכימי דיהודאי מאין כמוהו, יד ימינו של כ"ק אדמו"ר הקודם (מוהריי"צ) מליובאוויטש, ועזרו בקודש בעבודת המסירות נפש ברוסיה הסובייטית, וסופו היה שנשרף חי על ידי הנאצים ימ"ש תוך שהוא שמח ורוקד על הזכות שעלתה בידו למות על קידוש שמו יתברך.

ר' חאצ'ע הנ"ל היה מזכירו של הרבי הריי"צ, גם לאחר היציאה מרוסיה, בעת שהרבי התגורר בווראשא שבפולין. והנה שמענו משאר בשרו, יבלחטו"א המשפיע ר' זושע פויזנר, כדלהלן:

ר' חאצ'ע הי"ד אהב ללמוד, כל החיים שלו היו לימוד ותפילה, והוא רצה חצי שעה בשבוע שיהיה לו קצת זמן לשבת וללמוד. פעם אחת הוא היה אצל הרבי הריי"צ וביקש שהרבי 'ישחרר' לו חצי שעה בשבוע שהוא יוכל לשבת וללמוד. הרבי התיישב ואמר לו: "בעיירה הזו אין מקווה, ובעיירה הזו אין תלמוד תורה, בעיירה הזו יש מלמד וצריך לתת לו כסף, איפה יש לי חצי שעה?!… ושניהם התחילו לבכות...

* * *

מתקרבים אנו ליום ההילולא של אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש.
וברוח הדברים דלעיל, ברצוננו להסב את תשומת ליבנו לתופעה מופלאה;
מי שיכול להצביע על עוד גדול בישראל, מאז היינו לעם, שממש מ-א-ו-ת ספרים ממשנתו הקדושה יצאו ונדפסו – שיקום!

כן, לא נסחפנו; מאות ספרים בפועל ממש, וזאת, ללא שום גוזמא!

מי שעבר על מפתן חדרו של הרבי – היה יכול להבחין ב'מגדלים' של ספרים שנערמו על שולחנו ועל הכסאות הפזורים בחדר, על הררי ספרים שנערמו עלי גליונות נייר שנפרשו על ריצפת החדר.

שכן, הרבי בעל ההילולא כל מהותו הייתה תורה. ' התוועדות' רגילה היה מתארכת עד לכמה שעות (ולעיתים עד 7 שעות!) כאשר בין ניגון לניגון בין 'לחיים' אחד למשנהו - הרבי, ללא לאות, מדבר שעות ארוכות בכל מקצועות התורה, וכל זאת בעל פה - ללא ספר וללא ניירות.

כשהיה נפגש עם גדולי ישראל וגדולי הרבנים וראשי הישיבות – חוץ מברכות הדדיות ומילות נימוס כמקובל, היה שיחו וסיגו של הרבי – תורה, ושוב תורה!

וכך, תוך כדי לימוד תורה, כמעט ללא אכילה ושינה, שפט הרבי את ישראל, עשרות שנים, מבלי שיצא אי פעם לדאצ'ה או לחופשה. ושאומרים שהיה רשכבה"ג - "ראש כל בני הגולה" אין מדובר כאן בתואר מליצי, אלא הכוונה, שדאגתו הכנה לא הייתה אך לאנשי שלומו, או לחוגים מסויימים - אלא לכל בני ובנות ישראל, אנשים נשים וטף כפשוטו! כולל גם אלה שלעת עתה אינם שומרי תורה, ללא הבדל מוצא, עדות, זרמים ומפלגות. והמפורסמות א"צ ראיה.

 * * *

וברוח דברים אלה אספר עובדה אחת מני רבות:

בראשות ישיבת ליובאוויטש בארה"ב כיהן כמה שנים הגאון החסיד רבי יוסף דב קסטל זצ"ל (באחרית ימיו התגורר בירושלים, והיה מחשובי חסידי סלונים).

פעם אחת שפך הרבי את ליבו בפני הרב קסטל, וכך אמר בקול נשנק מדמעות: "מה אתם חושבים הרב קסטל, שלי לא 'מתחשק' פעם לשבת ליד גמרא וללמוד עם עריבות (געשמאק).

אבל, מה אעשה, כשאני נזכר שיש צעיר יהודי בקצה העולם שעדיין איננו מניח תפילין – קשה לי להמשיך ללמוד...

כבר התפרסם בשעתו דבר ביקורו של ראש הממשלה מנחם בגין אצל הרבי. לא מכבר נחשף, שלרבי הייתה בקשה מיוחדת אז מבגין: לא, לא, תקציבים עבור מוסדות חב"ד בארץ ישראל – ביקש הרבי, ולא כל כיוצא בזה. כיצד ניצל הרבי את ההזדמנות שבגין אצלו? היות ונודע לרבי שבגין היה אמור לחזור ארצה תוך כדי ביקור ממלכתי בצרפת – ביקש הרבי מראש הממשלה שיפעיל בחכמה קשרים והשפעה על איזה צעיר יהודי אלמוני בפריז שחושב רח"ל להתחתן עם נכריה... (ואגב, זה נגמר עם 'סוף טוב', כשאותו צעיר הקים בית יהודי וכשר בישראל).

זהו הרבי בעל ההילולא; מחד גיסא "ראשו מגיע השמימה" - בריתחא דאורייתא, בהרעפת ברכות ועצות לאלפי יהודים (לעיתים הגיע מספר היהודים שבאו לייחל את פניו של הרבי – למעלה מאלף איש ואשה ביום אחד!), מופתים שלא עפ"י דרך הטבע שהתגלגלו על ידו 'מתחת לשולחן', ומאידך גיסא – "סולם מוצב ארצה": בדאגה לצעיר יהודי, בלתי מוכר, אי שם במרחבי תבל...

קצר המצע מלהשתרע, ונחתום מעין הפתיחה (מתוך פיוטו של רבי שמעון לביא): "אור מופלא רום מעלה... תעלומה ואין קורא לה... אשרי העם הם לומדך, ואשרי העומדים על סודך".





הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.