מערכת COL | יום ט"ו סיון ה׳תשע״ז 09.06.2017

אלימות: מתוך 'לשמה' יבוא ל'לא לשמה' • הרב דוד-מאיר דרוקמן

"כעת מתבקשת השאלה נוכח אותו חלק מציבור החרדי אשר איננו מונע מילדיו השתתפות בכל מיני הפגנות ומחאות הכרוכות בהכרח באלימות; האם אתם מחפשים להיות צודקים? או שמא עדיף שתהיו חכמים? האם טח מראות עיניכם, כי הבן שלכם המסתבך באלימות - נגד אלה שמכונים 'חרדקי"ם', נגד שוטרים או כל תופעה אחרת, שמרה תהיה אחריתו של מפגין זה מבחינה חינוכית?" • מאמר נוקב מאת הרב דוד מאיר דרוקמן • למאמר המלא
אלימות: מתוך 'לשמה' יבוא ל'לא לשמה' • הרב דוד-מאיר דרוקמן
למעלה: הרב דוד-מאיר דרוקמן. למטה: מעצר מפגין בירושלים (צילום: אלי שלזינגר ואיציק מן 'בחדרי חרדים')
הרב דוד-מאיר דרוקמן
רב העיר קרית מוצקין

הלצה ידועה מספרת כי אבא מודרני נשאל האם הוא מעניק אי פעם 'פליק' לילד שלו? ועל כך הוא ענה: ":בדרך כלל לא, אבל לעיתים אין מנוס, ואני חייב לעשות זאת פשוט לצורך 'הגנה עצמית'..".

חוששני, שהסיפור הנ"ל, עלול להתממש גם בקרב הציבור החרדי, וחלילה, אז, זה יהיה רחוק מבחינת הלצה.

הגמרא (ברכות ה, ב) מספרת שרב הונא קיבל 'עונש' שמיימי, כאשר נחמצו (התקלקלו) לו ארבע מאות חביות יין. אמרו לו שעליו לפשפש במעשיו, מדוע זה קרה לו? לבסוף התברר ש'חטאו' של רב הונא היה ש'עשה דין לעצמו' – כאשר קיזז מהמשכורת של הפועל שלו סכום מסויים.

אמנם, לפי המסופר שם בגמרא, לפי הדין היבש, רב הונא נהג נכון, ולא הייתה בפעולת הקיזוז של משכורת הפועל - משום גניבה, היות ובסיפור הזה – הפועל בעצמו גנב, ורב הונא בסה"כ החזיר לעצמו את מה שהפועל גנב ממנו, אבל, גדולי ישראל אמרו לרב הונא: "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" – הגונב מן הגנב – אמנם נוהג לפי הדין, אבל בכך אף הוא טועם 'טעם גניבה'. היינו, שגם אם מדובר בגניבה לגיטימית – עלול הדבר להשחית את הנפש, כי ליבו של האדם מתחיל להינות מטעם הגניבה מה שגורם לשחיתות הנפש. אגב, מטעם זה, כפי שכותב הרבי בהגדה של פסח, וכן המנהג בעוד כמה קהילות, שלא נוהגים שהילדים גונבים את האפיקומן במהלך ליל הסדר.

וכך מצינו בדברי ספר החינוך הידועים (מצוה ט"ז); "כי האדם נפעל לפי פעולותיו וליבו" – הפעלות החיצוניות של האדם מושכות ומכוונות את ליבו של האדם, ומעצבות את אישיותו לטוב ולמוטב.

* * * *

כעת מתבקשת השאלה נוכח אותו חלק מציבור החרדי אשר איננו מונע מילדיו השתתפות בכל מיני הפגנות ומחאות הכרוכות בהכרח באלימות;
האם אתם מחפשים להיות צודקים? או שמא עדיף שתהיו חכמים?

האם טח מראות עיניכם, כי הבן שלכם המסתבך באלימות - נגד אלה שמכונים 'חרדקי"ם', נגד שוטרים או כל תופעה אחרת, שמרה תהיה אחריתו של מפגין זה מבחינה חינוכית?

או. קיי. הבנו, אתם 'צודקים', אבל האם אינכם מבינים ש'על הדרך', ילד שכזה קונה בנפשו מידות ותכונות של כוחנות ואלימות?

הרי בסופו של דבר – מפגין שכזה (שעוד מקבל צל"ש על "מסירות נפשו" לקול מחיאות הכפיים של ההמון) יהיה, ברבות הימים, אלים, כן, פשוט אלים פיזית, אלא שהפעם זה יהיה, לשם שינוי, כנגד רבותיו (וכבר היו דברים לעולמים, עיי"ע 'גביעי לבן' ועוד), כלפי הוריו, וברבות השנים – גם כלפי רעייתו וילדיו.
ברגע זה – האלימות היא אמנם "לשמה" (נניח), אבל מתוך ה"לשמה" הוא עלול לבוא ל"לא לשמה".

* * * *

שלא לדבר, כי מי שחושב ש'מחאות' כגון דא יפסיקו את תופעת 'החרדקי"ם' אינו אלא או מיתמם או, במחילה, לא חכם.

אותם בחורים מבתים טובים שמחפשים אלטרנטיבה איכשהי חרדית במסגרת הצבא - מה לעשות, לא נעים להגיד, אבל, רבותיהם, בתי המדרש מהם יצאו בחורים אלה – לא הצליחו בחינוכם (כאשר תופעת 'הנושרים' היא כה רחבה, קשה לטעון שכולם אשמים חוץ ממני) ), מחאות בוטות אלה בהכרח יגבירו בקרב הבחורים אלה את השנאה והתיעוב לכור מחצבתם, מה שאך יעצים את תופעת ה'חרדקיות'.

מי יודע? אולי המוחים בכלל מעוניינים בהרחבת התופעה? תמיד הרי נחמד שיש הזדמנות ל'אקשן' ועוד במחלצות של קידוש השם.

אז מה היה לנו:

המחאות הללו -
א. מגדילות את מספר 'החרדקי"ם',
ב. עושות את המוחים לאנשים גסי רוח ואלימים.
אין מה לדבר, ס'איז נישטא וואס צו רעדען;
ממש רווח נקי.

* * * *

לגבי "עיר הנדחת", מצינו,שציוותה אותנו תורתנו הקדושה להרוג את כל העיר לפי חרב וגם את כל הבהמות שבתוכה. ואומר על כך ה'אור החיים' הק' שמעשה זה יוליד טבע האכזריות בלב האדם, "כמו שסיפרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים.. כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם, ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזר" .

אמנם, התורה מבטיחה בקשר לחשש הזה; "ונתן לך רחמים ורחמך", שהורגי עיר הנדחת, במקרה דנן, לא יקנו בנפשם את טבע האכזריות, ומאידך, הקב"ה יתן בתוכם את מידת הרחמים, למרות המעשה שעשו שיש בו מן האכזריות,
ברם, הרי, "אין לך בו אלא חידושו": בשאר דברים, מי שמתרגל להתנהגות של 'חיות הקודש', ילדים שמחונכים לחוצפה, הופכים בסופו של יום לעזי פנים, ובהמשך, חלילה, תהיה זו חרב פיפיות שתינעץ בהורים, במחנכים, במשפחה.

אין זה סוד, שאותם חוגים המטפחים את האלימות דקדושה (וזה כולל גם אלימות מילולית; חרמות, גידופים, מעל דפי ה'הייליגע' עיתונים, גם זרזירי העט לא מיותר ש'יכו על חטא' על מה שעוללו ב"ידא האריכתא" שלהם בעשרות השנים האחרונות), בהמשך נהיים אותם אלה אלימים בתוך המסגרת החברתית שלהם גופא, חרבם באה בליבם, ונועצים חרב איש בלב רעהו, והדברים הרי ידועים ומפורסמים עד כדי שאין צורך להביא ראיה עליהם, והלא המה כתובים במראות היום יום במחוזות הערים החרדיות, וד"ל.

* * * *

"מה האלטרנטיבה"? תשאלו. סליחה על הרהורי הכפירה; אולי איזה 'בדק בית' במערכת החינוך החרדית, שמביאה כל כך הרבה בחורים להיפלט מבתי המדרש. אולי קצת 'הפגנות' כלפי ..עצמנו ?

הרי נוכח כזו כמות של נפלטים מבתי המדרש, אי אפשר עוד לטעון שהקולר לא תלוי לגמרי בנו, אלא שה'ריצפה-הטכנולוגיה עקומה', ורק היא אשמה!

כן, שכנעתם אותנו, השוטרים "רשעים" (ועוד תואר מבהיל מתקופת הרייך השלישי, המושמע תדיר כלפי השוטרים שגם הנייר לא סובלו).

נכון, אתם "צודקים". אבל האם אתם גם "חכמים"?
לא בטוח.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.