התוועדות חסידית בשיאה.. אך נגמר המשקה. אמצע הכנת עוגה...ואופס נגמר הסוכר. אני חייב קפה אך אין חלב.... בשביל זה יש שכנים/חברים, קופץ רגע והופ... הכל הסתדר. רק חשוב שתדע איך לעשות את נכון ע"פ תורה.

לצפיה בשיעור וידאו בנושא זה:

הלוואות מוצרים משכנים

במאמר זה נעסוק בשאלות ההלכתיות הכרוכות בהלוואת מוצרים משכנים.

מצוי מאוד בין שכנים המתגוררים בדירות בנין אחד או בבתים סמוכים שכשחסרים מוצרים ניגשים לשכן להלוות או לשאול ממנו את מה שחסר.

חשוב להדגיש תחילה את ההבדל הבא:

ישנה השאלה משכן, וישנה הלוואה משכן.

השאלה מתבצעת כשלוקחים כלי ומחזירים אותו עצמו, למשל – סיר, פטיש, מקדחה וכיו"ב.

הלוואה היא לקיחת מוצר תוך התחייבות להחזיר מוצר חלופי, למשל – קמח, חלב, ביצים, סוכר וכיו"ב.

במאמר הנוכחי נתמקד בהלוואת מוצרים.

כשלוקחים מוצר מהשכן בהלוואה, ישנם כמה נושאים שחשוב לתת עליהם את הדעת:

א.  איסור הלוואת 'סאה בסאה'.

ישנו דין שאסור ללוות מוצר תמורת מוצר, חכמים חששו שמא המוצר יתייקר בין שעת ההלוואה לשעת ההחזרה, ואז יצא שהלווה מחזיר מוצר ששווה יותר מאשר המוצר שלקח¹ .

אם מדובר במוצרים בעלי שווי זול יחסית, שאין דרך האנשים להקפיד על ההפרש הקטן במחיר שהם עלולים לעלות, הדבר מותר ² .

אולם במקרה שמדובר במוצר יקר או שאנשים מקפידים על מחירו (ואנשים העוברים מחנות לחנות כדי למצוא את אותו מוצר במחיר הזול יותר, כנראה מקפידים על הפרש המחירים), אזי ישנה בעיה של איסור 'סאה בסאה', בהמשך נראה כיצד ניתן להתגבר על בעיה זו.

ב. איסור השבת כמות גדולה יותר – איסור ריבית ממש³ .

פעמים רבות קורה שלווים כמות מסויימת ומחזירים יותר, יכולות להיות כמה סיבות לדבר, למשל מי ששואלת ביצה במידה M ומחזירה ביצה במידה L.

או שלווים כוס קמח ומחזירים שקית עם כמות גדולה יותר.

דין זה הוא איסור ריבית ממש ⁴, והוא יותר חמור מהדין הקודם.

במקרים מסויימים הדבר מותר, כמו למשל במקרה שלא זוכרים כמה בדיוק לקחו וכדי לצאת ידי חשש מחזירים מעט יותר ⁵ .

אך עדיין יתכנו מקרים שבהם ההשבה היא של דבר השווה יותר, ועלולים להכשל באיסור דאורייתא.

גם בעיה זו ניתנת לפתרון כפי שיבואר בהמשך.

ג. איסור הלוואה ללא שטר/עדים – איסור 'לפני עיוור'.

נושא נוסף שעלול להוות בעיה הוא האיסור להלוות לחבירו בלא עדים או שטר, בדין זה חששו חכמים שהמלווה יבא לתבוע את הלווה, והלווה ישכח מההלואה ויכפור בה, כך גורם המלווה לאיסור של שקר והכחשה בהלוואה, אם ההלוואה הייתה מגובה בעדים ושטר, זה לא היה קורה⁶.

גם כאן כשמלווים השכנים מוצרים תתכן בעיה זו.

האם החזרת ריבית בתורת מתנה מותרת? התשובה היא: לא!

ישנה טעות נפוצה לפיה אם אני נותן יותר ממה שלוויתי, ואני אומר 'היתרה זה מתנה', זה מועיל ואין בזה ריבית. – זו טעות!

רבינו הזקן כותב (הלכות ריבית ס"ה): "וכל רבית אפילו של דבריהם, אין מתנה ומחילה מועלת בה להתירה שאפילו אומר הלווה אני נותנה במתנה, אסור לזה ליתן ולזה לקבל שכל ריבית שבעולם מחילה ומתנה היא .... אבל התורה לא מחלה ואסרה מחילה ומתנה זו וכן חכמים אסרוהו....".

הפתרון – לתת במתנה

כדי להתגבר על כל הבעיות שנזכרו, ניתן פשוט להפוך את ההלוואות הללו למתנות. הלווה שבא לשכנו כדי לבקש ממנו דבר מסויים בהלוואה, יאמר למלווה שכדי להמנע מאיסורים שונים הוא מבקש שהמוצר יינתן לו במתנה גמורה, והוא מצידו ישתדל להחזיר את המוצר במתנה.

וכן המלווה שרוצה להמנע מבעיות הלכתיות אלו, יאמר ללווה שהמוצרים ניתנים במתנה ואם ירצה לתת מתנה בחזרה יתן.

כך פותרים את כל הבעיות:

אין בעיה של ריבית דרבנן או אפילו ריבית דאורייתא, מכיון שזו מתנה ולא הלוואה, וכן אין בעיה של הלוואה בלי עדים או שטר, מכיוון שאין כאן הלואה.

חשוב לציין שיש אומרים שאם אין דרך המלווה לתבוע הלוואה זו, הרי זו נחשבת מתנה גם בלי שמדגישים זאת ⁷ , ויש חולקים ואומרים שתמיד זו נחשבת מתנה ⁸. - ולכן עדיף לומר.

מקורות:

1.  שוע"ר חלק יו"ד הלכות רבית, סעיף לב.

2. שם סעיף לג וראה שם שמדגיש בדבריו שההתיר הוא רק מפני שמדובר באיסור קל דרבנן, ולפי זה בריבית ממש אין להתיר.

3. ראה שוע"ר רבינו שם סעיף א, דאיסור ריבית הוא אפילו בעצים ואבנים, ועיין בהערה הקודמת.

4. שהרי נותן ריבית ממש, ולא רק חשש שמא יתייקר.

5. עיין תורת ריבית פרק ג', סעיף יג, דאז יאמר שהמותר מתנה, אבל עצה זו לא תועיל בריבית ודאית, שהרי כל ריבית מתנה היא ומ"מ נאסרה (שוע"ר שם, סעיף ה).

6. שוע"ר חו"מ הלכות הלואה סעיף ו', אגב האם ניתן לתת פתק בכתב יד כדי לצאת ידי חשש זה עיין כאן.

7. משפטי ארץ הל' שביעית, פרק יב הערה 28 בסופה.

8. חוט השני הל' שביעית חלק ב' עמ' תלב, הובא במשפטי ארץ הנ"ל.