מירי שניאורסון

"יש כאן אולם אירועים ששייך לחסיד בעלזא והוא יודע שהאולם שלו תפוס ביום הזה לחב"ד. זה כבר כמה שנים שבבוקר מתקיים במקום כנס לבנות ואחר הצהריים לבנים". את הדברים הללו מספרת לנו מיכלא קובעטשיק מאשדוד, ועוד מעט תבינו למה.

ה'פאראד', תהלוכת ל"ג בעומר המסורתית שהחלה בארה"ב בשנות הנשיאות הראשונות של הרבי, הפכה החל משנת תש"מ למפגן יהודי כלל-עולמי. אגב, שנים רבות קודם לכן נערכו תהלוכות אלו ב-770. אחת המפורסמות שבהן היא זו שנערכה לפני חמישים שנה, ערב מלחמת ששת הימים.

בל"ג בעומר ההוא השתתפו בתהלוכה כעשרים אלף ילדים והרבי דיבר על המצב המתוח בארץ הקודש. אלה היו ימי ההמתנה למלחמה. הרבי חיזק את האמונה והביטחון בה'. הרבי אף אמר שוודאי שעם ישראל ינצח – מה שאכן קרה פחות משבועיים לאחר מכן.

בשנים הראשונות, ואף לפני תחילת נשיאותו של הרבי, התקיים הפאראד ככינוס ילדים בחצר 770, במקום שעומד היום הזאל הגדול. לימים הועבר האירוע אל השדרה הסמוכה, ונקבע כי יתקיים רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, משום שבקביעות כזו אין לימודים בבתי הספר שבניו יורק.

כאמור, בשנת תש"מ, כאשר מלאו שלושים שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר הקודם, הורה הרבי להעתיק את הרעיון לעולם כולו.

מני אז, כאמור, הפכו התהלוכות לאירוע יהודי כלל-עולמי כך שאין מי שלא שמע על תהלוכות ל"ג בעומר. אבל כמה מאתנו מכירות תהלוכות וכינוסים ייחודיים לבנות בלבד? בכינוסי הילדים ב-770 השתתפו בנים ובנות, בהפרדה כמובן. בתהלוכות ברוב ערי הארץ מתקיימות תהלוכות משותפות בהפרדה, אך יש ערים ושכונות שבהן מתקיימים אירועים נפרדים לחלוטין.

תמונות תהלוכת הענק בירושלים החרדית שסוחפת אליה רבבות, אינה כוללת תמונות של בנות. תופעה זו קיימת גם בריכוזים חרדיים אחרים. אבל, בחלק גדול מהם נמצאו פתרונות מקוריים. 

הפתעה באולם

"במשך שנים נערכו בעיר תהלוכות ל"ג בעומר מסורתיות", מספרת הגב' קובעטשיק. "ברבעים החרדיים הייתה תהלוכה לבנים בלבד. את כל הפעילות העצומה הזו (אשדוד היא העיר החמישית בגודלה בישראל. מ"ש) מנהל השליח הראשי בעיר, הרב שניאור גודמן. לפני שמונה שנים, בתש"ע, התחילה המסורת הזו.

"הרב גודמן היה עושה בעבר תהלוכה ברבעים החרדיים, ובה הבנים היו אלה שצעדו ואילו הבנות והנשים עמדו מסביב ולא היו חלק מהתהלוכה. בשנת תש"ע הוחלט להעביר את כנס הילדים לאולם סגור ועלה הרעיון לעשות בד בבד כנס מיוחד לילדות. הרב גודמן ביקש ממני לארגן את זה.

"זה היה אולם בלא כיסאות. הרב גודמן התלבט כמה כיסאות להביא, ובסוף אמר שיביא שלוש מאות כיסאות פלסטיק. לא ידענו כמה יבואו. עשינו פרסומים והבטחנו שי לחמישים הילדות הראשונות שיבואו. ביום ל"ג בעומר, כאשר הגעתי עם הבנות שלי לאולם כדי לארגן אותו, כבר צבאו עשרות ילדות על הכניסה.

"בסופו של דבר השתתפו בכינוס ל"ג בעומר יותר משבע מאות ילדות. לא היו כיסאות בכמות מספקת ורוב הילדות נאלצו לשבת על הרצפה. הרב גודמן הגיע והיה מופתע מאוד. הוא מיהר להשיג ספרונים לילדות מכל התהלוכות שנערכות בכל רחבי העיר. אז עדיין לא היו ספרונים מיוחדים לילדי הציבור החרדי".

כאמור, הכינוס, שזו השנה השמינית לקיומו, נועד לבנות הקהילה החרדית הגדולה בעיר, שבה קרוב לחמשת אלפים משפחות כן ירבו. הכינוס מעורר עניין רב בקרב הילדות ואימותיהן. וכן, לשאלתנו אומרת מיכלא כי "מדובר בכינוס חב"די לכל דבר ועניין ואין מי שמשתתפת בו ואינה יודעת ומרגישה שמדובר באירוע חב"די.

"מעבר לכל התכנים החסידיים, הילדות כמובן אומרות את שנים-עשר הפסוקים ובשנים האחרונות אנחנו ממש לא צריכות לפרסם, כי ההשתתפות והביקוש מתחילים כבר יום אחרי ל"ג בעומר. אנחנו מעדכנים על קיומו של הכינוס, אבל לא צריכים לעשות פרסום כמו שעשינו בשנים הראשונות".

השנה, אגב, יעסוק נושא הכינוס ב"לא שינו את שמם, את לשונם ואת לבושם". לכל שנה נבחר נושא שמלווה אותו. בשנה הקודמת היה זה 'הקהל' והבנות החב"דיות המקומיות ערכו ריקוד מיוחד עבור הכינוס. התכנית נבנית בהתאמה לאופי האוכלוסייה החרדית בעיר והיא מלאה בתוכן חסידי חב"די.

כינוס שהפך למודל לחיקוי

מיכלא עצמה נולדה וגדלה בתל אביב, למשפחת חסקינד, וזה כעשרים וארבע שנים היא מתגוררת עם משפחתה באשדוד. כמו שאר המשפחות החב"דיות בעיר, שבה קרוב לרבע מיליון נפש, משתתפת משפחת קובעטשיק ב'מבצעים' שעושים בתי חב"ד שהתרבו בשנים האחרונות בעיר.

הכינוס הזה הפך להיות מודל לחיקוי בריכוזים חרדיים רבים, מטבריה שבצפון ועד קריית גת שבדרום. מיכלא אומרת כי לפני זמן מה פנו אליה מחיפה וביקשו ללמוד כיצד מקיימים אירוע כזה. לפני שלוש שנים היא ערכה סרטון ובו השתתפו ילדות ממשפחות חרדיות שונות בעיר. "לא היינו צריכות לומר להן מה להגיד", היא אומרת בחיוך.

יתרה מכך, לא אחת כאשר היא צועדת עם בנותיה ברחובות החרדיים, היא שומעת ילדות אומרות: "הנה אלו מהל"ג בעומר...". עד כדי כך הפך האירוע למדובר בשכונות החרדיות. "במתנ"ס שמשתף אתנו פעולה בשנים האחרונות אומרים לי בכל שנה מחדש, כי את האחדות הזו בין כל גוני האוכלוסייה החרדית בעיר, רק חב"ד יכולה לעשות. הם משתמשים במילים 'רק הרבי שלכם יכול לעשות'". ואכן, באירוע הזה לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי משתתפות ילדות מכל החוגים החרדיים בעיר.

בתחילה היו חששות בקרב מורות ומנהלות במוסדות החינוך החרדיים בעיר, אולם כיום מספר המשתתפות הולך וגדל משנה לשנה. בשנה הקודמת השתתפו יותר מאלף וחמש מאות ילדות בכינוס. "מובן שניסיון השנים הקודמות מאד מסייע, אבל כל שנה יש צורך בעבודה רבה והכנות מקדימות כדי שהכינוס יהיה אירוע מוצלח של אחדות ושמחה".

מה קורה בדיוק בקריית גת, בני ברק וירושלים, מה מספרת אחת המארגנות בביתר עילית, ואיך נולד הכינוס לבנות בטבריה? אל תחמיצו את הכתבה המלאה ב'משפחה חסידית' - העיתון לאישה החב"דית