מיומנו של הרב ברוך כהנא
(נכתב בשנת תשמ"ח)

שביעי של פסח כ''א ניסן תשמ"ח
הרבי נכנס לתפילת ערבית עם התקדש החג. כשהגיע לסטענדער הניח את הסידור, הסתובב לעבר הקהל והחל במחיאות כפים אדירות. השיר הי' "זאל שוין די גאולה". הקהל שהי' מפה לפה הי' נראה כצאן המקפץ לפני הרועה... והרבי המשיך ומחה כפיים במהירות עצומה, זה נמשך יותר משתי דקות ומיד לאחר מכן הי' תפילת חג.

לאחר התפילה הרבי הסתובב לסטענדער השני שעמד מוכן והחל לומר: "לכול לראש יש לפתוח בעניין שהזמן גרמא לברך איש את רעהו גוט יו''ט", והרבי החל לומר ואחריו שאג הקהל ג' פעמים גוט יו''ט אח''כ החל לנגן 'ושמחת בחגיך'.

הנקודות מהשיחה של הרבי היו: 1) מעלת השמחה בשביעי של פסח וצריכה להיות באופן של רשות ולא באופן של חובה 2) המשכת שמחה של קדושה צריך להמשיך בדברים גשמיים 3) הרבי שאל שתי שאלות בשביל השומעים א) בעניין איך יקיימו מצוות שמחת יו''ט לעת''ל לפי ההסבר של חסידות שאז בשביעי של פסח יהי' את הדרגא של אין בו אכילה וכו' ב) בעניין הדרגות בקריעת ים סוף לעת''ל. פרטי הדרגות של קריעת ים סוף בעבודת האדם.

לאחר השיחה, הרבי יצא כשהוא מלווה בשירה ונכנס לחדרו.

היינו ערים כל הלילה. הגה"ח הרב יואל כהן לימד את מאמר המוגה שיצא ד''ה 'ונחה עליו' משנת תשי''ד.

בבוקר הרבי נכנס לתפילת שחרית בשעה 10:00 כשהרבי הגיע לבימה עם הסידור, הסתובב לקהל. הרבי עודד חזק בידו, והשיר הי' "זאל שוין די גאולה", הרבי עודד בידו חזק התפיל היתה שמחה.

מנחה הי' לערך בשעה 5:00 רבע שעה לאחרי זה יצאו לתהלוכה. לפתע הרבי יצא (כמו בכל שנה) והחל בשירה. הרבי הפעם נעמד בפתח של 770 ממש והחל לעודד בהנפת ידו ומסתכל על כל אחד שיוצא לתהלוכה. זה מראה נהדר הי' לראות אלפי איש צועדים והרבי כמו ''רועה מעביר צאנו תחת שבטו" ומסתכל על כל אחד שיוצא. הקהל יצא בשמחה עצומה. הרבי המתין, ועד שאחרון ההולכים לא יצא הרבי נשאר על מקומו. 

יש לציין, שזו היתה צעדה של קידוש שם שמיים. בכל צומת, המשטרה שליוותה את התהלוכה עצרה את התנועה. אני הלכתי עם כמה בחורים לבית הכנסת של יוצאי לבנון. אח''כ חזרנו וזה היה שעה לערך אחרי שהרבי אמר את התפילה והשיחה ב770 .

כשהגענו הקהל שחזר חיכה שהרבי יצא לעודד את החוזרים. כשהרוב חזרו זה הי' לערך בשעה 10:00. אחרי מספר דקות של שירה הרבי יוצא, והחל שוב לעמוד ממש בתחילת המדריגות של הפתח הראשי של 770 והחל בתנועות נמרצות בידו לעודד את השירה והקהל שעמד בחוץ, חלקו בפירמידות וחלק מסביב לגדר של החצר. הקהל שאג בכול כוחותיו 'זאל שוין זיין די גאולה' והרבי החל במחיאות כפיים נמרצות מאוד. כך זה נמשך מספר דקות, אח''כ הרבי חזר לחדרו והקהל החל בריקודים שנמשכו זמן מה, אח''כ הלכו לאכול סעודת יו''ט.

שמעתי שהרבי נכנס לתפילת ערבית של חג. הרבי הסתובב ועודד בצורה בלתי רגילה את השירה. אח''כ לפני השיחה הרבי הכריז ג' פעמים גוט שבת וגוט יום טוב. והחל בניגון 'ושמחת'. הרבי דיבר הרבה על ביאת משיח וכן קישר זאת עם השיעורים וכו'.

אחרון של פסח כ''ב ניסן תשמ"ח
בבוקר הרבי הגיע לתפילה ושוב כשהגיע לסטענדר החל מסתובב לקהל ומניף את שתי ידיו חזק מאוד והשיר הי' ''זאל שוין די גאולה''. והקהל כולו מצפה ומבקש בכול כוחו זאל שוין די גאולה ... וכך החלה התפילה. לאחר התפילה הקהל הלך לאכול סעודת שבת, הכריזו על מנחה לערך בשעה 5:00 והתוועדות אחרון של פסח והתוועדות החלה סמוך לשקיעה. ואכן במנחה הרבי ירד למטה, לזאל הגדול. חלק מהקהל התישב לסעודת משיח ואני ב''ה התיישבתי במקום שלי מול הרבי כי ישבתי על ''באקס'' (קופסת פח) וכך חכנו לבואו של כ''ק אד''ש. הרבי היע למנחה ושוב הסתובב לכיוון הקהל ועודד חזק מאוד בהנפת שתי ידיו.

"בסעודת משיח זו משיח מגיע"

אצל כולם היה מונח בפשיטות שבהתוועדות זו אחרון של פסח ובסעודת משיח זו משיח מגיע כך חשו באווירה של 770.

בנתיים הקהל מתיישב עם המצות והיין ונוטלים ידיים. אחרי מנחה הרבי חזר לחדרו וברבע ל6:00 הגיע עם הסידור שרו ''זאל שוין די גאולה'' הר' יוניק המשמש הביא ב' מצות עטופות בנייר וכן בקבוק מלא מים ויין לרבי. הרבי נטל ידיו הק' עם מטלית כמובן. לתוך קערה שהביאו ובצע את המצה (שלי הי' חלק גדול בעשייתה ברירת החיטים וכו' ובאפייה עצמה). הרבי התיישב והחלו לשיר. הרבי דיבר בשיחה הראשונה שעכשיו זה קשור עם סעודת משיח וכל הענינים שבתוכה קשורים עם משיח ובפרט שכלו כל הקיצין ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל והזמן הכי מסוגל זה אחרון של פסח ובזה גופא סעודת משיח והרבי חילק בין סעודת מלוה מלכה במצאי שבת שגם לזה קוראים סעודת מלכא משיחא. וביאר החילוק בין משיח לדוד ''קיסר ופלגי קיסר'' וזה יצא מוגה אח''כ. בשיחה הראשונה הרבי ביאר את מעלת סעודת משיח. וכל הסעודה שרו. אח''כ הי' ניגון שמח והרבי עודד חזק בידו.

בשיחה השניה ביאר מעלת קביעות סעודת משח בשנה זו א) ביום השבת שממנה נכנסים לסעודת מלכא משיחא במוצש''ק, ההכנה לחידושו של משח בעולם לפעול בעניין 7 מצוות בני נוח.

"מלפני אלף שנה לא היתה כזו"
בשיחה השלישית הסביר את אחרון של פסח וסעודת משיח וכל זה בשנת הקהל ותשמ''ח שכתוב שבמוצאי שביעית זה זמן מסוגל שבן דוד בא ובפרט שזו שנת תשמ"ח ובזה גופא זה מה שכבר אלף שנה מחכים לשנת תשמ''ח מלפני אלף שנה לא היתה כזו ואומרים שהגיע זמן הקץ ועדיין לא בא מזה מובן גודל העילוי והחביבות דשנה זו דסעודת משיח שלזה חיכו אלף שנה.

אז תאמרו עד כמה צריך לרקוד ולשמוח ולשיר עד מתי. ובפרט במקום שמגדלים בו תורה ובד' אמותיו של כ''ק מו''ח אדמו''ר נשיא דורנו שתבע ותובע לקרב את הגאולה ופשוט שאם כל הנ''ל נשאר במחשבה ודיבור זה לא הכוונה ואפ' באופן של שירה ולא לזה התכווין כ''ק מו''ח אדמו''ר וכן הנשיאים שלפניו. ולא עוד שאין זו כוונתו האמיתית של כאו''א... אלא שהוא מתעצל וכו' מפני סיבה שונה ומשונה ולכן ''איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק '' לשיר לשמוח ולרקוד באופן הראוי לשמחה על דבר חביב שבא לאחרי אלף שנה".

והרבי הפסיק ומסתכל על הקהל וחיכה מספר שניות. הקהל – אף אחד ברגע הראשון לא התחיל הרבי חייך והניד את ראשו תוך שתופס את כובעו ומחזקו על ראשו.
הקהל לאחרי זמן החל ביחד בתחילה בצעקות 'עד מתי' בכול כוחותיו והרבי מסתכל לכל הכיוונים וגם אומר בעצמו את המילים: 'עד מתי'... ראיתי ממש איך שהרבי מבטא זאת בשפתיו...

"הרגשנו שעכשיו זה הרגעים האחרונים ממש. משיח מגיע..."
אחרי מספר דקות החלו לשיר את הניגון והקהל מנסה לשיר באופן של אלף שנה... לאט לאט א' קם ושר ומחא כפיים והשני אחריו עד שרוב הקהל חוץ מהזקנים כולם עמדו ושרו בכול כוחותיהם. הרגשנו שעכשיו זה הרגעים האחרונים ממש. משיח מגיע..... הרבי עוד מעט מתגלה...

אחרי מספר דקות הרבי נעמד מלוא-קומתו והחל למחוא כפיים במהירות ופניו הק' האדימו. גם זקני אנ"ש, שישבו מאחורי הרבי בבימת ההתוועדות, קמו ממקומם. כל הקהל, הגביר את השירה פי כמה עד שהרגישו שגם קירות 770 צועקים 'עד מתי'... והמחזה נמשך: הרבי רוקד על מקומו מוחא כפיו ואומר בפיו 'עד מתי', תוך שהוא מסתובב לכל הכיוונים.

ממש 'יצאתי מההגבלות', בטוח – כמו רבים אחרים – שעוד מעט אנחנו 'על ענני שמיא'... הרבי הגביר את הקצב, וכל זה נמשך כעשר דקות. הרבי התיישב על מקומו, והמשיך בשירה עוד מס' דקות.

בשיחה הרבי דיבר ע"כ שהשנה פר' שמיני קוראים 8 פעמים. והרבי הוסיף שידוע פתגם חסידי פולין, שמיני=שמנה, כלומר שהשנה כולה תהיה 'שמנה'.

הרבי דיבר מעניין אכילת 'שרויה' באחרון של פסח, והנהגת האדמו"ר הרש"ב בסעודת משיח, בשתיית ד' כוסות, והרבי הריי"ץ פעל את העניין גם לאנשים נשים וטף. והורה לרב דוד רסקין לעשות כן, ולחלק ד' כוסות לבחורי הישיבה. תוך כדי שהרב רסקין חילק הד' כוסות, ניגנו ניגון שמח והרבי עודד בידיו את השירה.

בשיחה הבאה, הרבי דיבר על השתתפות בכינוסי תורה, ומנהגי יום הולדת, וקבלת החלטות טובות בעניין חינוך הכשר ובפרט בימי הקיץ. כמו כן דיבר בעניין בירור המידות בספירת העומר, ועורר לסיים ד' כוסות.

מחזה מיוחד: תוך כדי ההתוועדות, הרבי מסמן עם 4 אצבעות לילדים לסיים ד' כוסות...

הרבי החל לומר מאמר "והניף ידו על הנהר". לאחר המאמר, ביקש הרבי להכריז על כינוס תורה.הרבי זימן בברכת המזון, ואמר: ברשות מרנן... ועצר, והמשיך בלחש משהו בשפתיו (חסידים מספרים שהרבי מזכיר את הרביים שנמצאים איתנו בהתוועדות)

הרבי עשה הבדלה, והחלה חלוקת 'כוס של ברכה' במוצאי יו"ט. היו שקיבלו בקבוקי יין.

כששרו "הרבי שליט"א אין כמוך בעולם" עודד מאוד חזק בידיו, ובפרט בקטע המילים "נתגבר על העולם", והחלוקה נמשכה כ-4 שעות. הרבי אמר 'ויתן לך', נתן לר' מאיר הארליג בקבוק יין, החל לשיר 'כי בשמחה תצאו', ועלה לחדרו. לאחר מכן נסע לביתו שברחוב פרזידנט.

*

תמו שמונת ימי הפסח בשנת ה'תשמ"ח.
למחרת, התפילות היו בבית הרבי ברחוב פרזידנט – כרגיל.

--- אשרי עין ראתה כל אלה!