רקע

ידוע ומפורסם דין מכירת חמץ(1) בו הרב מוכר לגוי חמץ של כל היהודים שמינו אותו כשליח למכור את החמץ שלהם.

בגלל גודל האיסור של חמץ שעובר עליו במשהו בבל יראה ובל ימצא, באיסור כרת, לכן מקפידים לעשות את מכירת החמץ באופן הכי טוב.

בשטרות של מכירת חמץ משתדלים להקנות את החמץ לגוי בכמה וכמה קניינים.

שינויים חלו במהלך השנים בין השטרות השונים של מכירת החמץ, ולא נכנס כאן לכל ההתפתחויות שעברו על שטרי מכירת החמץ במהלך השנים.

כאן נתעכב על אחד מהחידושים של אדמור הזקן – מכירה בערב קבלן.

מכירה בלי ערב קבלן

כדי להבין את חידושו של אדמו"ר הזקן יש להבין תחילה כיצד מתבצעת מכירת החמץ בשטר הרגיל(2):

הרב שהוא המורשה והשליח של כל בעלי החמץ למכור את החמץ, מביע את נכונותו למכור את החמץ לגוי, הגוי הקונה לאחר שמבין את משמעות המכירה נותן לרב מקדמה על כל החמץ ועל שכירת המקומות שבהם נמצא החמץ. לאחר מכן עושים עוד כמה קניינים.

הכסף שעדיין לא שולם הופך לחוב של הגוי שעליו לפרוע  אחרי פסח (ראה הערה 1).

במוצאי הפסח מגיע הגוי לרב, והרב תובע ממנו את יתרת התשלום, ומציע לגוי לקנות ממנו בחזרה את החמץ בתוספת רווח מסוים, הרב קונה את החמץ בחזרה והגוי נשאר עם רווח מסוים שהוא בעצם סוג של שכר טרחה.

החסרונות במכירה בלי ערב קבלן

ישנו דין בשלחן ערוך(3) שאם המוכר תובע את הכסף והלוקח אינו משלם, הרי שבמקרים מסויימים המכירה מתבטלת מלמפרע, דין זה נקרא 'עייל ונפיק אזוזי' – המוכר מאוד רוצה את הכסף, ויש לחשוש שהמכירה לא חלה.

בעיה זו רצה לפתור אדמו"ר הזקן על ידי מכירה בערב קבלן(4).

מכירה בערב קבלן

במכירת חמץ על ידי ערב קבלן, במקום שהכסף שלא שולם יהפוך לחוב, נעשה דבר אחר:

מגיע עוד יהודי שהוא 'ערב קבלן'. ראשית היהודי הזה מוכר את כל החמץ שלו לרב כדי שלא יהיה אחראי על מכירת חמץ שלו(5).

לאחר מכן הערב קבלן כותב שטר שבו הוא מתחייב לשלם את כל יתרת החוב של הגוי לרב והגוי מתחייב להחזיר לערב כל סכום שיתן לרב.

בשעת המכירה הגוי נותן מקדמה כמו במכירה הרגילה, אך במקום להפוך את שאר הכסף להלוואה, הגוי נותן את השטר התחייבות של הערב קבלן לרב, ומכאן והלאה לרב אין שום עסק עם הגוי – החמץ שייך לגוי והערב קבלן חייב כסף לרב, אם הערב קבלן לא ישלם, הרב לא יוכל לתבוע את הגוי (6).

לאחר הפסח, הערב קבלן נפגש עם הגוי ומציע שבמקום שהגוי ישלם לו את הכסף שהוא ערב עבורו, שיחזיר לו את החמץ, לאחר מכן הערב קבלן מקנה לכל היהודים את החמץ בחזרה במקום הכסף שהיה צריך לקבל עבור העסקה.

באופן זה אין את החשש של 'עייל ונפיק אזוזי'. מכיון שהרב אינו תובע את הכסף כלל מהגוי (7).

האם צריך לחשוש לחמץ שעבר עליו הפסח כשהחמץ לא נמכר בערב קבלן?

ההקפדה על מכירת חמץ בערב קבלן הייתה בעיקר בגלל חומרת האיסור כרת של 'בל יראה ובל ימצא', אבל איסור חמץ שעבר עליו הפסח הוא איסור דרבנן משום קנס, ואין צורך להחמיר במקרה שמכר את החמץ, רק בלי ערב קבלן(8).

ולכן אם נכנס לחנות אחר הפסח ויש שם אישור מכירת חמץ, אלא שלא על ידי ערב קבלן, אפשר לקנות ולאכול את החמץ.

________________________

מקורות:

1.      יסוד הדין בשו"ע אדה"ז סימן תמח סעיף ו ואילך, ושם בסעיף יא כתב שבמקומות שקונין בפרוטה חל המקח, אלא שבסידור כתב שיש לחשוש ל'עייל ונפיק אזוזי' כדלקמן.

2.      לעיון נוסף בנושא השטרות ראה 'מכירת חמץ כהלכתו', מועדים וזמנים ח"ד סי' רעט ועוד.

3.      חושן משפט סימן קצ סעיף י'. ועיין בנתיבות שם ס"ק ז' שגם במקרה שהתנאים של 'עייל ונפיק אזוזי' לא מתקיימים, אם מבקש המוכר את הכסף והלוקח אינו משלם מייד, הרי זה בגדר של 'עייל ונפיק אזוזי' והמכירה מתבטלת.

4.      ראה סדר מכירת חמץ של אדה"ז.

5.      ראה שו"ע אדה"ז סימנים תמ ותמא שאסור ליהודי לקבל אחריות על חמץ. ובסדר מכירת חמץ כתב שצריך שהחמץ יהיה כזה שמעולם לא היה של הערב קבלן. ובשער הכולל ס"ק לו כתב דהיינו שהחמץ של הערב קבלן לא יהיה כלול במכירה זו.

6.      ראה בפסקי הסידור את נוסחאות השטרות.

7.      בביאור הדברים מדוע על ידי ערב קבלן נפתרת הבעיה, נשתברו קולמוסין רבים וראה:

שארית יהודה או"ח י, שות צ"צ או"ח מה, מכירת חמץ בערב קבלן להגרי"י בלינוב, סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו נשיאינו להגר"ב לוין ועוד.

8.      ראה שו"ת רבני ארופה עמ' קלב בשם הגר"מ לנדא אב"ד בני ברק.

צפו בוידאו: מכירת חמץ עם ערב קבלן