כתב COL

יוזמה ייחודית מופעלת על ידי פרוייקט חב"ד במרכז הרפואי - מוקד הלכה בזמינות מיידית. 16 שלוחים פועלים במשרה מלאה בבתי רפואה ברחבי הארץ במסגרת הפרוייקט וכאשר הם נתקלים בשאלה הלכתית יש להם את האפשרות לפנות אל מוקד ההלכה ולקבל מענה מיידי.

הרב ישראל הלפרין מכפר חב"ד, דיין ומו"צ, הוא המשיב לשאלות השלוחים בתחומים השונים. כאשר ההכנות לחג הפסח בעיצומן ורבני ישראל עסוקים גם הם במענה לשאלות ההלכתיות הרבות שקשורות למצוות החג, פנינו אל הרב הלפרין כדי לשמוע על היוזמה הייחודית.

שמענו שהוקם גם פורום של שו"ת, במה המדובר? וכיצד פונים השלוחים אל הרב?

הרב ישראל הלפרין: ראשית יש להבהיר שמטבע הדברים השאלות לשלוחים בבתי הרפואה מצריכות פעמים רבות מענה מיידי, ולשם כך יש להם את הטלפון האישי שלי. בנוסף הוקם גם פורום קבוצתי דרך האימייל, שהינו סגור ופנימי רק לשלוחים בבתי הרפואה, ומטרתו היא ליצור מעין הדרכה הלכתית גם למצבים דומים בעתיד שיתכן מאוד שהשלוחים יתקלו בהם ויהיו מוכנים מראש כיצד לנהוג. המענה לשלוחים ניתן הן בטלפון והן בכתב דרך המייל.

כיצד מתנהל הפורום בפועל?

בפורום השלוחים מעלים על הכתב את שאלותיהם שאינן דורשות מענה מיידי ממש, וניתנת ההזדמנות לכל יתר החברים לראות השאלה, ולהוסיף שאלה דומה או פרט שחשוב גם להם להבנה, ואני במקביל משיב על השאלות במהלך היום. בנוסף אני מעלה לפורום תקציר מהשאלות ומהתשובות שנשאלתי באותו יום דרך הטלפון, וכך יש רווח נוסף לכל השלוחים ללמוד איש משאלות רעהו.

כמובן שאין מספר קבוע של שאלות, אך בהחלט כמעט מידי יום ישנה כמות דו ספרתית של שו"ת.

מהו פרק הזמן בו נדרשת תשובה של הרב?

מראש לא הפכתי את המענה באימייל לזמינות מיידית, וזאת מאחר ואין לי אימייל בטלפון... אך מפאת חשיבות ודחיפות המענה לשלוחים, אני משתדל לתת המענה בכתב בזמן הקצר ביותר מאז שאני רואה את השאלה. בודאי שלא חולף יום שלם ללא מענה לשאלה שנשאלה.

האם יש משהו מיוחד בשאלות השלוחים בבתי רפואה ששונות משאר שאלות השלוחים ברחבי הארץ?

השאלות הן מיוחדות בהחלט מפאת העיסוק בתחום הרפואה וההלכה שהאדם הרגיל כמעט לא נתקל בהן ב"ה, ולכן גם השלוחים בשאר הארץ נתקלים בכך פחות. בנוסף מגיעות שאלות הנוגעות לשבת וחג במרכזים הרפואיים העוסקות בסוגיות מורכבות שגם הן לא שכיחות אצל רבים מהשלוחים.

האם תוכלו לתת דוגמא לשאלה ייחודית שהתקבלה אצלכם מהשלוחים?

שאלה מענינת היתה ממש לאחרונה: עד כמה ניתן לקצר את ההגדה כאשר משתתפים חולים וקשישים שאינם מסוגלים לשבת לאורך כל קריאת ההגדה? בעקבות השאלה ערכתי נוסח הגדה מקוצר ע"פ שיטת אדה"ז, ונתתי אותו בשני גירסאות, האחת 'לכתחילה' דהיינו שבה מופיעים כל הקטעים שמוגדרים באדה"ז כ'עיקר ההגדה שהן חובה מדרבנן על הכל'. והשניה שכיניתיה 'נוסח מקוצר בדיעבד', ובו תקציר מן התקציר שמיועד כאשר לא ניתן לומר אפילו את התקציר ה'לכתחילה', אזי יכולים בשעת דחק זו לסמוך על תקציר זה.

נתתם תיאבון לעוד...תוכלו לתת דוגמאות לשאלות נוספות?

היום (חמישי) התקבלה שאלה נוספת, שהיא 'אחות' לשאלה הקודמת:
כיצד עורכים סדר לחולים שאסורים באכילת מצה, יין, או מרור? ומהן שיעורי המינימום שניתן לצמצם בכמויות כדי לצאת ידי חובה במצבים של קושי רפואי גדול?

אציין עוד שבמקביל נשאלות שאלות רבות שיש בהם ממשק לכללות עבודת השליחות, כמו למשל: איך להתמודד עם חילול חג שיכול להתרחש ח"ו ע"י בעלי המקום המארחים את ליל הסדר הציבורי? ומה בדבר המשתתפים ב'סדר' שיבואו ברכבם ל'סדר'? כמו"כ התבקשתי לכתוב הדרכה הלכתית האם וכיצד ניתן לעשות חלק מהסדר יחד עם הציבור בבית הרפואה, ולהמשיך את חלקו השני (לאחר 'שלחן עורך') בבית הפרטי?

תודה רבה לכבוד הרב על הראיון, ואנו מאחלים לרב המשך הצלחה רבה בעבודת הקודש, ויהי"ר שבמהרה לא יהיו עוד חולים בעם ישראל, ותמשיכו להורות הלכה למעשה בתחומי השליחות לבריאים ומתוך בריאות תמיד כל הימים.