שאלה: האם ניקוי חדר לפני פסח, מתוך הקפדה שאחרי הניקוי לא יכניסו לתוכו חמץ, פוטר אותו מבדיקת חמץ?

תשובה: יש מקומות רבים בבית שמן הדין היו חייבים בבדיקת חמץ, אך קשה להוציא את תכולתם באותו לילה, כדי לעשות את הבדיקה. דוגמאות למקומות כאלה: מקררים, ארונות מטבח (מלאים כלים, שבמקצתם כבר נכנסו כלי הפסח), מזווה, פינת צעצועי ילדים, פינת מחשב ועוד.

יש מקום לדון על פטירת המקומות האלה מבדיקה משני טעמים: א) מדין "מקום שאין מכניסים בו חמץ – אין צריך בדיקה". ויש לברר אם הניקיון וההקפדה הופכים את החדר, הפינה או הארון למקום כזה, וכמה זמן יש לעשות זאת לפני זמן הבדיקה. יש שדרשו לעשות זאת קודם ה"שלושים יום שלפני הפסח", ויש שדרשו לעשות זאת שלושה ימים לפני-כן, כדי לתת 'חזקה' למקום, שאין מכניסים בו חמץ. ב) מכיוון שעצם הניקיון המדוקדק דינו כבדיקה. אלא שכדי שהדבר ייחשב כבדיקה יש לעשות זאת "לאור הנר", ובכלל זה תאורה חשמלית, או לאור השמש – אם המקום נמצא ממש מול חלון (מובן שבדיקה זו נעשית בלי ברכת הבדיקה).

למעשה, אם יש צורך בכך, אפשר לסמוך על האמור ולהימנע מבדיקה במקומות האלה. ואגב, זו סיבה נוספת שנתנו האחרונים בדורותינו למנהג להניח עשרה פתיתי חמץ לפני הבדיקה, אף שמן הדין המצווה היא רק לחפש חמץ ולא למצוא חמץ, וגם מי שבדק ולא מצא מאומה – המצווה והברכה הן כראוי בשלמותן. אלא מאחר שמנקים מקומות רבים כנ"ל, ורוצים לקיים את הבדיקה בברכה, יש חשיבות מיוחדת להנחת הפירורים, המחייבת בבדיקה.

מקורות: ראה פסקי תשובות סי' תלג ס"ק ח, נטעי גבריאל הל' פסח ח"א פ"ז ס"ט, וש"נ.