יום שלישי
א' בניסן – ראש-חודש

שחרית: "יעלה ויבוא". חצי הלל. "ואברהם זקן... זבדיה..." ג' פעמים. קדיש-תתקבל. שיר-של-יום, הושיענו, ברכי נפשי, קדיש יתום.

קריאת התורה. אשרי, ובא לציון, יהללו. הכנסת ספר-תורה. חליצת התפילין. הנחת תפילין דרבנו-תם, קריאת-שמע, פרשיות: 'קדש' 'והיה כי יביאך', שש זכירות וחליצת התפילין. מזמור (כלשהו, כדי לומר את הקדיש), חצי קדיש, מוסף. ואחרי התפילה, שיעור התהילים ומשניות האבלים - אמירת ה'נשיא'.

אמירת ההלל כסדר התפילה חשובה יותר מאמירתו בציבור.

נשיא: מצווה לחזק את המנהג לקרוא אחרי התפילה (אחרי אמירת תהילים) בכל יום החל מהיום עד י"ג ניסן ועד בכלל, דבר יום ביומו בפרשת הנשיאים. היום מתחילים "ויהי ביום כלות משה" ומסיימים "זה קרבן נחשון בן עמינדב" (במדבר ז,א-יז). אחר-כך אומרים את ה"יהי רצון" (אומרים אותו גם בשבת) הנדפס בסידורי תהילת ה'. גם כוהנים ולוויים אומרים אותו.

יום התוועדות. ההתוועדות – בבית-הכנסת.

חודש ניסן

בכל החודש אין אומרים תחנון, 'א-ל ארך אפיים' ו"למנצח... יענך" בימות החול, "אב הרחמים" לפני מוסף שבת, ו"צדקתך" בשבת במנחה. אין מתענים אלא חתן ביום חופתו ובכור בערב-פסח.

ברכת האילנות: מברכים אותה רק בחודש ניסן. גם נשים מברכות. מברכים רק על אילני מאכל. לכתחילה יש להשתדל שיהיו לפחות שני אילנות. מי שלא הספיק לברך בעוד הפרחים על האילנות, לא יברך אחר-כך על הפירות.