משה בן-חיים

השבוע נפתחה בספריית אגודת חסידי חב"ד אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש, תערוכה חדשה – ה-15 במספר.

למבקרים מצפה מראה מפעים: לכל אחד מהאדמו"רים מוקדש ארון ראווה מיוחד, שבו מוצגים פריטים נדירים וקדושים: דפוס ראשון של ספריהם, כתבי יד קודשם, חפצים, תמונות וציורים שלהם.

לרגל המאורע, שוחחנו עם הרב שלום-דובער לוין, מנהל ספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד' העולמית, ושמענו ממנו פרטים על התערוכה החדשה:

מה מכילה התערוכה החדשה, מה המיוחד בה, והרקע לפתיחתה כעת?

הרב שד"ב לוין: "אני מצרף כאן את החוברת שהכנתי, ועדיין לא נמסרה לדפוס. שם מפורטים הפריטים שבתערוכה, והרקע שלהם.

"בחצי יובל האחרון, כל שנה - שנתיים מכינים אנו תערוכה חדשה. התערוכה שלפנינו הי' התערוכה ה-15. במשך שנת קיום כל תערוכה, באים לבקר אותה עשרות אלפים, מכל רחבי תבל. כמעט כל מי שבא לבקר ב-770, בא לבקר בתערוכה, שבה אפשר לראות מגנזי הספריה.


השופט אליקים רובינשטיין מקבל הסבר מהרב שד"ב לוין בספריית אגודת חסידי חב"ד


מתוך המוצגים הרבים והנדירים, בוחר הרב לוין לתת 'פוקוס' על מוצג מעניין מארון האדמו"ר הריי"צ נ"ע, בעניין שהזמן גרמא:
"כיון שאנו עומדים לפני חג הפסח, אולי כדאי להדגיש אחד מהפריטים שבארון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: הקערה (טס של כסף) שעליה היה עורך את ה"סדר".
וכפי שכותב הרבי ב"לקוטי טעמים ומנהגים": "בבית הרב מסדרין המצות על מפה, ולא על קערה. מלבד האדמו"ר המסדר המצות על טס של כסף."

 


שופרות של הרבי אותם החזיק בעת התקיעות. למעלה: סידורו של ר' לוי יצחק, אביו של הרבי, ממנו התפלל בשנות גלותו (מתוך התערוכה החדשה)

התייחסות מיוחדת של הרבי לפתיחה דומה של תערוכה בעבר. ועד כמה עניין פתיחת פריטים חדשים לציבור היה חשוב לרבי?

"כשהתחילה בניית הבנין החדש לספריה, בשנת תש"נ, הרבי זירז הבניה בצורה חסרת תקדים.

האגף הראשון שסיימנו את בנייתו היה בקומה השלישית של 770.
כתבנו אז לרבי: "היות שבניית הקומה השלישית של 770 – לאולם הקריאה של הספריה – מתקדמת בקצב מהיר ... ברצוננו להציע לקראת יום הבהיר יו"ד שבט, שנת הארבעים, לפתוח בה תערוכה של כתבי רבותינו נשיאינו ..."
והרבי השיב על כך: "אין הזמ"ג [הזמן גרמא] מתאים להנ"ל".
כלומר, שעלינו לחכות עד גמר כל הבניה.

עם גמר הבניה נשלחתי לשליחות לרוסיה, ושהיתי שם כשנה וחצי.
כשחזרתי, בקיץ תשנ"ב, רגיל הי' הרבי להשתמש בקומה העליונה של 770, ולא היתה עדיין האפשרות לפתוח בה את התערוכה.
התערוכה הראשונה נפתחה בח"י אלול תשנ"ד.

הרב לוין מוסיף ומציין את העובדה הבאה:
"כל ההוראות אודות בניית הספריה ופתיחתה לקהל, היתה אחרי ה"דידן נצח".

בעמדנו כעת זמן לא רב לאחר כ"ב שבט, אם אפשר לשמוע "שביבים" מהרבנית הצדקנית נ"ע , בהקשר לספרייה?

"משנת תשמ"א, כשהי' קשה לרבי ללכת ברכל בשבת לביתו ברחוב פרזידנט, התחילו הרבי והרבנית לבוא להתאכסן בספריה בשבתות, כלומר בדירה שסודרה להם בספריה.

זה הי' הרבה לפני תחלת בניית הספריה, שהתחילה בשנת תש"נ.
פעם אמרה הרבנית בדרך צחות: "כשאני הולכת בשבת בין ארונות הספרים, ורואה את כל ההוצאות של הרמב"ם, אני מרגישה אבודה..."

כחסידים, מה עלינו ללמוד מדברים אלו למעשה?

מלבד כל הקדושה שיש בפריטים המוצגים בתערוכה, יש בזה גם פן חינוכי:
כל תלמיד בישיבה לומד את דרך מצותיך, ושרש מצות התפילה.

כשהתלמיד רואה את כתב-יד-קדשו של אדמו"ר הצמח צדק של "שרש מצות התפלה", ונזכר על כל מה ששמע על כתיבת חיבור זה, שהרבנית של אדמו"ר הצמח צדק הראתה אותו לזקנה אדמו"ר הזקן. זה נותן לו הרגשה מיוחדת, בפעם הבאה שפותח את הספר דרך מצותיך, ולומד בו."

להורדת חוברת ההדרכה לתערוכה החדשה - לחצו כאן