קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







"עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר ● יאיר בורוכוב
(יום חמישי, כ''ז שבט תשע''ז)
"יש הרבה חזנים. טובים יותר או פחות. יש טנורים ויש בעלי קול בריטון. בעל תפילה הוא לא חזן. הוא לעולם לא יוזמן לעמוד על בימת האופרה. אבל בתפילתו יש משהו זך, טהור ועמוק. התחברות ישירה למילות התפילה. ללב. לאלוקים" ● ר' אלי ליפסקר ע"ה היה "בעל תפילה". אבל לא רק ● ר' יאיר בורוכוב בטור מיוחד לזכרו של "בעל התפילה" החב"די   ר' אלי ליפסקר

קרה לכם פעם ששמעתם שיר או ניגון והרגשתם שאתם מתגעגעים? לא ברור בדיוק למי ולמה, פשוט מתגעגעים.

*

לפני שבוע הלך לעולמו בניו יורק ר' אלי ליפסקר ז"ל.

עברתי על כל מה שנכתב ונדפס עליו השבוע ואני מרגיש שעדיין חסר לי משהו. אז התיישבתי בעצמי לשפוך את הלב.

נכון, כל מה שכתבו עליו הוא מדויק. בזכותו כולכם יודעים איך לנגן את הניגונים "פדה בשלום" ו"הנרות הללו", הוא היה "החזן של הרבי", הוא פרץ את גבולות קראון הייטס וניגן גם בשמחות של סאטמר, הוא היה הקלידן המיתולוגי של 770, הוא היה אבן דרך בשימור עולם הנגינה החב"די בקלטות ניח"ח, הוא גידל דור של חזנים וזמרים, הוא ייסד מקהלת ילדים מוצלחת, הוא נתן את ההזדמנות הראשונה לילד הפלא אברהם שבתאי הכהן פרידמן שהפך לימים לגדול הזמר החסידי אברהם פשרה לכם פעם ששמעתם שיר או ניגון והרגשתם שאתם מתגעגעים? לא ברור בדיוק למי ולמה, פשוט מתגעגעים.

*

לפני שבוע הלך לעולמו בניו יורק ר' אלי ליפסקר ז"ל.

עברתי על כל מה שנכתב ונדפס עליו השבוע ואני מרגיש שעדיין חסר לי משהו. אז התיישבתי בעצמי לשפוך את הלב.

נכון, כל מה שכתבו עליו הוא מדויק. בזכותו כולכם יודעים איך לנגן את הניגונים "פדה בשלום" ו"הנרות הללו", הוא היה "החזן של הרבי", הוא פרץ את גבולות קראון הייטס וניגן גם בשמחות של סאטמר, הוא היה הקלידן המיתולוגי של 770, הוא היה אבן דרך בשימור עולם הנגינה החב"די בקלטות ניח"ח, הוא גידל דור של חזנים וזמרים, הוא ייסד מקהלת ילדים מוצלחת, הוא נתן את ההזדמנות הראשונה לילד הפלא אברהם שבתאי הכהן פרידמן שהפך לימים לגדול הזמר החסידי אברהם פריד. הכל נכון.

ועדיין חסר.

*
יש הרבה חזנים. טובים יותר או פחות. יש טנורים ויש בעלי קול בריטון. יש מלחינים מחוננים ויש שמצליחים לבצע יצירות סבוכות באופן מושלם. יש פשטנים ויש מסלסלים. אבל יש "בעל תפילה". ובהגייה יידשאית "בל תפילע".

"בעל תפילה". כמה פשוט, ככה נוגע. בעל תפילה הוא לא חזן. הוא לעולם לא יוזמן לעמוד על בימת האופרה. אבל בתפילתו יש משהו זך, טהור ועמוק. התחברות ישירה למילות התפילה. ללב. לאלוקים. ר' אלי ליפסקר ע"ה היה "בעל תפילה". אבל לא רק.

*

הייתי ילד בן 14.

באותם ימים, כשהיית רוצה לשמוע שיר או ניגון לא היית נכנס ליוטיוב או עושה "לחצן ימני שמירה בשם", אלא פשוט לוקח את הקלטת, מכניס לווקמן ולוחץ פליי.

קניתי את כל הקלטות של אלי ליפסקר עם נוסח התפילה החב"די לימים נוראים. חרשתי עליהם שוב ושוב ושוב. שנים לאחר מכן, כאשר אני עובר שנה אחרי שנה לפני התיבה בימים נוראים, התפילה והנוסח הם אותו נוסח שספגתי אז. בזכותו ולזכותו.

בקלטות האלה לא היו עיבודים עדכניים ולא תזמורת עם עשרות כלי נגינה. היה בהם יהודי אחד, עם קול שיוצא ישירות מהלב ופסנתר אחד. ובעיקר, נוסח אותנטי ושירה יהודית-חסידית אמיתית, פשוטה וכנה.

לפני כמה שנים כשעברתי לפני התיבה בראש השנה בחדרו הקדוש של הרבי, ניגש אלי בסוף התפילה המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה ושאל אותי בחיוך האם נולדתי במקרה בנעוול? (עיירה חב"דית שורשית). זו הייתה המחמאה הכי טובה שאלי ליפסקר יכול היה לקבל, והוא אפילו לא שמע אותה.

*

"היום יכתב בספר הזכרונות, החיים והמוות, אנא כנה, עורי נא, התעוררי נא, עמדי נא, התייצבי נא, קומי נא, חלי נא, בעד הנפש חני נא, פני דר עליון".

בתוך תפילת השליח ציבור ביום הכיפורים יש קטע שאינו מחובר לאף קטע לפניו ולאחריו. אין נוסח מוכר על התפילה הזו. בעלי התפילה רבים מריצים אותו, אבל אלי ליפסקר עשה ממנו פנינה. לטעמי אין קטע יותר ליפסקרי מהביצוע של אלי לתפילה הזו.

בלי סלסולים מיותרים, אבל עם רגש עמוק ונוגע. בקול "ליפסקרי" אחד ומיוחד. יש נוסח חב"ד, יש שעון חב"ד, יש בית חב"ד. לאלי ליפסקר יש "קול חב"ד".

אין צדק בעולם אם בקטע "א סוכהל'ע" של אלי ליפסקר ביוטיוב יש רק 565 צפיות (ולא ברור כמה מתוכם הם שלי). כנסו ותקשיבו לבעל תפילה, בעל רגש. תקשיבו לקול חב"די.

*

קורה שאתה שומע שירה או נגינה מרגשת, ואז מגיע הרגע החמקמק הזה של הרגש שמפיק את הדמעה. ואז מגיעות הדמעות.

דמעות.

כל הרגעים שלפני אותו רגע ואחריו, לא ישוו לו. המקום הכי עמוק שיש בתוך הלב.

יש הרבה קטעי נגינה שמצליחים לרגש ואפילו להפיק דמעה. נשמתו של אלי ליפסקר נחצבה בדיוק מהמקום הזה, מהרגע הטהור והעמוק הזה.

כשאלי פרט על קלידי הפסנתר, היו שם לא רק צלילים ותווים. משהו במפגש הזה בין האצבעות לקלידים של אלי היה אפוף רגש. אפשר לנגן ואפשר לנגן. האצבעות של אלי "ניגנו רגש". הרגש פשוט נשפך דרך אצבעות ידיו אל תוך הקלידים.

זה לא רק צלילים ותווים.

קוראים לזה נשמה.

להגדיר את אלי ליפסקר כמוזיקאי זה עוול. הוא כמובן שלט בכל רזי המוזיקה, הקליט, ביצע, ניגן ושר במשך שנים. אבל זה הרבה יותר גדול מזה.

אלי היה בעל רגש. ובעל תפילה. ואיש שמשתפך ומתגעגע ונוגע. ועם קול עמוק. ואני בטוח שגם אישיות מדהימה כי אי אפשר להיות את כל זה בלי לב ענק שמצליח לרגש.

אלי היקר, תודה רבה לך על הכל. תודה שהיית כאן.

תהא נשמתך צרורה בצרור הרגש החב"די הטהור.





צפו:




הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן