מערכת COL | יום כ' שבט ה׳תשע״ז 16.02.2017

הרבנית ויחסה המיוחד לילדים ● מרתק

כאשר הגיעו מבקרים לבית הרבי והרבנית יחד עם ילדים קטנים, הייתה הרבנית יוצאת מגדרה, מדברת עם הילדים בשפתם, ולעיתים אף הייתה משחקת איתם... עד שביקשו להגיע שוב ושוב ל”דודה” הרבנית ● במלאות 29 שנים להסתלקות הרבנית אנו מגישים סיפורים מיוחדים על ייחסה של הרבנית לילדים. וגם: מה אמר הרבי הריי"צ לבתו הרבנית ימים ספורים לפני הסתלקותו, ומי הכריע בסופו של דבר שהרב ייטול על שכמו – לאחר אין ספור התנגדויות – את עול הנשיאות? שביבים מתוך הספר החדש "הקצרים הרבניות" מאת הרב יצחק כהן ● מגזין שישי  הרבנית והילדים
הרבנית ויחסה המיוחד לילדים ● מרתק

פעמים רבות הייתה הרבנית שומעת מהילדים הקטנים קטעי שיחות שהרבי אמר בהתוועדות, והיא הייתה מלאת אושר וסיפוק. ילדים אלו היו זוכים מהרבנית למנת גלידה, חפיסת שוקולד או מתנה קטנה וחביבה.

אתם הילדים שלנו

משפחה שזכתה לבקר את הרבנית, ובעודה יושבת ליד השולחן ומשוחחת עם המבוגרים, הלכו הילדים והסתובבו בבית כדרך הקטנים. לאחר שהספיקו לראות את כל הבית, פנה אחד הילדים אל הרבנית בשאלה תמימה:

“היכן הילדים שלכם?”. ולאחר מחשבה שניה ענה בעצמו: “כנראה שהילדים כבר מבוגרים ועזבו את הבית”…

הרבנית שמעה את הדברים אך לא הגיבה מיד. היא קירבה אליה את הילדים מסביב למקום מושבה, ובהצביעה באצבע על כל אחד מהם, ולאחר מכן גם על החלון הפונה לרחוב – אמרה לילדים: “הנכם רואים, אתה, אתה ואתה וכולם שם – אתם הילדים שלנו”…

”כל החסידים הם ילדיי”

בהזדמנות אחרת התבטאה הרבנית: “כל החסידים הם ילדיי”…

כאשר נותנים – לוקחים!

פעם אחת הגיעה הרבנית ברכבה ל-770 והביאה שקיות כבידות להעלות לאמהּ הרבנית הזקנה שגרה ב-770 בקומה השניה.

כמה ילדים עברו שם וראו את הרבנית סוחבת שקיות כבדות. הם ביקשו לעזור לה והרבנית הסכימה.

כאשר הגיעה הרבנית לבית אמהּ הבחינה כי אחד הילדים, יוסי טעבל ע”ה מגובס בידו. הרבנית נבהלה אך יוסי אמר לרבנית שזה בסדר, ובמילא בעוד כמה ימים יורידו לו את הגבס.

הרבנית הגישה לילדים כאות תודה חפיסת שוקולד גדולה. נענה יוסי ואמר: הרבנית יודעת שאנחנו מבית חסידי ולימדו אותנו שכשעושים טובה ליהודי לא לוקחים על כך שכר.

הרבנית הביטה בילד החכם בחיוך ואמרה: נדמה לי שגם אני ממשפחה חסידית ואותי למדו, שכאשר נותנים – לוקחים, ובפרט שוקולד טוב.

כשאני נזכרת - נהיה לי קר

סיפר הרב בערל יוניק: “בליל שבת האחרון לחייה בעלמא דין של הרבנית, היתה לי הזכות להכנס אליה לביקור אחר התפילה. אשתי נסעה לאותה שבת לכינוס השנתי של נשות חב”ד במיאמי, ונכנסתי לביקור עם בתי חנה.

הגעתי באיחור קל שכן הרבי ירד באותו ליל שבת מאוחר לתפילה, וכשבאתי שאלה אותי הרבנית לסיבת איחורי, והתבטאה: “האם שקעת בלימוד?”...

הרבנית ע”ה שוחחה הרבה עם הילדה. היא שאלה אותה האם היא מתגעגעת לאמהּ שנסעה למספר ימים למיאמי, התעניינה על מצב הלימודים ועל כל בני המשפחה בפרוטרוט.

בחוץ היה מאד קר, והרבנית אמרה במהלך השיחה: כשאני נזכרת שאתם צריכים ללכת עוד מעט ברחוב, נהיה לי קר מעכשיו…

מתנה שתגרום הנאה

כאשר הגיעה אל הרבנית ילדה להתברך לפני ה'בת-מצוה' שלה, היתה טרודה הרבנית תקופה ארוכה לפני זה: איזו מתנה תתאים במיוחד לאותה ילדה?

הרבנית עשתה כל שביכולתה על מנת לוודא מה המתנה שתגרום הכי הרבה הנאה לילדה…

שמלה וסיכה תואמת...

סיפור דומה סיפרה בתו של הד”ר פלדמן - שזכה לטפל ברבנית ע”ה - השליחה גב' ש. שם-טוב:

“כשמלאו לאחותי שלש שנים, קנתה לה הרבנית מתנה: שמלה וסיכה תואמת. מאד התרגשנו מהמתנה, ובחג הקרוב - חג הפסח, הלבשנו לה את השמלה המיוחדת, ואני ואחי לקחנו אותה לרבנית להראות לה איך השמלה שקנתה מאד מתאימה.

באותם ימים שהתה הרבנית בשבתות ובימים טובים ב770, ולשם באנו. הרבנית שמחה מאד לראות שהבגד שקנתה התאים כל כך בצורתו ובמדתו, וגם הודתה לנו על שבאנו אליה להראות לה את זה”.

”חייבת מתנה”...

בפעם אחרת אמרה הרבנית לילדה שביקרה אותה בליל שבת קודש: “אני חייבת לך ולאחיך גלידה מהזדמנות קודמת, אבל הרי עדיין לא שמעת קידוש”…

אירוח למופת

הרב שלום דובער בוטמן מתל-אביב, מספר: היחס המיוחד שלה לילדים גם הוא מן המפורסמים. בכל פעם שהגעתי לביקור, היה מוכן כיבוד על השולחן, ערוך בטוב טעם, וכשהגעתי לבקר יחד עם הילדים, יכולתי להבחין כי דאגה להכין כיבוד שהם יאהבו.

בשנת תש”מ טסתי לתשרי לרבי, יחד עם בתי הגדולה ובניי התאומים, וכמובן שנכנסתי לבקר את הרבנית בחול המועד סוכות. לילדים היא הגישה גלידה ועוגיות, וביקשה מהם ללכת לברך ולאכול בסוכה.

הגיע הזמן לעזוב...

ביום רביעי ז` שבט תש”י ימים ספורים לפני ההסתלקות, אמר אדמו”ר הריי”צ לבתו הרבנית: “הגיע הזמן לעזוב את עבודת הכלל” (נוסח אחר: “צריכים להפסיק עם העסקנות, צריכים לנוח”).

הרבנית היתה מרוצה מדבריו כי חשבה שהרבי ינוח קצת…
מספר ימים לאחר מכן נתבררה כוונתו של הרבי הריי”צ…
מיד לאחר ההסתלקות רץ הרב אייכהורן לביתו של הרבי, על מנת להודיע לרבנית. היא פתחה את הדלת, ועל פניה ניכר שהיא מאד “נרעשת. היה ניכר שהיא יודעת שמשהו קרה”.

שמסירות הנפש לא תרד לטמיון...

כידוע, לאחר ההסתלקות הפצירו החסידים ברבי לקבל על עצמו את הנשיאות. תקופה מסויימת הרבי דחה את כולם על הסף.

חסידים מספרים כי בסופו של דבר, מי שהשפעתה היתה מכרעת היתה הרבנית, שהתבטאה ש”לא יתכן שמסירות נפש של אבא במשך שלושים שנה ירד לטמיון”…


הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.