חיים גיל

מה ערכה של מגשית מזון, תהיה יוקרתית ככל שתהיה? את התשובה לשאלה הזו מספק אברך מאנ"ש שמצא את עצמו על מטוס של חברת תעופה רוסית בדרך למוסקבה. "החזקתי את המגשית הזו שחותם הכשרות של הרב לאזאר מוטבע עליה, התבוננתי במאכלים המגוונים שעליה והתמלאתי גאווה. בעצם, חשבתי לעצמי, המגשית הזו מגלמת את המהפכה העצומה שביצעו ומבצעים שלוחי הרבי במדינות חבר העמים".

הפליגו לאחור במנהרת הזמן. רק עשרים שנה אחורה. מי היה מעלה בדעתו שמרבית רשתות השיווק המובילות ברוסיה ובחלק משכנותיה, יחזרו אחר מזון בכשרות מהודרת? כותב השורות, כמו עוד רבים אחרים, זוכר ימים שונים לגמרי, בהם היה צורך להביא אוכל מארץ ישראל.

"המטרה היא להגיע למצב שיהודי בכל מקום ברוסיה יהיה גאה לקנות מוצר כשר", אומר הגה"ח הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה בשיחה  עם 'כפר חב"ד'. המטרה הזו אולי עדיין לא הושגה, בינתיים, אך היא קרובה מתמיד להתגשם.

בשבוע שעבר נערכה ברוסיה תערוכת מזון ענקית כמוה נערכת מידי שנה במוסקבה. הרב יוסף (יוסי) וורזוב, מנהל מערכת הכשרות 'KR' של בד"ץ אגודת הרבנים רוסיה, מספר כי מדובר ביותר מרבבת דוכנים של יצרניות מזון מכל רחבי המדינה הגדולה ביותר בעולם..

זו אינה הפעם הראשונה בה מוצב בתערוכה דוכן של מערכת הכשרות, אך הפעם המה הדוכן אדם יותר מכל שנה אחרת. "עם השנים הולכת ההתעניינות וגוברת, המודעות עולה ועוד מפעלים ממשתתפי התערוכה ניגשים לדוכן שלנו ומתעניינים אודות קבלת תעודת כשרות של הרב לאזאר", מספר הרב וורזוב.

נזכיר, מספרם ה"רשמי" של יהודי רוסיה נע סביב רבע מיליון. למרות שבקרב השלוחים ברור שהמספר גדול לפחות פי ארבעה, עדיין קשה להבין את הביקוש הרב, שלא לומר ההיסטרי, למוצרים בכשרות המהודרת של הרב לאזאר.
אנחנו מנסים להבין כיצד הפכה מערכת הכשרות שהוקמה בשל אילוץ לאחת ממערכות הכשרות הנחשבות ביותר בעולם שרבים רואים בה מקבילה לכשרות בד"ץ העדה החרדית ירושלים.

כך החלה המהפכה

אולי קודם לכן נחזור באמת קצת יותר מעשר שנים לאחור. קבוצת יהודים מארץ הקודש עושה את דרכה בין ציוני הצדיקים באוקראינה. כמוה ישנן עוד קבוצות רבות מידי שנה ובשנים האחרונות מדובר במאות! כן. מאות קבוצות. התיירות הישראלית לאוקראינה לא ידעה ימים טובים יותר למרות המלחמה המתנהלת במזרח המדינה.
אותה קבוצה מורידה מהמטוס בשדה התעופה בקייב, לא פחות משלוש מאות קילו מזון (!) שעשה את דרכו כמה שעות מוקדם יותר אל בטן המטוס בשיטות שהמילה "בקשיש" תתקשה לתאר. באותה דרך הצליח המטען להיכנס בשעריה של המדינה שאדמתה רוויה בדם יהודי. חנינא (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), מי שעמד מאחורי הלוגיסטיקה, מספר:

"ליוויתי קבוצות מישראל לאוקראינה במשך חמש-שש שנים. במשך השנים היה ברור שיותר קל להביא מזון מהארץ מאשר להשיג אותו ברוסיה ובאוקראינה. על הפוילע-שטיק שעשינו בכל קבוצה מחדש, אפשר לכתוב ספר. נו, באמת, אתם חושבים שאפשר לוותר על גאלע (רגל קרושה. ח"ג) בשבת בגלל שנמצאים בארץ הגויים?".

בשפה עשירה וציורית מונה חנינא את פירמידת המזון של כל חסידות קטנה כגדולה ומסביר: "עם השנים ירדה כמות המזון שהבאנו, כי כבר היה ניתן להשיג מזון כשר ו'חרדי' ברוסיה, אותו ניתן היה לשנע בתובלה יבשתית ולחסוך לא מעט כסף. מי שבעצם פתר לנו את הבעיה היו הרבנים ברוסיה שהקימו מערכת כשרות בעלת שם שאפשרה גם למחמירים ביותר שסחבו מהארץ חומרות אופייניות למדינת שפע, לאכול בלי לחשוש".

ואכן, כפי שניתן ללמוד מעדויותיהם של יהודים חרדים שביקרו במוסקבה, ה-KR נחשב לאחד ההכשרים המהודרים ביותר בעולם. אבל בואו נשמע ישירות את עדותו של מי שעומד בראש המערכת ומנהל אותה ביום-יום.

הרב וורזוב: "לפני אחד-עשרה שנים הגענו לפה עם המשפחה לשליחות, ועלי הוטל התפקיד לנהל את מערכת הכשרות ברוסיה. היו אז רק שני מפעלים שקיבלו כשרות. למעשה אני עומד בראש המערכת מבחינה ניהולית, אך הרב שנוסע ובודק המפעלים בפועל הוא הרב יוסף-יצחק מרזל, רבה של מערכת הכשרות שעושה עבודת קודש, נוסע ממקום למקום ברחבי המדינה הענקית ובודק את המפעלים והרכיבים.

"כעת יש, ברוך השם, למעלה ממאתיים מפעלים שקיבלו תעודות כשרות. יש היום מגוון גדול מאוד של מוצרים כשרים. בשר, עופות, מוצרי חלב, מיונז, קטשופ, שוקולדים, שימורי דגים, גרנולה, ממתקים, עוגיות ועוד. את רובם אפשר לקנות לא רק בחנויות הכשרות במוסקבה, אלא בסופרמרקטים רבים ברחבי רוסיה. נכון להיום ישנם מעל 1,500 מוצרים בכשרות המהודרת של הרב לאזאר לא רק ברוסיה אלא בכל מדינות חבר העמים לשעבר.

מערכת הכשרות הזו נולדה למעשה בשל צורך השלוחים והקהילות שמספרם רק הולך וגדל משנה לשנה לאוכל... "בתחילה התמקדנו בבדיקת ויצור מוצרים יסודיים ובסיסיים שחייבים בכל בית, אבל עם הזמן ברוך ה' הצלחנו להביא למצב בו יש היום מגוון של מוצרים שאפשר להגדיר אותם אפילו כמותרות".

בתחילה היו אנשי מערכת הכשרות זקוקים לפתוח במסע שכנועים על מנת לשכנע מפעל לעמוד בכללי הכשרות כדי שצרכני הכשרות ברוסיה יוכלו ליהנות ממוצריו. אך בשנים האחרונות זה השתנה. "היום המפעלים פונים אלינו מעצמם על מנת שניתן להם כשרות. גם רבים מהגויים המקומיים מעוניינים ומעדיפים מוצרים כשרים, ויש ביקוש גדול לכשרות שלנו". הצורך שהוליד את מערכת הכשרות ברור ומובן, אבל הדרך כלל לא פשוטה. מי שמכיר את רוסיה יודע שלהבדיל ממדינות המערב בהן קיימים תקנים מחמירים וגילוי נאות, ברוסיה המידע שנמסר כלפי חוץ לא משקף בהכרח את מה שמתרחש בפועל.

"מה שמעניין אותנו זה לא מה שאומרים אנשי המכירות, המספרים עד כמה המוצר טבעי או בריא, אלא מה שאומרים טכנולוגי המזון היודעים את הרכב המוצר ומתמצאים בתהליך ייצורו. בתחילה נדרש המון מאמץ על מנת להגיע אל האמת ולקבל את המידע הנכון. פעמים רבות מנהלי המפעלים שהזמינו אותנו לבדוק את אופציית הכשרת המפעל, חשבו שנגיע ו'נכשיר' את המפעל בהינף יד כפשוטו.

"הם היו בטוחים ש'הכשרת' המפעל זהו טקס קצר או תפילה שנאמרת במקום ומאותו רגע הופכים מוצרי המפעל לכשרים. בכל ביקור ראשון במפעל הסברנו על כללי הכשרות, והבהרנו שאנו, וכל שומרי הכשרות, לא אוכלים בשום אופן מוצרים שלא נבדקו או לא עומדים בכללים הללו. נתַנו להם להבין שאלו אינן המלצות בלבד אלא דרך חיים מחייבת, דבר שהיווה חידוש בשבילם, חידוש ממנו התרשמו ביותר".

הערכה גדולה

מעניינת העובדה שלמרות הדרישות ההלכתיות הכבדות, מעולם לא נתקלו אנשי מערכת הכשרות בעוינות מצד הגויים. "כן. היו כאלה שניסו לבקש הקלות, שנעלים עין מדברים מסוימים, שנרכך מעט את הדרישות. אבל מהר מאוד התברר להם שבעניין הזה אין פשרות והם למדו לעבוד איתנו לפי הספר. ולהיפך, יש הרבה כבוד לעמידה על העקרונות", אומר הרב וורזוב.

"למעשה, מפעלים רבים אותם אנו מבקרים לצורך בדיקה ראשונית, לא יכולים לקבל כשרות מסיבות של תהליכי ייצור או רכיבים לא כשרים. לעיתים מדובר על 8 מפעלים מתוך 10 בהם ביקרנו בתקופה. אך גם כשמדובר בשני מפעלים בלבד, רבע מתוך הכמות הנבדקת, זה לא מרפה את ידינו.

המפעלים שמבקשים תעודת כשרות מבינים שהתהליך אינו כמו הבדיקות הרגילות שעושים למזון ולכן ההערכה לכשרות פה היא מאוד גבוהה. גם השם של הרב לאזאר נחשב מאוד אצל הגויים ולא רק שאין עוינות, אלא הערכה גדולה".

בכתבה המלאה ב'כפר חב"ד': מדוע המוסלמים החלו לרכוש את המוצרים בהכשר המהודר של הרב לאזאר? מה בדיוק קרה בתערוכת המזון ברוסיה? איך עומדים על דרישות ההלכה במפעלים הענקיים? ועד כמה זה מסייע לשלוחים בקצוות תבל? אל תחמיצו!