לשאלות הלכתיות לאתר הלכ"ה -  לחץ כאן


הרב מרדכי ריפקיינד

דיון ציבורי סוער מתחולל בתקופה האחרונה סביב 'חוק ההסדרה', ובמרכזו השאלה: 'האם חוק ההסדרה יעבור בבג"ץ? אך לנו כיהודים חשוב אם הוא יעבור בבד"ץ!... האם חוק ההסדרה מתאים על פי ההלכה היהודית?

רקע:

חוק ההסדרה קובע (בין היתר) שישובים ובתים שנבנו על קרקעות בעידוד המדינה או בתום לב, ובאו אנשים והוכיחו בעלות על הקרקע, יוכלו לבחור אחת מבין שתי אופציות: 1. לקבל קרקע חלופית. 2. לקבל שכירות  בשווי של 125% משווי השכירות שיקבע על ידי וועדה מיוחדת.

השאלה היא כמובן כשבעל הקרקע אינו מסכים לתנאים אלו ודורש לקבל את הקרקע לרשותו, האם ישנו בסיס הלכתי להפקעת  קרקע זו?

·    בראשית הדברים חשוב לציין כי ישנן כמה סוגיות במשפט הבינלאומי ולהבדיל בדיני 'מלחמות' שיש לתת עליהן את הדעת, ויתכן שלפי הדברים הללו כל השאלה כלל לא מתחילה. כאן לא נדון בסוגיה הזו, רק נצא מנקודת הנחה (שסביר להניח שהיא מוטעית), שהשטחים אכן שייכים לאלו שטוענים להם בעלות.

'תקנת השבים'

ישנו דין שאם אדם שגזל קורה ובנה אותה כחלק מביתו, לא מחייבים אותו להרוס את הבית ולהחזיר את הקורה, אלא נותן לבעליה את שווי הקורה, והבית נשאר שלו משום 'תקנת השבים' [במקרים שבהם החזרת הגזילה לבעליה תגרום לנזק כספי גדול בהרבה משווי הגזלה, דבר שיקשה מאוד על הגזלן לחזור בתשובה, רשאי הגזלן להשיב כסף במקום את החפץ הגזול]1.

אבל האם דין זה חל גם על קרקע גזולה? כלומר, האם ניתן לומר שמי שבנה בית על קרקע גזולה, נותן את דמיה והקרקע נשארת שלו?

התשובה היא: לא! הקרקע חוזרת לבעליה 2. רק שבמקרים מסוימים, הבעלים צריכים לשלם לבונה את הוצאות הבניה כולן או חלקן.

אמנם, ישנם דעות מגדולי הפוסקים שסוברים, שאם הבניה נעשתה בתום לב, יש גם בקרקע תקנת השבים, ומשלם הבונה לבעלים את שווי הקרקע ואינו צריך להרוס 3.

לפי דעה זו 'תקנת השבים' יכולה לשמש כנימוק הלכתי להצדקת 'חוק ההסדרה' שהרי היישובים והמבנים המדוברים נבנו באישור הרשויות.

'השבת אבידה'

ישנו דיון בהלכה במקרה הבא: אדם הולך ברחוב עם חבית מלאה בדבש יקר, לפתע נסדקת חבית הדבש והדבש מתחיל להישפך ועלול להיגרם לו הפסד גדול. פונה הוא לחבירו שהולך לצידו עם חבית מלאה ביין פשוט, ומציע לו לשפוך את היין שלו על מנת להציל את הדבש שלו וישלם את מלא שווי היין שלו ששופך.

האם בעל חבית היין מחוייב לשפוך את יינו ולהציל את הדבש של חבירו, מצד דין 'השבת אבידה' שהרי אינו מפסיד דבר? או שמא אין חיוב כזה? 4.

לפי דעת המחבר שיש בזה חיוב 'השבת אבידה', ניתן לומר שמכיוון שלאלו שבנו בתים (בלי כוונת גזילה), יהיה להם הפסד גדול מאוד אם יפונו בתיהם וייהרסו, מחוייב בעל הקרקע לקבל קרקע חלופית, ולהניח את הבתים לבעליהם 5.

אלא שאם מדובר בנכרי, לכאורה הוא אינו חייב במצוות 'השבת אבידה' כמו ישראל 6, אמנם יש אחרונים המצדדים שמצד ז' מצוות בני נח מחוייב הנכרי בהשבת אבידה, אלא שיש לדון האם זה כולל גם 'השבת אבידה' באופן כזה של 'מניעת הפסד מחבירו' 7.

לצורך בטחוני

במקרה שיש צורך בטחוני בהפקעת שטח, כתב הרשב"א 11 שמותר לקהל להפקיע שטח לצורך שמירה על בני העיר, (על דרך 'מלך פורץ גדר לעשות לו דרך') ואפילו בארץ ישראל שאין שם גדר 'דינא דמלכותא דינא'.

אם כן, בנידון שלנו שכל מטרתם של בעלי הקרקע היא לסלק את היהודים מארצם ולהשמידם, ויש חשיבות בטחונית גדולה מאוד בשמירה על קיומם של הישובים במקומות אלו, נראה שניתן להשאיר את היישוב על כנו, בפרט אם מפצים את בעלי הקרקע בקרקע חלופית או בדמי שכירות.

'היורד לתוך שדה חברו ובנאה'

גם אם נניח שאכן צריך להשיב את הקרקע לבעליה, הרי שחובת בעל הקרקע לשלם את שווי הבנייה במקרה כזה של בנייה בתום לב ובמקום הראוי למגורים 12, ולכן יש לחייבם בתשלום מלא של בניית הבית (לפי עלות בנייה ממוצעת אצל קבלן).

עד שלא ישלם בעל הקרקע אין צריך הבונה לפנות את הבית 13, וכך גם במקרה שלנו כשבא אדם לטעון בעלות על קרקע, לא צריך לפנות את הבית, לפני שהוא משלם את שווי הבניה.

ויהי רצון שיקויים הפסוק "והורשתם את הארץ וישבתם בה" בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן!

הערות:

[1] שולחן ערוך חו"מ, סי' שס, סעיף א.

2 רמ"א שם: 'גזל קרקע ובנה עליה בניינים כו' צריך לסתור הכל כו' דלא עשו תקנת השבים בקרקע'. וכתב הסמ"ע בטעם החילוק בין קרקע למטלטלין: 'דכיון דהוא דבר קבוע ועומד הו"ל למידע דשל הנגזל הוא ולא היה לו לבנותו'. וזה יסוד למתבאר להלן שאם הבניה הייתה בתום לב, ולא היה אפשר לדעת שהקרקע של הנגזל וממילא לא שייך טעם הסמ"ע, יש בו משום תקנת השבים.

3 שו"ת המבי"ט חלק ג', סימן קמ"ג, ערוך השלחן חו"מ סי' שס. ויש חולקין: המשנה למלך (גניבה ז, יא ). והלבוש כתב טעם אחר: תקנת השבים נתקנה כדי שלא יעלים הגזלן את הגזילה ובקרקע זה לא שייך. וצ"ע לפי טעם זה האם שייך בו תקנת השבים או לא.

4  שו"ע חו"מ סימן רס"ד סעיף ה'.

5 בפתחי תשובה סי' ש"ס בדין 'תקנת השבים' כתב בשם השער משפט, שדין תקנת השבים בקרקע תלוי במח' בדין הדבש והיין דסי' רס"ד, ולפי הדעות החולקות שם  לא שייך דין זה בקרקע, ולפי זה תקנת השבים שייכת גם בקרקע.

6  עיין שו"ת חות יאיר סימן עט.

7 להרחבת העיון בדין השבת אבידה בהקשר זה, עיין בפתחי חושן חלק אבידה פרק א' הערה נה, ופרק ב' הערה א'.

8 ב"ב יב, א.

9 חושן משפט סימן שעז.

10 פתחי תשובה שם ס"ק ב.

11תשובות הרשב"א חלק ב' סימן קלד.

12בשו"ע חו"מ (סימן שעה סעיפים א,ו,ז) נפסק שהיורד לשדה חבירו העשויה לבניה, ובנה שם הבעלים צריך לשלם לו כמו שמשלמים לקבלן הבונה בניין.

13רמ"א שם סעיף ז.