מערכת COL | יום י"ד שבט ה׳תשע״ז 10.02.2017

הספר שכבש את ליובאוויטש: שיחה מאלפת עם העורך

בשבועות האחרונים התבשרו אנ"ש והתמימים על הופעת הספר 'תשרי בליובאוויטש' בחנויות הספרים, המרכז בתוכו לראשונה עשרות יומנים ומסמכים המתעדים את חודש תשרי במחיצת הרבי, ומגישים כחטיבה ערוכה וכיומן אחד ארוך ומלא בפני הקורא ● השבוע ביו"ד שבט ציינו חסידי חב"ד בכל אתר ואתר 67 שנים לנשיאות הרבי, ובקשר להוצאת הספר לאור, משתף עורך הספר ר' מני יוזביץ את גולשי COL בעבודת העריכה מאחורי הקלעים ● מגזין שישי  תשרי בליובאוויטש
הספר שכבש את ליובאוויטש: שיחה מאלפת עם העורך
העורך ר' מני יוזביץ עם ספרו החדש

שעת לילה מאוחרת בשכונת קראון הייטס. שלג סמיך וגשם עז ניתך ארצה. בבתים החמימים כבר מזמן הוגפו התריסים, כובו האורות. נפש חיה לא נראתה בשעת חצות זו ברחוב השומם. ב־770 באותה שעה אחרוני התמימים שעוד התעקשו להשלים את עיסוקיהם החלו גם הם מתפזרים אט אט. הספרים כולם כבר הוחזרו למקומם הראוי שבספרייה ושקט מוחלט שרר בחלל באותה העת.

רק שמוליק הצעיר לא סיים את עיסוקיו ונשאר בהתעקשות בבית המדרש, משרבט ומנסח בפרוטרוט עלי כתב את מאורעות היום החולף במחיצת הרבי. מידי תקופה יאגוד את מכתבים אלו וישלחם לבני משפחתו אשר שוהים בקצהו השני של האוקיינוס.



לבאי בית חיינו בשנות האור, ובפרט למבוגרים שבהם, תיאור זה לא יישמע כלקוח מעולם הדמיון או כמאורע שהתרחש אי פעם באחת השנים, כי אם זיכרון מוחשי לדבר שהתרחש מידי יום ועל ידי אותם בחורים באופן קבוע. לשבת בסוף היום לאחר שכל ההתרחשויות במחיצת הרבי תמו, ולהעלות אותן על גבי הכתב בארוכה.

והכוונה היא כמובן לא רק להתוועדויות ותוכנן - כי אם גם במנהגי הרבי, מה אמר בדרכו לחדרו, באיזה שעה בדיוק נכנס לתפילה, ואיך בדיוק הייתה תקיעת השופר וההכנות לה. גם פרטים שהיה בהם שינוי כלשהו לגבי שנים קודמות ואף תופעות צדדיות שונות המעניינות את החסידים, לא קופדו במהלך הכתיבה.

מטבע הדברים, נושא כתיבת המכתבים האישיים לבית או לידידים מעבר לים הייתה בעיקר בשנים המוקדמות יותר, כשאמצעי התקשורת בין היבשות היה מורכב ונדיר בכללותו. אולם ככל שחלפו השנים וזרם האורחים והמבקרים בבית רבינו הלך וגבר, וכמו כן הצורך בדרכים פרימיטיביות להעברת המידע התמעט ונעלם, החלו רבים לעסוק בהעלאת ההתרחשויות בצורה מסודרת ולנהל יומן אישי ומפורט של כל האירועים השונים אשר אירעו במהלך היום.

חלק מכותבי היומנים עשו זאת לכתחילה בכדי לפרסם אותם בבמות שונות, אלה מתאפיינים בעיקר בתיאור האירועים השוטף באופן רציף, בכתיבה מסודרת וקלילה ובשפה פשוטה ועממית יותר. רבים אחרים השקיעו בכתיבת יומן לעצמם בלבד דווקא, באלה לא הייתה הקפדה על הניסוח והמילים ופעמים רבות נכתבו בשפה שרק באי בית חיינו הוותיקים יעמדו על פישרה.

אלה כמו אלה, ריבוי היומנים השונים על כל סוגיהם ומאות המכתבים שנשלחו מעבר לאוקיינוס, נשארו ברובם המכריע חתומים מעיני הבריות, באופן רשמי לפחות, מלבד גיליונות 'בית חיינו' אשר הופצו וחולקו בארץ באופן חד פעמי בסיום שנות המ"מים והנו"נים, ועיתון כפר חב"ד בזמנו שדיווח על האירועים באופן שוטף, לא ניתנה מעולם בימה מסודרת לפרסום היומנים.

גם ספרי היומנים הבודדים שכן יצאו לאור בשנים האחרונות, וכמו כן עיתוני כפר חב"ד, תשורות שונות המחולקות בשמחות אנ"ש מפעם לפעם וקונטרסים ועלונים שבועיים שכן מפרסמים יומנים, הצד השווה שבהם שהפרסום ממוקד ביומן ספציפי או בשנה מסוימת וכדומה ומכיל בקושי טיפה מן הים העצום שישנו. כך לפחות היה עד לתקופה האחרונה.

בשבוע שעבר בישרנו על הופעת הספר 'תשרי בליובאוויטש' בחנויות הספרים, המרכז בתוכו באופן חדשני ומיוחד את כל החומר שניתן היה להשיג על חודש תשרי במחיצת הרבי, ואף יומנים ומכתבים שמעולם לא פורסמו ועד עתה נשארו גנוזים במרתפי הכותבים, ומגישם כחטיבה ערוכה וכיומן אחד ארוך ומלא.

המו"ל מספר על גל קניות סוחף שהתקיים לקראת ה' טבת בישיבות השונות בארץ, ובמהלכו נרכשו בהזמנה מראש קרוב ל־500 ספרים עוד לפני שיצא הספר מבית הכורך!

בעמדנו בימי ההכנה ליום הבהיר י' שבט אשר בו מציינים שישים ושבע שנים לנשיאות רבינו, ובקשר להוצאת הספר לאור, משתף מנהל מכון 'Yomanim Archive', אשר בהוצאתו יוצא הספר לאור, הרה"ח ר' מנחם מענדל דוב יוזביץ, את גולשי COL בעבודת העריכה ובעניינם של היומנים.

יהיו שישאלו מהי הלהיטות בידיעת כל פרט, כל שיג וכל שיח מהרבי עד לדברים הקטנים ממש, דברים שלפעמים נראים כחיצוניים?

ר' מני יוזביץ: "דומה כי אחד מפתגמי ה'יום יום' הכי מפורסמים ומוקראים מתייחס דווקא לנקודה הזו. בי"ד טבת מביא הרבי אשר "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפעול שלא ישכח לעד". חסידים מאז ומתמיד התייחסו בחרדת קודש לכל ניע והנהגה של הרבי, ביודעם שכל תנועה אינה נעשית בכדי אלא היא בעלת משמעות ותכלית, וכפי שהתבטא כ"ק אדמו"ר הריי"צ עצמו: "כל תנועה של הרבי היא מפני שלמעלה זה כך!" (אחרון של פסח תש"ג).

"את התועלת שישנה בקריאת התיאורים החיים אודות שהתרחש בד' אמותיו של הרבי אין צורך לחזור ולפרט. אדמו"ר הריי"צ כותב באחד ממכתביו: "אחת ההדרכות החשובות שהדריכני אבי בשנות נעורי והזהירני על כך, הייתה שמזמן לזמן צריכים לחשוב ובעיקר לעורר את כוח הזיכרון על מראה החדר בו ישב אבי, אם היה זה יום קיצי או חורפי, יום מעונן או צח, גשום או שלגי".

"וממשיך אדמו"ר הריי"צ: "בהיותי שקוע במחשבה שעה ארוכה בחדרי הסגור, הרגשתי כאילו כל הדברים הם הווים. וביושבי מרוכז בכל חושיי בהתבונני מאחד מאמרי הקודש בסגנונו המדויק של אבי - עורר בי כל זה הרגשה פנימית שכל זה אינו עבר בחלומי כי אם הווה מלא אור"!

"ברור שהדרך הטובה לשחזר ולחיות עם אותם רגעים מרוממים במחיצת הרבי נשיא דורנו, אשר כלשונו של הרבי הקודם "אינם עבר כי אם הווה מלא אור", היא על ידי קריאת היומנים השונים והמפורטים. ומשמעות כפולה בזה בתקופתנו זו יותר מעשרים שנה לאחר ההעלם וההסתר של ג' תמוז, וכפי שכותב הרבי באגרות קודש (חלק ג' עמוד ל"א): "מצד גודל ההתקשרות, נחיצותה וחביבותה (ובפרט שאף גם מקום גשמי מפסיק) הרי עלינו להתאזר ולהתאמץ ביותר לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חב"ד מנהגיהם ותנועותיהם השייכים לנו".


"לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חב"ד מנהגיהם ותנועותיהם השייכים לנו". התוועדות עם הרבי בט"ו בשבט

"לא יימלט אשר כמובן מלבד כל הנ"ל שילבנו בתוך היומנים גם את תמציתיות שיחות הקודש שנשא רבינו בהתוועדויות שנערכו במהלך החודש, וכן בכמה מקומות לאורך הספר קיבצנו רשימת הנהגות של הרבי בתפילה ובכלל כפי שנרשמו זעיר פה זעיר שם על ידי כותבי היומנים".

מה הרעיון לשלב את כל היומנים והמכתבים הקיימים ליומן אחד כללי ומקיף? לא עדיף לכאורה לקרוא את היומנים המקוריים כפי שהם?

"לקראת חודש תשרי של שנת תשכ"א נפל דבר בארץ הקודש. קבוצה של כמאה חסידים עשתה את דרכה בטיסת שכר (צ'רטר) לחצרו של הרבי. אחד מן האורחים הבולטים שהשתתף בנסיעה זו ואף העלה על גבי הכתב רישומים ארוכים משראה ושמע שם במהלך החודש היה הרב מיכאל יהודה אריה לייב הכהן (דודו של הרה"ח ר' יואל כהן שיחי') מכפר חב"ד.

"בסיום החודש, אחת מן ההוראות שמסר הרבי לאורחים הייתה לשלוח למזכירות עותק מן הזיכרונות שהועלו בכתב במהלך זמן שהותם. הרב לייב הכהן מילא את ההוראה ושלח העתק מיומנו לרבי. במענה שקיבל על כך מהרב חדקוב (אשר כידוע לא נהג לכתוב על דעת עצמו) נכתב אשר בנוסף לתועלת שבעצם כתיבת היומן, כדאי שלשלימות העניין יחבר את יומנו עם יומנים נוספים שנכתבו על ידי אחרים ואף שישלח עותק לרבי עם החידושים וההוספות. אנו שמחים שלאחר יותר מיובל שנים הובאו הדברים לידי פועל בספר זה [צילום המכתב מופיע בספר אחר המבוא, והובא להלן בסוף הכתבה].

"ובנוגע לגוף העניין, הסיבה פשוטה: ריבוי החומר הקיים, הסגנונות השונים בכתיבה (כל כותב יומן מתמקד ברגע שונה, וכל אחד מתנסח בשפה שונה שלפעמים יש להיות בקי וותיק בכדי לעמוד על טיבה) ועוד סיבות שונות מקשים מאוד על קריאה רציפה וקבלת תמונה מלאה על שהתרחש. בספר זה נעשה ניסיון לאסוף כל פרט קיים וכן לעמוד על מידת נכונותו ודיוקו, כך שבקריאת היומן שבספר מקבלים תמונה מלאה ומפורטת עד כמה שניתן ממה שאירע.

"יש לציין שרבים מהיומנים ששולבו בספר נכתבו במקורם בשפת האידיש או בשפה האנגלית ותורגמו במיוחד. כמו כן אחוזים ניכרים מהחומר מעולם לא ראה את אור הדפוס ונחשף כאן לראשונה לאחר מלאכת ליקוט ואיסוף מאומצת".

לכאורה מה מקום להתמקד דווקא בחודש תשרי ולא, אם כבר, בכל השנה כולה?

"אכן גם בנוגע לכל חודשי השנה יש הרבה חומר ועל מה לכתוב, והתכנון הוא להגיע גם לשם בעזרת השם, אולם כרגע בספר זה ההתמקדות אכן היא דווקא על חודש תשרי, ולא בכדי: מלבד היותו החודש הראשון בשנה, כל אורח שהגיע אי פעם לרבי בשנות האור יודע שלא היה תחליף לחודש תשרי בבית חיינו והאווירה בו הייתה שונה.
"הדבר התבטא בריבוי האורחים שהגיעו במיוחד לחודש זה, בבימת התפילה של הרבי שברוב השנים הורכבה רק בחודש תשרי, בתפילות שנערכו בבית המדרש למטה ועוד שינויים רבים.

"בנוסף לכך, דבר פשוט הוא שריבוי הימים הטובים שבחודש זה מספק תיאורים ארוכים וסוחפים שאין באף חודש אחר. אין צורך בידע גדול על מנת להיחשף לעובדה ששעת התקיעות לדוגמא בראש השנה הייתה אחת השעות המרוממות והמרטיטות ביותר במהלך השנה כולה. גם על שמחתו של הרבי בשמחת תורה אין צורך לתאר ולהרחיב איך הייתה, דבר שאין באף תאריך אחר בשנה.

"כמובן שבכדי להיכנס היטב לאווירת חודש תשרי בבית חיינו, היומנים בספר לא מתחילים ממש מא' תשרי אלא כבר משלהי חודש אלול, כל שנה לפי עניינה".

לא נותר לחתום את היריעה אלא בציטוט ממכתבו המרטיט של אדמו"ר הריי"צ:
"הזיכרונות הקדושים הללו מחייבים את התמימים ואת כל אחד ואחד מאנ"ש ה' עליהם יחיו בחובת נפש, לקבוע זמנים מיוחדים להעלות בזיכרונו כל דבר ודבר בייחוד, ולהשתדל לצייר הדבר ברעיונו במחזה כמו שהיה - תבנית מקום ומחזה האנשים שהיו באותו מעמד, בשעת ההתוועדות או בשעת קבלת הברכות בערב ראש השנה ויום הכיפורים, לזכור - במידה האפשרית - נוסחאות הברכות, דיבורי היחידות ודיבורי שיחות הקודש ונושאיהן עכ"פ, ולייגע בזה את כוח הזיכרון להיזכר בכל מה שאפשר...
"ובזה מתקשרים עם לבושי המחשבה דיבור ומעשה של הוד קודש הקודשים כ"ק אאמו"ר נבג"מ זצוקללה"ה זי"ע" (אגרות קודש ח"ה עמ' צז).


נחטף מהמדפים: מעיינים בספר החדש "תשרי בליובאוויטש"

*

לגבי רכישת הספר, מציין העורך הרב ר' מני יוזביץ כי עקב הביקוש הרב מיד בהוצאת הספר, הוא אזל מהמדפים... "אוכל לומר שבימים אלו אנו שוקדים על הו"ל של המהדורה הבאה, שם גם יוכנסו בע"ה תוספות שלא היו במהדורה הראשונה, שאזלה במהירות ממדפי חנויות הספרים..."

את הספר במהדורה החדשה ניתן כבר עתה להזמין:
• אתר מותאם www.YomanimArchive.com
• טל' 0585-770-585
• דוא"ל [email protected]

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.