משה בן-חיים

פעמיים בשנה, מכין ר' יהודה קוסקס, הטבח המיתולוגי של ישיבת תומכי תמימים באלעד, דייסת כוסמת: לקראת 'שבת שירה' ולקראת י"ט בכסלו. דייסא זו, המוכנה באידיש 'קאשע', לא נחשבת בין הבחורים הצעירים כפפולרית במיוחד, אך ר' יהודה מכין אותה בדחילו כמשימה חשובה ובעלת-ערך.

"נכון שלא כולם אוהבים אותה, אבל מנהג ישראל – תורה הוא, ובנוסף זהו מאכל בריא", הוא אומר בחיוך. "כידוע, המשפט החסידי, "מי שאכל דייסא של תומכי תמימים – לא ימות בלא תשובה..."

ר' יהודה, רחוק מההגדרה 'טבח' עבור בחורי הישיבה, וגם עבור הבוגרים. הוא דואג לבחורים שיאכלו וישבעו, ושיהיו מרוצים, וגם שואל ומתעניין בשלומם של הבחורים. לא רק טבח, גם סוג של אבא.

גם אנו היינו בחורי ישיבה פעם, אבל בזמנינו לא היה איפה להתפנק, והאוכל היה לכולם בשווה. כיום, יש מודעות גדולה יותר, והטרחא בהתאם: יש בחור צמחוני, אחר רגיש לגלוטן. שלישי לא אוכל חלבי, וכן הלאה. ר' יהודה הוא לא מהזן של אלו שינפנפו את הבחור הלאה. "בחור שאוכל היטב ושבע, הוא בחור שגם ילמד טוב ויצליח", הוא טוען, ומכין גם חביתות או מאכלים באופן אישי, למי שזקוק לכך.

מתנות קטנות

בכל שנה הוא מופתע מחדש מכל מיני מתנות קטנות, ברכות, ואיחולים מבוגרי הישיבה ומבחורים בהווה, וכבר הפך למעין נוהג, כשבסוף השנה הבחורים מוחאים לו כפיים בחדר האוכל ומודים לו על ההשקעה.




ה'תמימים' הפתיעו: ר' יהודה קוסקס עם מתנת יום-הולדת מקורית (ארכיון COL)

היחס הוא דו- צדדי: ר' יהודה מסוגל לשלוף מכיסו, תוך כדי ארוחת צהרים שגרתית, מתנה קטנה לבחור שיש לו יום הולדת: משהו סמלי, אך עם חיוך וברכה בצידו, וגם התעניינות: "איזו החלטה טובה קיבלת על עצמך לרגל יום ההולדת?... "זה לא הרבה, אבל זה עושה הרבה", הוא אומר בפשטות.

העיסוק של ר' יהודה קוסקס בתחום, החל לפני 35 שנה, בישיבת בברינואה, בזמן המשפיע האגדי ר' ניסן נעמינוב ע"ה. ר' יהודה מספר: "המצב הגשמי בישיבה בבירנוא היה גרוע מאוד, לא היה אפילו לשלם על לחם עבור הבחורים. הרב מרדכי בלינוב ע"ה יצר עימי קשר וביקש שאקח על עצמי את ניהול המטבח בישיבה, והבטיח שהוא יעשה את כל המאמצים לסדר את המצב. בנו יבדלח"ט, יוסף יצחק בלינוב היה אז תלמיד בישיבה, והוא נרתם לסייע. וכך התחלנו..."

ואכן כך היה. הרב מרדכי בלינוב דאג לצד הכספי ולתמיכה, ומיודעינו ר' יהודה קוסקס הכין את האוכל לבחורים ושיפר ללא הכר את המצב. "הורים לבחורים מארה"ב התקשרו אלי להודות בהתרגשות", הוא משחזר.

לפני כעשרים שנה עלה ר' יהודה לארץ, ונכנס לעבוד בישיבת תורת אמת. "רציתי לעבוד בתומכי תמימים", הוא מסביר. הוא ויתר על הצעות אחרות, קורצות יותר מבחינה כספית. שנה לאחר שהוקמה הישיבה באלעד, הוא עבר לנהל את המטבח, ושם הוא עד היום.

הקשר עם הבחורים מאוד מיוחד

הבחורים בישיבה יודעים להעריך את המאמץ וההשקעה?

"מאוד. כל יום אני שומע 'תודה על האוכל', "היה טעים", ו"תודה על ההשקעה". הקשר עם הבחורים מאוד מיוחד. כל אחד וההעדפות שלו, משתדל שכולם יהיו מרוצים".

"בתחילת דרכי, מישהו אמר לי: 'הבחורים יעשו לך צרות...' הבנתי, שכשלא מתייחסים - זה מה שקורה. אחד רוצה מלח, סוכר, או סתם כוס נקיה. נכון שזה לא קל, אך אם תיתן יחס ותחושה שאם צריך משהו יש כתובת, ויש עם מי לדבר - אז יהיו מרוצים".

הבחורים של היום מפונקים יותר?

"ברור שהיום יותר מפונקים... אבל מאידך, כל הדור מפונק יותר... מה שמפריע לי זה שבחור נניח שותה פחית קולה בארוחה ליד כולם, וכדומה. יש לך משהו שאין למישהו אחר? תאכל ותשתה את זה בצד. בסה"כ יש מפונקים, אבל אוכל לומר בכנות: מה שמכינים פה בישיבה, לא לכל אחד יש כל יום בבית".

תקציב מזון הוא תמיד מוגבל. איך אתה מצליח לשלוט בהוצאות וגם להכין ארוחות ברמה גבוהה בכל יום מחדש?

"כסף של ישיבה הוא כסף של הקדש. אני משתדל לעשות עם חומרי גלם לא יקרים אני משתדל לעשות את העבודה הכי טובה ולהכין אוכל מגוון וטעים".

מה דעתך לגבי 'מהפיכת הבריאות' שניסה שר הבריאות יעקב ליצמן לקדם בישיבות? זה בר ביצוע לדעתך?

"אני בעד. זה אומר יותר ירקות וקטניות ויותר קמח מלא. אבל אחרי הכל, הבחורים אוהבים את הפחמימות הקלאסיות: תפוח אדמה, אורז, וספגטי... גם כשאני מכין מרק ירקות עשיר, או תבשיל ירקות, הבחורים פחות אוהבים, למרות שזה יותר בריא. זה הרבה תלוי בחינוך ובמודעות מהבית".

עד כמה לדעתך איכות התזונה משפיעה על הבחור בעבודת ה'?

"ברור שאיכות התזונה משפיעה לטובה בעבודת ה' של הבחור. כשבחור יודע שגם אם הוא ילך בניחותא למטבח ולא ירוץ, הוא יקבל את המגיע לו, זה משפיע על ההתנהגות והדרך ארץ שלו. בחור שמקבל אוכל טוב הוא בחור שמח..."