מגיש: משה בן-חיים

תושבי עמונה, יום אחרי הגירוש, מנסים להתאושש מהחוויה הטראומטית ביותר, שעברה עליהם ביממות ובשבועות האחרונים. בית הכנסת ההרוס למחצה ביישוב ובתיהם שנשארו נטושים, מעידים בעדות אילמת וכאלף עדים על מה שהם עברו. רוה"מ נתניהו הבטיח שיקימו להם יישוב חדש, אך מי יודע מה ילד יום? מי יתקע לידם שתסריט הבלהות של מפוני גוש קטיף לא חוזר על עצמו?

רבים שואלים את עצמם בעת הזו: "אם הבג"ץ מעל בית הנבחרים, אולי נשאר לפזר את הכנסת? או אולי דווקא להשאיר אותה על כנה, לחוקק חוקים כמו למשל 'חוק השקיות'...?


עדות אילמת: כתבי חדשות בבית הכנסת בעמונה, לאחר הגירוש (צילום: שניאור שיף, COL)

מנדי ריזל, מגיש אקטואליה ברדיו 101.5 ופרשן לענייני צבא וביטחון ברדיו 'קול ברמה', מנתח את המצב, יום אחרי גירוש עמונה:

יום לפני הגירוש, התבשרנו ברעש גדול על אישורי בנייה ל-3000 דירות ביו"ש. מה הקשר בין אישור הבניה ביו"ש לעמונה?

"נתניהו, מבלי שרבים שמו לב, העניק להתיישבות ביהודה ושומרון 4 מתנות ענק, ככל הנראה באישור הדוד סם היושב בבית הלבן. 1. אישור לבניית 2,500 יחידות דיור ביישובים קיימים ביהודה ושומרון בשבוע שעבר; 2. אישור לבניית 3,000 יחידות דיור ביישובים קיימים ביהודה ושומרון, ביום שלישי, ערב הגירוש מעמונה; 3. לראשונה מאז 1991 - הוראה להקמת יישוב יהודי חדש ביהודה ושומרון, "התנחלות" בלע"ז; 4. אור ירוק למתן חוק ההסדרה.

"בניגוד לקיתונות ולדעה בציבור, נתניהו מאוד מאוד לא רצה בפינוי עמונה, אבל ידיו היו כבולות בידי בג"ץ, שכפה את דעתו על המדינה. נתניהו, כראש-ממשלה, לא יכול היה לצאת נגד בית המשפט העליון. אין ספק ש-4 המתנות הן סוג של פיצוי ממנו עבור המתיישבים.

מה לדעתך תואם עם האמריקנים, ומה נעשה לפי הרוח הנושבת? ועד כמה המגמה של הבניה אכן תמשך הלאה?

"עד להלילה (אור ליום ו') היה סביר להניח שהכול. נתניהו, במשך 8 שנים, סבל מנחת זרועו הקשה - יהיו שיאמרו האנטישמית והנקמנית - של ברק אובמה. הנשיא ה-44 של ארה"ב הבהיר לו כי, על-פי הפרסומים, כי לא יאפשר לו להניח אפילו אבן אחת בירושלים או ביו"ש. עוד רבות יסופר על הלחץ האמריקני בנושא. כעת, נתניהו מרגיש כמו ציפור דרור חופשיה מאושרת. הוא חשב יכול לבנות כאוות נפשו ולחזק את ההתיישבות היקרה לו. מי שמסתכל על התמונה המלאה מבחין ש-4 המתנות הנ"ל ניתנו בזו אחר זו לאחר ביקורו הקצר של רודי ג'וליאני בירושלים, בשבוע שעבר.

"רודי ג'וליאני, ראש-עיריית ניו-יורק לשעבר, מאנשי סודו של הנשיא טראמפ, ואחד מאוהביה הגדולים של ישראל בארצות-הברית, נשלח במיוחד בידי הנשיא טראמפ, כדי להעביר מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו, לקראת פגישתם הצפויה של שני האישים בוושינגטון, ב-15 בפברואר. לא ידוע מה נאמר בשיחה, אבל יש שטוענים שהיה שם גם אור ירוק לבנייה; הסרת המחסום שהציב אובמה. המגמה, סביר להניח, תימשך כל עוד חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, לוחש על אוזנו של הפרזידנט שיושב בחדר הסגלגל; כל עוד נתניהו יאמר: "רוצה אני". ובהתיישבות מקווים שכך יאמר.

"ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, אמר לי השבוע שהוא חושש שההנהגה בירושלים היא זו ש"תזמין" לחצים והקפאת בנייה. אם כך יהיה, זה פספוס אדיר. אבל ההודעה המפתיעה של הבית הלבן, הלילה, גורמת לכולם להבין שעמדותיו האמיתיות של טראמפ בסכסוך הישראלי-ערבי לוטות בערפל; שלמוסלמים הסונים יש השפעה עליו, שעדיין לא ברור כמה היא גדולה עד כמה הוא יעדיף אותה - משיקולים כלכליים לטובת ארה"ב, נניח - מול טובת ישראל.

התבטאות מפתיעה

"הלילה, אחרי פגישתו עם המלך הירדני עבדאללה, פרסם דוברו שון ספייסר את ההודעה הזו: "איננו מאמינים שקיום ההתנחלויות מהווה מכשול לשלום, אך בניה של התנחלויות חדשות או הרחבה של ההתנחלויות הקיימות מעבר לגבולותיהן הנוכחיים עלולים שלא להיות מועילים להשגת מטרה זו". מצד אחד, בהחלט אין פה את הנרטיב של אובמה שהתנחלויות פוגעות בשלום; מצד שני, לא נעים לשמוע גם את האמירה ה"פרווה" הזו מדונלנד טראמפ.

עמונה והחלטת בג"ץ, בעיצומו של יום הגירוש, על ביטול המתווה. מה ההשלכות המעשיות שצפויות בשטח?

"הסיפור של עמונה שערורייתי, מקומם ומייאש. לא רבים מכירים את פרטי פרטיו. אז הנה, על קצה המזלג: עמונה הוקמה בעידוד מדינת ישראל. היא-היא שסללה כבישים, התקינה חשמל והביאה צינורות מים; יתרה מכך: התושבים קיבלו משכנתא על דירות שרכשו או בנו שם. ראיתם פעם אדם שמקבל משכנתא על בית שבנה שלא כחוק? ודאי שלא.

"אבל ביום בהיר אחד הגיע ארגון השמאל הרדיקלי 'יש דין' שייצג ערבי אשר טען לבעלות על הקרקע שעליה יושבת עמונה. הוא עתר לבית המשפט, פרקליטות המדינה, משום מה, לא התווכחה והודתה ב"פשע". פסק הדין היה: להרוס את היישוב. הרבה אחרי שהפסק הפך ל"חלוט ", בחלוף 45 ימים מאז שניתן ומבלי שהמדינה ערערה, הבינה המדינה את הטעות. אבל אז את הנעשה כבר לא ניתן היה להשיב.

הקלות הבלתי-נסבלת

"גם בג"ץ שגה, וגם המדינה: בג"ץ שגה כיוון שלא קיבל הוכחת בעלות מצד הערבים; הפרקליטות שגתה משום שכופפה את הראש לחינם.

"אך מה שמקומם הוא זו הקלות שבה שופטי בית העליון דנים בסוגיה כה מורכבת, כאילו היו טירונים.

"השיטה מקוממת, הנה דוגמא: במחצית העשור הקודם הגישו ערבים טענה לבעלות על הקרקע שעליה הוקם היישוב מגרון בחבל בנימין. גם במקרה הזה הפרקליטות לא בדקה את מהימנותם ו"הודתה" בפני בג"ץ ש"נעשה עוול". ויראו כי טוב, באוקטובר 2008 עתרו "בעלי הקרקע" ודרשו פיצויים מהמדינה. אלא שמישהו בפרקליטות קיבל אז שכל, וטען כי העותרים כלל לא הציגו הוכחת בעלות... בסופו של דבר הם משכו את הפניה. למרות זאת, המבנים במגרון נהרסו והתושבים גורשו. היגיון? כנראה לא בבית המשפט העליון. אגב, הערבים שטוענים לבעלות על הקרקעות רשומים לעיתים ככאלה, אבל הם קיבלו אותן מהמלך הירדני כחלק מעסקאות בין שבטים. הכיבוש הירדני, שקדם לשלטון הישראלי ביו"ש, לא היה חוקי ולא הוכר בידי מרבית מדינות העולם.

מדינה אחת לשני עמים?

"לעניין עמונה: גם במקרה זה טרם הוכחה "בעלותם" של העותרים הערבים. פשוט סתם הורסים בתים. חוק ההסדרה אמור לתת מענה למקרים כאלה להבא: גם אם מישהו טוען לבעלות, ואף יוכיח זאת, הוא יקבל פיצוי כספי. וזה הכי הגיוני: אם יבוא עכשיו יהודי, לצורך העניין, ויאמר ואף יוכיח ששכונה ברעננה שייכת לו - אף אחד לא יעלה בדעתו להרוס את בתיה ולגרש את תושביה. העותר יקבל פיצוי ושלום על ישראל, אבל כשמדובר על יישוב יהודי ביהודה ושומרון, והעותר הוא ערבי, התמונה שונה, למרבה הצער.

"ומה שהכי מקומם - יורם דנציגר, אחד משופטי בג"ץ שדחו את מתווה עמונה (שתוכנן להעתיק את עמונה לגבעה סמוכה) בטענה שהקרקע שייכת לערבי, דחה באותו יום ממש (ד') עתירה לפינוי ערבים ממזרח ירושלים מאדמות של יהודים שעליהן השתלטו, הנימוק: "משמעות הפינוי היא השלכתם לרחוב". מדינה אחת, לשני עמים: זה שמעל החוק וזה שמתחת לחוק.

"השבוע שוב הוכיח לשרת המשפטים איילת שקד שהיא חייבת 'לעשות סדר' בבית המשפט העליון בירושלים. שופטים המייצגים אג'נדה קיצונית מאוד של אחוז קטן בעם, ובניגוד לממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי בידי רוב העם. אם רוצים ליישם את האג'נדה של הממשלה הנבחרת ולא של השופטים, חייבים לעשות משהו עם זה, ולכן ארבעת השופטים החדשים שימונו לביהמ"ש העליון, יוכלו לתת את האיזון הראוי".