מערכת COL | יום ג' שבט ה׳תשע״ז 30.01.2017

סומקה, מוצקה, לוזקה ● מרגש ומיוחד

ביום שלישי שעבר, נפטר בנחל'ה הרה"ח ר' שלום דובער גורליק ע"ה ● אחייניתו תבדלח"ט, לאה גורליק כותבת טור מרגש, לבבי ומיוחד על שלישיית האחים סומקה, מוצקה, לוזקה ועל הצלע החסרה, הדוד האהוב ● "על אף כל הזיכרונות מהשלישייה, אין דבר שמסמל עבורי את הטריו האהוב יותר מהקליפ הקצר הזה" ● בפנים, הקליפ המדובר: שלושת האחים לבית גורליק בריקוד חסידי-אופייני ברחוב  סומקה, מוצקה, לוזקה
סומקה, מוצקה, לוזקה ● מרגש ומיוחד
בתמונה, מימין: ר' שלום דובער ע"ה, ויבדלח"ט ר' חיים אלעזר, ור' מרדכי גורליק

לאה גורליק

לפני כשבועיים, בשבת, ישבתי על הספה עם רבקה וחיה, שתיים מאחייניותיי בנות השש, ושאלתי אותן: "אתן רוצות לראות את סבא מחייך?", כשנעניתי בחיוב צפוי המשכתי: "לכו אליו ותאמרו לו סומקה-מוצקה-לוזקה". הן החלו לצחקק ואמרו שהן מתביישות. אבא שלי בדיוק חלף שם, אז אמרנו לו יחד והחיוך לא איחר לבוא.

סומקה, מוצקה, לוזקה.

שלום-דובער, מרדכי מנשה וחיים אלעזר. שלישיית הקסם הזו שעברה בחיים כל כך הרבה טלטלות. שנים של ילדות יתומה מאחורי מסך הברזל, יתמות עם אבא חי, אבל שאיש אינו ממש יודע איפה. שנים בצל המרדף הרוסי שעיצב אותם להיות סמל ודוגמא לאנשים. קודם כל אנשים.

בנים למופת, אחים למופת, בעלים למופת, אבות למופת, סבים למופת ואחר כל זה להיות בשביל כל העולם, כמו שלימד אותם אביהם, לקחת את חייהם האישיים ולהניח אותם בצד כשמישהו צריך משהו. כל דבר.

על אף כל הזיכרונות מהשלישייה, אין דבר שמסמל עבורי את הטריו האהוב יותר מהקליפ הקצר הזה.

לוזיק, שהוא שליח חב"ד במלבורן, אוסטרליה ולא מפספס אף הזדמנות לשמוח איתנו, מגיע ארצה לחתונה שלי וכשהגיעה השעה להיפרד דבוקים וחבוקים הם עולים לרכב, לא לפני ריקוד לצלילי ״טייערע ברידער״ (ביידיש: אחים יקרים, אהובים), אחד השירים במחרוזת "כי בשמחה" הנודעת שלהם.

החיוך העצום, החיבוק האמיץ, החולצות הקצרות, העטים בכיס השמאלי, הדיונים הסוערים ברוסית, הדיוק, המחשבה על כל אחד, הדאגה המדהימה של הבכור לאחיו והכבוד שלהם אליו. הרצון להיות שותף בכל רגע של שמחה ועצב אצל האחר. גם אם זה דורש עלייה על מטוס.

דוד שולמבער שלקח עליו את כל האחריות ההורית, הסבית, עליהם ועל כולנו, דרש מאיתנו רק דבר אחד: אחדות. כשאני מסתכלת עלינו בימים האלה, מי שנמצא כאן בפועל ומי שנמצא איתנו מעבר לים, בהודעות, בשיחות, בתמונות, בשירים, אני מבינה שזה עבד לו, עבד להם.

עכשיו הוא למעלה מתחיל לעבוד גם שם, מנוחה זו מילה שהוא פשוט לא הכיר. הני, הנכדה שלו, כבר ילדה הלילה בן, שלומבער כבר סידר לו 'שולם זוכר' לשבת הראשונה למעלה, כי הוא כל כך אהב לעבור בית-בית אחרי סעודת יום שישי ולשמוח עם כל ילד שנולד.

כשצעדנו במעלה הר הזיתים בלילה שבין שלישי לרביעי, אבא שיחי' אמר לנו: "הקדוש ברוך הוא לא יודע מה נפל עליו, מי הגיע אליו. הוא בא לעשות לו שם סדר, שולם-בער תמיד השיג מה שהוא רוצה. הוא לא ויתר לאף אחד".

עכשיו אנחנו רק רוצים ויודעים שהוא ידרוש ממנו בשורות טובות בשביל חיים אלעזר, לוזיק שלנו. יש לנו עוד כל כך הרבה שמחות לחגוג יחד ואנחנו נחגוג אותן יחד דוד, לא נוותר. רק ביחד.

*
נא אמרו תהילים לרפואת חיים אלעזר בן ביילא


לצפיה בוידאו:

לא מצליחים לצפות? לאופציה הנוספת לחצו כאן

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.