קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







תמ"א 38 והלכות שכנים ● בעין משפט
(יום רביעי, כ''ז טבת תשע''ז)

'בית המדרש להוראה ומשפט' בראשות הרה"ג מאיר אהרון מגיש לגולשי COL טור שבועי הלכתי בדיני ממונות שבין אדם לחבירו על-פי פסקי רבותינו נשיאנו, ע"י הרבנים הדיינים חברי בית המדרש להוראה ומשפט ● אחת השאלות המרכזיות שעולות סביב תמ"א 38, היא שע"י הרחבת הבניין וקירובו לבניין הסמוך לו מתרבה היזק הראיה: האם מותר לבנות חלון שצופה לדירת השכן? האם מותר לקרב חלון קיים? השכן השאיר את דלתו פתוחה האם מותר להסתכל? ● את התשובות מגיש הרב מאיר רבינוביץ דיין ומו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' ● הסדרה התורנית-אקטואלית 'בעין משפט' מרתקת גולשים רבים בארץ ובעולם  תמ"א 38


תמ"א 38

תכנית תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, הכוללת בין היתר את הרחבת הדירות הקיימות, אחת השאלות המרכזיות שעולות סביב תכנית זו, היא שע"י הרחבת הבנין וקירובו לבנין הסמוך לו מתרבה היזק הראיה: האם מותר לבנות חלון שצופה לדירת השכן? האם מותר לקרב חלון קיים? השכן השאיר את דלתו פתוחה האם מותר להסתכל?

היזק ראיה

על הפסוק "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו", אומרת הגמ' מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונים זה לזה, אמר ראויים שתשרה עליהם השכינה. ומכך לומדים "שלא יפתח אדם לחצר השותפים פתח נגד פתח חלון נגד חלון".

זהו מקור הדין של היזק ראיה, הכולל את האיסור להסתכל לתוך ביתו או חצרו של שכינו, אפילו תוך כדי מעבר סתמי על-יד ביתו  או חצרו.

מהי סיבת האיסור?

יש אומרים, שאיסור זה הוא מדין נזק. על ידי ההבטה לרשות חבירו, הוא גורם לחבירו למעט בתשמישי החצר והבית מחמת החשש שיראו את מעשיו. ונמצא, שדין זה הוא מחמת היזק ממוני כמו כל דיני נזקין.

אך יש אומרים, שסיבת האיסור היא מפני צניעות. וכך נראה מדברי אדמו"ר הזקן (חו"מ הלכות נזקי ממון סי"ב). - ולכן, אפילו אם שניהם מסכימים שכל אחד יסתכל תוך הבית של שכינו, יש לאסור "משום שאין זה מידת צניעות שיראה זה תשמישו של זה כל היום".



עפ"ז אסור לפתוח חלון שאפשר לצפות ממנו על חצר שכינו, וכן לפתוח דלת מול דלת השכן או חלון מול חלונו.

תרבות הדיור בימינו

אך במציאות ימינו אנו רואים שנבנים בניינים, שכונות וערים שלמות, בכל ארץ ישראל ובכל העולם כולו, כאשר באותה הקומה נבנית דירה שדלתה היא מול הדלת של הדירה שכנגדה! וכך גם בנוגע לחלונות: לפי סדרי הבנייה בימינו, נבנים בניינים זה כנגד זה באופן שחלון אחד צופה על חלון הבניין שנגדו.

בספרי הפוסקים האחרונים נאמרו כמה טעמים להתיר זאת [אמנם למעשה ראה בפסקה האחרונה], ומהם:

א) לגבי חלון הצופה לחצר יש להקל כיוון שבימינו אין עושים תשמיש צנוע בחצרות כמו שהיו עושים בזמנם (כגון כביסה ידנית וכיו"ב). 

ב) לגבי דלת מול דלת: בימינו, בדרך כלל מקובל שדלתות הבית סגורות כל היום, לכן אין חשש שיצפה בשכנו.

ג) עוד טעם נאמר בעניין זה: בימינו סגנון הבתים הוא שעל יד הדלת יש כעין מבואה או פרוזדור של הבית, ולא מצויים מול הדלת חדרי השינה.

ד) לגבי חלון מול חלון: בימינו מקובל שבחלונות יש תריסים או וילון, וניתן לכסות את החלון באמצעותם ואין צורך להשאיר פתוח לגמרי לשם האור, כיוון שישנו האור של החשמל.

ה) משום שכך הוא מנהג המקום, ובכמה פוסקים קדמונים מצינו שמנהג המקום מועיל לעניין זה.

- אך עדיין צריך לדעת, שיש להרחיק בין בניין לבניין לכל הפחות 6 מטר ולפעמים יש צורך אף ב 10 מטר, תלוי בתכניות התב"ע (תכנית בנין עיר) של המקום. תכניות אלו נחשבות למנהג המקום ויש לכך משמעות הלכתית מחייבת.

הבטה לבית חבירו

כל ההיתרים הנ"ל הם על עצם פתיחת החלון והדלת, אבל למרות כל היתרים הללו עדיין קיים האיסור להביט אל תוך בית חבירו או חצירו. וכן פסק אדמו"ר הזקן (הלכות נזקי ממון סעיף י"א וי"ג) שצריך אדם להיזהר מלעמוד נגד פתח בית חבירו או חצירו ולראות בו אפילו ראיה קלה שאינו מתכוין כלל להסתכל. ואפילו רואהו בעל הבית ושותק, אסור, שמא מתבייש לומר לו.

מסקנת הדברים

לכן, אף על פי שמותר לפתוח דלת וחלון מהטעמים הנ"ל, מ"מ יש לאדם שבונה על יד חבירו (הן בניה חדשה והן תוספות בניה) לעשות מאמץ לבנות בצורה שאינה מזקת לחבירו היזק ראיה, ולא לגרום צער לשכינו. ובכגון זה יש לזכור את ציווי התורה "ואהבת לרעך כמוך" ודברי חז"ל "מה ששנוי עליך לא תעשה לחבריך".

***

בשולי הדברים יש לציין, שכל הדינים האלו נאמרו רק לגבי מישהו הרוצה לבנות בבניין שעל יד בית חבירו, אך כאשר מדובר על אחד השכנים בבניין משותף שרוצה לבנות תוספת לדירתו או על הגג, ולשם כך הוא מבקש את הסכמת השכנים – אם לאחד השכנים יש טענה של היזק ראיה שיגרם מחמת תוספת הבניה, זוהי סיבה מספקת להתנגד לבניה ולא לחתום על הסכמה לכך. 

לפרטים נוספים בענין 'היזק ראיה' - אתר הלכ"ה http://halacha.co/



 
מקורות

בבא בתרא ס' ע"א, שו"ע חושן משפט סימן קנ"ד וסימן קנ"ח ס"ב ו-ג',  סמ"ע שו"ע חו"מ סימן שע"ח אות ד', רא"ש בבא בתרא ס' ב', מהרי"ט צהלון ח"ב ס' רנ"ג, שו"ע אדמו"ר הזקן חו"מ הלכות נזקי ממון ס' י"ב ו-י"ג, נתיבות המשפט חו"מ ס' קנ"ד חידושים ס"ק י"ב, שו"ת משאת משה חו"מ סימן ס', דברי מלכיאל ח"ה ס' קכ"ז, עמק המשפט שכנים ס' י"א, משכן שלום ס' ס"ו סק"ח, משפט צדק ס' י"ד ס"ק ל"ז, קובץ הישר והטוב ח"י עמ' קל"ד, קובץ הלכות שכנים.



 



 



 


הדיין הרב מאיר רבינוביץ על רקע תמונות אילוסטרציה (צילום: COL)
הדיין הרב מאיר רבינוביץ על רקע תמונות אילוסטרציה (צילום: COL)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2019 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן