משה בן-חיים

הערב כ"ו טבת חל היארצייט של הרב אפרים זלמן סודקביץ (ט"ו טבת תרע"ה - כ"ו טבת תשע"ג), ממייסדי ומבוני בירת חב"ד בארץ הקודש- כפר חב"ד.

רעייתו תבדלח"ט, הגב' סימה סודקביץ תחי', מסרה לידי מערכת COL צרור תמונות ישנות ונדירות, המתעדות יהודים חסידיים רוכנים על מכונות אריגה.

באחת התמונות נראה ר' זלמן סודקביץ, ולצידו חסידים נוספים.

בנוסף, מצורף מכתב של האדמו"ר הריי"ץ מכ"ה מנ"א תש"ח, ובו כותב הרבי הריי"ץ: "אינו כדאי להחליף המכונה שלו..."



איפה פעלו המכונות, ומה מסתתר מאחורי המכתב הלא-שגרתי? כדי להבין את הרקע לסיפור, קראו רקע מתולדות חייו של ר' זלמן סודקביץ ע"ה:

נולד בפולין, בט"ו טבת תרע"ה לאביו ר' גרשון ולאמו מרת הניה.
כבר בצעירותו עזבה המשפחה את אדמות פולין ועברה למוסקבה.

על פרק זה מחייו, מספרת לנו הגב' סימה סודקביץ תחי': "זלמן היה דואג לפרנסתם של אנ"ש, שיוכלו להתפרנס מבלי לעבוד בשבת. כידוע ברוסיה של הימים ההם, מי שלא היה לו רשיון עבודה בתוקף, לא היתה לו זכות לקנות אוכל, ובכלל לחיות... כבר בגיל 17 כבחור, הקים מעין 'איגוד צלמים' שעבדו בסמוך לכיכר הדומה בצילום, וכך יכלו לעבוד באופן עצמאי מבלי לעבוד בחגים ושבתות.

"בשלב מסויים, ביטלו השלטונות גם את האישור הזה, וזלמן פתח מפעל סריגה שפעל כמעט עד מלחמת העולם השניה," מספרת הגב' סודקביץ.

בימי מלחמת העולם השניה ברח מאימת הנאצים המתקרבים, וממוסקבה עבר לטשקנט לשם הגיעו באותו הזמן חסידים רבים.

במרבית משך זמן שהותו ברוסיה, התגורר ר' זלמן בטשקנט יחד עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד שהגיעו למקום. המצב הגשמי והרוחני במקום היה קשה, ור' זלמן נחלץ לסייע בכל מאודו בתחומים שונים. הוא סייע לרבים מבחינה כלכלית, וגם עסק באינטנסיביות בהחזקת ה'חדרים' המחתרתיים.

לפרנסתו ניהל עסק של אריגת גרביים ממנו התפרנסו יהודים רבים. הוא היה נותן את חומרי הגלם והמכונות, מהם היו אורגים החסידים גרביים, ור' זלמן היה דואג למוכרם.

בתחילת שנת תש"ז נודע לר' זלמן שהמשטרה החשאית בעקבותיו. באותה עת החלה ההתארגנות לבריחה הידועה מרוסיה לפולין, דרך העיר לבוב.

לאחר הבריחה השתכן ר' זלמן יחד עם קבוצת החסידים בעיר וינה, שם נבחר 'ועד הפועל' שהיה מפקח על העניינים הרוחניים והגשמיים של אנ"ש.

מוינה עבר להתגורר בפריז, שם המשיך בעסקנות שלו והקים שוב מפעל אריגה. (תמונות ממפעל הסריגה הזה מצורפות לכתבה)







"עם הזמן, ביקש ר' זלמן להחליף את המכונות הישנות, אותם קנה בהשתתפות ארגון יהודי", ממשיכה לספר הגב' סודקביץ. "מכונות חדשות עלו הון עתק, ומה עושה חסיד שיש שאלה על הפרק? כותב לרבי.

"במכתב הרבי הריי"ץ כותב לו "אינו כדאי להחליף המכונה שלו..." אחרי פחות משנתיים הבנו בדיוק למה..." אומרת הגב' סודקביץ.

בשנת תש"ט, היתה כבר משפחת סודקביץ באה"ק...