כתב COL

"איך לא חשבו על זה קודם" - זו השאלה העיקרית שעולה אחרי שיחות ותיעוד בוידאו ובתמונות מפעילות 'חב"ד לנוער' בארץ הקודש.

שלוחים שכל עניינם הוא פעילות עם הנוער, כבר פועלים במרץ ורואים פירות. על הפעילות מנצח במסירות ובהצלחה רבה הרב מנדי קנייבסקי, מנהל 'חב"ד לנוער'. למעשה, מדובר בזרוע פעילות חב"דית ייחודית, אחת מיני רבות, שעליה אחראי הרב משה שילת.

לרגל חג החנוכה, הסכים הרב קנייבסקי לדבר, ולספר על הארגון:

הרב קנייבסקי: "השלוחים הראשונים יצאו בחודש אלול תשע"ד, לקריות וללוד - והאחרון החל לפעול בחודש האחרון בטבריה.

בשנת תשע"א ניסינו, הרב שילת ואנוכי להקים פעילות ייחודית לנוער. זה היה עוד לפני ש-C-teen העולמי הוקם על ידי המל"ח, אבל הפעילות לא התרוממה כפי שרצינו, כי מי שתפעל אותה היו שלוחים מקומיים, שמן הסתם אין להם זמן פנוי דרך הצורך להתמסר רק למטרה הזו - בתוך העול והפעילות הרבה הרובצת על כתפיהם. הבנו שצריכים להקים משהו ייחודי, ייעודי, כדי שהפעילות עם הנוער לא תהיה כבדרך אגב, אלא שיהיו שלוחים שיפעלו עם בני נוער, יהוו להם אוזן קשבת ויקרבו אותם.

"פרסמנו ב'כפר חב"ד' מודעת דרושים, היו כמה וכמה שהציעו את עצמם, ובחרנו בקפידה את מי שחשבנו שיוכל לעמוד בקריטריונים. חלק מהדרישות שלנו היו לשלוחים צעירים ברוחם, כך שגם כשהנוער שאתו עובדים מתבגר, הם עוברים לדור הבא; לא מתבגרים איתם. חיפשנו אברכים שיוכלו מצד אחד להיות שלוחים כדבעי, ומצד שני להבין את הנוער הישראלי של ימינו, נוער ששקוע בפייסבוק וכיו"ב".

אבל גם אחרי שאיתרו את השלוחים ודאגו לשבץ אותם, בעצה אחת ובכפוף לשלוחים בערים השונות, הליווי של 'חב"ד לנוער' והרב קנייבסקי ממשיך כל העת. "זה לא 'שגר ושכח': כל אחד מהשלוחים צריך לספק מידי חודש דו"ח מפורט על פעילותו: כמה פעמים כל אחד היה בתיכונים, כמה פעילויות נעשו, כמה נערים ונערות השתתפו. אין רגע דל".

והקשר אינו רק חד-צדדי: בתמורה לדו"חות מקבלים השלוחים את האמצעים מהם יוכלו להתקיים. "כל משפחה שמפעילה סניף של 'חב"ד לנוער' מקבלת מאתנו משכורת במשך 3 שנים. בזמן הזה הם מתבססים במקום שלהם, מתמסרים לפעילות ללא דאגות ובעיקר יוצרים קשרים. לאחר תקופת הזמן הזו, כל אחד אחראי לממן את עצמו, אבל הוא מתבסס כאמור על הקשרים והכישורים שלו בגיוס כספים".

המשכורות אינן הכל: הרב שילת והרב קנייבסקי מסייעים בנושאים נוספים, "מטיולים, שבתות ומחנה קיץ שאנחנו מקיימים כל שנה במדינה אחרת בחו"ל בהשתתפות עשרות רבות של נערים, ועד סיוע ביום-יום סיוע בקניית שתיה קלה ופיצות וגם 'עונג שבת".

בבקרים הפעילות נעשית בעיקר בתיכונים, ובצהריים באמצעות מועדוני נוער שהוקמו במקלטים, במוסדות ציבור או במבני בתי כנסת. למעשה הפעילות לאחר שעות הלימודים היא חלק ממה שמוגדר כ"פעילות לא פורמאלית".

כאמור, עיקר הפעילות היא בצהריים, באמצעות מועדוני נוער. כל שליח הוא זה שאחראי לפעילות שהוא מקיים: האחד עושה קומזיץ, השני מארגן הפרשת חלה, השלישי התוועדות והרביעי משחק.

הפעילות עד כה, בממוצע, מקיפה כ-120 נערים ונערות בכל סניף, ונזכיר שבשלב זה ישנם לא פחות מ-13 סניפים בכל רחבי הארץ עם תכניות להתרחב בהמשך. הגרעין הקשה הוא כ-10% מהם.

הנוער אינו מקבל מלגות, אבל מקבל הרבה מאוד ערכים יהודיים, לימוד תורה וקיום מצוות. לצד זאת, המצטיינים זוכים בנסיעה למחנה קיץ מושקע מאוד ויקר מאוד. "מי שהשקיע לאורך כל השנה שעברה והקפיד לבוא לכל הפעילויות - 100 נערים ונערות בסך-הכול - נסע למחנה קיץ בתאילנד".

ומה הלאה?
"כעת ניתן להם שנה, כדי לעקוב אחר הפעילות ולראות אם אנחנו על דרך המלך או שצריכים לבצע שינויים. בהמשך נפתח עוד סניפים בעז"ה, בכל מקום שתהיה לו היתכנות להצליח".

הפעילות, אגב, אינה רק עם בני נוער רגילים, אלא גם עם ילדים ונערים מיוחדים, בעיקר בעלי לקות שכלית. "כל שליח פועל אתם בצורה שונה, אבל אנחנו שמים עליהם דגש מיוחד, כי בדרך-כלל אין מי שיסייע להם. ברוב המקומות הם פשוט מגיעים לפעילויות השוטפות, והנערים או הנערות מסייעים להם. זה רווח גם לילדים המיוחדים וגם לנערים הרגילים שלומדים על סובלנות ואחווה".



נערים מחפשים את 'השליח שלהם' בתמונה הקבוצתית של כינוס השלוחים העולמי