הרב דוד מאיר דרוקמן
רב העיר קרית מוצקין

גוואלד

"גוואלד גוואלד" כותב רבנו הזקן בפרק המסיים את התניא קדישא - אותו לומדים בערב חג הגאולה. שאל אותי צעיר מתקרב מה תרגומו של "גוואלד"? האמת, לא ידעתי כיצד לתרגם לו מילולית.

איברא, שקריאת "גוואלד" היא ביטוי אידישאי של התפעלות אדירה, כמעט הייתי אומר, סוג של הבעה למשהו "דלא אתרמיז לא בשום אות ולא בשום קוץ".

סדק קטן להבנת התחושה שמאחורי הביטוי "גוואלד" מצינו באחת מאגרותיו של הרבי הקודם:

"....כמה מן ההרגש אלוקי ישנה באותה הצעקה חרישית הממושכה...באופני התפילה של החסיד המשכיל הנודע הר"ר חיים דובער ושל כבוד אביו החסיד נשמתם עדן בישבם שעות ארוכות עטופים ומעוטרים בטלית ותפילין ומתבוננים בהשגה עיונית של תורת החסידות
ובהגיעם לנקודת ההברה שמי שאמר והיה העולם, היו זועקים מנהמת ליבם, אוי גוואלד".

* * * *

חוויית ההתוועדויות ברחבי הארץ בהן זכיתי להשתתף השבוע - ימי חג הגאולה י"ט כסלו – אין לה ביטוי, לבד הנהמה "אוי גוואלד".
ואבאר מילולי;

לא פעם אתה נתקל בביטויי התפעמות, והשתבחות עצמית (רצויה לכשעצמה) הכיצד חוג חרדי/חסידי זה או אחר "ניצח את הנאצים".

ואכן, לאו מילתא זוטרתא היא; לאחר המבול הגדול שהתרחש בדורנו, אחרי השואה האיומה לאחריה נותרו אחד מעיר ושניים ממשפחה – אתה צופה בחזיון הנאדר בקודש כיצד בתי המדרש ו 'פאראנצ'ס' עמוסים ביהודים יראים ושלימים, צעירים ומבוגרים, כן ירבו.

אלא, ומבלי להמעיט כהוא זה בערך ה"הרחיבי מקום אוהלך" המתרחש נוכח עינינו - הרי סוכ"ס המדובר הוא בגידול טבעי בלעה"ר של משפחות המשתייכות לחוג זה או אחר. כך שההתרחבות תודה לא-ל הינה צפויה ומתבקשת.

מאידך, האם מתקיימת בחצרות הקודש בדורנו התופעה של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין עליו אמרו מגידי אמת שהספיק בשנות חייו הקצרות לעשות שמונים אלף (!) בעלי תשובה?
הלוואי.

ברם, כאשר אתה מתבונן בחומר האנושי אשר השתתף בהתוועדויות י"ט כסלו בשנים האחרונות – העיניים פשוט מסתחררות מריבוי הגוונים של כל שבטי ישראל: חרדים, סרוגים, ספרדים אשכנזים, צעירים מבוגרים, ומדובר באלפים ממש!

* * * *

אני מצרף 2 תמונות מייצגות מני רבות (התוועדות מרתקת שהתקיימה השבוע בעיר בת ים, בבית החסיד רבי יוסף מאירי שי'), ואתה מבחין בכובעי סאמט חסידיים, בכיפות סרוגות, בצעירים בעלי הופעה 'ליטאית', ביהודים קשי יום ומכאלה הנמנים על מה שמכונה 'העשירון העליון'. ריבוי גוונים – מידת 'התפארת' בתפארתה!





ושמא תאמר, כי הריבוי הזה המגיע להתוועדויות נובע מהעובדה שהציבור הזה רואה בהן מן 'הפנינג' של ריקודים ואמירת 'לחיים' גרידא – לא ולא! מדובר בקהל שרובו במפורש מחפש איכות: אחרת, לא היו אלה נמשכים כפרפרים אל האור אל התוועדויות שנמשכות שעות רבות ובהם נשמעים דברי התעוררות המיוסדים על 'השכלה' חבדי"ת עמוקה, שלא לדבר על אלפים העורכים 'שופינג' של ספרי חסידות עיוניים.

לא מכבר, השתתפתי בהתוועדות באחד הישובים בגליל, התוועדות שנערכה לרגל סיום לימוד ספר התניא על ידי המשתתפים, עליו עברו בעיון "מכריכה לכריכה" - פון טאוול צו טאוול (הישוב מורשת בו פועל השליח הרה"ח ר' שמואל רוזנברג).

ישתבח שמו, חגיגה לעיניים. ועדיין לא סיקרנו את המהפכה החסידית המתחוללת אצל "בית יעקב – אלו הנשים".

* * * *

ולהזכירנו, שכל זה מתחולל תוך התעלמות מוחלטת מההסתה ורדיפת הדת הידועה, רח"ל. כאילו לא קיימת כלל ברקע התופעה של "חרפו עקבות משיחך".
והזמן גרמא: נרות חנוכה ""נר מצוה ותורה אור" הדוחים את החושך של השמאל והסיטרא אחרא.

218 (!) שנה מאז גאולת אדמו"ר הזקן ועמו גאולת תורת החסידות - ו"קול השופר" אך "הולך וחזק"!

מה נאמר ומה נדבר.
מילה אחת:

"גוואלד"!