קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







הקמפיין שריגש את עם ישראל ● בלעדי
(יום חמישי, ט''ז חשוון תשע''ז)
"קוראים לי דינוש, אני בת ארבע וחצי": כך נפתח סרטון וידאו מרגש עד דמעות, הפך ויראלי במהירות, פורסם בהרחבה בכלי תקשורת מרכזיים בארץ, ועורר הדים נרחבים גם בחו"ל ● במסגרת מגזין שישי של COL אבא של דינוש, ארי ריבקין, מודה בראיון מיוחד לאלפי התורמים והעומדים מאחורי הקמפיין ומספר על התכניות הלאה, עד לרפואתה המלאה של דינוש ● ראיון מרגש ובלעדי ● מגזין שישי  אבא של דינוש מספר

כתב COL

הוריה של דינוש, ארי וחיה ריבקין, יכולים לנשום לרווחה: הקמפיין שעלה לאוויר ב-COL וברחבי המדיה הכתובה והמשודרת הביא את התוצאה המיוחלת, וכעת יוכלו לנסוע בלב רגוע יותר לבוסטון, שם היא תעבור את הניתוח המורכב, ובע"ה היא תוכל לאכול כמו כל הילדים בני גילה.

איך הכל החל

דינוש היא ילדה מלאת שמחת חיים, אך למרבה הצער והטרגדיה נולדה עם בעיה חמורה ונדירה: "אטרזיה של הוושט" - הושט שלה מחובר לריאות במקום לקיבה, ומיום הולדה היא עוברת מסכת ייסורים כואבת ובעייתית יחד עם הוריה. היא איננה יכולה לאכול דבר! מעולם לא טעמה טעמו של שוקולד או סוכריה, עוף או אורז. האוכל היחיד שמחזיק אותה בחיים נכנס לגופה דרך צינורית הזנה - זונדה, והיא מחוברת שעות ארוכות למכשיר - ביום וגם בלילה. למרבה הצער, גם את סוג האוכל המיוחד הזה גופה בקושי מסוגל לעכל, והיא מקיאה ונחנקת מספר פעמים ביום.

עולם הרפואה לא מצא פתרון למצוקה של דינוש, וחייה עמדו לא פעם אחת בסכנת חיים של ממש. בנוסף לכך, על מנת שהזונדה תפעל כהלכה על דינוש לעבור אחת לחודש הליך רפואי מורכב תחת הרדמה מלאה.

כעת נפתח צוהר לתקווה:

בית רפואה מיוחד ויוקרתי בבוסטון מטפל בבעיות עיכול דומות, וקיבל לידיו את תיקה הרפואי של דינוש. מסקנות הצוות הרפואי שם היו חדות: רק ניתוח חירום מיידי שיבוצע לאלתר ובו יחובר הושט לקיבתה של דינוש כהלכה יכול להציל את חייה.

הניתוח קיבל את המלצתם של בכירי הרופאים והפרופסורים בארץ וכן את ברכת הדרך של העסקנים הרפואיים כדוגמת הרב פירר. זהו ניתוח מסובך ומורכב, ובזכות ברכת שמיים יעבור הניתוח בהצלחה (נא להתפלל ולהתחנן לרפואתה של דינה בת חיה מושקא), ולראשונה בחייה של דינוש, יתום הסבל שלה ושל הוריה.

כעת, לאחר שהקמפיין הצליח בצורה בלתי רגילה, אפשר לומר מדהימה, הוריה יוכלו לטוס איתה לניתוח בבוסטון, כשהם רגועים הרבה יותר.

ומה שלא פחות מפליא בסיפור הזה: הקמפיין נערך ללא משרדי פרסום, או יח"צ. חברים ובני משפחה הפשילו שרוולים, התאמצו שלא על מנת לקבל פרס, והסיפור הצליח לעורר הדים רבים בארץ ובעולם, ולרגש את כולם.

***

עם אביה, ר' ארי ריבקין שוחחנו הבוקר (חמישי) לראיון, לאחר שהתפנה מישיבת התייעצות עם רופאים לגבי בתו דינוש.

ראשית, ברכות על הצלחת הקמפיין, שה' ישלח רפואה שלימה.

"כמו שעד עכשיו ראינו סייעתא דשמיא גדולה בכל צעד ושעל, בע"ה מקווים ומייחלים לרפואתה השלימה. בראשית דברי אודה לקב"ה ולתורמים הן בגופם והן בממונם וגם למתנדבים במוקדים, ואלו שהיו מאחורי כל זה. מתרומה של ח"י שקלים, 180, ועד 3600. בזכות זה נצליח בע"ה לנסוע לבוסטון לעבור הטיפול ולחזור איתה כשהיא בריאה.

מה היה הרגע שהחלטתם לצאת בקמפיין?

"היו לנו רגעים שחשבנו שלא נעבור את הקמפיין בהצלחה. אך הידיעה שהילדה פשוט סובלת, ובכל מקום שאליו הגענו לא מצאו פתרון, הביאה להחלטה. החלטנו ללכת למקום הכי טוב ושם בע"ה זה יצליח. ברגע שהחלטנו, דחפו אותנו חברים ומשפחה ואמרו שכל אחד ישתדל בכל מאודו שזה יצליח. החברים והמשפחה נטלו חלק במבצע וזה הביא בס"ד להצלחה".

"לסבר את האוזן: חוץ ממוקדי הקמפיין שהיו בארץ, כפר חב"ד לוד נחל'ה, היו גם בפלורידה ובקראון הייטס. המתנדבים אמרו לי: "אנחנו לא היינו צריכים לטלפן, כל אחד רצה לקחת חלק בזה. הטלפונים לא הפסיקו לצלצל, אנשים רצו לקחת חלק. כשהיעד הושג, אנשים המשיכו לתרום. "תעשו בכסף מה שצריך לימים שאחרי הטיפול", הם אמרו לנו.

לגופו של קמפיין, איך זה הצליח? בלי תקציבים גדולים, בלי משרדי יח"צ.

"אני חייב תודה ענקית לשלמה חיים ורעייתו חיה ריבקין ואני לא יודע אם בלעדיהם זה היה מצליח. אם זה הסרטון שהופץ בכל מקום אפשרי שנעשה בצורה נוגעת ללב, אם זה בעבודה ימים ולילות ש'אין דברים כאלה'. בנוסף, הרבה התגייסו וזה עבד. אנשים מעצמם התקשרו אלינו מהרדיו והתקשורת ורצו שזה יצליח.

"בהזדמנות זו נאמר תודה רבה למנדי אשכנזי, שאול ודודי בייטש ממנהלי הקמפיין שלקחו על עצמם להתרים סכומים גדולים מאוד וב"ה הם הצליחו. תודה למוני אנדר שעזר רבות, ותודה גם לאנשי אתר צ'רדי שבנו במיוחד את האתר בשבילנו ולא לקחו על זה תשלום."

אין ספק שהגיבורה האמיתית של הסיפור הזה, מי שריגשה כל-כך, היא דינוש הקטנה, בת הארבע וחצי, שמככבת – בנסיבות מעציבות אלו – בקמפיין "מעניקים חיים לדינוש".



איך דינוש הגיבה?

"אנחנו מכינים אותה לאט לאט אבל היא מאוד מתרגשת ומחכה. מחכה ליום שתוכל לאכול כמו כל ילד, אוכל רגיל ובלי זונדה. ״אני אוהבת את כולם ואני כבר יכולה לדעת שיהיה לי נס ואני עוד מעט יאכל כמו חלי ומני הקטנים...״ אמרה דינוש בבוקר.

קיבלתם תגובות מיוחדות?

"התגובות ממש מרגשות ומחזקות. אם זו שקית שהגיעה לחדר המצב, מגן ילדים מרקע לא דתי, ובה מאות שקלים. השקית הכילה עשרות אגורות, חצאי שקלים ושקלים, שטרות מקומטים, נראים כמו יצאו עכשיו מקופות חסכון. אם זה מקרה אחר ומרגש: זוג נכים, מקבלי קצבת נכות, ביקשו לתרום מהקצבה שלהם. מרגש מאוד.

ארי נשמע נרגש, והוא ממשיך לספר:

"במבט על אתר ההתרמה, אנו רואים נתון מדהים: סך התרומות הגיע מ5000 איש! כלומר מרבית הכסף הגיע מהתרומות הקטנות, של עמך בית ישראל שהסיפור נגע לליבם. כסף זה מגיע מקהל כ"כ גדול. כאמור, האחראים על אתר צ'רדי לא ביקשו תשלום. התרגשנו מזה.

 
צ'ק פתוח: דינוש והוריה ר' ארי וחיה ריבקין, עם מובילי מבצע הגיוס המיוחד, הערב

לגבי ההכנות לקקראת הנסיעה, הוא משתף:

"הבוקר היינו בישיבת צוות עם מספר רופאים לסגירת קצוות של כל הטיפול שיתקיים כאמור בבוסטון. בע"ה נטוס קודם כל לרבי, להתפלל ולהודות על כל מה שעברנו, ומשם נמשיך לבוסטון. נשמח לבשר בע"ה עוד בשורות טובות".

נא להתפלל לרפואתה המלאה של דינה בת חיה מושקא.






ר' ארי ריבקין עם בנותיו דינוש (מימין) וחלי (צילום: ריקי רוטשילד)
ר' ארי ריבקין עם בנותיו דינוש (מימין) וחלי (צילום: ריקי רוטשילד)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2017 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן