משה בן חיים

מי שנכנס לישיבת "חזון אליהו" בתל אביב, עומד נפעם: בחורי ישיבה יושבים ולומדים בעמקות, לצד לומדים מבוגרים יותר. חלקם עדיין בלבוש "הקודם": חולצת טריקו, או ג'ינס. אך בלב, כולם כאן יחד ממש בלב אחד, וקול ניגון הלימוד מתנשא במתיקות אמיתית.

לפני כ-15 שנה, ישב האברך הרב מאיר-אריה שמרלינג ולמד בחברותא עם תלמיד אחד, בוגר מגמה למשחק ותאטרון, מיכאל שמו. חמיו של הרב שמרלינג, שליח חב"ד בת"א הרב יוסף-שמואל גרליצקי, קירב את מיכאל בראשית דרכו, וחיפש עבורו מישהו שילמד אתו תורה ויקדם אותו הלאה. כיום הוא המרצה והשחקן החב"די המוכר, החסיד ר' מיכאל וייגל...

כך נוסדה למעשה ישיבת חזון אליהו על-ידי שליח הרבי לתל-אביב הרב יוסף-שמואל גרליצקי, בה שוקדים כיום על ספסליה כ-40 בחורים ואברכים, בדרך העולה בית ק-ל.

על התלמיד השני בישיבה, מספר הרב שמרלינג: "שלחתי הודעה קצרה לשלוחים שניתן לשלוח מקורבים לתל-אביב למסגרת ישיבתית. כבר למחרת התקשר אלי הרב אליעזר שמטוב השליח באורגוואי. הוא קירב בחור צעיר, וחיפש מסגרת המשך מתאימה עבורו.

"זה היה התלמיד השני, כעבור שבוע הגיע השלישי מצפון הארץ, ואחריו בחור מבלגיה, ומאז קול התורה אינו פוסק".

היכן היום אותם תלמידים-מייסדים?

"כולם ב"ה, אברכים חסידיים בעלי משפחות למופת, חלק גדול מהם חזרו למקומות שבהם התקרבו ושם הם עמודי התווך של הקהילות החב"דיות המתהוות".

יהודי מתדפק על דלת הישיבה, "נפשי חשקה בתורה". איך יודעים אם הוא מתאים?

"אומר כך: בדרך כלל מגיעים אלינו אנשים כבר די 'מבושלים', שומרי שבת וכשרות, מניחי תפילין וכו'. הם נשלחים ע"י רבנים ושלוחים מרחבי העולם, לאחר שכבר התקרבו ליהדות, וגם אם הם עדיין לא "תמימים", הם כבר די 'חסידים'...

"אם מגיע כמו שתיארת, יהודי המבקש ללמוד תורה, אנחנו משלבים אותו באופן הדרגתי לפי יכולתו. הרי אדם שמגיע כך, יש לו מן הסתם גם התחייבויות של עבודה ופרנסה והוא לא יכול להישאר כל היום בישיבה. אנחנו מציעים לו לבוא למשך כמה שעות בהדרגה, וכל מקרה לגופו".

קרה אצלכם ש"נחת" מישהו בישיבה לפתע פתאום?

"כאמור, לרוב מדובר בכאלו הנשלחים על-ידי מי שקירבם ליהדות, אך קורה יותר לעיתים רחוקות יותר שאנשים מהאיזור מתוודעים לישיבה באקראי, ומתעורר בהם הרצון להצטרף. הניצוץ מושך אותם אל המאור. זכור בעיקר אחד מתלמידינו שהיה סטודנט מצטיין באוניברסיטה, ממש נועד לגדולות בתחומו, בעל ראש גאוני, אך גם "פנימי" שכזה – ששאף לאמת ולכנות פנימית.


ישיבת חזון אליהו

"הוא מעצמו החליט בשלב כלשהו שכל זה 'לא מדבר אליו', והוא רוצה משהו אמיתי בחיים. ביום בהיר אחד עזב את האוניברסיטה, ונכנס ישר ללמוד בישיבה 'במשרה מלאה'.

"ב"ה, גם הוא כיום לאחר חתונתו אברך חסידי לעילא, העושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, ושקוע בלימוד החסידות ובעבודת התפילה".

וכעת, שאלה שנוגעת לכולנו, במיוחד בימים אלו לפני יום הכיפורים: יש שלבים בתשובה?

"הרבי הדגיש שעניין התשובה כיום הוא בעיקר ה'עשה טוב', אך כמובן הרבי לא ביטל את תחילת התשובה שהיא עזיבת החטא, חרטה אמיתית, וידוי, 'וחטאתי נגדי תמיד' וכו'.

"הנקודה היא שהידיעה והחשבון נפש שלא נהגנו כראוי כל עניינם הוא להיות המנוע והדחף ל'עשה טוב' ואפילו ל'תשובה עילאה'. לכן התשובה היא בעצם תנועה אחת של רצון להתבטל להקב"ה וקבלת עול רצון העליון, אבל כחלק מזה יש שלבים רבים, מעזיבת החטא ווידוי ועד לאהבה כרשפי אש, שכל זה נותן את הדחף להרבות עוד ועוד ב"עשה טוב", בעוד מצוה ועוד לימוד תורה.

"לכן, אצל בעלי תשובה ה'עשה טוב' הוא 'בחילא יתיר', כי הדחף שלהם הוא יותר חזק. ואכן, אין לוותר על כך ולהתמקד רק ב'עשה טוב' בלי לזכור לעצמו שבעבר הוא היה 'תינוק שנשבה' ופגם בכו"כ ענינים, שהרי זהו הכוח שממנו הוא שואב את המרץ וההתלהבות בעבודתו התמידית.

"בימים אלו על כולנו ללמוד מהם, איך להפוך את כל ה'לא טוב' שהיה במשך השנה לדחף חזק של רצון להתמסר לרצון הקב"ה – תורתו ומצוותיו".

אחד הקשיים הגדולים שעומדים בפני בעלי תשובה, הוא המשך הקשר עם המשפחה והחברים. מהי הדרך הנכונה?

"זה מאוד שונה מאדם לאדם. כל אחד צריך למצוא את דרך המיצוע. אנחנו לא בעד לנתק ח"ו את הקשר עם המשפחה. מאידך, המשך הקשר כרגיל זה גם לא תמיד נכון. אפילו אחרי נישואיו של המקורב, כשהוא בא עם ילדיו להוריו, הילדים באים ורואים במשפחה דברים שלא כראוי וזה עלול להשפיע.

"צריך לשמור על קשר בזהירות, ולא על חשבון שמירת ההלכה. לדוגמא מי שבתחילת הדרך, בתחילה הוא מקפיד על רמת כשרות מסוימת וכן אוכל חלק מהאוכל, אחרי זמן הוא כמעט לא אוכל כלום, ואז ההורים יכולים להיפגע. במקרה כזה עדיף מראש לומר שהוא אוכל רק בכלים כשרים ונפרדים. צריך לדעת איך לא לוותר על ההלכה, ומאידך ח"ו שלא לפגוע".

איך נראה יום הכיפורים בישיבה?

[בחיוך] "כמו שנראה יום כיפורים בכל בית-כנסת חב"די חסידי אמיתי, ומכמה בחינות, כנראה יותר טוב... הניגונים בתפילה, אמירת התהילים, הרצינות והפשטות בלי 'שטיקים', כמו ב-770. מהוידאו של 'ברכת הבנים' של הרבי לפני כניסת הצום, ועד ל'מארש נפוליאון' ו'ושמחת בחגך' שלאחריו.

"המעניין הוא שביום כיפור באים רבים ממקורבי וידידי הישיבה, הגרים באיזור הישיבה, שאינם ממש חסידים, וחלקם עדיין אינם שומרי תומ"צ, אך גם הם נסחפים ומשתלבים לחלוטין באוירה החסידית האותנטית.

"בכלל, בתקופה האחרונה זכינו למשפיע נוסף בישיבה, הרה"ח ר' יוסף גורביץ', שמרבה להתוועד עם הבחורים שעות ארוכות ולהחדיר בהם את האוירה של 770 ואת החיים בד' אמותיו של הרבי. הבחורים ממש מרותקים להתוועדויותיו ולשיעוריו, וניתן לראות את התוצאות ב'ערנסטקייט' ובאופן הפנימי שבו שורה אוירת הימים הנוראים בישיבה".

אתה מדבר על אוירת ה"תשרי של 770", איך מעבירים את רגש ה'התקשרות' לרבי לבעל-תשובה טרי?

"פשוט מאוד, כשהוא לומד עוד מאמר חסידות ועוד שיחה של הרבי, וכשהוא נוהג בעוד הידור מצוה חסידי ומקיים עוד הוראה של הרבי – כמו שהרבי כותב 'הנה בזה היא ההתקשרות'. אין חכמות בענין הזה, כל ההרגש של התקשרות לרבי מגיע רק מזה, ולא משום דבר אחר.

"אביא רק לדוגמא את נושא הנסיעה לרבי, שאנו בצוות הישיבה בדרך כלל לא 'תובעים' זאת מאף בחור, ואדרבה, משתדלים שייסעו רק אחרי הכנה ראויה וכו', ולמרות זאת – בג' תמוז האחרון נסעו יותר מ-20 תלמידי ומקורבי הישיבה.

"הסיבה לכך פשוטה, אחרי שחודשים בחור מתכונן באופן פנימי לג' תמוז, ופשוט לומד שיחות של הרבי, מתחזק בשמירת סדרים ולימוד תורה, באופן טבעי כשמגיע ג' תמוז, מעצמו עולה בו התשוקה לנסוע לרבי".

שאלנו את הרב שמרלינג על סיפור אישי ומעניין של אחד מחניכיו, והוא עונה: "כל סיפור כשלעצמו, הוא מרתק. בכל זאת, אציין סיפור מעניין ומעורבים בו שלושה דורות:

הרב אריה שמרלינג

"איש עסקים בעל משפחה, הגיע באופן קבוע לישיבה, רק כדי להשתתף בשיעור הגמרא. משיעור זה הוא הפך ונהיה לחסיד, שומר קלה כבחמורה. בנו הגדול, נשאר עדיין 'שם', והלה התפלל על בנו 3 פעמים ביום, שיחזור בתשובה שלימה. ואכן, כוחה של תפילה: הבן התקרב אט אט וחזר בתשובה והפך אף הוא לתלמיד בישיבה ואחר-כך ב'כולל'. היום, מגיע לפעמים בנו, הנכד, ללמוד עם הסבא, הלא הוא אותו איש עסקים לשעבר, שלומד רוב היום בכולל האברכים של הישיבה..."

אני נמצא כאן בישיבה רק לכמה שעות, וממש מתפעם מהאוירה החסידית, התפילות והלימוד בחיות, איך מייצרים אוירה כזאת?

"הסיבה שראש השנה הוא לפני יום-כיפור, היא מפני ש'ראשית העבודה', לפני כל התשובה והיראה והאהבה, הוא ה'קבלת עול מלכות שמים', שזה ענינו של ראש השנה – קבלת המלכות. אחר כך אפשר לעבור לעבודת התשובה ועבודת השמחה וכך הלאה.

"גם אצל בעלי-תשובה, יכול האדם להתקרב בבית חב"ד ולשליח במקומו, להיות ב'אורות גבוהים', להתלהב מהעולם החב"די ואף לצאת ל'מבצעים' בעצמו ולקרב אחרים, אבל לא יהיה בזה משהו 'אמיתי', אם לא יהיה קבלת עול.

"כשהמקורב נכנס לישיבה, וצריך להיות בקבלת עול למסגרת הישיבה, לשמירת הסדרים, לעשות מה שאומרים לו גם אם לא תמיד זה מלהיב ומקפיץ – פה הוא מתחיל להיות חסיד אמיתי. כמה שלוחים ששלחו לכאן את מקורביהם אמרו לי "קודם הוא היה 'בעל תשובה', שזה דבר גדול ונפלא, אין ספק. אבל עכשיו, אחרי תקופה בישיבה, הוא 'חסיד', וזה כבר משהו אחר..."