קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







דור הטכנולוגיה קורא ספרים? טובי הסופרים ברב-שיח מאלף
(יום חמישי, ב' טבת תשע''ד)
לרגל ה' טבת - 'דידן נצח', מרכז התקשורת החב"די - COL כינס את מיטב הסופרים החב"דיים לרב שיח על ספרים, סופרים ומה שביניהם ● האם כל אדם פרטי יכול להוציא ספר? לא הגיע הזמן שתהיה בקרה על הוצאת ספרים בחב"ד? עד כמה פגע העידן הטכנולוגי בהיקף הקריאה? ואיזה ספר הם ירכשו בה' טבת? הרב טוביה בלוי, הרב יוסף-יצחק קמינצקי, הרב בנימין ליפקין, הרב זלמן רודרמן, הרב יאיר בורכוב, והרב שניאור-זלמן ברגר - משיבים לשאלות ● מיוחד במגזין שישי  בכירי הסופרים ברב-שיח מאלף

מאת נחמיה, COL

בעידן שבו יש שטף של ספרים חדשים בשוק, האם זה נכון שכל אדם פרטי שיש בידו את האפשרות הכלכלית לכך יוציא ספר? והאם ראוי שתהיה בקרה על הוצאת ספרי חב"ד?

הרב טוביה בלוי: על בסיס דברי המשנה במסכת אבות 'אל תהי דן יחידי', הרבי תמיד אמר שכל ספר או תרגום שיוצא לאור צריך לעבור הגהה של אדם נוסף. כאשר שני אנשים ברי סמכא ובעלי ידע, עברו על הספר וראו שאין בו בעיות מבחינת התוכן או הלשון, אפשר להוציא את הספר, וכל המרבה הרי זה משובח.

כשהגעתי לחב"ד, כל ספרי חב"ד ביחד בקושי מילאו מדף ספרים בארון ממוצע. היום הספרים ממלאים ארבע קירות של אולם מלא, ברוך ה'. הפירוש היחיד על התניא היה של ר' גרונם.

היום יש עשרות פירושים וביאורים על התניא ועל ספרי חסידות נוספים. הספרים האלה מנגישים את תורת רבותינו נשיאנו ומסייעים להפצת המעיינות ומזרזים את ביאת משיח.



"כל המרבה הרי זה משובח". הרב טוביה בלוי

ר' יאיר
בורכוב: דווקא יש בקרה. לא רק בקרה כלשהי אלא בקרה מדוקדקת - קהל הקוראים. שלמה המלך אומר בספר משלי: 'בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ'. יש לפסוק זה שני פירושים הפוכים, האם להימנע מעשיית ספרים או להרבות בכך. הפתרון הטוב ביותר הוא שהקהל ישפוט. ספר טוב, יקנו. ספר גרוע, יישאר על המדף.

ההוכחה הטובה ביותר יכולה להינתן מדוגמה שארעה רק לאחרונה. שני ספרים יצאו בשנתיים האחרונות על הרבי. שניהם על ידי הוצאות ספרים גדולות ובעלות עוצמה בישראל. אחד נכשל והשני הצליח. יש לכך הרבה הסברים, אבל גם כאן, מנגנון הבקרה קיים מאליו והוא עובד מצוין.

ר' שניאור
ברגר: זכות הבחירה לא ניטלה מאיש גם בתחום זה, וזכותו של כל אחד לכתוב ספר, אך כאשר מדובר על פרסום פומבי, כדאי לחשוב מראש, אם הכישרונות והידע בנושא עליו כותבים ובכתיבה בכלל, מתאימים לכותב. ולאחר שלב הכתיבה, כל ספר גם של סופרים ותיקים ומוכשרים, חייב לעבור הגהת תוכן והגהה לשונית, ובמקרה הצורך גם עיבוד תוכני/לשוני.

לדאבוני שוק הספרים החב"די, מוצף בספרים, מהם ברמה גבוהה ומתאימה, אבל יש מהם הגדושים בשגיאות מסוגים שונים, וחבל.

ר' בנימין ליפקין
: אני רואה את פריחת יבול הספרות החב"די בעין טובה ומתייחס לכך כתופעה מבורכת. "אין לנו אלא דברי בן עמרם". הרבי עודד בכל דרך אפשרית כל מחבר וכל סופר, וכל אדם שהגיש לרבי ספר כלשהו זכה ליחס מעודד ומדרבן.

אני אישית זכיתי להגיש לרבי בחלוקת הדולרים ספר שהוציא לאור סבי זצ"ל, שלא היה אלא מהדורה חדשה לספר ישן שהופיע זה מכבר. בתגובה, להפתעתי, להתרגשותי הרבה ולהשתאות כל מי שנכח שם, החל הרבי לנהל עמי דו-שיח שלם אודות הספר, מחברו וסבי המו"ל.


"הרבי עודד בכל דרך אפשרית כל מחבר וכל סופר". בנימין ליפקין

יש דברים רבים בחב"ד שהיה מן הראוי שתהיה עליהם בקרה. לא על הספרים הרבים שבדרך כלל נכתבים לא לפני התייעצות עם מבינים בדבר, רבנים ומשפיעים. את התופעה הזו יש לעודד ולא להגביל.

ר' יוסף-יצחק
קמינצקי: לא שייך לעשות בקרה ופיקוח על ספרים שיוצאים לאור. אי אפשר למנוע מאנשים לכתוב ולהוציא ספרים. מי שרוצה שיוציא, והציבור יחליט אם לקנות או לא. הקונים, הם ציבור חכם והם לא יקנו סחורה לא טובה.

ר' זלמן
רודרמן: על חציה הראשון של השאלה, התשובה היא – במפורש לא. אנו עדים בשנים האחרונות לאינפלציה של "סופרים שונים ומשונים", כלשון הידוע, שמדפיסים ספרים שלא היו עוברים שום ועדת ביקורת מקצועית, הן מבחינת התוכן והן מבחינת ההגשה (שפה, כללי כתיבה, מיקוד מסרים, התאמה לגיל הקוראים וכו').

מצד שני, כתוצאה מהעובדה שכל העניין של הדפסת ספרים הפך בעת האחרונה הרבה יותר קל ונגיש, יש גם המון יבול ספרותי מבורך. אז ייתכן שבשקלול הדברים, התועלת בכל-זאת רבה מהנזק.

לגבי חציה השני של השאלה, האם ברמה העקרונית ראוי שספרים יעברו לפני הדפסתם ביקורת? – כן. האם זה מעשי? – ברור שלא. אי-אפשר לשמור על הסוסים אחרי שהם כבר ברחו מהאורווה.


"יש המון יבול ספרותי מבורך". ר' זלמן רודרמן וחלק מספריו

מדברים על כך שבעקבות העידן הטכנולוגי, נפגמה חוויית הקריאה. האם מרגישים את הבעיה הזאת גם בקרב מחננו – חסידי חב"ד?

ר' בנימין ליפקין: אני לא חושב שבקרב מחננו מרגישים את הבעיה הזאת. בכלל בציבור החרדי הרבה יותר אמונים על קריאה לכל ענפיה והמילה הכתובה הרבה יותר דומיננטית, חיה ופועמת.

בציבור החב"די בפרט יש הרבה כישרונות כתיבה ויש ערך ויחס למילה הכתובה והמודפסת. לא אחת ולא שתיים התייחס הרבי לדבר שבדפוס כדבר נצחי. ומכאן גודל האחריות והחשיבות של דבר כזה. אני חושב שבציבור החב"די לא החליף העידן הטכנולוגי את ההתרפקות על כל ספר, כל חוברת וכל 'תשורה' שיוצאת, כמימים ימימה.

ר' יוסף-יצחק קמינצקי: למרות כל הטכנולוגיות, בציבור החב"די קוראים ספרים. רואים את זה בפרט אצל ילדים, הם קוראים ספרים, והם קוראים הרבה יותר ממה שקראו פעם. הילדים קונים היום הרבה ספרים, והם הרבה יותר מתוחכמים מהילדים של לפני 40 ו50 שנה.

בזמננו לא היו ילדים עם כזה ידע חסידי, כמו שיש לילדים היום. הדור הצעיר של היום, הוא לא פחות טוב ואפילו יותר טוב מדורות קודמים. יש הרבה תלונות על הדור הצעיר, אבל זה בגלל חוסר היכרות. מי שמכיר את רמת הידע והרמה החסידית של הילדים היום, יודע שהדור הצעיר הוא ממש הפלא ופלא.


"הדור הצעיר הוא ממש הפלא ופלא". ר' יוסף-יצחק קמינצקי

הרב טוביה בלוי: ייתכן שזה אכן כן, ואם כן זאת בהחלט תופעה לא נעימה. אין תחליף לעמקות המיוחדת שמוצאים רק בספרים. כשאדמו"ר הזקן כתב בהקדמה לתניא, שהספר נכתב 'מפי ספרים ומפי סופרים', הוא התכוון גם להבנה המעמיקה שקיימת כשמעיינים בספרים, וגם לחוויה הרגשית מהחיבור לסופרים.

המדיות החדשות, הן מדיות מאוד שטחיות מעצם קיומן. כדי שיקנו אותן כמה שיותר, הרמה של התכנים היא רמה עממית מאוד, אחרת הציבור הרחב לא יתעניין בהן.

מצד שני צריך לזכור שהרבי עודד שימוש בטכנולוגיה להפצת המעיינות. הרבי עודד שיקיימו שיעורי תניא ברדיו ואחר כך גם בטלוויזיה.

ר' זלמן רודרמן: לעניות דעתי, לא. העידן הטכנולוגי מציף אותנו בעיקר מאינפורמציה שימושית יום-יומית (שאת רובה, אגב, איננו צריכים והיא אף מטרידה ומבלבלת), אבל מי שמחפש "חוויית קריאה", וכאלה יש "בקרב מחננו" רבים, ימצא אותה אך ורק בספר מכורך, עם אותיות מודפסות ודפים שאפשר למשש ולדפדף ביד.

ר' יאיר בורכוב: לפני שבועיים, בי"ט בכסלו, נערך ביוזמתו של הרב משה שילת, זו השנה השלישית כמדומני, יריד הספרים בבנייני האומה, שם נרכשו רבבות ספרי חסידות במגוון נושאים, על ידי אלפי יהודים מכל הזרמים והחוגים.

זה קרה בשיאו של העידן הטכנולוגי, בשיאם של פריחת אחרי אינטרנט, מכשירי כף יד עם אין סוף אפשרויות, בשיאה של תקופה בה חווית הקריאה מצטמצמת על פי רוב לשורות מחץ קצרות. והנה אנו רואים שעדיין יש צימאון למילה הכתובה ובפרט לכזו עם עומק חסידי וחב"די. הספר עדיין בראש מעניינו.


ר' יאיר בורוכוב במהלך עבודתו לקראת ההוצאה לאור של המהדורה השניה, מציג גילוי מעניין בפני הגאון רבי דוד שפירא ראש ישיבת באר יעקב, והקשר המשפחתי שלו לגאון הרוגצ'ובי


יחד עם זאת אי אפשר להתעלם שבעידן הטכנולוגי הריכוז של בני האדם הולך ופוחת, ובין היתר גם חווית הקריאה עומדת בסימן שאלה. לנו, יהודים שומרי תורה ומצוות, הבעיה הזו פחות חריפה כיוון שאנו חיים בעולם הסובב סביב קריאה בכל מהותנו וישותנו, מבוקר עד ליל.

ר' שניאור-זלמן ברגר: בתחום החדשות והאקטואליה, בודאי שהמדיה האלקטרונית ניצחה, אך ברכישת הספרים אין כמעט ירידה.

מהו הספר החב"די המומלץ והמועדף עליך?

ר' זלמן רודרמן: בהנחה שלא מתכוונים לספרים דוגמת תניא, תורה-אור וליקוטי-שיחות, אלא לספרים שחוברו על-ידי חסידים, 'אנשים כערכנו', הספר החשוב והמשמעותי ביותר בעיניי מזה שנים רבות הוא, 'סודו של הרבי'.

מלבד התועלת העצומה שהספר הביא לרבבות מקורבים שהתוודעו בזכותו לרבי ולגדולתו היחידנית, הוא הסיר מעל תנועת חב"ד האדירה (במידת-מה לפחות) את חרפת אוזלת היד בכל הנוגע לחסרונה של ביוגרפיה אחת רצינית על הרבי. כעת יש אחת כזאת, גם אם היא איננה ממצה ואיננה מכסה את כל סוגי קהלי היעד. אני אישית ממליץ לקרוא את הספר ובעיקר להעניק אותו ל'מקורבים'.


הרב טוביה בלוי:
ספר חב"די טוב, הוא ספר שמצליח לשמור על האותנטיות של הדברים גם כשה'עטיפה', היא עטיפה חדשה שמנגישה את הספר והופכת אותו לקריא. בספרי הלכה, זה הספר של הרב אברהם אלאשוילי על ברכות הנהנין, או הספר של הרב ביסטריצקי על הלכות שבת וספריו של הרב אשכנזי על שולחן ערוך.

ספר ביוגרפיה שמאוד מצא חן בעיני, הוא הספר "ר' ניסן", על תולדות חייו של המשפיע ר' ניסן נעמנוב שכתב וערך הרב ישראל אלפנביין. גם הספר הזה מגיש את התוכן בצורה מאוד נעימה, אבל בצורה אותנטית ולא מזויפת.

ר' יאיר
בורכוב: התשובה שלי מאד צפויה ומשעממת, אבל 'ספר הזיכרונות' של הרבי הריי"צ הוא הספר העשיר, המתוק והמרתק ביותר שקראתי. בכלל, כתיבתו של הרבי הקודם מושכת את נפשי בחבלי עבותות אהבה.

בהזדמנות זו ברצוני לציין סופר חב"די גאון שכתב מאמרים, רעיונות, רשימות, סיפורים ודברי תורה, אך כתביו טרם יצאו לאור בספר מסודר, והוא הרה"ח ר' יהושע דובראווסקי ע"ה. כתיבתו העמוקה שובה את ליבי. הוא מרתק, נוגע, מרגש.

ככותב, הדבר המדהים אותי ברב דובראווסקי היא העובדה שהוא יכול לתאר אירוע או עניין מסויים באריכות רבה, עם אלפי מילים ועשרות עמודים, בלי למרוח במאום את הקורא. אין מילה אחת מיותרת".

ר' שניאור-זלמן
ברגר: רבים הם ואי אפשר לפורטם.


"רבים הם". ר' שניאור-זלמן ברגר

ר' בנימין
ליפקין: בהנחה שהשאלה מתייחסת לספרים וסופרים בני זמננו ולא לספרי רבותינו נשיאינו, שהם לחם חוקו של כל חסיד:

ברמה העיונית – 'ביאור תניא' של הרב עדין אבן ישראל. מעולם לא בא כבושם הזה בין שורות ערוגותינו.

ברמת הקריאה – בעיניי ספר טוב הוא ספר שאינך יכול להוציאו מתוך ידך עד תומו ואתה צריך לעשות 'אתכפיא' כדי להפסיק את הקריאה בו. כאלו הם, למשל, 'חיים גראביצר' של פישל שניאורסאהן, 'אבא' של ארי סמית ועוד.

התבקשתי לא לנקוב בשמות ספרים שלי, אבל עוד ספר אהוב עליי במיוחד איננו ספר שלי, כי לא כתבתי בו אות אם כי הייתה לי הזכות להפיקו הוא ספרו של סבי, המשפיע הרה"ח רבי יהושע ליפקין ע"ה, 'דמות חסידית', שלצערי אזל מן השוק. אסופת הסיפורים בו וכל צורת ואופי הכתיבה שלו הם יד ושם לדמות חסידית מקורית ואותנטית על כל הגלום בה.

ר' יוסף-יצחק
קמינצקי: ללא ספק, "תורת מנחם - רשימת היומן" של הרבי. זה ספר שכולל את יומניו של הרבי מהשנים תרפ"ח-תש"ו, שרובו רשימות דברים שראה ושמע מהרבי הריי"צ.

איזה ספר תקנה לכבוד ה' טבת?

ר' יוסף-יצחק קמינצקי: לאחרונה יצא לאור ספר חדש שנקרא תרס"ו- תרס"ז. זה ספר שכולל מאמרים חדשים שלא נדפסו מהשנים ההן. בספר יש גם תוספות של רשימות ושיחות על מה שהיה באותן שנים. ספר מאוד מומלץ.

ספר חובה נוסף הוא ספר המפתחות תרצ"ה-תשנ"ב. זה ספר בעל 1557 עמודים שנותן במשפט קצר על כל אוצר גדול של נושאים מהשיחות של הרבי במהלך אותן חמישים ושבע שנים.

ר' שניאור-זלמן
ברגר: מידי שנה אני נוהג לרכוש כמה ספרים ובהם מחיבורי רבותינו נשיאינו.

ר' בנימין
ליפקין: 'תורת שלום' המתורגם ללשון הקודש. כמי שבשנות נערותו שמע כל כך הרבה על 'תורת שלום' בהתוועדויות המשפיע ר' זושא אלפרוביץ, הספר הזה היה בביתי מאז שנישאתי. עתה אקנה בע"ה גם את מהדורתו המתורגמת מחדש, כדי לזכות בו גם את הצעירים בבניי שאינם יודעים אידיש.

ר' זלמן רודרמן: שאלה מצוינת. לאור ההיצף העצום של הספרים החדשים, תופעה ש'מחמירה' והולכת מה' טבת אחד למשנהו...


ר' זלמן רודרמן רוכש לבתו את הספר "מבט לגאולה" (צילום ארכיון)

סביר להניח שארכוש את שני הכרכים מסדרת 'תורת מנחם התוועדויות' שהופיעו בשנה החולפת, ואולי עוד אי-אילו ספרים של מחברים בני זמננו. אי"ה נסייר בין החנויות, נעלעל, נתרשם ונחליט.

ר' יאיר בורוכוב: ארץ ושמים, מאת הרב שניאור אשכנזי.

שתף את גולשי COL בקוריוז הקשור לעבודתך כסופר.

הרב טוביה
בלוי: לפני הרבה שנים כתבתי יחד עם הבעל מנגן הרב יוסף מרטון ז"ל, חוברת על ניגוני חב"ד בשם 'אנעים זמירות'. הרב מרטון כתב את התוויות של הניגונים, ואני הוספתי את ההסברים על כל ניגון.

בתשרי תשכ"ח, הייתי אצל הרבי והזדמנתי להיות בשמחת תורה בסעודה אצל הרבנית. במהלך הסעודה התחילו לנגן את הניגון הידוע של 'ושמחת בחגך'.

גם ר' זלמן לווין היה נוכח באותה סעודה, והוא התחיל את הניגון יחד עם ההקדמה שלו. הרבי פנה אלי ושאל אותי האם ככה זה מופיע בספר 'אנעים זמירות'? ואכן בספר הניגונים שיצא קודם לכן הניגון הופיע בלי ההקדמה ובספר שאנחנו הוצאנו הוא הופיע עם ההקדמה.


הרב טוביה בלוי לצד אחד מספריו האחרונים (ארכיון)

התייחסות נוספת שקיבלתי מהרבי על ספר שכתבתי, הייתה על הספר 'כללי רש"י'. קיבלתי מכתב הסכמה נלהב, שהיה דבר נדיר מאוד אצל הרבי. במכתב כתוב שהספר הוא "חכמה ומלאכה גדולה". כשקיבלתי את המכתב הבלתי צפוי בכלל, התרגשתי נורא, כמעט התעלפתי.

ר' יאיר
בורכוב: כתיבת הספר שלי על הגאון הרוגצ'ובי ארכה זמן רב, ונמשכה מספר שנים. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהספר בבסיסו לא נכתב כלל במטרה להוציא לאור ספר. התחלתי את כתיבתו כבחור שדמותו של הרוגצ'ובי ריתקה אותו והתחלתי לאסוף סיפורים עליו. כעבור מספר שנים, אוסף הסיפורים עבר  הסבה מקצועית לתולדות חיים מבוססים וערוכים.

במהלך הכתיבה פגש אותי מזכירו של הרבי, הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר, והביע את תמיהתו לא אחת מדוע הוצאת הספר מתעכבת. השבתי לו שעדיין חסרים פרטים מסוימים ואני ממתין לתמונה זו, או למסמך אחר. הרב גרונר סיפר לי שהרבי היה מעודד סופרים וכותבים להוציא לאור את ספריהם, ואם יהיו השלמות, לעשות אותם 'בהוצאה הבאה' של הספר.

לולא המשפט הזה ששמעתי שוב ושוב מפי הריל"ג, נדמה לי שהספר לא היה יוצא לאור עד היום, ועשרות אלפי יהודים לא היו זוכים להתוודע מקרוב לדמותו המרתקת של יהודי אשר היה נערץ על רבותינו נשיאינו, גאון עולם בתורה וביראת שמים.

ר' שניאור-זלמן
ברגר: לפני עשור קיבלתי את ארכיון ר' זושא הפרטיזן (וילימובסקי) (עשרות אוגדנים גדושים במסמכים ישנים וחשובים) ומאז התחלתי לנבור בו, הופתעתי אין ספור פעמים מפרשיות חב"דיות מסועפות, אך הייתה הפתעה אחת חריגה בחריגותה, וזו כאשר מצאתי את מכתבו של הפרטיזן אל הרבי ובו שואל האם לכתוב "ספר קורות חיים".

והנה תורף דבריו אל הרבי:
"זה כמה שנים שאנשים מעוררים אותי לכתוב ספר קורות חיים, ומהעניינים שאני יודע שנעשו בשטחים שונים. כגון: א) מזמני המלחמה והפרטיזנים, מחנה ריכוז ועבודה והמסירות נפש שהייתה אז בקשר לזה. ב) ארגון והתפתחות ענייני חב"ד בארץ הקודש ג) עניינים שונים הקשורים לזה והוראות שונות.

חשבתי לעצמי מאחר וצריך אני להשקיע עמל רב, ומאמץ וארגון וכן להיזכר בכל, וכן להשקיע סכומים, ואין הזמן והיכולת לדבר כזה, ובפרט שיש עבודה ממשית לפי דרישת השעה ושכ"ק אדמו"ר שליט"א מעורר וכו' לפעול ולהפעיל לאחרים. ומצד שני מאחר וכעת יכולים ויש אנשים שאפשר לברר אצלם מהעניינים הנ"ל, יש לנצל הזמן. וכן אולי תהיה גם תועלת הרבים בזה, לכן אמרתי לעצמי שאברר זה לעצם העניין אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א".

אודות מכתב זה לא היה ידוע לאיש, ועד עתה לא ידוע אם קיבל על כך תשובה מהרבי.


חג הספרים (צילום: שמוליק סופר, COL)

ר' בנימין
ליפקין: לקראת הגשתו לדפוס של הספר 'שאמיל', המתאר רגעים במחיצת הרבי, לאורך מעגל השנה – נקראתי לשירות מילואים. הספר היה ערוך ומוכן כולו והייתי צריך לעבור עליו ביסודיות פעם נוספת, לנפותו ולהכשירו לדפוס.

למילואים הבאתי עמי מחשב נישא זעיר ובמשך 28 ימים של התנתקות טוטלית מכל מחויבות אחרת, על אחת מגבעות השומרון, באזור שאפילו קליטה סלולרית לא הייתה בו, כשלגופי אפוד קרמי, לראשי קסדה וכפסע ממני נשק שלוף, כשלנגד עיניי רק הרים גאיות, תכול השמים (בימים) ושחור השמים (בלילות) - לוטש סופית הספר.

ר' יוסף-יצחק
קמינצקי: במהלך כתיבת הספרים, אירעו לי הרבה אירועים מעניינים. אבל מה שהשפיע עלי מכל, הם הביקורים בכל המקומות שבהם עברו רבותינו נשיאנו. אני חסיד חב"ד היחיד שהיה בכל המקומות שקוראים עליהם בכל ספרי הזיכרונות. כשרואים את המקום, ומבינים על מה מדובר – החוויה היא אחרת לגמרי. הרגש הזה חקוק בי לעד.

ר' זלמן
רודרמן: זמן מה לאחר שהוצאתי לאור את ספרי 'בתלת מימד', העוסק בחבורת ילדים ושהמוטו שלו הוא הסתכלות על מאורעות החיים דרך המימד השלישי, מימד העומק, קיבלתי שיחת טלפון מאלמוני שסבר לתומו כי מדובר בספר של תמונות בטכניקת תלת-מימד. הוא התקשר לשאול כמה עולה הספר והיכן אפשר לרכוש אותו. אחרי שעניתי לו הוא שאל, "וכמה זוגות משקפיים מקבלים עם כל ספר?"

שיחת טלפון נוספת שקיבלתי לאחר הוצאת הספר הנ"ל, היתה מחו"ל. על הקו היה מחנך חב"די ותיק ממונטריאול. הוא סיפר לי שקרא את הספר והתרגש ממנו מאוד, ושלדעתו "חובה על כל מחנך לקרוא את הספר הזה".

זה כמובן ריגש אותי מאוד. ויש, לשמחתי, עוד הרבה מאוד מקרים שבהם אנשים משיחים באוזניי לפי תומם, כמה התרשמו והתרגשו או הושפעו מספר זה או אחר שלי. הם אפילו לא מעלים על דעתם איזה עידוד ומוטיבציה זה נותן.


בכיוון השעון, הרבנים: ברגר, רודרמן, ליפקין, בלוי, קמינצקי, בורוכוב (צילומים ועיבוד: COL)
בכיוון השעון, הרבנים: ברגר, רודרמן, ליפקין, בלוי, קמינצקי, בורוכוב (צילומים ועיבוד: COL)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
הערות למערכת
הוספת הערה למערכת
כותרת:

הערה למערכת:




© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן