סדר ההנהגה לימים האחרונים של פסח השנה בארץ ישראל 
מאת הרב דוד מאיר דרוקמן

* לא לשכוח לעשות ביום חמישי (ערב שש"פ) 'עירוב תבשילין'. 

* עפ"י שיחת הרבי המצורפת בזה, יש לעשות את "סעודת משיח" השנה  ביום ששי שביעי של פסח, למרות שהחג חל בערב שבת  (וכהוראת הרבי; להמשיכה ביתר שאת וכו' בשבת שלאחר זה), וכמו שכתב בספר המנהגים:

"כשחל יום ב' דראש השנה בערב שבת (והוא הדין בכל יו"ט שחל בערב שבת)  והסעודה (התועדות) שהתחילו בה מבעוד יום נמשכת ונכנסת בליל שבת-קודש, אזי פורסין מפה ומקדשין (לכאו' יש לומר לפני הקידוש  ''שלום עליכם' ו'אשת חיל') , ואין לברך בקידוש ברכת 'בורא פרי הגפן' (אם כבר בירך על היין בסעודה זו). (אם כי, יצויין כי  רבותינו הק' נשיאי חב"ד לכשעצמם לא נהגו בענין של 'פורס מפה ומקדש'). 

ולכן העצה היעוצה היא: להתפלל מנחה של ערב שבת הקרוב – נניח  בשעה 17:30 (לא לשכוח לומר 'פתח אליהו' וכו'), ליטול ידיים ל'סעודת משיח', לברך "בורא פרי הגפן" על שתיית ה"ארבע כוסות". כשמגיע זמן הדלקת הנרות לכסות את כל המצות המונחות על השולחן, (לומר 'שלום עליכם ו'אשת חיל', אם כי יש להעיר שלא זכור לי שאצל הרבי בכגון דא אמרו בציבור את זה לפני הקידוש, וצ"ע), לעשות קידוש על היין ללא ברכת "בורא פרי הגפן" (היות ובירכנו כבר קודם ברכת בורא פרי הגפן כשהתחלנו בסדר השתיה של 'ארבע כוסות'), לאכול שיעור של 'כביצה' מן המצה (שיעור של בקירוב מצה עגולה שלימה קטנה),  בברכת המזון לומר גם 'רצה' וגם 'יעלה ויבא'. כשמגיע זמן 'צאת הכוכבים' לא צריך כבר להקפיד ואין צורך להיזהר מ'מצה שרויה'.

אגב, לדעת רוב הפוסקים, מותר  כבר ב'שביעי של פסח' להכין מאכלים של מצה שרויה על מנת לאוכלם בשבת.   מי שרוצה להמשיך את הסעודה (שהתחיל בביהכ"נ) בביתו (אשתו אינה נוכחת בעזרת נשים משם יכולה לשמוע את הקידוש אלא ממתינה בביתו כו' ), יכול לכוון בעת ברכת 'המוציא' להמשיך את הסעודה בבית, אלא שבבית צריך לאכול עוד חתיכת מצה, ואז הוא יברך ברכת המזון בבית. אלא שבמקרה כזה צריכה האשה לעשות בעצמה את הקידוש בבית (בימינו לכאו' כל הנשים די אינטלגינטיות ומסוגלות לעשות לעצמן קידוש).

ולבסוף הערה: אמנם הרבי בר"ה שנת תשד"ם הפסיק את ההנהגה הזו (של "פורס מפה ומקדש") בהתוועדויות שלו ואף הזהיר להפסיק לאכול ולשתות עם הגיע זמן השקיעה)  אלא שאולי י"ל שבציבור גדול מאוד קשה להדריך את כל הקהל בפרטי ההלכות באופן שלא יביא לידי מכשול, מה גם שהרבי לכשעצמו לא נהג בענין של 'פורס מפה ומקדש, כנזכר לעיל מנהג רבותינו הק' בזה) וכבר העיר הרב הגה"ח רי"ש גינזבורג שי' ששמע  מכמה מרבני אנ"ש שי' שאין זו הוראה כללית לכל מקום ולכל מצב, אלא שפשוט שיש חובה על האחראי בכל ביכ"נ של אנ"ש  להנחות ולהדריך את המשתתפים ב'סעודת משיח'  זו בכל פרטי ההלכה.
 
(לעניות דעתי, בבתי הכנסת של הציבור הכללי, ע"מ למנוע מכשולות הלכתיים, יש לזכותם ב'סעודת משיח' לא ביום ששי הקרוב אלא אך למחרת בזמן 'שלוש סעודות' של השבת (ומרומז בשיחת הרבי המצו"ב שיש ענין של 'סעודת משיח' גם בשבת הקרובה).

ויה"ר שנזכה השתה לא רק לגילוי אורו של משיח, אלא להתגלות מלכא משיחא עצמו, ועינינו רואות ושמחות!   

כיצד תנהגנה הנשים והבנות? 

ברשימתנו הקודמת לא הובהר כיצד תנהגה הנשים והבנות בסעודת משיח , כאשר הגברים מתאספים בבית הכנסת ועורכים את הסעודה (באופן של "פורס מה ומקדש"):  ובהקדים;  הנשים והבנות נבצר מהן להשתתף בסעודת משיח בבית הכנסת (באופן נפרד כמובן בעזרת הנשים) , היות והן  מוכרחות  להימצא בבתיהן על מנת להדליק נרות שבת קודש עם הגיע הזמן. ולהעיר כי נרות שבת לכתחילה יש להדליק בבית שישנים בו. ובכן, העצה היעוצה היא:  לאחר גמר סעודת יו"ט בשביעי של פסח בצהרים, תתפללנה הנשים בבית  'מנחה גדולה' של יו"ט, ולאחר מכן תטולנה שוב ידיים בבית  ל'סעודת משיח' עם שתית ארבע כוסות (של מיץ ענבים, כמובן מאליו) ותברכנה ברכת המזון.

לאח"ז תוכלנה שוב להתפנות להכנת צרכי שבת במטבח. ונחזור שוב להנהגת הגברים: לא הזכרנו ברשימה הקודמת כי כמובן לאחר סעודת משיח של הגברים יש להתפלל קבלת שבת ותפילת ערבית של ליל שבת קודש. התפילה איננה מהווה הפסק בסעודה (אא"כ היא מתארכת יותר מ-72 דקות.....( "שיעור עיכול"). אבל אם התפילה ועוד בצירוף מרחק ההליכה מביהכ"נ לבית הוא יותר מ-72 דקות, יש לברך ברכת המזון בבית הכנסת לפני שחוזרים הביתה (ולא לסמוך על ברכת המזון שנברך בבית לאחר תום המשך הסעודה). 

ומענין לענין באותו ענין: העירנו ידידי הרה"ח הרב אסף חנוך שי' פרומר עפ"י רוח הוראות מהרבי שידועות לו, כי כאשר מזכים את הציבור הכללי בבתי הכנסת בסעודת משיח בזמן סעודת שלישית של שבת – ראוי להדגיש לציבור המסובין , שסעודה זו הנערכת בשבת היא אך המשך ל'סעודת משיח' המקורית שזמנה העיקרי הוא ביום ששי 'שביעי של פסח'.