אסרו חג השבועות. אווירה חגיגית מיוחדת שוררת בין הסמטאות והשבילים, העולם במעלה "הר ציון". המונים עולים אל ציונו של "דוד מלכא משיחא", כבמטה קסם נמשכים למקום המופלא בו הוד קדומים מתערב בניחוחות ומראות שאותם אי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם – ועתה, יום חג הוא! שמחת הילולת נעים זמירות ישראל, שנחקק בקודש כיום חג חברת התהלים העולמית, על ידי מייסדה כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

חסידים ואנשי מעשה, לצד אברכים ובחורים, אנשי מלאכה ועמל – כולם נקבצו ובאו, ליטול חלק בשמחה. ובראש החוגגים, "אנשי דוד" האמיתיים, חברי המניין הירושלמי שזכו לשאת בקודש את קיומה של ההוראה השמימית: לומר מידי יום ביומו, בכוונה ובנעימה, את כל ספר התהלים, על ציונו של דוד המלך – פעילות עליה כתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ברשימותיו הק' (קונטרס נב) כי בכוחה "להגן על בני ישראל ולהקל חבלי משיח".

המעמד מרטיט, ובו קדושה ושמחה משמשים בערבוביא. שולחנות ערוכים בסעודת מצווה כיד המלך – אולם הכל נפנים בראש ובראשונה אל הנעימה הנצחית והמקודשת: אמירת תהילות דוד, המשתפכות ברגש מפי כל. חידוש מיוחד נוסף השתא, אמירת כל נוסח ה"מענה לשון" בציבור, בהתרגשות מיוחדת – ומיד לאחר מכן הזכרת שמות רבים לברכה, להצלחה, לישועה ולכל מילי דמיטב, בהם תפילה נרגשת לזכותו והצלתו משביה של החסיד הרב שלום מרדכי בן רבקה שיחי'.

תמו התפילות – ונחשול השמחה פרץ בסער. כתף אל כתף, מעגלי הרוקדים פצחו בשיר וזמר. כל הסגנונות נשמעו שם – שהרי הכל שווים למלכות, כולם שרים תהלים. ניגונים עתיקי יומין מפי חסידים, ופיוטים רוויי נשמה – בניצוחו של הפייטן הנודע ר' משה חבושה; אברך עוטה שטריימל משורר תוך סלסול נעימה בסגנון ירושלמי אשכנזי, ויהודי בא-בימים עונה לעומתו בשירת נשמה בסגנון עדות מזרח. זה לזה עונים, זה לזה אומרים: "מזמור לדוד!"

ואז הגיע רגע ההתוועדות, סעודת מצווה – דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. בראש השולחן מסבים רבנים, משפיעים, אנשי חינוך ואנשי מעלה. במרכזם דמויות הוד מירושלים של מעלה, שהשתתפותם היא כבר מסורת וצובעת את החג בצבע ייחודי. כזה הוא למשל המגיד הירושלמי הנודע, פה מפיק מרגליות הרב אברהם הכהן הולנדר, שדומה כאילו כל השנה המתין ליום הזה. פיו שופע אמרות ומעשיות, והכל רתוקים לאמרותיו השנונות.

גם הרב משה צבי היילפרין מסב ומתוועד עם הקהל, והכול נזכרים בדמותו הבלתי נשכחת של אביו הדגול הגה"ח ר' שמואל אלעזר זצ"ל, שנהג במשך כל השנים ללוות את פעילות 'חברת התהילים העולמית'.

קבוצות שונות מצטרפות למתוועדים, תלמידים ועוברי אורח, בעלי-בתים ותלמידי ישיבות. בקהל נראו אפילו אורחים מרחוק כמו השליח הרב מענדל ליברמן וקבוצה מתלמידי מוסדות חב"ד באשקלון, שעלו לביקור בירושלים וזכו ליטול חלק בחגיגה.
על גבם, עומד ומשרת בקודש הרה"ח ר' משה שמואל דייטש מהנהלת כולל חב"ד – שיותר מכולם חש כאן ביום חגו האישי. היה זה הרב דייטש שזכה בשנת תש"נ להיקרא אל הדגל, לחידוש פעילות קודש זו בהוראה ישירה ומפורשת של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בערב שבועות באוהל הקדוש. מאז, במסגרת עבודתו בקודש בניהול כולל חב"ד ומפעליו, הוא מנווט במסירות רבה גם את המפעל הקדוש הזה.

ההתוועדות השנתית אורגנה ע"י האברך ר' שמואל מנדלסון המסור לכל עניין שבקדושה במסגרת פעילות כולל חב"ד כעזר וסיוע למשגיח המסור של חברת התהילים הרב אפרים פרוס שליט"א, שחברת התהלים וקיומה היום יומי הפכו לשליחות אותה הוא חי ברגש ובהתמדה.

שעה ארוכה הסב קהל גדול והאזין ברוב קשב לסיפורים מפעימים ומופתים המתגלגלים סביב ה'חברה' ופעילותה. פעמים אין ספור הוכח במוחש כיצד בזכות תקנת קודש זו נושעים רבים בבני חיי ומזוני רוויחי.

באופן מיוחד ניכר רטט התרגשות עת זכה הקהל שוב לשמוע על אותם רגעים בערב חג השבועות ה'תש"נ, כאשר באמצע עבודתו בקודש באוהל הקדוש, יצא הרבי לפתע למזכירו שניצב מחוץ לציון והורה: ליצור קשר בדחיפות עם מנהל ארגון החסד 'כולל חב"ד' הרב שלום הלוי דוכמן, ולהורות להשיב עטרת "חברת תהלים העולמית" (שנוסדה בשנת תש"ב) למקומה, על קבר דוד המלך בהר ציון.

מאז הרבי התעניין פעמים רבות בפרטי מתכונת פעילות החברה, בשמות חברי המניין הקבוע ואף שלח רשימת שמות שיזכירום לברכה. בעת ייסוד ה'חברה' קבע אדמו"ר הריי"צ את אסרו חג השבועות כ"חג חברת התהלים העולמית".