מנדי, ניקולייב

מחזה נדיר חיכה לעוברים ושבים בתחנת הרכבת המרכזית של קייב. עשרות בחורים צעירים מצטופפים סביב מעגל גדול ומנגנים ברגש רב את ניגון ה'אני מאמין'. התרגשות רבה אחזה ביהודי המקום שצפו במתרחש, לא פשוט לשמוע את סמל התקווה מושר בעוז ע"י  החבדניקים הצעירים, ועוד במקום שכזה...

עלינו לרכבת, היעד הוא ניקולייב. עיר הולדתו של הרבי. לא פחות מ-10 שעות ארכה הנסיעה, זמן שנוצל כמובן להתוועדויות חסידיות קטנות שנערכו בחדרי הקרון הרוסי.
השעה 5:28. הגענו בשעה טובה ליעד. את פנינו מקבל נציג של הקהילה היהודית בראשותו של השליח הרב שלום גוטליב שי'. עולים לאוטובוס, טעימת מזונות קלה וצועדים לעבר המקווה. ההתרגשות רבה. פוסעים בשבילים בהם צעד הרבי בילדותו. אפשר ממש למשש את ההתרגשות בידיים.

מקוה, סדר חסידות, מתפללים שחרית בביהכנ"ס שבו התפלל הרבי התפלל יחד עם סבו הרב מאיר שלמה ינובסקי. קדושת המקום לא נתפסת והתמימים יוצאים מגדריהם.
לאחר ארוחת הבוקר מתברר כי נכונה לנו טקס קבלת פנים ע"י נציגי ממשל שונים בראשות שר הדתות של המחוז, היה ניתן לראות את ההערכה הרבה שהללו רוחשים לרבי.

בטקס גם השתתפו 3 האחים למשפחת לדיוב. סיפור מדהים של השקעה והתמסרות למבצעים. הם עוברים בין יהודי העיר, בית אחר בית, ומתקינים מזוזות  ומחלקים זוגות תפילין.

לאחר סדרי הלימוד, נערך עבורנו סיור בעקבות ילדותו של הרבי והוריו. את הסיור הנחה ברוב טעם באופן מרתק, הרב גוטליב. פתחנו בבית הכנסת של סב סבו של הרבי – הרב אברהם דוד לאווט – בית כנסת זה נגזל ע"י הקומוניסטים שהפכו אותו לאולם ספורט, כעת הבניין נמצא בסכנת קריסה. ממש צמוד אליו שוכן המבנה בו למד הרבי בילדותו, בהתרגשות רבה צועדים בחצר הבניין, הרגליים צועדות בשבילים בהם הלך הרבי בתור ילד קטן. הלב נישא הרחק אל אותו הזמן מיום הלכי לחדר, בו 'החל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה'... צמרמורת עברה בגופי..

ממשיכים לעבר ביתו של ר' מאיר שלמה. הרב אורנשטיין מעיר שכאן נערכה הברית של הרבי, ומיד פותחים בריקוד "כרתי ברית לבחירי, נשבעתי לדוד עבדי". התמימים, כתף אל כתף, במעגל ענק שנוצר, החלו לנגן את ניגון ה'וואלח' המפורסם של ר' מאיר שלמה. ההתרגשות הגיעה לשיאה. כבר זמן רב לא נשמעה בחצר של ר' מאיר שלמה ניגון געגועים זה. הפתעת הסיור הייתה, שלראשונה ב- 70 שנה האחרונות איפשרו בעלי הדירה להכנס אל החצר הפנימית של הבית. כאן ממש נערך הברית של הרבי. הרב וולפא חוזר ווארט ממאמר 'אשרי תבחר'. הרב אורנשטיין חוזר מתורת ר' לוי'ק שנאמרה על ידו במקום.. הרבנים וולפא ואורנשטיין אף הצליחו להיכנס אל תוך הבית. מצו"ב תמונות בפרסום ראשון מהבית והחצר.

מתיישבים בבית הכנסת של ר' שמואל (אח של ר' לויק) להתוועדות חסידית עם השליח הרב שלום שי' גוטליב, עד לשעות הקטנות..

הסיור נמשך בבוקרו של יום ה', כאשר הגענו לביתו הפרטי של הרבי, ניגנו את כל ארבעה עשר הניגונים של הרבי, וכמובן לא שכחנו את ניגונו של ר' לוי'ק. המחשבה כי בדל"ת אמות הללו, כבר נישא ניגון זה ברמה פעמים רבות ע"י הרבי ואביו, מעבירה 'חשמל' אצל כולם.

על מקום בו עמד ביתו של הרבי נבנה בניין חדש. אך השליח, הרב גוטליב, קיבל לידיו חדר, שלפי ההשערה, דירת הרבי הייתה שם. נראה לי שעתה הגענו לשיאו של המסע. לכל בחור ניתנה ההזדמנות להיכנס לחדר ולשאת תפלה. 'חדר יחידות', קיבל החדר תכף את שמו. בזה אחר זה נכנסו הבחורים אל החדר, כאשר תמונת ענק של הרבי מקבלת את פניהם. אלו היו הרגעים הכי רציניים של המסע. ההתכנסות הפנימית, המחשבות ואפילו ההכנות לכניסה.

לאחר מכן סדר נגלה. הרב אורנשטיין מסר שיעור כללי בחצר הבית של הרבי (כדרכו, תמיד מיוסד על תורת הרבי), ומיד לאחמ"כ נסענו לעבר חרסון, מקום מ"כ של ר' הלל מפארטיש. הרב יוסף וולף, שליח הרבי לחרסון קיבל את פנינו במאור –פנים, והוביל אותנו אל הציון. פרקי תהילים. ניגוני דביקות של ר' הלל. הרבנים וולפא ווולף נשאו דברי התעוררות נרגשים. הרב וולף הכיר לנו את מוסדותיו המפוארים. התוועדות חסידית קצרה וחוזרים לניקולייב מחר מחכה לנו יום עמוס. מהתוכנייה שקיבלנו בראשית המסע, מסתבר שבעוד 3 שעות (ב-3 לפנות בוקר) אנו משכימים על מנת לנסוע לעבר דנייפרופטרובסק.

ביי, אמשיך בל"נ לעדכן,
באהבה, מענדי