הרב שימאלע פיזם

(הערת המראיין: בשעת כתיבת השורות איני יודע אם ההקדמה דלהלן תפורסם או תצונזר על ידי המערכת).
 
בכל ימות השנה, עורך 'פתשגן', הוא המראיין. הוא זה שבמשך 30 שנה הציג את השאלות הנוקבות שלעתים גרמו למרואיין להתפתל על כסאו באי-נוחות. הוא זה שהטיח בפני לא מעט מרואיינים, במסגרת ה'שאלות', כתבי-אשמה חסרי רחמים. בדרך כלל המדובר היה בנושאים כמו 'מיהו יהודי', 'שלמות הארץ', וכמובן במערכה על כבוד מרדכי היהודי מול רדיפותיהם של בן המדתא ואנשיו.

אך גם מאנ"ש, אנשי-מרדכי, הוא לא חסך בשנים עברו את שבט ביקורתו. אמנם לעתים מאד נדירות ובוודאי לא באותה חריפות שהופנתה כלפי אנשי "הכסף נתון לך", ובכל זאת יותר מפעם אחת הוא כתב דברי ביקורת עלינו. על הקבוצה שאני מודה לה' על הזכות להשתייך אליה.
 
זה נבע – לפי עניות דעתי – מכך שהוא וחבריו משוכנעים משום מה כאילו הם היחידים שיודעים מה באמת רוצה מרדכי. הם לא השכילו להבין ולהשלים עם העובדה שגם אנחנו אנשי מרדכי, לא פחות מהם ואולי הרבה יותר.

שגם אם לדעתם אנו סוטים מאד, כביכול, מדרכו של מרדכי – אנחנו עדיין אותה משפחה, משפחת אנשי מרדכי. שגם אם לדעתם אנחנו עושים פעולות שמזיקות מאד כביכול למטרתו של מרדכי – זה לא בגלל שאנחנו מתכחשים למשפחת מרדכי; אדרבה, זה משום שאנו מקושרים ונאמנים למרדכי הצדיק בכל ליבינו ונימי נפשנו. אנחנו עושים מה שאנחנו עושים רק משום שאנו סוברים ובטוחים שזה רצונו של מרדכי, כפי שאנו מבינים את הקו שעולה מריבוי שיחותיו הקדושות, במיוחד אלו שנאמרו בשנים האחרונות.

תופעה שיותר קוממה אותי היא העובדה שכל ה'שפויים' הללו שכחו לגמרי את הציווי של "עשו כל אשר ביכלתכם'', ואת ההוראה "לפרסם לכל אנשי הדור .. עד הנבואה העיקרית שלאלתר לגאולה ותיכף ומיד ממש הנה זה מלך המשיח בא", ושזה "הדבר היחיד שנשאר עתה בעבודת השליחות".

אצלנו עוסקים בזה כל הזמן, בלהט, בלי הפסק. זו מציאות שאיש לא יוכל להתכחש לה. אינני נכנס כרגע לשאלה האם אנחנו פועלים נכון או לא  – אך ללא ספק משיח הוא הנושא העיקרי והיחיד שחדור בכל הפעולות שלנו, ממש כמו שמרדכי הצדיק ביקש והתחנן. אצלם, לעומת זאת, העניין הזה כמעט לא קיים כלל.

הם עושים אמנם גם הרבה דברים גדולים וחשובים, פעולות ומבצעים ושיעורים ופתיחת בתי חב"ד – והם בוודאי יזכו לקבל על כך ש"י עולמות וזה בודאי גם מזרז את הגאולה – אך עיקר העיקרים חסר מהספר. ה'קאך' הגדול  ביותר של מרדכי הצדיק והציווי המרכזי שלו אלינו לזמן הזה – זוכה אצלם להתעלמות כמעט מוחלטת.

גם כשהם עוסקים בעניינים הללו, זו בהחלט לא הכותרת העיקרית שלהם. כאילו מדובר בחסידות אחרת ולא בחסידיו של מי שהשמיע את הזעקה הגדולה לחיות עם משיח ולעשות כל אשר ביכולתנו להביאו.

והנה לפתע, בשבועיים האחרונים, צלילים חדשים החלו בוקעים מה'פתשגן': 'אחדות', 'עשו כל אשר ביכולתכם', 'כאיש אחד בלב אחד', 'כולנו אחים' ועוד... ואז, תוך כדי מחשבות ותהיות אם מדובר במהתלה של שבועיים לפני פורים או בתזוזה של ממש – נפל למוחי רעיון:

בהיותי מיודד אישית עם העורך – למרות חילוקי הדעות של 180 מעלות – אגש אליו עם הצעה מקורית: לכבוד פורים, החג של 'ונהפוך הוא' ושל תחפושות – נחליף תפקידים בכל המובנים. הוא, המראיין הנוקב, יהיה הפעם המרואיין, ואילו אני, המייצג את אלו שזכו לא פעם 'לחטוף' משבט לשונו, אהיה היום המראיין המצליף.

האמת – לא שיערתי שהוא יסכים כל-כך בקלות. הוא אמנם התנה שזה יהיה בעיצומה של התוועדות, 'אחרי הרבה לחיים', אך אחרי הכל די הופתעתי, גם מההסכמה המהירה שלו וגם מהיוזמה החפוזה והנועזת של עצמי...

כך מצאנו עצמנו השבוע, ביום הבהיר ט' אדר, עם מכשיר הקלטה, הרבה 'לחיים' ו'פארבייסן', מפליגים יחד, בכוונה תחילה, אל עין הסערה...

שאלה אחת ו-4 תשובות

בשבועיים האחרונים גרמת לי ולמשפחתי עונג-שבת של ממש. הזמירות החדשות שלך באמת משרות אוירה טובה בשולחן השבת. מה קרה באמת? מדוע החלטת להחליף את הזמירות הישנות?

ר' שימאלע ידידי, אתה מתחיל שוב עם ההתלהבות שלך. אל תיסחף. לא החלפתי שום זמירות ישנות בזמירות חדשות. אתה יודע היטב שכבר כתבתי לא פעם דברים נוקבים בנושא הזה של האחדות ושל "חסידים אין משפחה" ושל "לחיות עם משיח" ושל "עשו כל אשר ביכולתכם". אלו אינן  זמירות חדשות.

טוב אני רואה שאתה מתחמק. שקשה לך להודות שהתחלת לשנות כיוון. אני מבין את זה. זה בסדר. בהחלט לא נעים להודות. אז אשאיר את זה להמשך הראיון כשהאווירה תיפתח יותר. אתחיל בנושא שבאמת הכי מציק לי ולחברים שלי: מאז ג' תמוז - מה עשיתם כל הזמן אתה והחברים שלך בעניין של 'עשו כל אשר ביכולתכם' ו'לחיות עם משיח'?! נאדה! שום-כלום! מתחתם הרבה ביקורת על מה שאנחנו עושים  וגרמתם להחליש (ודאי שלא במתכוון) את העיסוק בנושא, כולל במבצעי לימוד העולמיים בעניני משיח וגאולה שערכנו. אבל מה עשיתם אתם עצמכם בעניין של "הדבר היחיד שנשאר עתה בעבודת השליחות", "לחיות עם משיח" ו"עשו כל אשר ביכולתכם"? אפס! כאילו נתקעתם אי-שם בשנות הכפ"ים והלמ"דים. בין 'ופרצת' ל'מיהו-יהודי'. ואילו השנים הראשונות של הנונ"ים – משיח ומשיח ורק משיח – כאילו נמחקו לכם מהזיכרון..

תראה, אני יכול לענות לך על השאלה ששאלת ארבע סוגי תשובות: תשובה דיפלומטית, תשובה ממלכתית, תשובה נכונה ותשובה אמיתית.

התשובה הדיפלומטית, שהנפיקו במטה של מחלקת ההסברה היא: זה לא נכון. אנחנו כן עסקנו בעניין המשיח. הוצאנו במשך השנים כך וכך ספרים, כך וכך חוברות וכתבנו על כך בעלונים שלנו כך וכך פעמים. גם בעיתון הרשמי של תנועת אנשי מרדכי – פתשגן – אנו מביאים כידוע הרבה מאמרים בעניינים האלו ולאחרונה אף הוספנו עוד מדור שבועי קבוע בשם 'משיח וגאולה'.

גם בכינוסים השנתיים שלנו תמיד דאגנו שבין שלל הנושאים יהיה דיון רשמי גם בנושא החשוב והמרכזי הזה. בכינוסים הרשמיים אפילו דאגנו מראש שתמיד יהיה מישהו שכאילו בלי כוונה יכריז את "הכרזת הקודש" עם כל השטורעם, למען האחדות. כך שלקבוע שלא עסקנו בנושא של 'לחיות עם משיח' ו'עשו כל אשר ביכולתכם' זו סתם השמצה ועלילה. 

התשובה הממלכתית, ואני מזדהה לחלוטין עם תוכנה, היא: עם כל הכבוד - בעניין של 'עשו כל אשר ביכולתכם' עשינו באין-ערוך יותר מאלו שעשייתם הסתכמה בשלטי חוצות, "מבצעי הדבקות", ארגון מופעי משיח, פרסומים רעשניים על האוטובוסים, ועוד הרבה פעולות מסוג זה. הקמנו בשנים אלו אלפי בתי חב"ד חדשים ששינו לחלוטין את המפה של חב"ד בעולם והם הם אלו שמקרבים את המשיח ואת הגאולה. ברוסיה חוללו ה'שפויים' מהפך יהודי שלא היה לו אח ורע, במימדים של 'באין ערוך' מכל הפעילות החב"דית עד ג' תמוז.

ממש "יתיר מבחיוהי" כפשוטו. שום פעילות לא יכולה להשתוות אפילו לאפס קצהו של הכנת העם היהודי למשיח כפי שזה מתחולל בחבר העמים מאז ג' תמוז. בציבור הדתי והחרדי הבאנו לכך שאלפים-אלפים התקרבו לחסידות ולתורתו ואורו של מרדכי הצדיק, ממש כתשובת מלך המשיח ש"יפוצו מעיינותיך" זה מה שיביא את ה"קאתי מר". זו התשובה הממלכתית שכאמור, אני מזדהה עמה לחלוטין, אך היא עדיין לא ממש עונה על השאלה הנוקבת שלך, מדוע הנושא של משיח (המילה משיח כפשוטו) כאילו מוחבא ומוסתר אצלנו ואיננו הדגל המרכזי שלנו.
 
התשובה הנכונה היא: אכן, הצדק אתכם. באמת בנוסף לכל הפעולות הגדולות והאינטנסיביות שב"ה נעשו בתנופה חסרת-תקדים (כפי שפירטתי בסעיף הקודם) היינו אמורים לקיים כל העת מסע הסברה אינטנסיבי, בכל האופנים והאמצעים (כולל במודעות, בעיתונים ובחוברות לחלוקה בכל הבתים), לעורר את כל בני ישראל לצפות באמת למשיח. להיות מוכנים לקבלת פני משיח.

לחיות עשרים-וארבע שעות ביממה עם תשוקה בוערת לביאת המשיח. משיח בהחלט היה אמור להיות הדגל המרכזי שלנו – אלא שלמרבה הכאב, אחרי שאנשים התרגלו לייחס כל אזכור חב"די בנושא משיח, לפרופגנדה הזולה והצעקנית שרק מרחיקה במקום לקרב - לא נותרה לנו כמעט שום אפשרות ושום דרך פעולה ציבורית-תעמולתית בנושא הזה. זו התשובה הנכונה והמציאותית, אך עדיין לא התשובה המלאה והאמיתית.

התשובה האמיתית, קשורה לעסקן ותיק שלא בוחל באמצעים בניסיון לחמם שוב את האווירה, להלהיט את הרוחות ולהצית מחדש את המחלוקת. העסקן הזה מאד מסוכן, משום שלא מדובר במישהו 'קיצוני' מהשוליים. מדובר באחד שיש לו השפעה על רבים מאד. לכן לאחר התלבטות קשה אני מתכונן לחשוף את שמו כאן בראיון, להוקיע אותו ולהזהיר שלא ישמעו בקולו.

האורח המסוכן

לפני שתמשיך ותגלה לנו מי הוא אותו עסקן מסוכן (באמת אין לי מושג למי אתה מתכוון למרות שזה מזכיר לי מישהו... אך אני עוד לא בטוח לגמרי למי אתה מתכוון...) אני חייב לקטוע אותך ולהגיב על חלק מהדברים שאמרת כדי שלא יאמרו "מדשתיק שמע מיניה דניחא ליה". כאילו אני מסכים עם מה שנאמר כאן. ובכן:

א. אני לא מסכים לקביעה שלך שהפעולות שלנו מרחיקות יהודים. אדרבה ואדרבה. אנו מתאמצים – לפחות לפי הבנתנו – להיצמד בפעולותינו להוראות הרבי, ומתייעצים בחסידישע רבנים ומשפיעים (נכון שלעתים יש אנשים פרטיים שעושים פעולות 'לא תקניות', שאי אפשר להאשים בהן את הכלל. אך אדרבה, תחשוב על זה שאילו אתם הייתם נוקטים קו פעיל בענין משיח, על-פי הבנתכם אתם את הוראות הרבי, הרבה מהסטיות שאצלנו לא היו).

ההמשך המסעיר – השבוע בכפר חב"ד