הרב ישראל אלפנביין

לפני כארבעה חודשים בישרו כלי התקשורת העולמיים, מפיהם של ארכיאולוגים לענייני התנ"כ, כי אומתו באופן סופי ומוחלט (תשעים ותשע פסיק תשע אחוז...) שרידי העץ העתיקים הנמצאים במקום המוגדר כיום ה'הרי אררט' ומיוחסים לתיבת נח. ד"ר אריק קליין, ארכיאולוג תנכ"י בכיר באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון האמריקאית, אומר כי לאחר בדיקת הממצאים האחרונים של שרידי העץ ב'הרי אררט', מסתבר כי קיימת התאמה גבוהה מאוד בין תיאורי תיבת נח בתנ"ך לממצאים העכשוויים, מכל הבחינות האפשריות.

האמת היא שהממצאים העדכניים אינם אלא קצה הקרחון של התמונה. במשך עשרות השנים האחרונות צולמו בשטח הרי אררט תמונות שונות, כאשר המידות של קורות העץ שנמצאו התאימו בדיוק לממדי התיבה המתוארים בתורה, וגם הגיל של פיסות העץ שנלקחו לדגימה ונבדקו התאים לתאריך של התרחשות המבול.

"המקום בו נטע נח כרם"

במשך השנים יצאו מדי פעם משלחות מחקר לחפש את שרידיה של תיבת נח בהרי אררט. הפעם הראשונה עליה ידוע לנו היתה בשנת תרמ"ג, אז שלחה ממשלת טורקיה משלחת לאזור אררט כדי לאמוד את הנזקים שגרמה רעידת-אדמה שהתרחשה באותה תקופה. צוות המשלחת גילה במהלך החיפושים ארבעה חלקים של ספינה עתיקה מאוד שמבצבצת מתוך הקרח, בגובה של כ-4,300 מטרים מעל פני הים. החוקרים המשתאים אמדו את מידותיה של הספינה, שהתאימו באופן כללי למראה של תיבת נח, ואף נדהמו כאשר גילו בתוכה כלובים ותאים המתאימים לבעלי-חיים בגדלים שונים!

ג'ורג' הגופיאן, אזרח ארמני שנולד באזור ימת ואן שבטורקיה, סיפר כי בשנת תרס"ב, כשהיה ילד בגיל שמונה, טייל עם דודו במעלה הר אררט. זה היה ביום קייצי חם שקדמו לו ארבע שנות בצורת רצופות, במהלכן הפשירו שכבות עמוקות של שלג וכך נחשפה הספינה במידה רבה מאוד. לדבריו, הוא טיפס על גג התיבה, וראה לאורך חלקה המרכזי פתחים שונים.

אדם אחר, טורקי קשיש יליד האזור ושמו עבאס עבאס, מספר שהצליח להתקרב בהזדמנות נדירה אל הספינה העתיקה וראה בה חלק שלם שעדיין נותרו בו שלוש קומות, וכן כלובים קטנים מאוד לצד כלובים ענקיים, וגם שרידים של מחיצות ומסדרונות.

בשנים הבאות היו מספר עדויות של טייסים שיצאו למשימות צבאיות באזור זה וצילמו עצם ענק הזהה בגודלו לתיבת נח. אחד הכפרים העתיקים באזור זה נקרא בשם שמשמעותו 'המקום שבו נטע נח כרם'... (ומעניין להשוות זאת עם המובא ב'ספר הברית' בקשר להרי אררט: “וחלק זה נתיישב תחילה אחר המבול, שתיבת נח נחת שם על הרי אררט”).

כפריים אחרים תושבי האזור מספרים על מערה עתיקה המצויה באזור ובה מאוכסן אוסף עצום של פריטים עתיקים, שלדברי אבותיהם הקדמונים נלקחו מהתיבה ונשתמרו בה מחמת 'קדושתם' ההיסטורית.

בוודאי אתם תוהים כיצד ייתכן שבמשך עשרות שנים לא הגיעו לידינו תצלומים ברורים של התיבה. ובכן, התשובה נעוצה בעובדה פשוטה: באופן שיטתי, ממשלת טורקיה אינה מאפשרת מסיבות ביטחוניות כניסה לצידו הצפוני של הר אררט, בו ממוקמים כל השרידים המדוברים. רק בשנות הנו"נים נהרגו על מדרונות ההר אלפי איש, במהלך המלחמה הממושכת בין צבא טורקיה לטרוריסטים הכורדיסטניים. לכן, כל ההוכחות לקיומה של התיבה במקום זה התבסס עד לאחרונה על עדויות ראייה בלבד. עד לתצלומים החדשים שהתפרסמו כאמור לפני חודשים אחדים והעלו מחדש את הנושא לכותרות.

היכן ממוקמים הרי אררט...

"ותנח התבה בחודש השביעי, בשבעה עשר יום לחודש, על הרי אררט" (פרשתנו ח, ד). רבות נתחבטו מפרשי התורה, ולהבדיל, גם חוקרי ההיסטוריה, במאמציהם לברר היכן ממוקמים הרי אררט.

בתרגום אונקלוס על הפסוק מפרש שהרי אררט הם 'טורי קרדו'. ואילו בתרגום יונתן בן עוזיאל כתב שהתיבה נחה "על טוורי קרדון" [=על הררי קרדון]. ומוסיף לפרט: “שום טוורא חד קרדניא, ושום טוורא חד ארמיניא, ותמן מתבניא קרתא דארמניא בארעא מדינחא" [=שם הר אחד – קרדניא, ושם הר אחד – ארמיניא, ושם נבנתה עיר ארמניא בארץ המזרח].

גם מפרשי המדרש-רבה על אתר כותבים שהרי אררט הם הרי כורדיסטן, המפרידים בין ארם-נהריים לארמניה. במונחים מדויקים יותר מבחינתם של החוקרים, מדובר במקום שנקרא כיום "ג'בל ג'ודי", מדרום-מזרח לימת ואן. זהו אפוא המקום עליו נחה התיבה בחודש השביעי, לפי דעה זו.

לעומתם, כותבים מפרשים אחרים שהכוונה לפסגת הר טורקי שממוקמת באותו אזור אך במקום צפוני יותר ונקראת כיום 'מסיס', וזו הסברה המקובלת כיום בקרב חלק מהחוקרים. הר זה הוא הר געש כבוי המצוי בצפון-מזרח טורקיה, סמוך לגבול עם ארמניה ואירן. ההר מתנשא לגובה של 5,166 מטרים והוא המקום הגבוה ביותר בטורקיה.

פשרה מעניינת מציע מחבר ספר “זוכר הברית": מכיוון שנאמר בפסוק 'הרי אררט' בלשון רבים, נראה שהכוונה כאן לשני ההרים – הן ההר הכורדיסטני והן ההר הארמני – והתיבה נחה במקצתה על הר זה ובמקצתה על משנהו.

המשך הכתבה – השבוע ב'כפר חב"ד'