קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







הרב זעליגסון חשף הנהגות שבת אצל הרבי ● להאזנה
(יום שני, י''ב תשרי תשע''א)
ועד תלמידי התמימים ערך הרצאה מרתקת לתלמידי הישיבות קטנות שבאו להסתופף בחצרות קודשינו, מוסר ההרצאה היה כותב היומנים ועורך המפתחות בתורת רבינו הרב מיכאל אהרן זעליגסון, ונושא ההרצאה היה "שבת ביים רבין" ● בהרצאה תיאר הרב זעליגסון את סדרי השבת אצל הרבי, התפילות, ההתוועדויות ההליכה לביתו הק', תוך שהוא מספר סיפורים ועובדות לא מוכרות לסיפור המלא ולהאזנה

ועד תלמידי התמימים ערך הרצאה מרתקת לתלמידי הישיבות קטנות שבאו להסתופף בחצרות קודשינו, מוסר ההרצאה היה כותב היומנים ועורך המפתחות בתורת רבינו הרב מיכאל אהרן זעליגסון, ונושא ההרצאה היה "שבת ביים רבין".

בהרצאה תיאר הרב זעליגסון את סדרי השבת אצל הרבי, התפילות, ההתוועדויות ההליכה לביתו הק', תוך שהוא מספר סיפורים ועובדות לא מוכרות.

בהרצאה נכחו כמאתיים תלמידים מהישיבות הקטנות ברחבי הארץ.



א' מהתמימים הנוכחים במקום העלה חלק מההרצאה על הכתב.



סדר השבת אצל כ"ק אדמו"ר

מנחה היו מתפללים בזאל הקטן, וקבלת שבת למטה. הרבי הורה לר' חודוקוב שיתחילו קבלת שבת שעה לאחר הדלקת נרות.

וסדר זה היה עד שהרבי הורה שמחמת הדיבורים בזמן זה של שעה יתחילו להתפלל רק כשלושת רבעי השעה לאחר הדלקת נרות.

בבוקר בשעה העשירית החלו להתפלל שחרית. בשנים הראשונות הרבי עמד מ"הודו" ועד סיום התפילה, עד תשל"ח.

בזמן שהש"ץ היה אומר פסוד"ז היה מעיין בתניא שהיה לו על הסטנדער. בסוף הלמד'ס כאשר החלו לצאת קובצי ההערות היה מעיין גם בקובצים. ובתחילת הממ'ס היה מתייחס לזה בפארבריינגען.

כאשר הרבי עלה למפטיר היה לוקח עימו סידור וחומש, עד שבסוף המ"מי'ס החלו לצלם לפני שבת את ההפטרה בגדול על דף (שלא יצטרך הרבי לקרוא בכתב קטן).
בקשר עם הדחיפות במפטיר הרבי התבטא כמה פעמים:

א) האם הבחורים שנדחפים למדו את ההפטרה עם מצודת דוד ומצודת ציון.

ב) תשכ"ג, שבד"כ כאשר עולה רב למפטיר עומדים לידו ה"פרזידנט" והמכובדים ואילו פה ישנם הילדים.

ג) אמר שישנם בחורים שקמים מהמיטות ומגיעים ומפהקים מולו כאשר מסתכלים עליו.

בזמן מפטיר הרבי סגר את הסידור אולם השאיר אצבע במקום שהחזיק בו, וכאשר סגר את החומש הוציא את האצבע,וכשכתבו על זה בקובצים הרבי לא מחה ומשמע שזוהי היתה הנהגה קבועה וכמו שראו בשבועות שלאחר מכן.

כאשר חזר למקומו הביט בספר תורה עד שהוכנס לארון קודש.

במוסף בשנים הראשונות לא היו שרים "הוא א-לקנו" אלא בפעמים שהרבי היה מסמן לנגן.

לאחר התפילה היו ג' הודעות: 1) אצל מי יהיה המלוה מלכה. 2) מה הסדר במבצע תפילין. 3) מתי מנחה. ובשביל הודעה זו היה נצרך לדעת האם יש פארבריינגען, והיה הגבאי ר' יוחנן גארדאן מביט על כ"ק אדמו"ר אם יש או לא.

היו פעמים ספורות שלאחר מנין התפילה היה הולך למקוה.

היתה פעם אחת שפגש בו חסיד פולין שאמר לו שיש היום שבת מיוחדת אצל ליובאוויטש. וענה הרבי שאכן השבת היא לפני היא"צ של חמי...

ובדרך היה מדבר עם האנשים שבדרך, והיה אדם שהיה מדבר בכל פעם כ- חצי שעה על כל מיני בעיות עד שהגיע פ"א ל770 וראה עם מי הוא מדבר ומאז התבייש לגשת לרבי ול770 עד שאשתו עברה בחלוקת דולרים והרבי שאלה היכן בעלה.
בשנים הראשונות היה הרבי הולך לבדו לבית. עד שהמבשלת של תומכי תמימים אמרה לרביצין ח"מ שאין מתאים למלך שילך לבד ברחוב. ומאז דאגה שיהיו ב' בחורים שילוו את הרבי בלכתו. והיו מחכים בליל שבת בזאל הקטן עד שהרבי יצא. בבוקר היו מחכים ברחוב עד שהרבי יצא.

בשבת בראשית תשל"ט חיכיתי עם עוד בחור וראינו שמסך החלון התרומם ומיד נפתחה הדלת והרבי יצא.

לאחר התפילה ביום היו הבחורים מחכים בזאל, לפני קידוש שלהם, עד שהרבי יצא.
בשבת תשובה תשל"ה לאחר התפילה בליל שב"ק הרבי התעכב והתאסף קהל ולערך ב11:15 הרבי יצא מהחדר הביט על כל הנוכחים ויצא מיד. ובאותו הזמן הרבנית יצאה לרחוב ושאלה מה קורה ב770 והאם הי' מאמר כו'. וברגע במימרא הרבי הגיע.
במ"מים הרבי החל לאכול בספריה בהזדמנויות שונות, והיה שם ארונות ספרים והרבנית סיפרה שבר"ה שהרבי השתעשע בספרים כילד בצעצועים זמן מה לפני קידוש.

ובתשמ"ו עשו את הדלת לחצר, כשהיו לרבי כאבים ברגל.

מנחה כאשר היתה התוועדות בשנים הראשונות היתה למעלה בזאל הקטן. ובשנים מאוחרות יותר למטה.

ובתשמ"ו היו מעמידים קרש ככותל מזרחי במקומו של הרבי בהתוועדויות וכאשר היה מעריב מיד היה מיד היו ג"כ מעמידים את הקרש שם.

לפעמים באמצע מנחה פנה הרבי אל הקהל על המדברים...

בליל הסדר תשמ"ח ראו את הרבי ורשד"ב גינזבורג יוצאים מהדלת למטה של החניה לשפוך חמתך.

בכל שבת מברכים משבת מברכים מנ"א תש"א עד שבת מברכים אדר תשנ"ב הרבי התוועד.

ובשאר השבתות היו אצל הבחורים סימנים אם תהי' התוועדות. בתחילה אם הרבי היה מעיין ברש"י במיוחד ביום חמישי בקריאה. ואחר כך אם היה נשאר בחדר לאחר תפילת ערבית בליל ש"ק. וכמוזכר לעיל על "הוא א-לקינו" שכשהיה מרמז על כך היה סימן להתוועדות, עד שב-ג' השבועות תש"מ הרבי צעק על כך שמחכים שפב"פ ירמז ולא מבינים לבד שצריך לנגן.

עוד סימן הי' אם הרבי היה אומר לאורחים להשאר עד אחרי שבת.

ובחודשי הקיץ שהיו בהרים היו מגיעים על כל חשש. ואם היה הרוויחו ואם לאו "אינו נורא שהזיעו קצת בעיר". אולם לא היו רבים ולכן אז (כהוקרה לאלו שנשארו) היו הרבה גילויים התבטאויות מיוחדות בעת הפארבריינגענ'ס פתאומיים.

בתשל"ח-ט היה הסדר שההתוועדויות היוח במוצ"ש.

האחראי על הפארבייסען והיין היה ר' מאיר הארליג. (ולפעמים הי' זה מזון הבלעדי עד סיום היום).

בתחילה לא תמיד היה קידוש בהתוועדות עד הלמ"ד'ן. אך כשהיה הסדר היה כך: את החומש הביא הר' חודוקוב, ואת הכוס כאשר היא שטופה ומונחת הפוכה על טס ושעון היה מביא המשב"ק ר' בערל יוניק, והרבי היה נכנס עם סידורו מניחו על השולחן ביד אחת מנגב את הכוס ומגישה לר' מענטליק (שר המשקים) ולבינתים פתח את הסידור והחל לומר את סדר הקידוש. עשה קידוש והתרומם מעט בברכה. אולם בחדר היה עושה זאת בעמידה (פעם הסביר שבזאל זה טירחה דציבורא).

הרבי עשה "לחם משנה" גם כאשר אכל מזונות.

ומיד רימז להר' יואל כהן לנגן בתחילה היו מנגנים ניגון ישן מיוחס לאדה"ז. עד תשל"ב שהחלו ניגוני הפרקים.

בד"כ היה איזה שיחות על ענינו דיומא והקביעות וכו' ואז מאמר ובסתם שבתות (שלא היו יומי דפגרא) בד"כ היה מאמר כעין שיחה.

בחלוקת בקבוקי משקה כאשר היו מביאים מחברות שונות (לא הרגילות [כג' סמירנוף וכו']) היה בודק את ההכשר. ופ"א אמר לשאול את הר' דז'יקאבסאהן האם המשקה כשר וכאשר השיב שכן הרבי שאלו שוב אם הוא ישתה מזה [שמורה על הכשרות כאשר הרב ג"כ טועם].

הקפיד על כך שיטלו ממנו ביד ימין ופעם בא אדם והושיט את שמאלו וחיכה הרבי עב שיושיט את ימינו.

הרבי היה פותח את הבקבוק למזוג לכוסו ולפעמים ראו איך הרבי מתאמץ לפתוח בקבוקים ששכחו לפותחם מערש"ק, ולפעמים היה בכוסו מלבד טיפות יין רוב משקה.
בין השיחות אחרי המאמר, הי' מעיין ברש"י.

תוכן השיחות: מתשכ"ה היו "רש"י-שיחות", מתשכ"ט – תשל"א על אגה"ת, מתש"ל - ביאורי הרלוי"צ על אגה"ת, מתשל"א עד תשמ"ח ביאורי הזהר וכד' מהרלוי"צ.

מפסח עד ר"ה- מפרקי אבות. לאחר הקריאה בדבר לימוד הל' בית הבחירה בג' השבועות בזמן זה היו שיחות בענינים אלו. מתחילת המ"מים על הקובצים. מתשד"מ גם על הרמב"ם היומי.

פעם הרבי שאל את ר' בערל יוניק בהתוועדות בחודשי החורף מה השעה וענה לו 5:30 והרבי אמר שאצלו 4:30 וכנראה הזמן עמד מלכת..

להאזנה לחצו על כפתור ההפעלה


לא מצליחים להאזין? לחצו כאן






| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה



| הסר תמונה


| הסר תמונה


| הסר תמונה
הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
הערות למערכת
הוספת הערה למערכת
כותרת:

הערה למערכת:




© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן