מאת הרצל קוסאשוילי, COL

בערב החג הזה, גם לאור העובדה שאחותי שתחי' מתחתנת ימים ספורים לאחר החג, החלטתי שאין יותר טוב מלנסות לברר עם זמר חתונות דבר או שניים על מוסיקה בכלל וחתונות בפרט.

מצאתי את עצמי נובר בתחתיות מוחי כשהתשובה בעצם נמצאת הרבה יותר קרוב משאפשר לדמיין.

תכירו, מנדי ג'רופי. פעם, לפני כעשור וחצי אם לא יותר,  כתבתי לו שיר על "עקידת יצחק" שהיה אמור להיכנס לתקליט הראשון שלו. השיר אפילו הולחן ע"י לייבלה ליפסקר, אבל בסופו של דבר מסיבות שאפילו אני לא יודע אותם הוא נגנז, כנראה לנצח.

לא נורא, ממילא הגשמתי את חלומי לעסוק בכתיבה, בגירסא המגושמת יותר אמנם, אבל בכל זאת מדובר בכתיבה. מדובר ללא ספק בסגירת מעגל עבורי, לדבר עם מנדי ולהנציח אותו באחד מרגעי השיא של חייו, (אם כי כל אמן "משופשף" יציין בכובד ראש שהשיא עוד לפניו. כן, גם אם הוא בן 89...).

הצעירים שבנו אולי עוד מרימים גבה, אבל אני חייב להזכיר לכם שמנדי ג'רופי היה פה הרבה לפני עידן ילדי הפלא והכוכבים שנולדים באמצע החיים ללא אף חודש עיבור או ניסיון. מנדי הוא זמר שצמח מלמטה מה שנקרא. לא הרבה שנים מפרידות בנינו, כך שאני זוכר בהחלט את צעדיו הראשונים כזמר בתור "תמים".

כך שלא אחת יצא לי לראות את דרך החתחתים שעבר מנדי עד להכרה הבינלאומית ממנה הוא נהנה כיום. בהמשך, יצא לנו להיפגש מידי פעם, בעיקר בשמחות לשמחתי. והנה אני מוצא את עצמי מסתגר איתו מרצון באולפן הפסטורלי של קן ברג'ס בסביון (שזה בכלל מקום פסטורלי ויקר להחריד).

מה מביא אותו ושכמותו להמשיך ולהוציא תקליטים חרף עידן ההורדות באינטרנט? מה מרגש אותו בעבודה שהוא חסיד חב"ד? ועוד ועוד. שעה תמימה שוחחנו מבלי שנשים לב ובאמת שיכולנו להמשיך לולא המחוג הדוחק.

"אני מרגיש אחריות כבדה על כתפיי" אומר מנדי ברצינות גמורה "תמיד מקנן בי הרצון לגרום נחת רוח לרבי ולא חלילה ההיפך-אכזבה, במקצוע שבו אני עוסק". תקראו לי נאיבי, אבל אני חושב שמשפט כזה לא תשמעו מהרבה זמרים מצליחים ומפורסמים, גדולים ככל שיהיו. אותי זה תפס, מקווה שגם אתכם.

חג שמח ושנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות, אמן.

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:
לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (להורדה)