מאת הרצל קוסאשוילי, מנחם כהן - COL

שיירת רכבי השרד עצרה באחת מול שערי בית-העלמין במרחביה ויצרה ענן אבק עקשן וסמיך.

משהתפוגג, התבררה התמונה המצמררת. עשרות מצבות מנופצות בסלעי ענק, זיכרון שוכני עפר שחולל ביד וברגל גסה והרבה עיניים בוכיות.

הרבנים הראשיים שעשו את כל הדרך מירושלים למרחביה מביטים סביבם בעיניהם כלא מאמינים.

בכל זאת, מדובר בטיימינג אומלל, יום הזיכרון הממלכתי לשואה ולגבורה.

היה זה אך סימלי שבמקביל לאותם רגעים בהם צעדו אלפי יהודים על אדמת פולין הרחוקה במה שמכונה "מצעד החיים", יבבו עשרות בני משפחה ואזרחים המומים אל מול מחזות קשים של חילול קברים בהיקף שטרם נראה כמותו בשנים האחרונות בישראל.

"אמא שלי עברה את השואה האיומה בניסי-ניסים, אבל לא הצליחה לזכות כאן למנוחת-עולם", במילים אלו, כשהיא פורצת בבכי חסר-מעצורים, תיארה תושבת מרחביה את תחושותיה, כשהיא מלטפת את המצבה השבורה.

בית-העלמין של מרחביה נפתח היום, לראשונה מאז יום חמישי בשבוע שעבר - אז חוללו פורעים ערביים מעל חמישים קברים בבתי-העלמין. בימים האחרונים, עסקה המשטרה בחקירת האירוע ובאיסוף ממצאים.

תושבי מרחביה עמדו בקוצר-רוח בכניסה לבית-העלמין, ממתינים לפתיחת השער על-ידי המשטרה.

וכשהמשטרה פתחה את בית-העלמין, הם נכנסו, בצעדים מדודים, איש-איש לעבר קבר אביו, או סביו. ברקע, בכיות רבות שגילו את אשר עוללו לקבר.

"ההרגשה היא כאילו הוא נפטר עכשיו בפעם השניה", אומר לנו ראובן, אחד התושבים, בעצב-רב. "אי-אפשר להסביר מה עובר עליי ברגעים הללו".

לקראת השעה 15:00, הגיעו הרבנים הראשיים לישראל, הרב יונה מצגר והרב משה-שלמה עמאר למקום והחלו בטקס אשכבה לנפטרים שקברם חולל.

הרבנים היו מלווים ברב היישוב ושליח חב"ד הרב ברוך ליפקין.

בטקס מרטיט, ביקש הרב עמאר את סליחת הנפטרים, ונישק את המצבות הפגועות. מעיניו של הרב עמאר ניבטו דמעות של עצב.

הרב יונה מצגר היה נוקב וחד בנאומו מעל אחד הקברים: "כל אותם אירגונים ש"דאגו" לכבוד המתים וזעקו כביכול את זעקתם, מוזמנים לכאן לראות את הזוועה שיד אדם יכולה לחולל ולחלל".

בהמשך, בשיחה אישית בדרך לרכבו הוא מוסיף ואומר לנו: "מערכת האכיפה צריכה למצות את הדין עם הפורעים למען יראו וייראו. אנחנו מצווים על מחיית זכר עמלק שעליו נאמר "ויזנב בך את כל הנחשלים אחריך". אבל מה פה? הם חכמים על מתים ששוכבים בקברם? הם יותר גרועים מהעמלקים של אז".

"כבוד הרב, איך אפשר לעשות מעשה שכזה?", שאלה אחת התושבות, כשהיא כולה בוכיה, את הרב עמאר. שתיקתו של הרב עמאר, הייתה זעקה יותר מכל תשובה אחרת.

לאחר הטקס והסיור בבית העלמין המשיכו לבית הכנסת ביישוב לתפילת מנחה. לאחר התפילה עלו לבמה הרבנים הראשיים וברכו את הקהל והרעיפו עליהם מילות עידוד וחיזוק.

במקום אף נכח חבר-הכנסת היחיד שהצטרף לפמליא, ח"כ ד"ר מיכאל בן-ארי, שסר למשרדי הגזברות בישוב והבטיח ליושב ראש המועצה להעלות את הזוועה הזאת לסדר יומה של הכנסת.