קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







הרב אליטוב: "עלייה מרשימה בנבחנים, ירידה דרסטית במינויים"
(יום שלישי, ח''י תשרי תש''ע)
במלאות שנה לבחירתו של הרב שמעון אליטוב למקום הראשון במועצת הרבנות הראשית לישראל, הוא העניק ראיון חג למרכז התקשורת החב"דית - COL ● בראיון ראשון למנחם כהן, הוא מספר על תפקידו ברבנות הראשית וחושף נתונים מדהימים על עבודתו ● מפתיע: "קרוב ל-100 רבנים חב"דיים מכהנים כיום בתפקידי רבנות בפועל" ● מגלה: "בשנים האחרונות ישנה ירידה מדאיגה בבחירתם של רבנים חב"דיים לתפקידי רבנות, כתוצאה מהיעדר עשייה של עסקני חב"ד" ● מנתח: "דמותו של הרב החב"די - ההולמת ביותר לכהן כרב" ● מציע: "הקמת גוף כשרות חב"די" ● ממליץ: "להרחיב את בית-דין רבני חב"ד על-ידי הקמת בתי-הוראה איזוריים" ● מאוכזב: "מדוע לא הצליחו להביא לבחירת הרב מרדכי ביסטריצקי לרבה של צפת" לראיון המלא
מאת מנחם כהן
צילומים: עזרא לנדא

בעיצומן של ההכנות לביקורו של האפיפיור בל"ג בעומר בישראל, הודיע הרב שמעון אליטוב, כי הוא אינו מוכן להשתתף בקבלת-פנים, יחד עם חברי מועצת הרבנות הראשי לישראל, עליה הוא נמנה.

הסירוב של הרב אליטוב גרם לסערה של ממש ולאיומים של גורמים שונים, כי העדרותו תפגע בתפקידו כאחראי על קהילות ישראל בתפוצות מטעם הרבנות הראשית.

שגריר הותיקן בישראל טען כי בביקורם של הרבנים הראשים לישראל בותיקן, קיבלו את פניהם כל מועצת הקרדינלים ולא יתכן שחברים במועצת הרבנות יחרימו את הביקור. "זה יגרום לבעיות לקהילות בעולם"; "הנזק יהיה בלתי-הפיך"; "צעד לא-אחראי", ועוד אמירות שונות, השמיעו באוזניו אותם גורמים.

אבל הרב אליטוב לא נרתע. "יהודי בל"ג בעומר צריך להיות בציונו של רבי שמעון בר-יוחאי ולא ליד אבי-אבות הטומאה בדורנו", אמר בכל ראיון שהעניק לכלי-התקשורת. הוא ביטא בעוז את הגאווה החב"דית, כשהשמיע בקול-רם וברור את דעתו החריפה של הרבי על הביקור הקודם של האפיפיור בישראל ועל האי-נחת שהייתה לרבי מההתלהבות היתירה של הרבנים מאותו נושא-צלב.

רק אז, גילו אנשי הרבנות הראשית בכלל וחסידי חב"ד בפרט, כי עובדת היותו של הרב אליטוב חסיד חב"ד, היא לא רק בתואר, אלא בעיקר במעשים.

יומן רבנות

שנה חלפה מאז נבחר הרב אליטוב לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הגוף העליון של רבני ישראל בארץ, כשהוא עושה היסטוריה כרב החב"די הראשון שנבחר לרבנות. הרב אליטוב נבחר למקום הראשון עם 117 קולות, נתון שהצליח להדהים את חוגי הרבנות בארץ. עד היום, אף-אחד מהרבנים לא חצה את רף מאה הקולות.

בעשרות השנים האחרונות, ניסו רבנים חב"דים שונים להתמודד על המשרה הרמה. היו אלה הרב לוי ביסטריצקי זצ"ל רב העיר צפת ויבדלחט"א הרב מרדכי-שמואל אשכנזי רבו של כפר-חב"ד והרב יוחנן גוראריה רב העיר חולון.

מסיבות כאלה ואחרות הדבר לא יצא אל הפועל. הרב החב"די הראשון ששמו נכרך עם מועצת הרבנות הראשית, היה זה הרב שלמה-יוסף זווין זצ"ל, מינוי שדובר עליו רבות בשנות השישים אך לבסוף לא יצא אל הפועל.



חודשיים קודם היבחרו של הרב אליטוב לחבר מועצת הרבנות, הוא ערך סיורים בעשרות ערים, יישובים ושכונות ברחבי הארץ. מטרתו הייתה אחת: לשבת בפרטיות עם הרבנים ומורי ההוראה המקומיים ולהתרשם מהאתגרים עמם הם מתמודדים בשגרת היומיום.

הרב אליטוב עשה שיעורי-בית: לכל מקום הוא הגיע עם דפדפת, עליה העלה את רשמיו. בתום החודשיים, הוא סיכם שורה של משימות ותפקידים אותם יטול על עצמו כאשר יכנס לרבנות הראשית במטרה לייצג נכוחה את ציבור הרבנים בישראל.

"זה מספר הטלפון האישי שלי", אמר הרב אליטוב לרבנים בערי-השדה וביקש מהם לפנות אליו בכל עניין שידרשו במסגרת עבודת הקודש עליהם הם אמונים.

מה אומר התפקיד של חבר מועצת הרבנות? האם יש לכך השפעה מפליגה כפי שמשתקף בתקשורת? והאם עובדת היותו רב חב"די מסייעת לחסידות חב"ד? במלאות שנה לתפקיד, ערכנו ראיון חג עם הרב אליטוב, כדי לקבל תשובות על מהות התפקיד.

עלייה בנבחנים, ירידה במינויים

העיסוק המרכזי של הרב אליטוב במועצת הרבנות, הוא הקשר בין הרבנות הראשית לקהילות ישראל בתפוצות.

במסגרת חלוקת תחומי אחראיות בין חברי המועצה השונים, מונה הרב אליטוב לתפקיד האחראי על ועדת התפוצות ברבנות, ועדה שמופקדת על גיבוש תוכניות למבחנים שונים במסלולים המתאימים לרבני קהילות בעולם בחודשים האחרונים, השלים הרב אליטוב מתווה של מבחנים בשני מסלולים שמיועד לשלוחי חב"ד ורבני קהילות שרוצים להיות באצטלא רשמית של רב קהילה בחו"ל, עם תעודה של הרבנות הראשית לישראל.

במסלול בחינות האלו הוא מקבל תעודת והסמכה להיות רב קהילה. הרב שמואל ויספיש, יד ימינו של הרב אליטוב שמונה למזכיר ועדת התפוצות, גיבש יחד עם אנשי מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, את התוכנית השונות למבחנים לאחרי שערך מיפוי ראשוני בכמה בירות בעולם שבהם קיימת דרישה להכרה של הרבנות הראשית במעמד הרבנים והאברכים המשתלמים בהוראה.

לאחר שהרבנים הראשים לישראל הרב משה-שלמה עמאר והרב יונה מצגר, נתנו את ברכתם, המהלך יצא לדרך.

"במידה רבה, מתווה זה נתפר לפי מידותיהם של שלוחי הקודש של הרבי בתפוצות, שמופקדים על מאות קהילות יהודיות בעולם, אך הוא פתוח לכל רב ומורה הוראה מכל ציבור שהוא שמבקש לזכות בהכרה של הרבנות", אומר הרב אליטוב.

"הבשורה במסלולי הלימוד הללו שהם מתמקדים בעיקר בחלקים הפרקטיים של ההלכות להם נדרשים יהודי התפוצות. המבחנים הראש ונים יחלו ברוסיה ואירופה במחצית הראשונה של תש"ע והם יעשו בשיתוף פעולה יחד עם הרבנות המקומית בכל אתר ואתר. ישנם כיום מאות רבנים שמופקדים על קהילות שונות בעולם, והתפקיד שלנו הוא לתת להם כלים להתמודד עם האתגרים הלא פשוטים שמציבה כיום יהדות בעולם, בשלל סוגיות הלכתיות ויהודיות.



"פרויקט נוסף שאני מתעסק איתו בתקופה האחרונה – הוא עידוד עשרות אברכים ומורי הוראה חב"דיים לגשת למבחן של יורה-יורה. לא פחות מתשעים אברכים חב"דיים ועוד כארבעים תמימים אחרי קבוצה שלומדים במכוני הסמיכה השונים", הוא מגלה, "ניגשו בשנה האחרונה לבחינות ברבנות והתוצאות בהחלט משביעות רצון וגורמות לקידוש שם ליובאוויטש בחוגים שונים.

"אני מבקש לציין את מכון הסמיכה בראשותו של הרב מאיר אהרן מרחובות, בהם לומדים מהמובחרים שבאברכי ותמימי אנ"ש שנפשם חפצה בלימוד אמיתי מתוך יגיעה עצומה. הבוחנים אומרים לנו שמבית יוצר זה, יצאו תלמידי חכמים מופלגים רכים בשנים ולא פעם הם עומדים נפעמים מול רמת בקיאות ובהירות של אברכים צעירים אלו לצד יכולת העמקה ועיון. מהם יראו וכן יעשו".

לדברי הרב אליטוב, "מתולדות הרבנות לא הייתה שנה שחולקו כל-כך הרבה תעודות הסמכה לרבנות לאברכים חב"דיים. הידידות האמיצה אותם רוחשים הרבנים הראשים לחב"ד, מסייעת רבות לקידום עניין זה", הוא מסביר.

בנוסף לתפקיד הרם ברבנות, משמש הרב אליטוב כראש בית מדרש 'עוז-מאיר חב"ד' בירושלים, שבמסגרתו ישיבה למקצועות קודש עבור נוער מתחזק וכולל להוראה. כמו כן הוא משמש כרב המועצה האזורית מטה בנימין המשתרעת משכונות צפון ירושלים ועד לאזור מודיעין. לפני שנתיים הו א מונה ביחד עם אב"ד ירושלים הנמנה אף על רבני חב"ד, הרב חיים-יהודה רבינוביץ', לשמש כדיין בבית-דין מיוחד שמכשיר עורכי גיטין בקהילות ישראל בתפוצות. לבית-הדין הזה, הביא הרב אליטוב את ניסיונו כרב קהילת סוכת-דוד בבואנוס-איירס, במשך עשר שנים.

אחרי שנה בתפקיד, יש דבר שמפריע לרב אליטוב. "משאת נפשו של הרבי הייתה, במשך 30 שנה, שאברכים חב"דיים ישמשו בתפקידים רבניים בפועל. לא כולם יודעים כמה כוחות השקיע הרבי בכיוון זה. ייזכר לטוב הרב זושא וילימובסקי ע"ה (הפרטיזן) שבימים אלו מציינים את יום פטירתו, שהשקיע רבות בכך, כשהוא נעזר ברב הראשי לישראל בשנות הלמ"דים, הרב שלמה גורן.

"אלה סייעו להגשים את משאלת הרבי שרבנים יתעטרו באיצטלא של רבנות וישמשו בתפקיד בפועל. לא בכדי", הוא מוסיף, "קרוב ל-100 רבנים חב"דיים נמצאים כיום בתפקידי רבנות בפועל, כרבני ערים, כרבני שכונות, רבני מועצות אזוריות, רבני יישובים וחברי לשכות רבנות.

"בשנים האחרונות דווקא", הוא אומר בכאב, "חלה ירידה במינויים של רבנים עקב חולשה מסוימת מצד העסקנים של חב"ד בישראל. ייתכן ולא הכל מודעים לחשיבות שגילה הרבי בעניין זה כשראה ברבנים החב"דים המכהנים בקהילות ישראל השונות והמופקדים על כל ענייני דת כזרוע נוסף לצד השלוחים, להגיע לקיום היעוד של לתקן עולם במלכות שדי ולהכין את העולם כפשוטו לקבלת פני משיח צדקנו".

"דמות הרב החב"די - ההולמת ביותר"

כאמור, הרב אליטוב ערך ועורך עד היום הזה ביקורים אצל מאות רבנים ברחבי הארץ. "הדמות של הרב החב"די", הוא מנתח, "היא הדמות ההולמת ביותר את הרב בישראל. מי שלא יושב בביתו, ומחכה שיבואו להציג בפניו שאלה, אלא יוצא החוצה ומביא את דבר השם בכל מקום ומקום.

"בביקור שעשיתי בהרבה קהילות בארץ לפני שנבחרתי, ראיתי מצב של אבסורד: יש ערים גדולות מאוד, אבל הרב בעיר מגיע לפחות מחצי אחוז מתושביה, מכיוון שהוא מתפקד יותר כפקיד של שירותי דת, מאשר של דמות של רב שעבודתו ברישום נישואין ובעריכת חופות והספדים בבתי-עלמין - זה המוטו המרכזי, במקום שיהיה שולי, זה הופך לדבר המרכזי".

לדעתו של הרב אליטוב, היא הקיבעון שקיים בחלק מהמקומות. "זו טרגדיה", הוא אומר. "רב בישראל לא יכול לוותר על ביקור לפחות פעמיים בשנה, בכל אחד מהתיכונים ובתי הספר בעיר. הוא לא יכול לוותר על אף מגזר, על אף חוג בעיר. כפי שרבותינו נשיאנו אמרו, שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו האם הוא עשה מספיק כדי לזרוע יהדות במקומות שהוא היה אחראי להם וכי לא יוכל להימלט בבוא היום מהאחראיות הגדולה שהייתה מוטלת עליו לגלות את הניצוץ היהודי בכל אחד מבני קהילתו ולא עשה דיו.

"יש רבנים שמקדשים את הישיבה בבית-כנסת ואינם מבינים ששיחה בתוכנית רדיו מקומית או בהליכה לכינוסים אזוריים לאו דווקא דתיים ומביאים לשם את דבר השם, בכוחם לחולל מהפך אמיתית, מבחינת מעט אור דוחה הרבה מן החושך. אז נכון שמאז ששינוי נכנסה לממשלת שרון, המוני רבנים עסוקים במלחמת הישרדות אישית על המשכורת ועל הפנסיה, אבל עדיין, העסקנים חייבים לפעול בכל הכוח שימונו יותר רבנים חב"דיים בתוך המערכות, כדי שהמודל האמיתי של רב בישראל יישאר ולא נוותר על דורות של נוער שגדל סביב קריאתו המהדהדת של הרבי 'מיליון יהודים אינם יודעים שמע ישראל'".

ציינתם את פעילותו של הרב וילימובסקי ע"ה בנושא. מי כיום אמור להתעסק בעידוד אברכים לרבנות?

יש כאן כמה נדבכים. א. זה המשימה שלנו - לעודד שכמה שיותר אברכים חב"דיים ייגשו לבחינות, יוסמכו לרבנות ויהיה להם את כל הכלים בבוא היום להתמודד עם תפקיד. ב. זה העניין המקומי - לזהות הזדמנויות, ליצור את הכלים והחיבורים הנכונים שיאפשרו שרבנים חב"דיים יחזיקו במשרות של בפועל.

"לדוגמה, בכל כמה חודשים פורשים כמה רבנים לפנסיה ומסתלקים רבנים לבית עולמם, חב"ד חייבת למתג את עצמם בעולם הרבנות. יש לי עוגמת-נפש גדולה מהעובדה שבנו של הרב ביסטריצקי, הגאון הרב מרדכי שליט"א, שהוא תלמיד-חכם ראוי ומי שממשיך את מלחמת אביו במלחמה על מערכת הכשרות, לא נבחר מאז פטירת אביו לכהונת הרב הראשי האשכנזי בצפת.



"נאמר 'בתחבולות תעשה לך מלחמה', וכן, גם בתחום הזה. גם בעסקנים המקומיים וגם בעסקנות הארצית של ליובאוויטש. יש היום די ויותר ידידים ברבנות הראשית שיכולים לסייע בעניין. אך הסיוע הזה אינו פותר את חלקם של העסקנים שחייבים להשקיע בכך כוחות רבים יותר ממה שהם עושים בשנים האחרונות".

אולי מעמדם של עסקני חב"ד בעבר היה גדול יותר ומשפיע יותר?

"אינני מאמין שכוחם של עסקני חב"ד של היום מופחת מכוחם של עסקנים באמצע שנות הלמדי"ם והממים. היעלה על דעתך שעדת חסידי ליובאוויטש בתש"ע, כוחה חלש יותר מהימים ההם, בהם הצליחו קומץ עסקנים במעורבותו של 'הפרטיזן' להכניס את הרב בן-ציון ליפסקר ע"ה לכהן כרב העיר ערד, הרב יוסף הכט לרב הראשי לאילת, ושורה של רבנים ביישובי הצפון, ללא קשרים פוליטים, ללא תרומות ותקציבים ובנסיעה עם טרמפים מעיר לעיר.

"צר לי לומר זאת, חסרה יותר המודעות לחשיבות העניין ונכון שחב"ד אינה קשורה פוליטית אבל יש מקומות רבים שבהם יש כוח לחב"ד ואני מקווה מאוד שבעיר כמו קריית-אתא, יהודי תלמיד חכם שעשה מהפך בעיר ובנה את הפנינה החב"דית של הצפון, הרב חיים-שלמה דיסקין, יבחר לכהונת רב העיר. ויש עוד הרבה כוחות ראויים שיכולים וצריך רק לדחוף ולעודד ולרתום את העסקנים לעניין הזה.

מהות תעודה מהרבנות

מדוע רב חב"די יזדקק לתעודה של רבנות ראשית, האם לא די בהסמכות של רבנים חב"דיים בישיבה?

"הרבי לימד אותנו שעל כל אחד מאיתנו להיות כתובת לכל עניין יהודי - כל חסיד חב"ד באשר הוא, גם אם הוא טכנאי מחשבים ובוודאי עם הוא יושב אוהל. המטרה, שכל יהודי שיפנה אל כל אחד מאיתנו, יקבל מענה. מכיוון שכל אברך חב"די הוא כתובת יהודית, עליו להיות בקיא בכל הסימנים בשולחן ערוך הבסיסים עליהם הוא נשאל בשגרת החיים.

"כל מי שמבקש להורות הלכה ולהיות תל תלפיות לרבים, עליו מוטלת אחריות עצומה שחלילה לא תצא תקלה תחת ידיו והעניינים ההלכתיים יהיו ברורים אצלו לכל הפחות ברמה שידע היכן עליו לעיין בטרם ישיב תשובה לשואליו. יש משהו מיוחד בדמות של האברך החב"די שמביא את האנשים להפנות אליו שאלות.

"יש משהו במאור-פנים ובנוכחות ולפעמים חוסר ידיעה יכולה להביא לחורבן ולנזקים ממש. יש גם שלוחים וגם בתפקידים בפועל, אם אפשר להביא להם מצב שיוכלו ללמוד בצורה נכונה ומאירה הלכות שנוגעים להם, כמי שמגיעים למגע עם הקהל, אין שום טעם שלא ינהגו כך. זה לא מביא לפחיתות-כבוד אצל אף שליח שיש לו תעודה מהרבנות.

"ראיתי כמה שלוחי חב"ד שהם עצמם הודו לי שהעובדה שהם עצמם בקיאים בהלכות יכולים להשיב בעצמם ואינם צריכים כל מיני מוצ"ים שזה תרם מאוד למעמדם והרחיב את השפעתם".

במשך 12 חודשים, גילה הרב אליטוב את העוצמה של הרבנים החב"דיים בישראל. "יש כל-כך הרבה רבנים חב"דיים מכהנים, מורי הוראה ומורי צדק, רבני בתי כניסיות ויש דרך להביא את זה לידי ביטוי גם בחב"ד הארצית, בכדי שלא כל אחד יישאר במקומו-הוא, אלא שכל מורי ההוראה יהיו נגישים לעדת ליובאוויטש שמונה כיום אלפי משפחות שונות ואין דעותיהם שוות ואין פרצופיהם שווים ומן המפורסמות הן ואין להאריך"

מה רב מקומי יכול לתרום ברמה הארצית?

"אני חושב שהגיע הזמן להרחיב את בית-דין רבני חב"ד ולהקים בתי הוראה אזוריים של רבנים חב"דיים ברחבי הארץ", מצהיר הרב אליטוב. "ב"ה, בשנים האחרונות רואים מעורבות של בית-דין רבני חב"ד, בהנהגתם של הרב יצחק-יהודה ירוסלבסקי והרב מנחם-מענדל גלוגוכסקי בתחומים נוספים של חב"ד, כמו בסיוע למוסדות והוראה לרבים אך ישנם רבני קהילות מאנ"ש, תלמידי חכמים וגאונים של ממש שיכולים לשלבם בתוך בית-הדין ובמסגרת בתי ההוראה הללו.



"אני בטוח שנעשים מאמצים כדי לתת ביטוי לאותם רבנים שיוכלו להיות תל-תלפיות לרבים. אין לי ספק שאפשר ליהנות מהם לא רק בקהילותיהם הם. חב"ד כיום גדולה והיא זקוקה לכל אותן כוחות. אין לה את הפרבילגיה לוותר על כל אותם מורי ההוראה והאברכים המתאימים לכך".

הרב אליטוב מספר בהנאה על פגישותיו עם האברכים החב"דים במהלך הבחינות: "יש משהו מיוחד בחן החסידי של אותם אברכים. ברוך השם, תלמידי חכמים לא חסרים כיום. אלפים ניגשים לבחינות ברבנות הראשית ומצליחים. אך ברור הדבר שללא קביעות בנפש של לימוד דא"ח מידי יום ביומו, אין ביטוי אמיתי לרגש האחריות שנטע הרבי בתוכנו, לרוץ כלפיד בוער בין אחינו בני ישראל ולתבוע מהם התחזקות בשמירת תורה ומצוות, מבלי לוותר על אף אחד.

"לימוד חסידות היא הערובה שגם שנים לאחר שיוצאים מתומכי תמימים ומגיעים לכהן בתפקידי הוראה ושליחות, שישארו דבוקים בלחלוחית החסידית מתוך ידיעה שלימוד החסידות הוא מקור חייותנו והחיים גם עם לימוד חסידות עדיין זקוקים לסייעתא דשמיא, אך בלעדי חסידות, איך ניתן לצפות, שנוכל לקבל את הכוחות הראויים לעמוד על משמרתנו בשליחות הכי עיקרית של להכשיר את העולם לקבלת פני משיח צדקנו".

להקים מערכת כשרות חב"דית

אחת המסקנות שהגיע אליהם הרב אליטוב בתום שנה לכהונתו, לאחר שנפגש לישיבות עבודה עם עשרות רבנים חב"דים, הוא המחסור הבעייתי בגוף כשרות חב"די בישראל.

"תקופה ארוכה אני חושב על-כך שאין לחסידות חב"ד בארץ מערכת כשרות ארצית, כמו שיש לשאר החוגים. מעבר לעובדה שגוף כשרות יוכל לתת פרנסה לשלוחים בתבל, הגיע הזמן שנקים מערכת משלנו הכוללת את החומרות בהם נהגו רבותינו במשך השנים. אין שום היגיון שזה לא יעשה.

"דמותו של הרב החב"די - ההולמת ביותר לכהן כרב". הרב אליטוב בלשכתו ● צילום: עזרא לנדא, COL
"דמותו של הרב החב"די - ההולמת ביותר לכהן כרב". הרב אליטוב בלשכתו ● צילום: עזרא לנדא, COL

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. בדרך לרב הראשי הספרדי
(2009-10-06 21:17:01)
על פי דבריו, תוך שנים ספורות הוא הראשל"צ, בעזרת השם!!!
2. כשרות
(2009-10-06 21:45:43)
ידוע דעתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו:
לא להקים גוף כשרות חבד"י.
מתן הכשר, בזמנו, ליקב שמשון, אמר הרבי: שזה באופן יוצא מן הכלל.

בקשר למינוי הרב זוין לרב ראשי וכו'',
הרבי הורה לו במכתב, לא להגיש מועמדות לרב ראשי.
3. וואו
(2009-10-06 21:46:52)
מדהים.
חבל שהשלוחים לא מנצלים כזה אדם מיוחד שנמצא במעמד כזה גבוה.
אפשר להזמינו לאירועים מיוחדים ולעשות דרכו קשרים עם רבנים וכו'
4. מערכת כשרות חבדי
(2009-10-06 22:11:51)
הרי רק עכשיו זמענו על פגמים במשחטה חב"דית - שהיא תחת הכשר אחד חבד"י, לעומת שחיטה אחרת שכולם מרוצים ממנה, ועוד אחת זולה יותר ופחותה ברמתה הכשרותית.

הנושא הכואב הוא אחר - אין גיבוש בין כולם. כל אחד עובד לבד. חבל.
איפה הרבי?
5. מערכת כשרות חב"דית = רח"ל
(2009-10-06 22:29:38)
מספיק אנחנו שקועים בביצה הפוליטית כשבבחירות האחרונות הרבנים התירו משום-מה לאנ"ש להשתמש בשם חב"ד עבור מפלגות עירוניות
עכשיו אנחנו צריכים להתערב בפוליטיקה ובעסק המסוכן הנקרא כשרות. ושלא תהיה להם טעות, לכשרות כמעט ואין קשר היום עם מצוות כשרות מהתורה. יגיד לכם כל משגיח או בעל עסק מזון - המלחמות הפנימיות בין מערכות הכשרות והלכלוך הרב שיש במערכות עצמן אין להם דבר עם פרשת שמיני.
6. ל3 המדהים
(2009-10-06 22:30:27)
תודה על ההצעה, נסתדר. באמת שנסתדר.
7. ראיון חזק
(2009-10-06 22:57:44)
סוף סוף כולם זוכים לראות מיהו הרב אליטוב
חזק ואמץ!
8. כל כך צודק
(2009-10-06 22:58:09)
הגיע הזמן לרענן את בית הדין באנשים צעירים היודעים את נפשות הקהילה
9. כל המוסדות צריכים לעשות חשבון נפש
(2009-10-06 23:16:45)
ראיון נוקב ומעורר חשבון נפש
10. מי הם העסקנים עליהם הוא מדבר?
(2009-10-06 23:17:05)
11. הכח הרציני הרב וייספיש
(2009-10-06 23:59:09)
לך מחיל אל חיל
12. מערכת כשרות חב"דית? למה להילחם ברב לנדא?
(2009-10-06 23:59:19)
13. ל6 המדהים..
(2009-10-07 00:07:25)
אתה מגיב בשמו של הרב...או בתור ישראל....
יהודי כזה חשוב להזמינו לאירועים..
14. 12 צודק
(2009-10-07 00:55:44)
למה להילחם ברב לנדא???? הכשרות שלו מהודרת ביותר
15. מה תפקידו של וייספיש?
(2009-10-07 02:13:55)
16. תמונות מדהימות
(2009-10-07 02:14:09)
17. ל6 המודהם
(2009-10-07 03:03:01)
מנין מגיע חוסר הפירגון?
18. ל15
(2009-10-07 06:06:45)
הרב שמוליק ווייספיש הוא (בנוסף לתפקידיו החינוכים) עוזרו של הרב אליטוב.
19. צודק מאד
(2009-10-07 11:47:41)
הרב אליטוב היקר! אתה הרי אדם מאד נעים הליכות, אבל רציתי לשאול אותך, איך ייתכן שאף רב ראשי בישראל, או חברי מועצת הרבנות הראשות לא הגיעו להלוויתו של הרה"ג הרב ליפסקר זצ"ל רבה הראשי של ערד, וחבר בית דין רבני אנ"ש. זו ממש בושה וחרפה. רק אם הוא היה אדם עשיר או משהו שמריח עושר, כולם היו מתייצבים כאיש אחד, אולי ייצא להם משהו מזה
20. ר" שמעון
(2009-10-07 12:11:04)
כדאי שהצופים יזכרו שחוץ מזה שהרב שמעון הוא רב הוא גם אדם מדהים וחביב מאד בזכות עצמו ונואם בחסד עליון וכדאי לנצלו
21. כשרות חבדית
(2009-10-07 13:00:37)
מדוע שמדברים על כשרות נוספת מיד באות תגובות למה להילחם ברב לנדא אין בכך שום מלחמה
רק תוספת והידור בכשרות וטובת הצרכנים האוכלים שחיטת חב"ד בלבד וכו ופרנסה לעוד מאנ"ש
22. ל4 נא לפרט
(2009-10-07 13:07:05)
על איזה שחיטה אתה מדבר ? כי גם אני שמעתי דברים בסגנון זה ואכן חבל שהרבנים לא עושים כלום. ראיתי את המסקנה שנכתב בסיום הקונטרס המיוחד שחיטת ליובאוויטש שעל בית הדין לקחת אחריות על כל מי שמתמש בשם חבד בכשרות
23. מערכת כשרות - דבר שמוכרח המציאות !!!
(2009-10-07 14:01:48)
מי שעיניו בראשו וקצת מסתכל סביבו רואה ושומע כי בכל השמחות והאירועים של אנ"ש ומוסדות חב"ד שעורכים באולמות ובתי מלון מפרסמים או לא מפרסמים מי הרב החבדי שנותן את ההכשר ומה הם דרישות הכשרות שלו. מפרסמים המשגיח מאנ"ש או חבדי כאשר בפועל אין שום גוף של רבנים רציניים מנוסים שבודקים ומפקחים על הכשרות, האם היא אכן מתאימה לחסידי חב"ד בכלל ובפרט שעלינו להיות ולהראות דוגמה חי'ה בהצבת כללים מאוד ברורים. ואת זה יכול לעשות גוף חבדי מוסכם על כלום.
24. כל הכבוד, לכב' הרב על הרעיון של הקמת גוף כשרות בחב"ד
(2009-10-07 14:16:01)
לאחר קריאת התגובות, נראה כי הציבור פשוט לא מבין את גודל ההצלה שגוף כזה יתרום להחדרת הכשרות לכלל עם ישראל ובתוכם חסידי חב"ד, כדאי לעבור למדור הכשרות ולקרוא קצת מהמורכבות של הכשרות וכמה צריכים להקפיד על כל פרט.
חזק ואמץ, כב' הרב ועוזריו לצידו.
25. ל- 2 הכשרות בחב"ד היום בבעיה מאוד גדולה !!!
(2009-10-07 14:27:01)
אם לא יהי' מענה אמיתי עלול להיות יותר גרוע וחייבים להציל את מה שאפשר ובפרט שב"ה יש רבנים שמבינים את גודל השליחות של הרמת קרן התורה והכשרות החבדית.
ולעניות דעתי, יש צדק לומר שיש בזה גם פוליטיקה אך אם רוצים לעשות מה שהוא חייבים "לקפוץ למים"
הם לא תמיד הכי נקיים, אך חובת המציאות. המשיכו להפיץ תורה וחסידות מתוך אחדות אמיתית.
26. עם כל הכבוד, מי הם הרבנים שיהיו בגוף הכשרות המוצע ??
(2009-10-07 15:06:37)
חשוב מאוד לדעת כי עם הרבנים שיקימו את גוף הכשרות החב"די לא יהיו מוסכמים על כולם, זהו מתכון בדוק לכישלון.
האם יש כבר מעומדים לארגן את גוף הכשרות ???
האם הגוף כשרות יהי' בהסכמת כל רבני חב"ד שבפועל נותנים כשרות ???
אסור לגוף הכשרות ליפגוע בנותני הכשרות בחב"ד ???
מה שחשוב להיות גוף עממי לכל דורש ללא פניות אישיות !!









1111
27. חשוב להפריד בין הדברים
(2009-10-07 18:45:21)
28. חשוב להפריד בין הדברים
(2009-10-07 18:53:37)
הרבי רצה רבנים חבדים!חובה להפנות כשיהודי בא לשאול לרב מורה הוראה בפועל!כחסידים אסור לנו לעשות דבר וחצי דבר שעלול להתפרש בחוצה כשמץ פגיעה ברב לנדא
29. הדברים מחייבים חשבון נפש אמיתי שלא מן השפה אל החוץ
(2009-10-07 19:03:53)
בראיון הזה של הרב אליטוב קראתי יותר את הדברים שהוא מרמז בין השורות מאשר הדברים עצמם. צריך להודות שלמרות שסגנונו הוא עדין ומכובד ואינו פוגע ומעליב, עדיין חב"ד זקוקה לחיזוק בכמה דברים. אני התחברתי דווקא לעניין בית דין רבני חב"ד.
מן המפורסם שהרבי גילה את דעתו במשך שנים כי על בית הדין של רבני אנ"ש בארה"ק להתרחב ועליהם להכניס רבנים נוספים מכל מיני קהילות אנ"ש, אך משום מה הדבר לא ארע. ואם לא די בכך: במקומם של אלו שהסתלקו לבית עולמם לא נכנסו תחתיהם אחרים. ואני שואל: מדוע דמויות רבניות מובהקות בליובאוויטש כמו הרב אשר לעמיל כהן מביתר עלית, הרב יקותיאל פרקש מירושלים, הרב משה הבלין מקריית גת ועוד רבים וטובים שחיים בד אמות של הלכה, לא יכולים להצטרף. הרי לא ייתכן שעדת חסידי ליובאוויטש הכפילה את עצמה בעשרים שנים האחרונות ואילו בית דין רבני חב"ד לפני עשרים שנה, היה גדול בהרבה יותר מהיום. רבנים כמו רבי יהודה בטרשווילי רב יהדות גרוזיה ואחרים כיהנו בבית דין ואילו כיום נזהרים שלא לצרף והרבנים הנוכחים קורסים בנטל.
אם מישהו כאן מכחיש את הפתקים של הרבי בשנות המ"מים להגדיל את הבית דין בדמויות שונות מחוגים בחב"ד, שיעלה כאן ויאמר זאת. אני יודע על פתקים שקיבל פלוני בן פלוני עם הוראות ברורות שלא יושמו ומי יודע אם העדר העשיה בעניין זה גורם לתקלות שונות ואין להאריך בדבר המצער
30. אני מעריך אותו: יהודי שעושה הרבה בלי לריב עם איש
(2009-10-07 19:05:33)
כמתפלל בבית כנסת שיכון חב"ד בירושלים אני רוצה לומר עליו דבר אחד: היהודי הזה פעל רבות למען האדרת כבוד ליובאוויטש, סייע רבות לאנשים בסתר, ומעולם לא צבר יריב אחד. הוא נמנע מלהיכנס לעניינים של מחלוקת, תמיד עם חיוך ושמחה. ירבו כמותו
31. הכולל "אור יעקב אור זרוע" ברחובות
(2009-10-13 12:59:07)
יש לציין את העסקנים הרבנים החסידיים החשובים הרב אליעזר מזרחי
והרה"ג הרב שלמה מזרחי רבה של כפר גבירול שייסדו את הכולל ברחובות
ע"ש אביהם הצדיק רבי יעקב מזרחי זללה"ה ואחיהם התמים הקדוש ר' דוד הי"ד
ואחיהם הרה"ח הרה"ת הר"ר משה ע"ה
יחד עם הגאונים החסידים הרב מאיר אהרון שליט"א והרב שלמה גלעדי שליט"א
שעושים לילות כימים למען רווחת התמימים להגדיל ולהאדיר שם ליובאוויטש
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:




© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן