הרב גרשון מענדל גרליק, שליח הרבי הוותיק במילאנו שבאיטליה, ביקר בערים חרקוב, קייב, דנייפרפטרובסק ודונייצק שבאוקראינה, והוא עדיין בעיצומו של מסע התוועדויות 'הקהל' לרגל י"א ניסן.

השלב השני של 'מבצע הקהל' שע"י אגודת חסידי חב"ד העולמית בראשות הרב אברהם שם טוב ומנוהל על-ידי הרב חיים גרינברג ממשרד הקהל – נחל הצלחה גדולה כבר בימיו הראשונים. רשמים מהתוועדויות ראשונות הגיעו והעידו על התרגשות גדולה, בעוד שהתוועדויות רבות אחרות תתקיימנה בימים הקרובים. מסעו של הרב גרליק באוקראינה עודנו בעיצומו. כקודמו, שנערך בי' שבט עם הרב שלום בער בוטמן והוכתר בהצלחה מרשימה, אורגן המסע על-ידי הרב משה וובר, משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק. תוכנית מדוקדקת לפרטיה גרמה לניצול מושלם של הזמן שעמד לרשות הרב גרליק, שמאז עזב את אוקראינה כנתין פולני בשנת תש"ז לא דרכה בה רגלו.

מול שמונים יהודים בעלי השכלה ואינטליגנטיים עלה על הבימה באולם בדונייצק שבאוקראינה הרב גרשון מענדל גרליק – השליח המיתולוגי והוותיק, שיציאתו לשליחות במילאנו נחשבה ל'מסירות נפש' באותן שנים ראשונות לנשיאות הרבי.

דמעות מול הבית

למאזיניו, בניגוד לחסידי חב"ד והתמימים שגדלו על התוועדויותיו המפורסמות ב-770, זו הייתה היכרות ראשונה עמו. אבל התגובה שלהם הדהימה את הרב פנחס וישצקי, שליח הרבי ורב העיר. "אני לא יודע להסביר את זה.. אולי ה'הדרת פנים' שלו.. אבל כשהוא נעמד על הסטנדר, הם פשוט החלו לבכות מהתרגשות. הוא החזיר אותם שישים שנים לאחור, סיפר להם ברוסית רהוטה על שנות ילדותו ברוסיה ועל המהפך שחל מאז.

"לא רק שלא דיברתי רוסית מאז שעזבתי", התנצל שוב ושוב הרב גרליק בחיוכו השובה, "גם לא שמעתי את השפה הרוסית, ובנוסף לזה נותרו בי עדיין שאריות מהפחד והאימה שאפפו אותנו, היהודים, בימי השלטון הקומוניסטי". אבל השומעים לא הרפו ובצימאונם דרשו לשמוע. הרב גרליק לא חסך לבסוף בסיפורים משנות שליחותו ובזיכרונות ילדותו.

"פסעתי עם הרב גרליק מול ביתו של הרבי בדנייפרופטרובסק, ברחוב בריקודנה", מספר הרב וובר. "הוא נעצר מול השלט המציין את עברו של הבית, ומעיניו זלגו דמעות. לאחר מספר דקות של הרהורים, אמר: 'מצידי, קיבלתי את כל מה שרציתי'".
במרבית זמן שהותו בדנייפרופטרובסק הרב גרליק השפיע למקורבים וחסידים; קיים כינוסי הקהל ושיתף את חניכי המוסדות במילים טעונות רגש רב שהצליחו לחדור לליבם של כל השומעים. אבל גולת הכותרת הייתה, לדברי הרב וובר, ההתוועדות שנמשכה שבע שעות רצופות לקהל שהורכב מתומכים, אינטלקטואלים, סופרים ואנשי רוח, בעלי מקצועות ואנשי עמל, שלוחים, מקורבים ו'תמימים' שהאזינו יחד לסיפורים מרגשים ואותנטיים על הרבי. "הקהל המרותק סירב להיפרד מהאורח", אומר הרב וובר.

אותו מסר לכל אחד

המסע לאוקראינה החל בקייב הבירה. הרב גרליק נפגש עם תומכים מקומיים להתוועדות מיוחדת לציון יום הסתלקות הרבי הרש"ב והתחלת נשיאות הרבי הריי"ץ – ב' ניסן. למחרת טס לחרקוב, מקום מנוחת אמו ע"ה ושם שהה בשבת שהוקדשה להתוועדויות רצופות. הרב משה מוסקוביץ, השליח בעיר, סיפר בצאת השבת: "מכל שנות שליחותי בעיר אני לא זוכר שבת כה מרוממת. האורח הצליח לאחד את כל שכבות האוכלוסייה היהודית, במאור פנים ובחיוכו הקסים את הקהל שבלע בשקיקה כל מילה היוצאת מפיו".

הרב גרשון מענדל גרליק נועד בדונייצק עם כמה פורומים. בתחילה פגש בקבוצת יהודים גדולה שהשתתפה בסמינר הכנה לחג הפסח ושוחח עם סטודנטים וסטודנטיות שהפגינו יראת כבוד כלפי הרב המבוגר. "ההשפעה שלו עליהם הייתה מיוחדת מאוד", מספר הרב וישצקי. "הוא התוועד גם עם אנ"ש והשלוחים, שזה ה'מגרש הביתי' שלו. ההתוועדות התנהלה אמנם ברוסית אבל היא כללה את כל האלמנטים המוכרים מההתוועדויות שלו.. את כל המענות, ההוראות והסיפורים שמענו בדונייצק, בעיר רחוקה 'מעבר להרי החושך' עם קהילת חב"ד קטנה, עד שעות הלילה המאוחרות".

המסר של הרב גרליק לשלוחים ולאנ"ש היה ש"השליח הוא בסך הכול ה'מקל' המבצע. תהיה נאמן למשלח, והרבי כבר ידאג להוביל אותך". הרב וישצקי מספר על רגעים מרגשים במיוחד בהתוועדות שהתקיימה במיוחד עם חמישה-עשר ילדי השלוחים. "הוא חיזק ועודד אותם. הם יצאו בתחושה שהם 'דעם רבי'נס קינדער', כפי שחזר שוב ושוב. אני חושב שהביקור כולו נרשם בתולדות ימי העיר. ר' גרשון מענדל הצליח להעביר מסר זהה לרמות שונות של אנשים, בשפות מגוונות עם החמימות וההתקשרות לרבי שהקרין. אני יכול לומר שבאופן אישי, אחרי 15 שנים בעיר, השיחות שלו עמי וההתוועדויות יצרו חיזוק גדול והתעוררות עצומה, ועל כך אני מודה לרב אברהם שם טוב ול'משרד הקהל'".