יום שלישי ח"י מנחם אב היה בהחלט יום לא שגרתי בקעמפ "גן ישראל צבא הגאולה". כבר משעות הבוקר הורגשה תכונה מיוחדת בפעילויות הקעמפ. לאחר תפילת שחרית ושיעורי הלימוד הקבועים, כשקציני הלימודים מתרוצצים ללא הרף בין הכיתות, משגיחים על הסדר ובוחנים את החיילים על החומר הנלמד, התקבצו כל החיילים לתמונה הכללית, כשבמהלך ההתארגנות לקראת התמונה מנגנים החיילים יחדיו מניגוני הקעמפ.

לאחר סיום התמונה הכללית, פנו כל החיילים לנקות את שטח הקעמפ ולסדר את חדריהם בסדר מופתי, לרגל ביקור ההורים היקרים בשטח הקעמפ בתוכנית "יום ההורים" שתחל בעוד מספר שעות.

כמו-כן עמלו החיילים גם על בניית מוצגים, כל גדוד הקים מוצג המבטא את תוכנו של נושא הגדוד, אהבת ישראל, הפצת המעיינות או תביעת הגאולה.

בשעה ארבע וחצי אחר הצהריים (שעון ישראל) לאחר שהחיילים התפללו תפילת מנחה, כשקול החיילים בתפילתם מרקיע שחקים, ולאחר ארוחת הצהריים, הופיעו הורי החיילים בשערי הקעמפ.

ההורים ובני המשפחה הנוספים סיירו בשטח הקעמפ עם ילדיהם שמציגים בפניהם בגאווה את מבני הקעמפ, את מפקדיהם ששיבחו בחום בפני ההורים את הילדים, ואת חברי הצוות הבכיר של הקעמפ.

בשעה שש וחצי החל מסדר הקעמפ כשהוא משולב בתכנית מיוחדת לרגל יום ההורים.
שקט מוחלט שרר בשעה ששלושת המחטי"ם נכנסו אל שטח המסדר, החיילים כולם עומדים ומצדיעים עד שניתנת להם האות להניח את ידם.

לאחר מילות פתיחה מאת אחד המחטי"ם שבירך את ההורים החל המסדר בסדרו הרגיל כששישה חיילים משישה סיירות קוראים בקול שישה מהפסוקים. אחר כך ניגנו החיילים את ההמנון הכללי של הקעפ "עומדים ניצבים...".

אחר כך פתח אחד המחטי"ם בנאום נרגש כשהוא פונה אל ההורים ומספר להם בגילוי לב, שעל אף שאירועי הקעמפ תוכננו מראש בקפידה ובפרטיות, אך אף אחד לא פילל להגיע להצלחה נפלאה שכזו. לראות את החיילים כשהם מתפלים, כשהם שולטים באופן מוחלט בחומר הלימודים, כשהם קוראים קראת שמע שעל המיטה בכוונה ובתמימות וכאשר הם מציירים במחשבתם את תואר פניו הקדושות של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו זהו בהחלט דבר מדהים, וברור הדבר – אומר המח"ט- שהצלחה זו היא הצלחה לא טבעית ובלתי נתפסת הבאה אך ורק מכוחו של הרבי, בעל הבית היחידי של הקעמפ.

בסיום הדברים פצחו החיילים בשירת המנון השנה המרגש, המנון הגדודים, כשההורים מתבוננים בהתרגשות ובפליאה ולא מאמינים למראה עיניהם. גם בביקור קצר שכזה יכלו ההורים להבחין שמתחולל כאן באמת דבר בלתי רגיל. ההתמסרות הנדירה של המפקדים אל החיילים, הקשר העמוק שנוצר ביניהם, החיות בלימודים, הרצינות בתפילות זהו דבר הבולט לעין כל רואה.

לאחר אמירת ששה פסוקים נוספים, עלה החייל מענדי שקולניק ודיבר בשם כל החיילים "אבא ואימא, אני רוצה לומר לכם כמה מילים מתוך הלב" - אמר מענדי באמצע נאומו- "שמה שאני מקבל כאן ב'גן ישראל צבא הגאולה' לא אקבל באף מקום אחר בעולם". "תמיד שמעתי" - ממשיך מענדי - "על הרבי ועל חובותינו להתקשר אליו, אבל כשהגעתי לכאן לקעמפ, התחלתי לחוש שהרבי הוא האבא האמיתי שלי שאוהב אותי ואכפת לו ממני באמת ועל כך שגם אני צריך ליטול חלק במאבק שלנו להביא להתגלות של הרבי, לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

נאומו של מענדי סחט דמעות ומחיאות כפים סוערות מההורים הנרגשים ומהחיילים. אחר כך, לאחר שירת המנון "ציפייה ובטחון" דיבר בפני הקהל הרב יוסף יצחק הלוי שיחי' גורביץ, משפיע ישיבת תומכי תמימים במקום, שסיפר לחיילים והוריהם את סיפור הקמתו של גן ישראל הראשון בניו יורק ועל דברי הרבי בקשר למחנות הקיץ.
כשקולו נשנק מבכי מספר הרב גורביץ לקהל על אותו ילד שאביו שאל אותו מה קרה לו בקעמפ שהוא החל מאז לחכות למשיח בצורה כה חזקה והילד השיב כי שמע על כך מהרבי ו"הרבי מתכוון לכך באמת".

אחר כך דיבר בשם ההורים, הרב מישולובין ראש ישיבת תומכי תמימים בביתר שהתבטא בתוך דבריו, שלעולם לא זכה להבין את דברי הרבי שהקעמפ הוא חלק מישיבת תומכי תמימים, אך כשהגיע היום אל הקעמפ ונוכח למול עיניו באמיתות הדיווחים ששמע על הקעמפ מבנו ומהורים אחרים, הבין כי הוא אכן הגיע אל המקום שמספק את התשובה האמיתית והמושלמת לציפיותיו.

הרב מישולובין הודה בחום בשם כל ההורים לכל העוסקים במלאכת הקודש וסיים את דבריו במשאלה ותקווה שנזכה להתראות עם הרבי בקרוב ממש, נאו.
לאחר הנפת דגל הקעמפ לקול שירת "אני מאמין" מפי החיילים תם הכינוס וההורים נפרדו מילדיהם המאושרים לעוד שבוע נפלא בקעמפ "גן ישראל צבא הגאולה".

דקות ספורות לאחר הכינוס הופיע בשערי הקעמפ ראש העיר מגדל העמק מר אלי ברדה שטרח ובא לבקר במחנה הקיץ השוהה בעיר, כשהוא מלווה במנכ"ל הישיבה המסור ר' ברוך אביסרור.

מר ברדה התקבל בברכה על ידי צוות הקעמפ הבכיר ופנה אל משרדי הקעמפ שם הבהירו לו המנהלים את התפקיד המיוחד שיהיה עליו לבצע בזמן הקרוב.

ראש העיר נכנס אל אולם "770 הזאל הקטן" והשתתף עם החיילים בתפילת מעריב נלהבת כשלפני התפילה שמעו החיילים הסבר על ההכרח להתנהג תמיד בצורה שתגרום לקידוש ה' וקידוש שם ליובאוויטש בפני כל אדם.

לאחר התפילה נערך מסדר מקוצר במיוחד לכבוד ראש העיר כשבמהלכו שרו החיילים את המנון הקעמפ. ראש העיר פנה לסיור קצר עם ר' ברוך אביסרור בשטח הקעמפ, ואחר כך כשנראו השנים שוב בחזרתם אל שטח המסדר ניכר היה עליהם שמתנהל ביניהם ויכוח כעוס מלווה בתנועות ידיים תקיפות.

ראש העיר עמד על ליקויים בהתנהלות ובניקיון הקעמפ והוא היה נחרץ בדעתו שעל הקעמפ לסגור את שעריו.

התחינות וניסיונות ההרגעה של מנהלי הקעמפ לא הועילו וגם כאשר המח"ט הרעים בקולו על ראש הצוות הטכני בקעמפ על הממצאים המביישים שנמצאו, לא סיפק הדבר את ראש העיר ואז הרעים ראש העיר בקולו: "אני רוצה להודיע לכם חיילים יקרים על פתיחתה של מלחמת התקשרות...".

דלה העט מלתאר את פרצי השמחה, ההתלהבות והריקודים שנוצרו על ידי המפקדים והחיילים בעקבות השמעת הודעה דרמטית זו.....

לאחר הפוגה קלה נכנסו החיילים אל ה'עס צימער' לארוחת ערב, כשהם מחליפים ביניהם בהתרגשות את חוויות האירועים המסעירים. אחר כך עלו החיילים ל770 ה'זאל הגדול' שם חולקו החיילים לשתי פלוגות לרגל מלחמת ההתקשרות, לא לפני שקיבלו הסבר מפורט על תוכן המלחמה בין שני הקבוצות, 'פעולה' מול 'ציפייה' מאת אחד המחט"ים.

המח"ט הכריז שחובה על כל חייל לדעת ולהפנים את תוכן הקבוצה אליה הוא משתייך ודבר זה הוא מכריע לניצחון במלחמה הגדולה...

לאחר הצפייה בווידיאו של הרבי, אשר על כך לא יוותרו החיילים לעולם, גם בשעת מלחמה כמו בשעת שלום... פנו החיילים לחדריהם לאמירת קר"ש של המיטה מתוך הסידור, ציור פני הרבי במחשבתם, ברכת המפיל ומנוחה לקראת הימים הבאים בהם נכונו להם חוויות מסעירות ללא כל ספק.