הבוקר פורסם באתר ynet על ההתפתחויות בקראון-הייטס, כפי שפורסם בסוכנות הידיעות AP:

17 שנה לאחר שמהומות בין-גזעיות הותירו את רחובות שכונת קראון הייטס שבברוקלין מדממים, גברה שוב המתיחות בין הקהילה החסידית לקהילה השחורה בשכונה המעורבת.

משטרת ניו יורק דיווחה לאחרונה על גבר שחור שהוכה באכזריות ברחובות השכונה. כמה שבועות לאחר מכן התלוננן נער חסידי שהותקף על ידי שני צעירים שחורים בעת שנסע על אופניו. מייד לאחר מכן החלו הפגנות של תושבים יהודים שנשאו שלטים ועליהם הכיתוב "דם יהודי אינו זול!".

המהומות ב-1991 פרצו לאחר שילד שחור בן שבע נהרג בתאונת דרכים בה היתה מעורבת שיירת כלי רכב של האדמו"ר מחב"ד, מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ'). באירועים האלימים שנמשכו שלושה ימים לאחר מכן, נדקר למוות סטודנט יהודי על ידי כנופייה של צעירים שחורים.

המתיחות המתחדשת גרמה לחששות בקרב מנהיגי הקהילות שהאירועים האחרונים יידרדרו במהירות לגילויי אלימות נוספים. "אירוע אחד יכול להתפתח למצב שלא נדע איך להתמודד איתו", אמר ריצ'רד גרין, מנהל מרכז הנוער השיתופי של קראון הייטס, הפועל למען פעילות משותפת של הקהילות השונות בשכונה.

משטרת ניו יורק הגבירה את סיוריה במרכז קראון הייטס ובאזור מרכז קהילת חב"ד, בניסיון למנוע הסלמה. גם ארגון "השמירה", קבוצת שמירה יהודית אזרחית, הגביר את פעילותו ומאות ממתנדביו מסיירים בשכונה עם רדת החשיכה.

התובע המחוזי, צ'ארלס היינס, הורה על פתיחת חקירה בניסיון ללכוד את החשודים בתקיפתו של אנדרו צ'ארלס, צעיר שחור שהוא גם בנו של בלש במשטרת ניו יורק. בין החשודים במעשה - חרדי בן 25 החבר בארגון "השמירה" המקומי. במשטרה מעריכים כי תקיפת הצעיר היתה תגובה ליידוי אבנים לעבר בתי יהודים מצד ילדים שחורים.

התובע היינס התבטא בחריפות נגד אנשי "השמירה" והשווה אותם לכנופיות אלימות. לדבריו, "אנו לא יכולים לקבל את קיומה של קבוצה שלוקחת את החוק לידיים ומענישה אנשים שלא על פי החוק".

בארגון "השמירה" דוחים את טענותיו של היינס, ומבהירים כי מתנדבי הארגון מגנים על התושבים החסידים והשחורים גם יחד. ראש הארגון, יוסי שטרן, סיפר על מקרה שבו תקפו ארבעה צעירים שחורים תלמיד ישיבה בפתח מרכז חב"ד. לדבריו, המתנדבים תפסו את החשודים במעשה, אך העבירו אותם לידי המשטרה מייד לאחר מכן.

למרות האירועים האלימים, ההערכה היא שהקהילות לא ירשו לאירועי 1991 לחזור על עצמם. ריצ'רד גרין אמר שמרכזים כמו זה שהוא עומד בראשו, מאפשרים לתושבים להידבר במקום להתעמת. ילדים ונערים משתי הקהילות מגיעים למרכז ומשתתפים בפעילויות משותפות כגון חוגי אמנות וספורט, וכך, לפי גרין, מגשרים על הפערים ומונעים את ההסלמה.