ביום שלישי ג' בניסן תשס"ח לוותה אנשי ירושלים בהמוניהם, אחד מטובי בניה, משופריא דקרתא קדישא, מיקירי ונקיי הדעת בירושלים, ת"ח מופלג, עסקן עצום וצנוע, הולך תמים ופועל צדק, והתעסק בעבודת גחש"א בירושלים במסירות למעלה מיובל שנים, הרה"ח הרה"ת רבי שלמה יחיאל זצ"ל, בהרה"צ רבי אברהם אלחנן ויספיש זצוק"ל, חתן הגאון רבי דוד בהר"ן זצוק"ל, ונין ונכד להגאונים הקדושים רבי עקיבא יוסף שלזינגר ורבי נחום משאדיק נבג"מ, אביו של הרה"ח ר' מנחם ויספיש שיחי', וגיסו של המשפיע הגה"ח רבי אברהם צבי הכהן זצ"ל ומחותנו של הרה"ח רבי אברהם חנוך גליצנשטיין שליט"א.

המנוח זצ"ל נולד ג' באייר תרצ"א, להוריו תושבי שכונת שערי חסד בירושלים, סבו הגדול רבי דוד בהר"ן זצ"ל שזכה המנוח להתחנך על ברכי סבו, ציווה לתת לו את השם.

זכה שנים רבות להיות במחיצתם של חכמי וגאוני שערי חסד וללמוד מהם הדרך חיים שכולה רוחניות. מנעוריו עבד את ה' בעבודה בתורה וגמ"ח, ובלימוד החסידות, והיה ירא את ה' מאד תפילתו היה לא כל תנועה חיצונית ולפעמים שהיו מתעמקים בו בשעת התפילה ראו דמעות זולגות מעיניו. שנים הרבה למד ספרים אלו: לקוטי תורה, ותניא, ראשית חכמה ויסוד ושורש העבודה.  בניחומי אבלים תיאר עליו בנו של הגה"ח רבי שלמה זלמן אוירבוך שליט"א שנולד ירא שמים ואמר שמכירו מילדותו כבעל יראת שמים טהורה. וסיפר שאביו הגאון ר' שלמה זלמן זצ"ל כשהיה רואה איך שר' שלמה יחיאל עולה במדרגות ביתו, היה אומר לבנו שהוא בא לשאול שאלה כמו סבו הגדול והיה משתעשע עם שאלותיו, והמשיך שאביו ר' שלמה זלמן אמר עליו שהוא אוהב אותו אהבת נפש, וכידוע שהיה קשור בכל נימי נפשו לרש"ז זצ"ל.

"מספר  בנו ר' מנחם שיחי'" שלפני חתונתו הוריו שאלו את הרבי נשיא דורנו אם מותר להם לצאת לחו"ל ל"שבת חתן עליה לתורה" הרבי ענה לאביו "אם יש לך רב כמו ר' שלמה זלמן אוירבוך אתה צריך לשאול כאן מעבר לים, הרבי ידע על קשריו עם רש"ז ז"ל, ולבסוף הגיעו הורי פעם ראשונה להיות במחיצת הרבי והיה להם יחידות פרטית בביתו של הרבי יחד עם מורי חמי וחמותי תחיו בבית הרבי, במטבח הבית,  באותו יום הרבי נסע לאוהל ולאחר תפילת ערבית ביקש המזכיר מהמשפחה להשאר בבית והרבי העביר לקראת החתונה מכתבי ברכה לאבות המשפחה, יחס מיוחד במינו.

בצעירותו למד בישיבת עץ חיים בירושלים אצל הרב רבי חיים מן זצוק"ל, דיבר הרבה ממנו על דרכי הלימוד שקנה אצלו וציין את היותו בעל הסברה נפלא ומדות ודר"א שהשקיע בתלמידים מתוך שמחה וחדוה. לאחר מכן עבר בבחורותו ללמוד בישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים. והתקשר בכל נימי נפשו לכ"ק אדוננו מורנו ורבנו נשיא דורנו, ראש הישיבה היה אז הרה"ח ר' שלום לייב שפירא ז"ל והמשפיע הרב רייכמן ז"ל, היה חברותא עם הרה"ת הרה"ח ר' ברוך פריז ז"ל ומעידים עליו חבריו שלמדו אתו בתורת אמת הרבנים הגאונים שיבלחט"א כ"ק אדמו"ר מספינקא וכ"ק אדמו"ר מזוועיל הגה"ח ר' חנניה יוסף אייזנבך, והגה"ח ר' לוי צחק הלפרין והרב ר' שמואל וינפלד, על ההתמדה העצומה שהיה לו, על דוגמא של אברך תמים בישיבה, הוא היה מהראשונים באי הישיבה והאחרון שעזב את הישיבה באישון לילה. שקידתו ואהבתו ללימוד התורה, היה מופלא, ישב שעות רצופות בבחרותו על התורה ועל העבודה וחסידות, ולא ידע מאומה מחוץ לישיבה.

אחיו הר"ר נחום שיחי' מחשובי אנ"ש בעיר נתניה, שג"כ היה לו הוראות מיוחדות מהרבי על פעילות השיעורים והבית חב"ד בנתניה, סיפר למשפחה שבבחורתו היה יושב ולומד איתו תניא יום יום ושו"ע בצוותא.

בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרה"ח רבי אהרן בראנד זצוק"ל, מרת דבורה העניה תחי' שאביה היה מגדולי הסופרים ומגיהי סת"ם בירושלים שכיהן כשליח ציבור ובעל תוקע מופלא. הי' חתנו של הרה"ג המפורסם מוהר"ר מנחם בן ציון שפירא זצ"ל ממונקאטש, דור רביעי לבעל "בני יששכר" מצד אביו ומיוחסת מצד אמו לבעל "מגלי העמוקות". ונינה למרן הגאב"ד מחוסט זצ"ל.

הקים ביתו בראשונה בשכונת שערי חסד ולאח"מ בערך בשנת תש"כ עבר לגור בברכתו ובהכוונתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שכתב לו שכדאי שיעתיק לדירה חדשה ועבר לשכונת בתי וורשא בירושלים. במכתב מהרבי משנת תשי"ב להגה"ח רבי אברהם צבי הכהן ז"ל הרבי מזכיר שם ת"ח על הבשו"ט מקשורי התנאים של גיסו האברך מוה"ר שלמה יחיאל הי"ו.

בחופתו השתתפו משפיעי הישיבה ותלמידי הישיבה ובראשם הרה"ח הרה"ת המשפיע ר' שמערל ששונקין ז"ל וניגנו את הניגון של כ"ק רבינו הזקן. באוצר המכתבים שמסר לבנו הרה"ת ר' מנחם ויספיש שיחי' מחשובי עסקני צעירי חב"ד בירושלים, וחבר הנהלת מוסדות חינוך חב"ד בית חנה בירושלים, רואים עד כמה אביהם היה מקושר על כל צד ושעל בהכוונה מפורטת מהרבי נשיא דורנו, אם זה בעסקנות ציבורית, הקמת מוסדות, ובכל שמחה או שאלה משפחתית, והכל ללא בליטות שאף אחד לא ידע חוץ מזוגתו תחי' על קשריו הרצופים עם הרבי. במכתב אליו משנת תשט"ז אנו רואים שהרבי מעודד אותו להמשיך בקשרי המכתבים אליו.

למעלה מיובל שנים עסק בעבודת גחש"א בחברה קדישא הראשית והכללית פרושים בירושלים, עוד אביו וזקנו היו חברים בח"ק. במשך שנות עבודתו עשה הכל לכבוד המתים, וזכה להתעסק בטהרתם וקבורתם של חלק גדול מגדולי ישראל: מורו ורבו רבי שלמה זלמן זצ"ל אשר הורה בצוואתו שהוא יתעסק איתו לאחר פטירתו, הגאב"ד רבי פנחס אפשטיין זצוק"ל, הגאב"ד הרב ווייס זצוק"ל, כ"ק אדמורי"ם לבית גור, אמשינוב, ביאן ועוד גדולי ישראל. ובמיוחד זכה שבמשך יובל שנים התעסק בטהרתם וקבורתם של מרבית משפיעי וזקני אנ"ש בארה"ק, כשהיה מדובר לפני עשרות שנים להעביר את כ"ק ה"אמרי אמת" ממחנה יהודה להר הזיתים נבחר אבינו ע"י כ"ק אדמו"ר מגור בעל ה"לב שמחה" זצוק"ל לבצע את עבודת הקודש מתוך יראה ופחד ובתענית. לבסוף לא יצאה הדבר לפועל, כידוע ליודעי דבר שכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה מעורב בזה והמנוח היה מודע לחוות דעתו של הרבי.

כבר בגיל 18 אביו צירף אותו לעבודת הקודש בעבודת גחש"א להתלוות איתו לדגלים, זהיר היה מלדבר ולשוחח שיחות חולין בעת הלויה עד לאחר הקבורה, שמר תקנותיה ומנהגיה המסורות מדור דור לשם ולתפארת.  היה בעל הלכה מיוחד בהלכות והנהגות כבוד המתים. גדולי תורה באו אליו לעצה ושאלה בעניני המת וקבורה, והכל עשה בפשטות שלא יהא ניכר כלל עליו השפעה של גאוה. חברים בח"ק מספרים שבמשך שנותיו כחבר בח"ק לא הלך רגע בטל, תמיד החזיק בידו גמרא, משניות, ספרי יראה, לא שמעו ממנו מעולם דבר רע על פלוני, צהלתו על פניו תמיד.  הרבה גדרים וסייגים העמיד לחברי ח"ק ולימד אותם איך לכבד את המת. היה מומחה גדול בפינוי עצמות המת והרבה למדו ממנו במשך השנים את מלאכת הקודש, זכה בנו הר"ר מנחם שיחי' להיות ממשיך דרכו וצירף אותו למלאכת הקודש בגחש"א כבר מגיל 18, עבד איתו במשך למעלה מעשרים שנה בצוותא מתוך מסירות והקפדה לשם ולתפארת. היה מתעניין אצלו אם היו שאלות בלוויות ואיך פסקו, ופסקיו של ר' שלמה זלמן זצ"ל היה שגור על פיו, מדי יום היה בנו מתייעץ איתו ושואל אותו כל השאלות על אתר, והיה מביע דעתו, בבהירות וצלילות הן בהלכה והן במנהג.

כל ימיו השפיע והקרין אהבת תורה וחיבה של קדושה של מצוות ומעשים טובים. שמצד הגשמי היה זה שדאג לכל מחסורם של משפחתו על כל צד ושעל, אחד מבני המשפחה סיפר שפעם בא אליו לקבל עצה טובה ממנו ראה שראשו מונח על ספרו, המתין עד שיקום וזה היה כשלשת רבעי שעה, וכאשר הרים ראשו ראה כל ספרו, ספר מסילת ישרים, רטוב בדמעות, עד כמה יגע ולמד לקנות לו מדות טובות טהורות.

"יכולים בני הבית להעיד", "מעולם לא ראינו  שהרים קולו בכעס, כל דיבורו היה מחושבן אצלו ודיבר כלפי הזולת בסבר פנים יפות. מידי שבת היה נוהג לספר בשולחן הנהגות וסיפורי מדרשים ודברי חז"ל. בעת שאכלו סעודת שבת אמרו לאבא הרי התבשיל שלך מתקרר אכול ואח"כ תדבר, ובכ"ז המשיך להשמיע מוסר ויראת שמים. זה הזמן שמצא לנטוע חינוך ומוסר וחסידות בסעודות שבת ובעת שעסוקים במאכלים".

במיטב שנותיו, השקיע עמל רב של עסקנות, עשה חבורות ללימוד משנה ברורה בצוותא. לפני 50 שנה הקים בשכונת שערי חסד ישיבת ערב מיוחדת לילדים מודרנים וכך הציל את כל הדור ההוא מרדת שחת בתקופה ההיא, וכן בזה אנו רואים במכתבי הרבי אליו את הדרכתו של הרבי בכל פעולה שעשה והקים.

פתח ישיבה וכולל ירא ה' לאברכים מצויינים מיוחדים בגאונותם ומחודדים בתלמוד כשמו "ישיבת המצויינים בהלכה שערי ציון בירושלים", ע"ש זקנו רבי דוד בהר"ן זצוק"ל, וניהל אותו ביד רמה. כשראש הישיבה כיהן גיסו הגה"ח רבי אברהם צבי הירש הכהן זצ"ל, במכתב אליו מהרבי משנת תשכ"ב הרבי מכוון אותו ומברך אותו על הקמת הישיבה, כן פתח חברה לתפלה שחרית ומעריב ותכלית המעשה כדי ללמוד עמהם מספר דקות הלכה יומית.

לפני עשיריות בשנים היה היוזם הראשון לזכות ולשתף את אחינו בני ישראל בכתיבת ספרי תורה וזכה להכניס בדרך זו כ-8 ספרי תורה בבתי כנסת שונים בירושלים בשערי חסד ובישיבת תורה ויראה ובביהכנ"ס פרושים בבתי ורשא, תוך עסקנות שקטה ללא רושם ושכר בדבר אלא הכל שלא על מנת לקבל פרס.

מספר בנו: "זוכר אני בנעורי שאבא השכים בעוד ליל ולמד עד אור הבוקר בניגון ערב ומתוק לשינתי לשמוע איך שלומד בחשק רב, כן מספרים שכני בתי ורשא בכל שבת עברו בהשכמה סמוך לבית אבי מורי שמעו את לימודו המתוק ערב לשמוע".

היה בעל תוקע מומחה בירושלים והגאון מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל שמע התקיעות שלו במנין ותיקין בביהכנ"ס הגר"א בשכונת שערי חסד. הגאון רבי חיים דוד יאדלר זצ"ל היה בעל מקריא שלו וביקש ממנו לתקוע גם על פי קבלה. לאחר מנין ותיקין המשיך לתקוע בבית הכנסת של אביו "אגודה שול", ובעל המקריא היה הרה"ח רבי משה אהרן גולומב זצ"ל.

כמו"כ היה מהראשונים בירושלים שהתקין אור שבת הנקרא "לוקסים" שלא יהא מעורב בזה חילול שבת. והתקינם בכמה בתי כנסיות בירושלים, שההשתתפות הראשונה בזה היה ע"י כ"ק אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשיניץ זצוק"ל, מברוקלין נ.י., ששלח מכתב ברכה וציק השתתפותו כדי להתקין בשערי חסד את ה"לוקסים לשבת",
(במאמר המוסגר, אדמו"ר מקאפיטשיניץ זצ"ל היה מקושר מאד להרבי נשיא דורנו ולכ"ק הרבי אדמו"ר הרייץ נ"ע, מספר המחותן של המנוח ז"ל הרה"ח הסופר הדגול מראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' אברהם חנוך גליצנשטיין שליט"א, "שפעם נסעו תלמידי ישיבת תורת אמת לטבריה ערב ל"ג בעומר, ופגשו בכ"ק אדמו"ר מקאפיטשיניץ שאל אותם מהיכן אתם וענו שהם מליובאוויטש בירושלים, ובחן אותן ושחח אתם והתרשם מאד מהתמימים, כשהנ"ל חזר לארה"ב, סיפר ביחידות להרבי על המפגש עם התמימים והרבי היה לו הרבה נחת מזה שכיבדו אותו, כמו"כ כ"ק אדמו"ר הרבי הריי"ץ היה נוהג כל חג הפורים לתת לג' אנשים משלוח מנות בקבוק בנדיקטין ופרי והנ"ל היה בין השלושה, יום אחד חסידיו הבחינו בטיש שערך שיש על הבקבוק סמל מסוים והתחילו להתלחש מה זה? הלך האדמו"ר מקאפיטשיניץ ומזג לכל חסידיו לחיים מהמשקה כדי להוריד הספקות)
 כמו"כ המנוח ז"ל תיקן והיה אחראי על העירוב מדי ערש"ק בשכונת שערי חסד שלא יכשלו באיסורי תורה.

שנים רבות סבל יסורי הגוף בלי לגלות לבני אדם ובתוך כדי כך עשה כל פעלו. מיוחד היה בכיבוד אב ואם שהיה עוזר להוריו לעמוד בחנות המכולת שלהם בשערי חסד הידוע בשם "ר' אברהם און לאה'ס קלייט. היה נוהג טרם עזב החנות מידי יום ביומו לבקש מחילה מהוריו. "מספר בנו" "פעם הלכתי עמו בחזרה משכונת שערי חסד מהחנות בהיותי ילד, נעמד פתאום לרגע. שאלתי אותו מה קרה אבא שאתה עומד, ענה לי: שכחתי לבקש מהורי היום מחילה. לסוף לקראת הלילה חזר לביתם וביקש סליחתם לצאת ידי שמים".

במשך כל שנותיו הקפיד במיוחד על שלשה דברים, וכן ציווה למשפחתו בצוואותיו, לשמור ולקיים מצוות כיבוד אב ואם בהידור גדול ובמיוחד לעת זקנותם, להקפיד ולפאר ולשמור קדושת בית הכנסת, ולהחדיר הכרת הטובה לזולת, ובמיוחד לשמור על קוצו של יוד על כל מנהגי גחש"א חברה קדישא שתמיד היה אומר שזקנו רבי דוד בהר"ן שהיה שומר התקנות בחברה קדישא, שלא לעשות מהלכה מנהג וממנהג הלכה והקפיד שכל מעשה חדש שלכאורה זה לכבוד המת שלא ישכחו שזה לא היה מנהג.

במשך ימי חייו זכה לשקם כמה בתי כנסיות בירושלים בשערי חסד ביהכנ"ס אגודה, השקיע בישיבת תורה ויראה, ובמיוחד בשנים אחרונות בבית הכנסת פרושים בבתי ורשא, השקיע ממונו ומהותו שביהכנ"ס יהפך לתורה ותפלה ברוח ישראל סבא וזכה לכך שדורות ממשיכי דרכו מתפללים שם כרוח החכמים שיפץ את ביהכנ"ס ריצף ועשה שיש, בנה את הבימה, דאג לספרי תורה, ובאחרונה דאג לכל הריהוט החדש לפאר את בית אלקינו,

ניהל קופת גמ"ח צדקה בסתר לאנשי ירושלים ולאברכים במצוקה. כמו"כ ניהל עד לפני כמה שנים צרכניה "לשכת המזון" בית אהרן שהקים את זה יחד עם ידידו הרב ר' חיים קצינלבוגן זצ"ל כדי לעזור לאברכים במצרכי מזון במחיר מוזל וכן חנות מיוחדת רק לחג הפסח. פעם שאלו אותו בני הבית "טאטע! למה אתה צריך עכשיו עוד את החנות האם יש רווחים ממנה"? "ענה אבא אם אני יודע שאני יכול להלוות לאברך אוכל בהקפה שיהיה לו מה לאכול בבית כדאי הדבר, אם אני ישאיל לו כסף זה יעלם אבל אוכל אני יודע שהילדים שלו בבית יאכלו". וכך הוא ניהל החנות בהקפה ללא רווחים על מעשי צדקה וחסד בסתר.

היתה לו רגישות מיוחדת לילדים מתקשים בלימודם. וכיון שראה שאין מי שיעזור להם והוריהם לא יכולים לממן עזרה, יזם ישיבת ערב "חוג שבע בירושלים" הידוע ומפורסם היום. בה  השקיע כל מרצו מידי ערב וערב ללמוד עם ילדים שבורי לב ולחזק אותם ביחד עם ידידו הרב ר' משה פרידמן, אמו הצדקנית מרת מינא לאה ע"ה ביחד עם זוגתו תחי' היו מבשלות לילדים ארוחת ערב. וב"ה רואים היום פירות ופירי פירות, ולבסוף העביר זאת לאחרים כדי לממן המפעל החשוב.

היה מדייק במצוות וקנה אותם בכסף מלא, שמר חומרות הפסח שנהגו מדורות הראשונים בזהירות רבה, קנה לו הרבה הידורים בפרט בחג הסוכות באתרוג וד' מינים.

כאשר שמע שחסר לזולת לשבת קודש נתן בסתר שלא ידע מהיכן קיבל.

ביום שני בערב אור לג' ניסן לאחר שהגיע הביתה עם בנו הזקונים הר"ר מנחם הי"ו מתפילת מנחה וערבית אחרונה בעלמא דין, אחרי פת ערבית וקריאת שמע של המיטה ביקש מבנו שיחי' כוס מים לשתות, בירך שהכל וגו' נשכב במיטה ולפתע איבד את הכרתו. לאחר כמה שעות בנוכחות בניו החזיר את נשמתו בטהרה והוא בן ע"ח שנה לפטירתו.

ע"פ בקשתו מבנו הר"ר מנחם שיחי' הממשיך בדרכו בעבודת הקודש חברה קדישא נערכה הטהרה בביתו.

בהלווייתו שיצאה מביתו בתי ורשא השתתפו קהל רב ובראשם רבנים דיינים ראשי ישיבות עסקנים וידידיו ומוקירו זכרו ובמיוחד כל הנהלת חברה קדישא גחש"א הראשית והכללית ירושלים רבניה, חבריה ועובדיה וכן מחברה קדישא חסידים שעבד עמהם בזה בנאמנות במשך למעלה מיובל שנים,

ליד ביתו נשא עליו מספד תמרורים בנו הגדול הר"ר דוד צבי ויספיש שליט"א. שפתח בניגון מרגש עד דמעות שבת משוש ליבנו נהפך לאבל מחולינו נפלה עטרת ראשינו, דיבר על גדולת הגבורה שלו כל ימיו מתוך יסורים על גבורת השתיקה ספר חפץ חיים מלשה"ר, על מידותיו הנפלאות, שלא בייש אף אחד מעולם. וביקש מחילה בשם כל המשפחה,  אחריו הספיד הגאון ר' אברהם חיים אייזנשטיין שליט"א מתושבי ומתפללי בתי ורשא, על הדמות המיוחדת מהדור הקודם, על בית הכנסת שזה היה ביתו על היראת ה' כל חייו וכבוד וקדושת בית הכנסת, על דוגמא איך מתפללים לפני הקב"ה, איך צריכים להקפיד על קוצו של הלכה, התמדה בלימוד התורה, וסיים שבטח יהיה למליץ טוב למשפחתו שהקים דור ממשיך במידותיו ולכל המתפללים ולכל תושבי השכונה, אחריו ניגש להספיד חברו מחברה קדישא הגאון ר' חיים בנימין גולדברג שליט"א. כתוב בישעי' וינעו אמות הסיפים מקול הקורא, הבוקר נזדעזנו מקול הקורא, רק אמש התפלל אתנו מנחה וערבית, הגם שבשו"ע איתא שאין מספידין בחודש ניסן הרי כתב הכף החיים שבחוה"מ מותר להספיד חכם בפניו, על אחת כמה וכמה עכשיו בתחילת ניסן שמותר,

ר' שלמה יחיאל גברא רבא היה בכל מנהגי ירושלים היו בקי וכשהיו רוצים לברר על מנהגי ירושלים היו יודעים שהכתובת היא שניגשים לר' שלמה יחיאל, אוי נא לנו כי חטאנו אבדנו אדם שבכל צעד ושעל היו רואים שו"ע וס"ת חי הולך בבתי ורשא.

למעלה מיובל שנים התעסק בגחש"א בחברה קדישא ובכל מצב שהיו צריכים לדעת איך להתנהג לא היו צריכים לחפש לברר, ידעו שהוא יענה על כל השאלות הקשות ומה שאמר על פיו ישק. וזה איבדנו היום, בשבת אחרונה קראו "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'" הוא היה משפיע על כל כלל ישראל,
ולכן התאספנו כולנו כל החברים ההנהלה ליתן הכבוד האחרון לאותו אדם גדול וצדיק לבקש מחילה ואנו מוחלים לו, ושתהיה מליץ יושר לאלמנה שמסרה נפשה עבורך ולבניך ולבנותיך ולכל המשפחה, ולכל החברים ויבלע המוות לנצח ומחה ד' את דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן,
מסע ההלוויה הלך רגלי בחוצות מאה שערים עד סוף רח' שבטי ישראל כשכל הקהל צועד אחריו באבל וביגון ומשם התלוו משפחתו הנהלת חברה קדישא וחבריה ידידיו ומוקירי זכרו למרומי הר הזיתים בחלקת הנביאים ונטמן מראשותיו של אביו ואמו זצ"ל , זכה והקים דורות ישרים ומבורכים. בנים בנות וחתנים גדולים בתורה וביראת שמים           יהא זכרו ברוך!

ביום כלות השלושים ב' אייר תשס"ח

התקיים מעמד תחילת כתיבת ס"ת לעילוי נשמתו ולזכות זוגותו תחי' ומשפחתם שיחיו
ובמיוחד לזכות הנהלת חברה קדישא הראשית והכללית בירושלים,
רבניה חבריה, ועובדיה ומשפחתם שיחיו

ביום ד' ב' אייר במעמד מרגש ורב רושם התקיים בבית חברה קדישא הראשית והכללית ירושלים מעמד היסטורי התחלת כתיבת ספר תורה ברוב פאר והדר לעילוי נשמתו ולזכרו של החבר הרה"צ ר' שלמה יחיאל בהרה"צ ר' אברהם אלחנן זצוק"ל ויספיש בהשתתפות הנהלת החברה קדישא, רבניה, חבריה, עובדיה ובני משפחתם וידידיו של המנוח זצ"ל, כיבדו את המעמד הרבנים הגאונים: כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א הגה"ח רבי טוביה וייס שליט"א, חבר הבד"ץ הגה"ח רבי מאיר ברנדסדופר שליט"א, נשיא החברה קדישא הרה"ח ר' מנחם פרוש שליט"א, מנהל הח"ק הרה"ח ר' משה מ. מענדל גלבשטיין שליט"א, רבה של מגדל העמק וראש מוסדות מגדל אור וידיד המשפחה הגה"ח רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, חברי הנהלת החברה קדישא הרבנים הגאונים רבי בנימין אדלר שליט"א, רבי מיכל גולומב שליט"א, רבי אלימלך חשין שליט"א, רבי בנימין רימר שליט"א, רבי ניסן שוב שליט"א, רבי שלמה וינברג שליט"א, רבי יעקב ברגמן, וסמנכ"ל הח"ק הרב אלעזר מרדכי גלבשטיין שליט"א, כמו"כ השתתפו הרבנים הגה"ח ר' לוי יצחק הלפרין והגה"ח ר' טוביה בלוי שליט"א, הרה"ח ר' אברהם חנוך גליצנשטיין שליט"א מחותנו, והרה"ח ר' לייבל ביסטריצקי שליט"א ידיד המשפחה, בני ביתו רעייתו האלמנה תחי' והנכדים שיחיו, אחיו ר' נחום הי"ו וגיסיו הרבנים הרב חיים מיכל לוי שליט"א, האחים הרבנים ר' שלמה ור' יצחק ור' יהודה ברנד שליט"א גיסי המנוח, וקרובי משפחתו ומוקירי זכרו.

המעמד התחיל בתפילת מנחה ע"י בניו, ואח"כ הועבר השרביט להמנחה המופלג החבר הרה"ח ר' מאיר דוד ברגמן שיחי', חבר דגל בח"ק ומחשובי עסקני אנ"ש בירושלים, שהנחה את המעמד בטוב טעם ובחן, המנחה חבר הדגל בחברה קדישא פתח את המעמד וקידם בברכה את הרבנים והמשתתפים בברכת ברוכים הבאים בשם ה',
ודיבר על חשיבות ההתכנסות הערב של התחלת הכתיבה לע"נ חברנו הרה"צ ר' שלמה יחיאל ע"ה, לזכות אלמנתו ומשפחתם ובמיוחד לזכות הנהלת חברה קדישא וחבריה, היום ב' אייר חל יום השלושים תפארת שבתפארת, ר' שלמה יחיאל היה תפארת שבתפארת, תלמיד חכם גדול ונהנה מיגיעי כפיו היה כל ימיו, היה דמות וסמל של איש ירושלים, שכלל עמו כל המעלות מהדורות הקודמים ומנהגיה, נצטט דברי הזוהר שר' חזקיה ור' יוסי יצאו לדרך ונתישבו ליד הבית הקברות בגוש חלב שהיה נחרב, והוציאו יריעה קרועה של ס"ת, בעוד הם יושבים ראו איך שקבר אחד מבין הקברים התחיל לנוד ולהזדעזע ושמעו קול שצועקת ווי ווי להאי עלמא דיתיב בצערא, וכששאלו אותו מי הוא, ענה להם שהוא נפטר, ובזמנם היה המנהג שכשהעולם היה שרוי בצער התקבצו בקברי צדיקים עם ס"ת וביקשו רחמים מהם שיבקשו מלפני הכסא הכבוד לישועת הכלל, וכך הייה ונהיה שלום בעולם, ועכשיו שראיתי שהנכם באים עם ס"ת מי יודע איזה צער יש בעולם, בהשגחה פרטית התאספנו כאן היום לתחילת כתיבת ס"ת והמנוח היה כל חייו עוסק בצרכי ציבור באמונה בודאי יבקש רחמים ווי ווי להאי ארעא דיתיב בצערא, ובזכות זה יהיה לכולנו ולכל כלל ישראל בתוכם רפואות וישועות שנצא מהגלות לקראת הגאולה השלימה בקרוב.

עם תום דבריו כיבד את האורח החשוב ידיד המשפחה רבה של מגדל העמק ויו"ר מוסדות מגדל אור הגה"ח רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, לשאת דברי ברכה ופתיחה לכבוד המעמד. מורי ורבותי! בטוח אני שבנוסף לקשרי המשפחה והידידות עמהם אני מקיים כאן מצוות כיבוד אב, אבי הגה"ח רבי ישראל גרוסמן זצוק"ל היה חסיד גדול מר' שלמה יחיאל, לא פעם אבינו דיבר אלינו בבית הביטו בר' שלמה יחיאל ותראו איך חסיד ויהודי צריך להתנהג, היה מציין את היראת שמים שלו, הביטו בו איך שהיראת שמים בוער בו, הביא קטע מפרקי אבות של השבת האחרונה "שמעון הצדיק אומר על ג' דברים העולם עומד, על התורה, עבודה וגמילות חסדים, כולם מסכימים שכל הג' דברים התקיים במנוח, אף פעם לא מצאו בטל לרגע תמיד עם ספר ביד ניצל כל רגע ורגע, איך היה נראה אצלו ההכנה לתפילה והתפילה עצמה, קדושת ביהכנ"ס ויראת המקום בביהכנ"ס היה אצלו באופן מיוחד במינו, עבודת גמ"ח בסתר ובלי בליטות, התעסקותו עם ילדי ישראל לקרב ליבם להקב"ה לרומם את נשמתם, היה משאת נפשו הקים ישיבת ערב מיוחדים לכך, שמר פיו ולשונו כל ימי חייו, מי יעלה בהר ד' ומי יקום במקום קדשו, נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה, נקי כפים ובר לבב היה ר' שלמה יחיאל, אף פעם לא רצה להנות מאחר במתנת חינם, היה זהיר טפי בענייני ממנות, כשהנשמה יורדת למטה אומר אדמו"ר הזקן משביעין אותה תהיא צדיק ואל תהיא רשע הוא קיים את השבועה והיה צדיק. ר' שלמה יחיאל היה בדיבורו החפץ חיים איד כפשוטו ועליו יכולים לומר מה שדוד המלך כתב בתהילים "הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רע, נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ד' יכבד", היראת הכבוד שהיה לו ליראי ד', מקודם אמרתי שיש לי כאן מצוות כיבוד אב להספידו שאבי ז"ל היה חסיד שלו אבל הביטול של המנוח כלפי אבי ז"ל הביטול ויראת הכבוד שהיה לו לתלמיד חכם אין להדגימו בכלל, לכן במעמד זה שאנו זוכים להתחיל היום ביום השלושים להסתלקותו התחלת כתיבת ס"ת לעילוי נשמתו שהקב"ה יעזור שיהיה לנו למליץ יושר ובמיוחד לאשתו אלמנתו שכל ימיו היתה מסורה לו בלב ונפש בקדושה ובטהרה, ולכל המשפחה ובמיוחד לכל המשתתפים כאן ובראשם הנהלת החברה קדישה רבניה וחבריה ומשפחתם שיחיו ויוציאנו מהגלות בגאולה אמיתית והשלימה במהרה אמן, לאחר דברי התעוררות התכבד הרב גרוסמן שליט"א בכתיבת אות בס"ת. בהכוונת הסופר הדגול הרה"ח ר' לייביש גרומן שליט"א מחשובי החברים בח"ק.

לאחמ"כ קידם המנחה בברכה את פני מרן הגאב"ד שליט"א וכיבדו לשאת דברי ברכה למעמד. דיבר על חשיבות הגדולה ועילוי לנשמה בכתיבת ס"ת לזכותו, הביא את הגמ' שבשני מקרים אם אדם עומד שם צריך לקרוע קריעה, ביציאת נשמה וברואה ס"ת שנשרף, והקשר ביניהם כי נר ד' נשמת אדם, ונר מצוה ותורה אור, רואים הקשר בין נשמת אדם לס"ת, לכן בודאי זכות גדולה היא לנפטר בפרט שכל ימי חייו בעלמא דין עסק בגחש"א, בזכות זה יעזור ה' לכל המשתתפים ובפרט לכל החברים וההנהלה העוסקים בחברה קדישא, יזכו לאריכות ימים ושנים טובות ויתעסקו רק במצוות של שמחה ושלא נצטרך להתעסק במצוות אלו, ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מע כל פנים והזכות יעמוד לכל אלו היושבים כאן ולכל הנלווים עליהם במהרה בימינו אמן. מרן הגאב"ד התכבד בכתיבת אות בס"ת ועשה את הסופר שליח במקומו וראה איך הוא כותב, ואמר לחיים.

אחריו דיבר נשיא החברה קדישא הרה"ח ר' מנחם פרוש שליט"א, שהגדירו כסמל של דמות איש ירושלים אמיתי, הירושלימער איד ובזה נכלל הכל, הוא היה משופרא קרתא דשופריא שזוכר אני את כל השנים הראשונות שהיה עובד אתנו בעבודת הקודש, הוא היה אינצקלופדיה במנהגי ירושלים, הוא היה סמל ודוגמא עבורנו, יישר כח גדול על היוזמה של המשפחה בכתיבת ס"ת לזכותו ושיחולו כל הברכות על כל המתעסקים, ושנזכה כמו בחיי חיותו היה עובד במסירות נפש כן ימסור עתה במסירות ויהא מליץ יושר עבורנו ומחה ה' דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן. והתכבד בכתיבת אות בס"ת.
אחרון המדברים היה בנו הגדול של המנוח ז"ל הר"ר דוד צבי הירש ויספיש שליט"א, שהביע ברכת תודה בשם המשפחה להנהלת חברה קדישא ובראשם למנהל הנכבד הרה"ח ר' מענדל גלבשטיין שליט"א ובנו הרה"ח ר' אלעזר שליט"א והנכדים ר' יעקב ור' שמואל שיחיו שכיבדו את החבר אבינו הן בחיותו ובמיוחד משעת פטירתו ועד לאחר סתימת הגולל בכבוד גדול, הכל כפי בקשתו כפי מנהגי ירושלים, והחברים היושבים כאן שכולם ללא יוצא מהכלל השתתפו בהלוויתו, שיהיה למליץ טוב עבורם בגשם וברוח, ודבר אחד רוצה אני לציין אמר בנו שכל זה שחברה קדישא זכה לכך שיהיה להם כזה חבר בכזה מסירות זה בזכות אמנו האלמנה תחי' שעמדה לימינו כל השנים ועזרה לו בכל הענינים, שתעמוד לה לזכות לבניו ולבנותיו שיחיו ולכל משפחתנו בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות ונזכה לובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה וגו' ונאמר אמן.

לאחר מכן התכבדו בכתיבת אותיות בס"ת רבני הח"ק ההנהלה הגבאים והראשי דגלים והחברים, בני המנוח ומשפחתם ידידיו והנכדים ומוקירי זכרו,

לאחר כתיבת האותיות התכבד בנו הר"ר מרדכי זאב ויספיש שליט"א לערוך סיום  משניות על ששה סדרי משנה שנלמד במשך ימי השלושים לעילוי נשמתו של אביהם זצ"ל, ולסיום המעמד ניגש בנו הר"ר מנחם שיחי' ממשיך דרכו של אביו כחבר דגל בח"ק שהיה היוזם של המעמד והודה לכל המשתתפים בערב זה ובמיוחד למנחה המעמד הרה"ח ר' מאיר דוד ברגמן שהנחה את הערב בחן ובטוב טעם ובמיוחד להנהלת ח"ק שקיימו את המעמד בבית זה ברוב פאר והדר וכל החברים המשתתפים כאן ולכל ידידי המנוח שנטלו חלק במעמד זה יישר כוחכם וחן חן להם ובטח אבינו זצ"ל ימליץ טוב בעדכם לפני אבינו שבשמים.