בגיליונות "כפר חב"ד" האחרונים התפרסמה סידרה מרתקת על חייו של "שר החסד" ר' מרדכי דובין, מאת הסופר ר' זלמן רודרמן.

כסיום לאותה סידרה, אנו מביאים, בפרסום ראשון, פרטים מרתקים הקשורים להעברת גופו של ר' מרדכי דובין מהעיר טולה לבית העלמין היהודי במלחובקה, לא הרחק ממוסקבה.

את הסיפור שמענו מר' מיכאל גרינברג, כיום תושב אפרת, שבעבר היה הגבאי בבית הכנסת במלחובקה.

בשנת תשמ"ה קיבל החסיד הידוע ר' געצ'ע וילנסקי, משפיע אנ"ש במוסקבה, הוראה מהרבי להעביר את גופו של החסיד ר' מרדכי דובין מבית העלמין היהודי שבעיר טולה לבית העלמין במלחובקה.

בית העלמין בטולה עמד בסמוך למפעל גדול, והנהלת המפעל ביקשה אישור מהעירייה להרחיב את המפעל ולהרוס את הקברים שהיו בסמוך למפעל. כאשר נודע הדבר לרבי הוא ביקש מר' געצ'ע שיעבירו את קברו של ר' מרדכי דובין מהעיר טולה למלחובקה.

ר' געצ'ע שלח את אחד ממקורביו לעיר טולה כדי לקבל אישור להעברת הקבר. האיש חזר למוסקבה בידיים ריקות. הוא פנה למשרדי הק.ג.ב. לקבלת אישור העברה אבל נענה בשלילה מוחלטת.

בשנת תשמ"ז פנה ר' געצ'ע לר' מיכאל גרינברג ובקש ממנו לנסות שוב למלא את מבוקשו של הרבי, ר' געצ'ע הזהיר אותו שלא יספר לאיש על כל העניין. גרינברג פנה לעיריית מלחובקה וביקש מהם רישיון להביא לקבורה את "דודו" הקבור בטולה. "שיחדתי פקידים אחדים", מספר גרינברג, ותוך דקות היה הרישיון בידי.

"כשהרישיון בידי נסעתי לעיר טולה, פניתי למחלקה הרפואית, נתתי שוחד למנהלי המחלקה, והרישיון נמסר לי במקום. משם נסעתי לבית הקברות, 'כיבדתי' את מנהל בית הקברות במתנה הגונה, וכל המניעות והעיכובים הוסרו.

"חזרתי למוסקבה, גייסתי בחשאי כמה מאנ"ש, ויצאנו עם משאית לטולה. העבודה הייתה חייבת להיעשות בזריזות, כדי שעיין זרה לא תבחין בעבודה הבלתי שגרתית הנערכת בבית הקברות. תוך זמן קצר פתחנו את הקבר והעלנו את גופו של ר' מרדכי על המשאית ויצאנו במהירות למלחובקה. שם המתינו לנו כשלושים מאנ"ש דמוסקבה, כשבראשם היה ר' ג'צ'ע, שאמר קדיש בעת סתימת הגולל.

"לאחר מספר ימים התקשר ר' געצ'ע לרבי ומסר שמשימת העברת גופו של ר' מרדכי הסתיימה בהצלחה. הרבי ענה לו: "כן, שמעתי כבר על כך!".

"מהיכן שמע הרבי על כך, לא ידע איש", מסיים ר' מיכאל גרינברג את סיפורו.