מאת חיים ברון, בוסטון
צילומים: אלי קאהן, COL
צילום ועריכת וידאו: מנדי לואיס, COL
קריינות: מרדכי לביא

• לגלריית תמונות שניה - לחצו כאן

יום חמישי שעבר, היה עמוס בחוויות: הם שיחקו בבאולינג, שחו בבריכה, קנו מוצרים בקניון עם דמי-הכיס שקיבלו וחזרו מאושרים לבית בו הם ישנים, במרכז בוסטון. הם אכלו, בירכו ברכת-המזון ונכנסו למיטה, לאגור כוחות ליום המחר.

באותה שעה, חגגו תושבי בוסטון, יחד עם תושבי ארצות-הברית, את יום העצמאות האמריקני. מנגל לא היה, אבל זיקוקים היו גם היו. בשעה 10 בלילה, כשהזיקוקים החלו להישמע היטב בבוסטון, התעוררו הילדים מהמיטות בבהלה. "נחתו קאסמים בבוסטון?!", שאלו הילדים בפחד ופניהם היו מודאגות.

הת' ישראל קיל, המדריך המסור המופקד עליהם במשך השבועות הקרובים, חייך במבוכה והרגיעם.

"בבוסטון לא נוחתים קאסמים", ניסה להרגיעם. "אתם הגעתם לחיות ברוגע ובנחת. אין לכם מה לדאוג", הוסיף. מאוחר יותר, יגיד לי ישראל: "זה לא יוצא להם מהראש".

המכתב שהוליד היוזמה

לפני שבוע ימים, בשעת בוקר מוקדמת, הם נחתו בנמל-התעופה jfk בניו-יורק. קבוצה של 20 ילדים משדרות, עיר מוכת הקאסמים. בחורים חב"דניקים, כשלצידם שליח חב"ד בבוסטון הרב דן רודקין, קיבלו את פניהם בשמחה.

לאחר נסיעה של ארבע שעות, הגיעו הילדים לבניין מרווח וגדול, שם התפצלו לשני קבוצות, כשאחת הקבוצות נשארת לקעמפ מיוחד שמארגן הרב רודקין והקבוצה השנייה מצטרפת למחנה-קיץ שמפעיל בית-ספר רוסי במקום.

רק עכשיו, הרשו לעצמם הילדים לחייך ולצחוק. שדרות מאחוריהם.

הכול החל לפני שנה. בתם של מנהלי בית-הספר למתמטיקה לתלמידים רוסיים, נסעה לישראל ללמוד באוניברסיטה בתל-אביב. במהלך השנה, כשהקאסמים החלו לנחות בשדרות בזה-אחר-זה, היא הצטרפה לקבוצת מתנדבות בשדרות, וסייעה לילדים, תושבי העיר, ככל שיכלה.

תקופת התרעננות

במכתב מרגש שכתבה להוריה בבוסטון לפני מספר חודשים, היא סיפרה להם על הטראומות שילדי שדרות חווים, ועל שגרת-החיים הקשה. "אני מאוד רוצה למצוא דרך שתסייע ולו לכמה ילדים", כתבה להוריה.

המכתב, נגע לליבם. הם החליטו, לאחר התייעצות בניהם, להביא לבוסטון קבוצת ילדים לתקופת התרעננות. ההורים, מנהלי בית-הספר הגדול, פנו לרב רודקין, המנהל את "של"ה האוס" - בניין בבוסטון במסצ'וסטס המאכלס בית-כנסת, בית-ספר מצטיין ומרכז קהילתי לדוברי רוסית.

יחד עמו סיכמו שכל אחד מהם יקח על עצמו עשרה ילדים, שיהנו במשך ששה שבועות. הרב רודקין גייס לעזרתו מספר תורמים, והמיזם יצא לדרך. "היינו צריכים לארגן לילדים דרכונים, ויזה, כרטיסי-טיסה ואת כל הסידורים המתבקשים על-מנת שהם יוכלו להגיע לכאן ללא בעיות", סיפר הרב רודקין.

לשאלתי על-פי מה נבחרו הילדים, הוא עונה: "בתם של מנהלי בית-הספר התעסקה עם זה בשדרות. היא בחרה ילדים להורים חד-הוריים וכדומה".

בין הילדים: בנו של הנרצח

בין הילדים, נמצא גם ילד בן 12, חנן יעקובוב, בנו של יעקב יעקובוב הי"ד שנהרג לפני כחצי שנה מפגיעת טיל קאסם, בעת עבודתו כמלגזן במפעל "עוף קור".

בנסיעה לבאולינג ביום חמישי, התיישבתי על-יד חנן. הוא בן 12, אבל בשיחה קצרה עמו, הוא נשמע אדם מבוגר. יש לו כבר תורה שלימה על ראש-הממשלה אהוד אולמרט, על עמיר פרץ שמתגורר בשדרות וכן, גם על ראש-העיר אלי מויאל.

בואה של הקבוצה לבוסטון, סקרנה כלי-תקשורת רבים. עיתונאים רבים הגיעו למקום בו שהו הילדים ושוחחו עימם. אחד העיתונים המובילים במקום, "בוסטון גלובס", שלח עיתונאי בכיר וזה שוחח עם חנן במשך שעה ארוכה. הילד סיפר לעיתונאי על ההתמודדות הקשה, הנחישות, והרוח החזקה של התושבים בשדרות.

חנן לא כל-כך אוהב לדבר על האובדן והכאב. אבל לאחר מספר דקות, הוא נפתח ומדבר. "זה היה ביום רגיל בשבוע. פתחנו את הרדיו ושמענו שצה"ל חיסל מחבל מהחמאס. אבא מיד אמר לי ולשאר הילדים שמחר לא נלך לבית-הספר, כי בטח יהיו הרבה קאסמים. בבוקר, אכן נשארנו בבית.

"באחת משעות הבוקר, שמענו התרעה של 'צבע אדום' ואני מיהרתי להגיד להודיע לאבא שלי באמצעות מכשיר המירס. אבא אמר ש'זה בסדר'. באותה שעה, הוא דאג להכניס את כל העובדים למרחב מוגן ודאג שגם המנהל שלו ייכנס למרחב-המוגן. מספר דקות לאחר-מכן, אותתתי שוב במכשיר-הקשר, אולם היו רק רעשים.

"הדלקתי את הטלוויזיה", ממשיך חנן לספר, "וראיתי לפתע בתוכנית הבוקר בערוץ 2 איך שמפנים את אבא שלי. הפנים שלו טושטשו, אבל את הבגדים של אבא לא היה קשה לזהות... ממש באותם רגעים, דפקה השכנה שלנו בדלת, ואמרה לנו שאבא נפגע והוא במצב לא טוב.

"חברות של אמא שלי דאגו לעדכן אותה בעבודה, והיא הגיעה מהר. היו אלה רגעים שאני לא יכול לשכוח", מספר חנן בכאב. "אבא הובהל לבית-החולים ומצבו הוגדר אנוש. אני הורשיתי לבקר אותו יום לאחר-מכן. הוא היה מלא תחבושות, מונשם באמצעות מכונות. דיברתי אליו, הוא לא ענה. למחרת הוא נפטר".

תרומה למתנ"ס ממוגן

הגענו לבאולינג. השיחה נעצרה. חנן יורד עם כל הילדים, מתערבב בין שאר הילדים, שכל אחד מהם נושא סיפור כאוב אחר.

"בואם של הילדים למקום, חשף בפני כלי-התקשורת בבוסטון מציאות שהם לא הכירו. המציאות האמיתית איתם חיים כל תושבי העיר שדרות מידי יום ביומו מזה מספר שנים", אומר הרב רודקין ומוסיף, כי הסביר לילדים את החשיבות בלספר לעיתונאים על המצב בשדרות. "זה חשוב לדעת הקהל של ישראל", אמר לילדים.

לדבריו, "המטרה שלנו היא לתת לילדים הנאה וכיף, בכדי שיוכלו לשכוח מהאווירה הקשה בהם הם חיים לאורך השנה. הכנו לילדים תוכניות רבות ומגוונות".

הרב רודקין מבטיח להמשיך ולסייע לילדי שדרות, גם לאחר סיום הקעמפ המיוחד. "הצלחנו להשיג תרומה להקמת מתנ"ס ממוגן לילדים, שם הם יוכלו לשחק במחשבים ומשחקים", הוא אומר.

לצפייה בכתבת הוידאו לחצו על כפתור ההפעלה • או לחצו כאן