מערכת COL | יום כ"ד תמוז ה׳תשס״ז 10.07.2007

מרדכי בן-דוד ל-COL: "הגשמתי חלום לאלפי יהודים"

ענק הזמר החסידי ר' מרדכי בן-דוד (ורדיגר) העניק ראיון מיוחד בוידאו למרכז החדשות החב"די - COL לרגל צאת אלבומו החדש, אוסף שירים באידיש ■ מקומת מרתף ביתו בשכונת סי-גייט בברוקלין, שם שוכן אולפנו המשוכלל, גולל ר' מרדכי את סיפורם של השירים שנכנסו לאלבום המושקע ■ "במשך עשרות שנים אנשים פנו אליי להוציא אלבום, וכעת ניתן לברך על המוגמר", אומר ר' מרדכי בחיוך ■ השיר שנכתב בעשר דקות, הלחן שנולד בשבת בציון במז'יבוז והשיר שגוייר ועליו הולבשו מילות קדושה ■ וגם: על החבורתא היומית של ר' מרדכי ב'חסידות מבוארת'  לסיפור המלא • בכתבה המלאה: כתבת וידאו מיוחדת מהראיון עם ר' מרדכי בן-דוד
מרדכי בן-דוד ל-COL:
ר' מרדכי בראיון ל-COL. צילומים: אלי קאהן, COL • צילום וידאו: מנדי לואיס, COL

מאת חיים ברון, כתב COL בניו-יורק
צילומים: אלי קאהן, COL
צילום ועריכת וידאו: מנדי לואיס, COL


בקומת המרתף של ביתו, הממוקם בשכונת סי-גייט בברוקלין הנושקת לחוף-הים, ממוקם אולפנו המשוכלל של ענק הזמר החסידי ר' מרדכי בן-דוד, שם הוא מבלה שעות רבות. מהחדר הזה, יוצאים השירים שמשמחים את עמך בית-ישראל ברחבי העולם.

את צוות COL בארה"ב שהגיע לביתו, הוא מקבל בשמחה. "מה נשמע בחב"ד און-ליין", הוא מגלה התעניינות ומזמין אותנו לקומת המרתף - הסטודיו.

על קירות הסטודיו החומות, ניצבים תמונות של ר' מרדכי בפגישותיו השונות עם הרבי ('חלוקת-דולרים' ועוד), לצד דולרים שקיבל מהרבי, תמונות של אדמו"רים ותמונות מהופעות היסטוריות מרחבי העולם. "התמונות על הקיר מלוות אותי בכל ההקלטות", יגיד לי מאוחר יותר ר' מרדכי.

בשולחן העבודה, אנחנו מבחינים בתדפיסים מ'חסידות מבוארת'. "הו, יש לי חברותא יומית בספר הזה. מכיוון שנסעתי השבוע להרים, הכנסתי לי תדפיסים", הוא עונה לפליאתי. "הספר הזה מוסיף לי הרבה הבנה בתורת אדמו"ר הזקן נ"ע. זה ממש א גישמאק", הוסיף בחיוך רחב.



כבר שלושים שנה שר ר' מרדכי. בכל אלבום מוזיקלי שהוציא-לאור, דאג להכניס שיר אחד באידיש. לפני מספר שנים, הוציא ר' מרדכי אוסף שירים באנגלית ובעקבות כך, הגיע גל תגובות מאלפי יהודים שוחרי האידיש שדרשו אוסף באידיש. "גם לנו מגיע", אמרו לו. "אני חושב שהגשמתי חלום לאלפי יהודים", אומר ר' מרדכי.

השבוע, לאחר עבודה מאומצת וקשה, אוסף השירים באידיש יצא-לאור באריזה מהודרת, הכוללת חוברת מיוחדת, בה מילות השיר בתרגום ללשון הקודש ואנגלית, לטובת המאזינים.

את היחס המיוחד שקיבל ר' מרדכי שמענו ממנו לפני חצי שנה בראיון בלעדי שהעניק ל-COL לרגל ההופעה בקראון-הייטס. היום, ביקשנו מר' מרדכי שיספר לנו את סיפורם של השירים שבחר להכניס לאוסף המרגש.

"בתקליט הזה יש חמש-עשרה שירים שלמעט שניים, הופיעו באלבומים הקודמים", סיפר ר' מרדכי בתחילת הראיון. "אחד השירים הינו חדש ממש והשיר השני, 'שבת אין מזיבוז', הופיע באלבום של אבי פישוף שבהזדמנות זו אני רוצה להודות לו שהביע את הסכמתו".

על עבודת העריכה, מספר ר' מרדכי: "לשירים הישנים עשינו הקלטה, עיבוד ושירה מחדש ולשירים שהולחנו בשנים האחרונות, עשינו רק עריכה דיגיטלית, כדי שישמע אחיד.



1. טאטע

זהו השיר החדש שהכנסנו בתקליט המיוחד. בשיר, ישנם מילים של הודיה שאנו אומרים לקדוש-ברוך-הוא שאנו שמחים שהוא אבא שלנו.

2. פרעה אין מצרים

השיר מספר את סיפור יציאת-מצרים של בני-ישראל. אפילו שיצאנו ממצרים, אנחנו עדיין בגלות אצל היצר-הרע. לכל אחד יש את ה'מצרים' שלו ואת ה'פרעה' שלו. ומקשר בין העניין של 'יציאת מצרים' של אז לבין 'יציאת מצרים' של היום.

3. בלאז דעם שופר

השיר מתוך האלבום "משיח במהרה יבוא" שיצא-לאור לפני שלושים שנה לערך. מילות השיר מדברות על הצפייה לגאולה על-ידי שמבקשים מהמשיח שיתקע בשופר. הגיע כבר הזמן.

4. שבת אין מזיבוז

זה לחן שנוצר לראשונה בשבת-קודש, בה שהינו בציונו של הבעל שם-טוב הקדוש במזיבוז'. "זו הייתה שבת שאני לא ישכח. הייתה הרגשה של רוממות מיוחדת שהלהיבה את כולנו", סיפר ר' מרדכי. 

5. איך האב געווארט

את השיר הזה הלחין אדם מאוד מיוחד: ר' יום-טוב הערליך, חסיד סטולין-קרלין. הוא היה יהודי חסידי מהדור הישן. אני זוכר כשהייתי קטן, הוא היה מנגן בחתונות וכל הזמן פניו היו לקיר, שלא יכשל בראיה...

כששמעתי את השיר הזה, 'איך האב געווארט', אז החלטתי שאני חייב לעשות אלבום עם השיר של ר' יום-טוב. הלכתי אליו לבית, הוא ישב עם גמרא, כמו תמיד. אמרתי לו שאני מאוד אוהב את השירים שלך והייתי רוצה לעשות אוסף מהשירים הללו.

לאחר שחתמנו על הסכם, כך עשיתי וזה היה להיט גדול מאוד, ברוך-השם. כמה שנים אחרי, אברמ'ל (אברהם פריד. ח"ב) עשה אותו דבר.

כמו שאמרתי, לר' יום-טוב היה המון חומר איכותי, הרבה תוכן. 'איך האב געווארט', מדבר על היהודי שישב בבית-המדרש וחיכה להקב"ה שכבר יתגלה. בכלל, רוב השירים שלי היו על המשיח, הצפייה למשיח, הגלות והאמונה בביטחון שבעזרת-השם יוציא אותנו מפה.

6. אהבת ישראל

השיר הזה פורסם בדיסק "אפשר לתקן". מילות השיר נכתבו על-ידי ידידי ר' ליפא שמעלצר. אני לא צריך לומר, כי זה דבר ידוע, ר' ליפא הוא בחור מוכשר בחסד עליון.

ליפא ישב פה באולפן וכתב את המילים בתוך עשר דקות... השיר מדבר על הבעל שם-טוב ותלמידיו שהביאו לעולם את העניין של אהבת-ישראל שזה הדבר הכי חשוב בעם-ישראל.

7. איזהו מקומן

את השיר אני מכיר עוד מהישיבה של גור, באמצע שנות הכפ"ים. זה שיר ששרו הבחורים בכל מיני מצבים - 'איזהו מקומן של זבחים'. השיר מלפני מלחמת העולם השניה.

את השיר הלחין הרב יוס'ל מנדלבוים, חסיד באבוב. הוא גם הלחין שיר, אותו שרים בכל החתונות החסידיות בעולם, כשמלווים את החתן לחופה. את המילים הוא גם כתב בעצמו. אותו חסיד היה עיוור והיה לו כינוי על-ידי מכריו דער בלינדער בדחן.

חמי ע"ה, היה תמיד שר את זה בחתונות שונות והוא היה תמיד מתגאה שהוא לימד אותי את השיר. מה שהוא לא יודע, זה שאני הכרתי, כאמור, את השיר עוד מימי הישיבה.

את השיר הזה אני החלטתי לשים את זה באלבום "אהבתי תפילתי" שזה בעצם אלבום שהקלטתי אחרי שזכיתי להכיר את הריבניצ'ר רב ז"ל. הוא היה יהודי שהתאבל על חורבן בית-המקדש בכל יום, בשק ואפר.

הרימנצ'ר היה יושב ובוכה על חורבן בית-המקדש בצורה שאין לתאר. ממנו קיבלתי את כל התחושה המיוחדת והקשר הקיים והמורגש בכל תפילה של יהודי, אף-על-פי שאנחנו אומרים בכל יום ('איזהו מקומן').

בתשעה-באב הוא היה נכנס לבית-הכנסת, ניגש לארון-הקודש עם סכין, מברך בשם ומלכות "דיין האמת" ומבצע 'קריעה'. לאחר-מכן היה מתיישב על הרצפה עם שק מלא אפר על הראש ובוכה 'איכה'. אי-אפשר להבין את זה. מי שלא ראה את זה, לא יוכל להבין. ראית פתאום את ירמיהו הנביא בוכה על ירושלים.

השיר הזה מדבר על העלייה לרגל, הקורבנות ובית-המקדש.

8. ב"ה

ברוך-השם. כל אחד מכיר את השיר ומי שלא מכיר, לפחות מכיר את ה'סלנג' של ברוך-השם. השיר הזה מביע את ההודייה להקב"ה שיש ליהודי כל דקה וכל רגע בחיים, בין לטוב ובין למוטב. כי אנו יודעים שכל מה שה' עושה זה לטובה.

9. הבט

השיר מתוך האלבום 'וכל מאמינים'. את השיר הזה אני קיבלתי מיהודי בשם יוסף פרידנזון מ'אגודת-ישראל' ששרד את המלחמה. הוא סיפר לי שהיו שרים את זה במחנות ההשמדה.

אני לא יודע את המקור של השיר ואני חושב שגם הוא לא ידע. אבל "הבט משמים וראה כי ההיינו לעג וקלס בגויים נחשבנו כצאן לטבח", זה מאוד התאים שם למצב בימים ההם... השיר מאוד נגע בנימי ליבי ולכן הקלטתי אז וכעת אני חידשתי אותו. זה שיר מדהים.

10. ליכטיגער שבת

השיר מתוך האלבום "שבת". כשהיה לנו את כל החומר לאלבום, היה חסר לנו שיר אחד באנגלית ושיר אחד באידיש. באותה תקופה, קיימתי הופעה בירושלים ובמטוס, בנסיעה חזרה לניו-יורק, נפל לי לחן. השמעתי את זה למפיקי האלבום והם מאוד התלהבו. זה היה הפעם הראשונה שכתבתי גם מילים.

11. אוי רבי

כשאני חושב שיש המון-המון יהודים שלמרות שלא הכירו את הרבי שלי, אבל אין לי ספק שלכל אחד יש את הרבי שלו אבל כל אחד יכול להבין את השיר של אוי רבי, כמה אנחנו מתגעגעים אליך.

12. אידן

השיר הפך ללהיט היסטרי. משה לאופר הביא לי את השיר, ולאחר-מכן נודע לי שזה הגיע מאורוויזיון מאירופה. אני לא ידעתי בהתחלה מאיפה המקור. משה אמר לי: בא תשמע שיר יפה. אמרתי זה שיר באמת יפה, אבל צריך מילים. והקב"ה נתן לי מילים יפות. 

13. טייערע פאטער

זה שיר שהלחין יוסי גרין ואני זכיתי לקבל את המילים ישירות מלמעלה. השיר מדבר על 'המציץ מן החרכים' שהקב"ה תמיד מסתיר את עצמו מעם-ישראל ומי שמחפש אותו - תמיד מוצא. השיר גם מדבר על המתנה הטובה שהקב"ה נתן לנו - נדוניה - ארץ-ישראל. ואנחנו צריכים לשמור עליה כמו שצריך, כמו שהרבי היה אומר.

14. מי כעמך ישראל

מתוך האלבום "תמיד בשמחה". את המנגינה הלחין מונה רוזנבלום ואת המילים כתבה הרבנית מריבניץ'. השיר מדבר על מי כעמך ישראל. המלאכים שואלים בשמים מי הם אלו שזכו לכזו קירבה וכזו גדולה והקב"ה מראה להם את התינוקות של בין-רבן ושומעים את ה'אמן יהא שמיא רבה' בבתי-הכנסיות ואז המלאכים אומרים 'כעת אנחנו מבינים מי כעמך ישראל'.  

15. מאמע רחל

יש וורט ידוע מר' פנחס מקוריץ' שכדאי לנסוע לארץ-ישראל ולו רק בכדי לנסוע לאמא. כי אצל אמא, גם כשהילד מבקש שטויות הוא מקבל.

לצפייה בכתבת הוידאו - לחצו כאן או כאן

לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
10 תגובות
1.
רבו היה הרב מריבניץ
כ"ד תמוז ה׳תשס״ז
לא מרימניץ. שמו היה חיים זעליג אברמוביץ זצ"ל. היה תלמיד של האדמו"ר משטעפאנעשט (נכדו של ר ישראל מרוזין). הסתלק בתשנ"ה
2.
חדש-ישן
כ"ד תמוז ה׳תשס״ז
השירים אינם חדשים, זה פשוט אוסף של שירים ישנים בדיסק אחד.
רוצים משהו חדש!!!
3.
Mbd
כ"ד תמוז ה׳תשס״ז
great cd! keep them coming!
4.
ליכטיגער שבת
כ"ד תמוז ה׳תשס״ז
באותה תקופה, קיימתי הופעה בירושלים ובמטוס, בנסיעה חזרה
לניו-יורק, נפל לי לחן. It fell from
a musical called Joseph and the Technicolor coat by Andrew LLoyd Weber
MBD is still #1
5.
אין כמוהו!!!הזמר החרדי בה הידיעה
כ"ה תמוז ה׳תשס״ז
מה גם שהוא מקפיד מאד על צניעות בהופעותיו.יישר כח.
אין כמו שירים ישנים באידיש לעורר את הנשמה
6.
חיים ברון
כ"ה תמוז ה׳תשס״ז
סחטיין
7.
מתי זה יגיע לארץ??????
כ"ה תמוז ה׳תשס״ז
אין כמו לחדש חומר ישן שרק משתבח אם הזמן
8.
תגובה ל1
י"ז אב ה׳תשס״ז
כן מרימניץ
ונפטר בתשנ"ד
ואל תבלבל המוח
9.
תגובה ל1 ו8
ה' אלול ה׳תשס״ז
השם של העיר הוא ריבניץ
נפטר בתשנ"ד
שמו הרב חיים זאנוויל ולא זעליג
10.
ליתר דיוק
ג' תשרי ה׳תש״פ
ניתן לכתוב (ולומר) גם 'רימניץ'; אין זו טעות.

כ"ק הרה"צ הרה"ק אדמו"ר רבי חיים זאנוויל (כפי שהעירו כאן, ובצדק) מריבניץ זצ"ל נסתלק ביום אסרו-חג הסוכות, כ"ד תשרי תשנ"ו.
הי' אכן מתלמידי כ"ק הרה"ק משטענעפעשט זצ"ל.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.