מאת דבורה גנזבורג, 'מעריב'

מסע הלוויה שעבר בכפר חב"ד ביום שישי האחרון היה לא שגרתי. מאות החסידים שהלכו אחר מיטתו של המנוח מבית האבלים לבית הכנסת, עברו הפעם במסלול שונה. אחרי שעצרו לומר קדיש ליד התלמוד תורה, המשיכו לאמירת קדיש נוסף במקום הכי לא צפוי, הרפת של הכפר.

המחזה הסוריאליסטי לכאורה היה דווקא מציאותי מאוד למי שהכיר את המנוח, זוסיק רבקין, שהיה הרפתן האחרון בכפר חב"ד והפך את הרפת שלו לבית חב"ד של ממש. החסיד הרפתן, במגפיים ועם הקלשון, שנפטר בשבוע שעבר בגיל ‭,78‬ היה לאגדה בחייו. ותיקי הכפר דיברו השבוע על תום עידן הנפילים. זוסיק היה אחד השרידים האחרונים לדור החקלאים המייסד שהולך ונעלם.

זה סיפור על חסיד שהקדיש את חייו לרפת, בהוראתו של הרבי מלובאוויטש. עד ימיו האחרונים עוד טיפל בפרות ודאג לבריאותן כמו שרק הוא ידע. אפילו מבית החולים זכרו להתעניין בשלומה של פרה מספר ‭,474‬ שלאחרונה חשה לא בטוב.

זוסיק נולד בעיר גומל שבאוקראינה בשם זוסמן להורים חסידי חב"ד. כשפלשו הגרמנים לרוסיה ב‭,1941-‬ היה בן ‭.12‬ אביו גויס לצבא האדום, ושאר בני המשפחה ברחו מזרחה והגיעו לטשקנט. אחרי המלחמה, כשהתברר שאין לאן לחזור, נדדו בני המשפחה למחנה עקורים באירופה ושם התאחדו עם האב ששב מהצבא. המשפחה עלתה לארץ ב‭1949-‬ למעברת פרדס חנה, ומשם לכפר חב"ד שבדיוק הוקם.

זוסיק למד בישיבת "תומכי תמימים" בלוד, בגיל 28 נשא לאישה את יהודית, ונולדו להם שני בנים ושתי בנות. לענף החקלאות נכנס בהוראתו של הרבי, שעודד מאוד את החקלאות בכפר חב"ד. המתיישבים החדשים שרק הגיעו מרוסיה, לא ממש ידעו מהי חקלאות וכיצד מתמודדים עמה. העבודה היתה קשה ולא רווחית, ורבים החליטו לוותר ופנו לעיסוקים אחרים.

גם זוסיק שפתח את הרפת עם חמש פרות חולבות שקיבל מהסוכנות, ביקש לוותר. כשביקר לראשונה בחצרו של הרבי מלובאוויטש בניו יורק בשנת ‭,1976‬ ביקש את אישורו של הרבי למכור את הרפת שלו. כבר היו לו 12 פרות חולבות והעבודה היתה קשה, אבל הרבי לא אישר ובירך את זוסיק ש"הקב"ה יעזור גם הלאה‭."‬ כשהפנה את הבקשה פעמים נוספות, התעלם הרבי מהשאלה, והורה לזוסיק כי עליו להמשיך בעבודה ברפת בעצמו ואף אסר עליו להעסיק פועלים ערבים.

השנים חלפו וזוסיק השלים עם התפקיד שהועיד לו הרבי, ומילא אותו באהבה גדולה. בראיון שהעניק לעיתון ‭כ"‬פר חב"ד" לפני כשנה הסביר זוסיק: "לא ראיתי שום טעם לחזור ולשאול את הרבי על עזיבת הרפת, כי הרי כבר ראיתי שהרבי לא מסכים לזה בשום אופן‭."‬

בינתיים גדלה הרפת והתפתחה, וחמש הפרות הפכו ל‭80-‬ פרות חולבות המספקות ל"טרה" ‭1,500‬ ליטר חלב כשר למהדרין בכל יום. זוסיק אפילו קיבל היתר להעסיק ברפת פועלים נוספים. ‭"‬כשאתה עוסק ברפתנות, אתה צריך כל הזמן להתפלל‭,"‬ אמר באותו ראיון, "זה בעצם רצונו של הרבי, שתמיד יהיה קשר בין יהודי לבין הקב"ה, שהיהודי ירגיש כי בלי עזרתו של הקב"ה אין שום הצלחה‭."‬

תורה, עבודה וגמילות חסדים

דמותו של החקלאי החסיד בעל הדרת הפנים המזכירה את "טוביה החולב‭,"‬ הפכה לאטרקציה בכפר חב"ד. תלמידי בתי ספר, אורחים ואפילו תיירים מחו"ל היו מגיעים לכפר לצפות בתופעה הנוסטלגית המעוררת רגשות רדומים וגעגועים לעיירה של פעם, לעולם שאבד.

לפני כמה שנים הגיע לרפת צוות טלוויזיה שביקש לצלם את הדמות האותנטית. זוסיק שיתף פעולה, הצטלם עם הקלשון, עם הפרות וגם על הטרקטור. כשהסתיימו הצילומים שאל את הצוות מתי ישודר הסרט, משנענה כי הסרט ישודר גם בשבת הטיל וטו על הצילומים. "אבא היה פוטוגני מאוד‭,"‬ מספר הבן יצחק, יועץ חינוכי במקצועו. "הוא האמין שחלק מהשליחות שלו כחסיד היא להעביר את המסר, שיידעו בכל מקום בעולם שיהודי חרדי לא סתם חי על חשבון אחרים, אלא מרוויח את לחמו ביושר‭."‬

זוסיק לא פספס שום הזדמנות לשכנע חקלאים ואנשי מקצוע שהגיעו לרפת להניח תפילין ילדיו מספרים על וטרינר עקשן ששמו ד"ר דוידסון, אשר אף פעם לא הסכים להניח תפילין למרות תחנוניו של זוסיק. במלחמת יום כיפור כשפגש דוידסון, רופא גדודי, את החב"דניקים שהגיעו להניח תפילין בתעלת סואץ, היה דוידסון הראשון שהסכים. "תמסרו לזוסיק מכפר חב"ד שדוידסון הניח תפילין‭,"‬ אמר להם.

לצד העבודה ברפת תמיד קבע זמן לשיעורי תורה. סדר יומו שהתחיל בחמש לפנות בוקר והסתיים אחר חצות, היה משולב בלימוד גמרא תורה וחסידות עם החברותא הקבועה שלו, ידידו ושכנו יחזקאל שפרינגר. שמו של הרפתן החסיד עשה לו כנפיים גם ברחבי העולם החרדי עד כדי כך שהאדמו"ר מוויז'ניץ והרב לנדא מבני ברק הקפידו לרכוש את החלב שלהם אך ורק מהרפת של זוסיק.

זוסיק עצמו הקפיד לשתות חלב ולאכול בשר אך ורק מהתוצרת שלו. לבניו ולנכדיו אמר שאינו מעוניין שימשיכו בעבודה המפרכת, וכשביקש בנו להיכנס עמו בשותפות, סירב בכל תוקף. "אבא אמר שלהיות ברפת עם פרה שמתקשה להמליט, כשכולם בבית הכנסת ב‭'‬כל נדרי‭,'‬ זה לא חיים בשביל יהודי‭,"‬ מספר יצחק.

במקביל לעבודה ברפת שימש זוסיק במשך 22 שנה -רב"ש (רכז ביטחון שוטף) של כפר חב"ד. בשנות ה‭50-‬ שירת בצה"ל כמקלען פלוגתי במבצע קדש. כל השנים עסק בגמילות חסדים. הוא אימץ משפחות נזקקות רבות בכפר חב"ד ומחוצה לו וסייע להן -כלכלית.

בשנת 1993 התאלמן זוסיק מאשתו יהודית. שנתיים לאחר מכן הכיר את אוריאלה, בת קיבוץ שחזרה בתשובה, ונשא אותה לאישה. "הוא תמיד היה אומר לי 'אני רוצה שיהיה לך טוב‭,"'‬ סיפרה השבוע אוריאלה. "היתה בינינו חברות גם בענייני הרוח. היינו לומדים בכל יום פרשת השבוע עם רש"י. זוסיק יישר אותי, הוא לימד אותי איך לעשות את הדברים הנכונים‭."‬

סבא מעורר הערצה

לפני כשנתיים חלה זוסיק במחלת הסרטן. הוא אושפז לתקופות קצרות, ובחודשים האחרונים סבל מאוד מהמחלה. בנו נפתלי, שהיה לצדו בלילות הקשים, מתאר: "אפילו כשאבא גנח מכאבים, הוא מעולם לא שכח לבקש ממני ליטול לו ידיים. הוא היה מסביר לי איך בדיוק ליטול את הידיים, איך להלביש אותו, הכול על פי הכוונות ב'שולחן ערוך‭.'‬ זה היה מין צוואה שלו‭."‬

בתו רוחי זבדי ‭(36)‬ מוסיפה: "בשנתיים האחרונות סבל אבא סבל איום ונורא. היה לי קשה לראות את זה. שאלתי אותו: 'אבא, למה זה קרה דווקא לך, עם כל העזרה לזולת והסיוע לנזקקים‭'?‬ הוא אמר לי 'רוחי, ייסורים ממרקים עוונותיו של אדם‭.'‬ הוא התמודד עם המחלה באופן מעורר הערצה, אף פעם לא שאל למה זה מגיע לי‭."‬

זוסיק תמיד התעקש להתפלל במניין. באחד השבועות האחרונים יצא לרחוב בכיסא הגלגלים, וחיכה שמישהו יוביל אותו לבית הכנסת. הדקות חלפו, אך איש לא עבר ברחוב. פתאום הבחין מרחוק בשתי נערות שעשו ג'וגינג ושכנע אותן להובילו לבית הכנסת, בטענה ש‭‬ככה הן ישרפו יותר קלוריות.

זוסיק היה דמות אהובה על ילדים ומבוגרים כאחד. יהודית, נכדתו בת 12 שנקראה על שם אשתו הראשונה, ארגנה אמירת תהילים לרפואתו בכל שבת, ובה השתתפו 40 בנות. אחד האחיינים שארגן אף הוא אמירת תהילים התקשה לקבל את הבשורה המרה. כשסיפרו לו ביום שישי שדוד זוסיק נפטר, הוא השליך את עצמו על המיטה בבכי מר ולא יכול היה להירגע.

עד לרגעיו האחרונים היה זוסיק מעודכן בנעשה ברפת, מפעל חייו הנמצא היום בהליכי מכירה ומוחזק על ידי פועל תאילנדי. "אבא ביקש שמסע ההלוויה יעבור ברפת, ויגידו שם קדיש‭,"‬ מספרת הבת רוחי. "העבודה ברפת היתה השליחות של הרבי, ואבא עשה אותה מתוך מסירות נפש. הוא נפטר ביום שישי בבוקר, אומרים שזה יום פטירה של צדיקים‭."‬ יודע צדיק נפש בהמתו.

• הטלוויזיה הלטבית בביקור ברפת / תמונות
• הטלוויזיה הצרפתית בביקור ברפת / וידאו