הרב יהודה קרינסקי מציע להתחיל מההתחלה. "למה לחכות עד שהם מתבגרים ומגיעים לאוניברסיטה ואז לקרב אותם ליהדות. לא עדיף להתחיל כשהם בגיל חודשיים כשהם נולדים בבית הרפואה?", ישוב בלשכתו בבניין המשרדים של מרכז חב"ד העולמי בניו-יורק, הוא מציג שאלה פתוחה והתשובה ברורה.

הרעיון החדש של יו"ר המרכז-לענייני-חינוך – המוסד האחראי על שליחות, חינוך ורווחה בחב"ד – הוא למקד יותר מאמצים בילדים יהודיים מיד עם בואם לעולם.

"נשים היו רגילות להתמקד בקריירה, עריכת דין, משרדים. באחרונה הן מתחילות לפתח חיי ומשפחה ואז עוברת חווייה טראומטית שמרגע לרגע נעשה שינוי דרסטי בחייה. הן לא יודעות לחתל או לעשות אמבטיה. הפדרציה היהודית שולחת סלסלה וזהו. אנחנו יכולים לבקרם, להציע עזרה ולפתח קשר חברתי איתה ועם המשפחה. בשיקגו למשל יש עשרות כאלה ביום".

בשנה האחרונה בלבד נפתחו לדבריו 130 פעוטונים בארה"ב והממשלה מעניקה מימון כספי לכך. "ילד בן שנתיים הרי לא הולך לפעוטון לבד. אמא מביאה אותו ואז מתחיל קשר עם המשפחה ואפשר לכבוש את הלבבות. פדרציות וארגונים אחרים לא פועלים בנושא. אני בטוח שהשלוחים יראו פירות מהעבודה והרי לא צריך בניינים גדולים לזה".

זמן שמחה אצל הרבי

כינוס השלוחים העולמי נערך בימים אלו בניו-יורק בהשתתפות שיא של שלוחים. COL נכנס לשוחח עם הרב קרינסקי, במה שמצטייר כראיון השנתי, בליווי ארבעה עיתונאים מהתקשורת החרדית בישראל. "אם תשאלו שליח אם יש לו מסירות-נפש, הוא יגיד שלא. הוא עושה רק את התפקיד שהטילו עליו. הסיפוק והתאווה של השלוחים זה לראות עוד יהודי מתקרב ליהדות", הוא אמר בשיחה שנעה בין אידיש ואנגלית.

הסיבה שהכינוס השנתי נערך בסוף חודש מר-חשוון הוא כי אין עיתוי פנוי אחר בתחילת השנה. "לשלוחים אין זמן להגיע בחודש תשרי. השבת הראשונה אחרי תשרי שהייתה פנוייה כשהכינוס התחיל הייתה שבת מברכים חודש כסלו ועד היום נשאר הקביעות. ולא כולם יכולים להגיע ויש את השלוחות, שעבודתם חשובה כמו השלוחים, שנשארות בבית.


שלוחים הם רועי ישראל. כל דקה אצלם מוקף שליחות. הם ינסו שוב ושוב, והנחישות שלהם תשבור גבולות"

"הכינוס מלא תוכן. יש סדנאות בכל שטח ויש התדברות ודיבוק חברים. התוכנית מאוד מרוכזת ומוקדשת ל'עסקים בלבד'. השלוחים מקבלים מכך חיות מחודשת כמו בטרייה לאחר הטענה", הוא אומר. שולחנו מלא דפים, מכתבים וקלסרים והוא מתנצל על אי-הסדר. באמצע השיחה נכנס אחד מנכדיו המשמש בשליח באוניברסיטה בפלורידה.

"אברכים מסורים ונתונים ואוהבים את הרבי. יש להם קשר נפשי לרבי 24/7 והדבר היחיד שחושבים ושואפים זה למלא את התפקיד החשוב שלקחו על עצמם. אברכים נכנסים אלי ושואלים איפה אפשר יכול לנסוע בשליחות. ואני תוהה לעצמי: הם לא ראו או שמעו את הרבי. ראו רק וידיאו ויש להם אותה חיות ורצון עז. זה סוד ואיך לכך דוגמא בהיסטוריה היהודית", הרב אומר.

הייתה תחושת התרוממות הרוח אצל הרבי בעת הכינוס, אומר הרב קרינסקי שזכה לשמש כחבר המזכירות של הרבי. "בימי הכינוס ובסופשבוע של הכינוס הייתה מורגשת אצל הרבי שמחה. הרבי היה מתעניין מה קורה והייתי נכנס לדווח".

השקעה בגביר קמצן...

כשהשיחה עוברת לעסוק בקושי (ויש שיעדיפו: האתגר) בגיוס כספים למוסדות ופעילויות, הרב קרינסקי חוזר על סיפור ששמע בעת ביקור בבית-חב"ד מסויים בארה"ב.

"זה היה 'דינר' לבית-חב"ד וכיבדו תורם שנידב 450 אלף דולר. ואז מספרים שלפני 35 שנה, השליח היה מגיע לבקר אצל עשיר שעסק בנדל"ן. הם היו יושבים ומדברים לשעה שלימה, ואז הגביר היה מוציא את תרומתו - 20 דולר בלבד. והשליח היה חוזר אליו כמה פעמים בשנה. שאלו אותו למה אתה מבזבז את זמנך והוא ענה כי כל יהודי לקיים מצוות צדקה ואני מזכה את הגביר. העשרים דולר היה הכסף היחיד שהגביר נתן לצדקה.

"בעקבות השיחות עם השליח, הגביר החליט לשלוח את בנו ללמוד בישיבה. ואז מספרים לי שהתורם ב'דינר' הזה הוא הנכד של אותו גביר", הוא סיים את הסיפור וחיכה למראה התפעלות על פני מראייניו.

הרב קרינסקי מעריך כי התקציב השנתי של חב"ד בעולם מעפילה לסכום 750 עד 800 מיליון דולר בשנה. "הם עומדים בקשר עם 'המרכז' ואנחנו עוזרים להם בעצה ותמיכה. בתש"נ ותנש"א הרבי היה שולח סכום שווה לשלוחים – סכומים גדולים. אנחנו עוזרים להם תקווה שהם יהיו עצמאיים (מבחינה כספית). לא טוב לשלוחים להיות תלויים בכסף מבחוץ. הרבי הריי"צ אמר פעם שכשנותנים לי כסף אני יודע שהם שלי".

רוב ליובאוויטש הם צעירים

"שלוחים הם רועי ישראל", הרב קרינסקי עונה כשהוא שואל על ההבדל בין רבנים לשלוחים. "כל דקה אצלם מוקף שליחות. הם ינסו שוב ושוב, והנחישות שלהם תשבור גבולות. אפשר לראות הבעלי-בתים יחס של דרך-ארץ, אהבה והקרת הטוב לשלוחים. המקורבים קיבלו מהם רוחניות וגשמיות. רב רגיל מחכה שיבואו אליו ולא מנסה להביא אנשים לבית-הכנסת".

"שליחות זה גם מסירות-נפש עבור הילדים, מבחינת חינוך ועוד. באחרונה פועלת כיתת וידיאו אינטראקטיבית שכל ילד רואה אחד את השני ואת המורה. יש לי שלושה נכדים קטנים שכל יום לומדים בכיתה ואחר-כך מקבלים בחינות", הוא מספר על הפרוייקט של 'משרד השלוחים' בניו-יורק.

ואז הרב קרינסקי עובר להתייחס לועידות יהודיות אחרות, ובאופן ספציפי: ה-GA של הפדרציות היהודיות שהסתיימה בשבוע שעבר בלוס-אנג'לס, קליפורניה. "היה אפשר לספור על האצבעות את כמות המשתתפים מתחת לגיל 35 וזה בעיה", הרב קרינסקי אומר עליהם.


בימי הכינוס ובסופשבוע של הכינוס הייתה מורגשת אצל הרבי שמחה. הרבי היה מתעניין מה קורה והייתי נכנס לדווח"

"אני זוכר שהבאתי ראביי קונסרבטיבי להתוועדות של הרבי ב-770. בחייו הפרטיים הוא היה שמר תורה ומצוות. הצגתי אותו בפני הרבי, והרבי אומר לו: 'תסתכל מסביב החדר כאן ותראה שרובם בגיל 40 ומטה'. אין נוער שימשיך היום את הפעולות של המבוגרים שעוד זוכרים יהדות מאירופה".

הוא גם מזכיר את המחקר שפורסם בשנה האחרונה על ההשפעה של שלוחי חב"ד על סטודנטים וסטודנטיות בקמפוסים ואוניברסיטאות בארה"ב. "בחב"ד יש געשמאק, חמימות ונשמה. הם לא רוצים רק עניין השכלה, אלא מישהו שגם יתעניין בהם".

"לפני שלושים שנה הייתה שבתון עבור סטודנטים בקראון-הייטס. לאחר השבת, כתב של ה'ניו-יורק טיימס', יהודי לא דתי, נכנס למשרד של 'המרכז' למטה ודיברנו. הוא ביקש לצאת ולשוחח עם אורחים. מצאנו שני צעירים והוא ביקש ממני רשות לדבר איתם. לא הכרתי אותם אבל עניתי שכן. הוא שאל אותם: למה הגעתם ועם מה אתם עוזבים? הם ענו כך: "הגענו מתוך סקרנות אינטלקטואלית ויצאנו מתוך השפעה רגשית".